כנפים= ברוך שם

[פניני]

בליקוטים מהגר"א הנדפס בסוף שנות אליהו על זרעים הובא פירוש ידוע מהגאון על גלה כבוד מלכותך על פי היסוד שהשש כנפים כנגד ו' תיבות דברוך שם, האם יסוד זה מובא בספרי קודש מלפני זה (דברי האוהב ישראל ידועין לי)

[היא שיחתי]

זכור לי משום מה שזה גם בנועם אלימלך

[בברכה המשולשת]

יש מאמר של פרופ' רי"ש שפיגל בישורון ד, ה, ו (כמדומני) על האמרות המיוחסות לאדוננו הגר"א וכל הייחוסים האחרים לאותן אמרות- כדאי לעיין שם (מצוי באוצר)

[פניני]

הוא דן שם במה שמובא בספרים על שם הגאון אבל לא על ליקוטים אלו

[מצפה לרחמי שמים]

זכור לי משום מה שזה גם בנועם אלימלך

הובא באוהב ישראל מאפטא פרשת וישב, עה"פ ויאמר וכו' הלא אחיך רועים בשכם. בשם מורי הרה"ק כו' מ' אלימלך זללה"ה.
ועיין שם שציין מקור לעצם הענין בכתבי האר"י ז"ל.
ובעבודת ישראל מקוזניץ כתב כן מעצמו, [היה תלמיד הנוע"א, כידוע].

דרך אגב.
שמעתי פעם שבאוהב ישראל הובא בשם מהר"א, ולכן יש שפירשו שהכוונה לבעל נוע"א.
אבל אינו מסתבר לפי מיעוט התארים, ומסתבר יותר שהכוונה להגר"א.
כך אמר אחד היודעים.
אמנם עינינו הרואות במהדורת זיטומיר תרכ"ג שלפנינו מפורש שהמקור הוא הנוע"א.
ואולי יש דפוס אחר?

[חיס]

בליקוטים מהגר"א הנדפס בסוף שנות אליהו על זרעים הובא פירוש ידוע מהגאון על גלה כבוד מלכותך על פי היסוד שהשש כנפים כנגד ו' תיבות דברוך שם, האם יסוד זה מובא בספרי קודש מלפני זה (דברי האוהב ישראל ידועין לי)

ב"חנוכת התורה" (ליקוטים הושע) כותב: בשם בס' עשרה מאמרות שנכתב על השש כנפים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
דהיינו על ב' כנפים הראשונים היה נכתב ברוך השם. ועל האמצעיים כבוד מלכותו, ועל התחתונים לעולם ועד.
ויש לומר גם כן משום הכי מתפללים גלה כבוד מלכותך. עכל"ק.

[ישבב הסופר]

הכוונה שם ע"פ מאמרם ז"ל בחגיגה דמשחרבה ביהמ"ק נתמעטו כנפי החיות, ויש להם רק ארבע כנפים ולא שש. ושאלו שם הי מינייהו נתמעטו, ומתרץ דאמצעיים נתמעטו. ולכן ביארו שהרי שני הכנפיים האמצעיים הם כנגד המילים "כבוד מלכותך", ולכן אנו מתפללים גלה "כבוד מלכותך".

[יד לפה]

מענין לענין באותו ענין - יעוי' בסנהדרין ל"ז ע"ב תוד"ה מכנף הארץ. דבר נפלא מתשובת הגאונים.
(יש להעיר שכל הדיבור בא ללא כל קשר לסוגיא, רק אגב הפסוק שהוזכר שם.)

[היא שיחתי]

מענין לענין באותו ענין - יעוי' בסנהדרין ל"ז ע"ב תוד"ה מכנף הארץ. דבר נפלא מתשובת הגאונים.
(יש להעיר שכל הדיבור בא ללא כל קשר לסוגיא, רק אגב הפסוק שהוזכר שם.)

האריך בנידון זה הרב שלמה לאבל באחד הקבצים בשנה האחרונה וייסד בזה דברים נפלאים בגדר עניית קדושה

[פניני]

דרך אגב.
שמעתי פעם שבאוהב ישראל הובא בשם מהר"א, ולכן יש שפירשו שהכוונה לבעל נוע"א.
אבל אינו מסתבר לפי מיעוט התארים, ומסתבר יותר שהכוונה להגר"א.
כך אמר אחד היודעים.
אמנם עינינו הרואות במהדורת זיטומיר תרכ"ג שלפנינו מפורש שהמקור הוא הנוע"א.
ואולי יש דפוס אחר?

צריכין לבדוק במהודרת שפתי צדיקים (קאפישטנץ) שנדפס על פי הכת"י המקורי.

[מצפה לרחמי שמים]

גם במהדורת שפ"צ הוא כבמהדורת זיטאמיר תרכ"ג. [אגב, דפוס ראשון!].

[עתניאל בן קנז]

מומלץ גם לעיין בגמ' חגיגה הנ"ל במהדורת שוטנשטיין בהערות, שציינו כמה מראי מקומות בנידון.