נָתָתָּ או נָתַתָּ?

[גם זה יעבור]

בסידורים במנחה לשבת, כתוב ומנוקד כך: יום מנוחה וקדשה לעמך נָתָתָּ.
האם זה אכן הניקוד הנכון, ולא נָתַתָּ?

[הכהן]

לכאורה זה כמו כל אתה שבתפילה שאומרים בקמ"ץ האל"ף (יש שמדקדקים לומר בפת"ח, לכאו' כאן הם יאמרו בפת"ח התי"ו הראשונה)

[גם זה יעבור]

מי אומר 'ברוך אָתָּה'?

[הכהן]

כוונתי לאתה שבסןף ברכה דוג' 'רופא נאמן ורחמן אתה'.

[פלתי]

מצאתי:

[גם זה יעבור]

כ

[אוצר החכמה]

האם אומרים נתָתַ

כנראה פלטה קולמוסך. שתי האפשרויות הן שהתיו הראשון בפתח והשני בקמץ כמו שראויה המילה להיאמר תמיד כמשפט הקל בכל מקום. או שניהם בקמץ כמו שעושים במקום הפסק דוגמת סוף פסוק. והבנת המחלוקת הוא אם זה נחשב הפסק.

[הבטחתי]

בסידור אזור אליהו כתבו בזה הלשון

נתת בפתח - כ"ה בכל ס"י, והקמץ מופיע לראשונה בסידור עבו"י. ועי' לקמן במוסף לר"ח, וכנראה שכאן שכחו רז"ה וסאטאנוב לתקן. עד כאן דברי המהדירים