חיפוש- דרשת מהר"ם בן חביב

[גם זו לטובה]

ראיתי מביאים מדרשת מהר"ם חביב שכתב כעיין דברי הגר"א בעניין ענני כבוד שנסתלקו בעגל וחזרו בטו' תשרי, אשמח לדעת היכן פורסמה דרשה זו.

[יאיר]

"הרה"ג רבי גדליה רבינוביץ שליט"א
אדמו"ר ממונסטרישצ ה'
סוכה זכר לענני הכבוד
∗
כתיב (דברים ,טז -יד ) טו ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי
והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך, שבעת ימים תחוג לה' אלקיך במקום
אשר יבחר ה ' כי יברכך ה ' אלקיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך, והיית אך
שמח. וכבר דקדקו המפרשים למה כופל דבריו לאמר והיית אך שמח אחר
שכבר אמר לפני כן ושמחת בחגך.
והנה ידועה קושיית הטור ( "או ח ' סי תרכה) שאם מצות סוכה היא זכר
ליציאת מצרים א כ" היה לו לקבוע המצוה בחודש ניסן שבו יצאו ממצרים,
ומה גם לדעת ר ' אליעזר "בפ ק דסוכה ( ב,יא ) דסוכות היו ענני כבוד, ומצינו
בתורה שהקיפם בענני כבוד בחודש ניסן ( ' עי שמות ,יד יט ובפירש י" , )שם
וא כ" קשה למה נקבעה מצוה זו דוקא בחודש תשרי.
[והנה כתב הגר" א בפירושו על שה"ש ד,א ( ): ובזה מתורץ מה שהקשו למה
אנחנו עושים סוכות בתשרי, כיון שהוא נגד היקף ענני כבוד היה ראוי לעשות
בניסן, כי בניסן היה תחילת היקף עננים, אבל נראה לפי שכשעשו את העגל
נסתלקו העננים, ואז לא חזרו עד שהתחילו לעשות המשכן, ומשה ירד
ביוה , כ" ובמחרת יוה כ" ויקהל משה וציוה על מלאכת המשכן - זה היה "בי א
תשרי, וכתיב והם הביאו ' כו בבוקר בבוקר - עוד ב ' ימים, הרי ג"י בתשרי,
ובי ד" בתשרי נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ומשקל, ובט ו" התחילו
לעשות, ואז חזרו ענני כבוד, ולכך אנו עושין סוכות בט ו" בתשרי עכלה"ק. וכן
הביא בדרשות מהר"ם חביב (פר' אמור דרוש ב ) בשם לבנת הספיר. אלא
דמהר" ם חביב הקשה על זה ממה שכתוב ב נחמי (' נחמיה ט , יט- יח ): אף כי
עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות
גדלות, ואתה ברחמיך הרבים לא עֲזַבְ תָּ ם במדבר, את עמוד הענן לא סר
מעליהם ביומם להנחתם בהדרך ואת עמוד האש בלילה להאיר להם ואת
הדרך אשר ילכו בה, אלמא דלא נסתלקו ניענ כבוד בעקבות חטא העגל."

http://www.rambish.org.il/journals/a/av ... m01019.pdf

אבל עדיין צ"ב, כי טעם זה לקביעת חג הסוכות בחודש השביעי מיוסד על ענין הגלות המתקיים על ידי הישיבה בסוכה. אבל עדיין לא מצאנו קשר בין החג לזמנו ע"פ הטעם המפורש בקרא למצות ישיבה בסוכה[16]: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים".[17]

אמנם בספר יפה עינים[18] [הובאו דבריו בדרשות מהר"ם בן חביב (בעהמח"ס כפות תמרים עמ"ס סוכה[19]) בדרשה לחג הסוכות] כתב: יש להבין למה צוה השי"ת לעשות זכר להטבה הזאת יותר משאר חנינות שעשה בבאר ובמן ובשלו וזולתם. ועוד, למה הי' הזמן הזה מיוחד למזכרת זה, כי מהראוי הי' בניסן שהוא זמן יציאת מצרים כמ"ש בהוציאי אותם מארץ מצרים, דבשלמא למ"ד סוכות ממש, הטעם לפי שבזמן החורף דרך להסתופף ולחסות בצל קורה כמו שאמר הרמב"ן ז"ל אבל למ"ד ענני כבוד היו קשה. ובספר 'לבנת הספיר' כתב שבעוון העגל נסתלקו ענני הכבוד, וחזרו בזכות אהרן כמו שאמרו ז"ל, והיתה חזרתן אחרי שנצטוו במשכן ונזדרזו[20] בה. ומשה רבנו עליו השלום ירד למחרת יום הכיפורים[21] וציוה על המשכן[22] כמו שאמרו ז"ל, נדבת המשכן הובא בב' בקרים[23] כדדרשינן והם הביאו אליו עוד נדבה בבוקר בבוקר, אם כן, ביום י"ד בתשרי העבירו קול במחנה 'אל יעשו עוד למלאכת הקודש', ולכן ביום טו שכבר שלמו המעשים[24] חזרו הענני הכבוד, ולכן מצות סוכה בחמשה עשר בתשרי". והוסיף מהר"ם בן חביב שם ש"לפי זה אתי שפיר הא דאין אנו עושים זכר למן ובאר רק לענני כבוד משום דמן ובאר לא פסקו מהם לעולם כו',[25] אמנם ענני הכבוד דהי' להם ופסקו מהם, וקיבל הקב"ה תשובתם וחזרה עטרה ליושנה, על כן אנו עושים זכר לנס הזה בחודש הזה, למען ילמוד הבעל תשובה לשוב בכל לבו ובכל נפשו לה' אלוקיו, ולא יחסר ממנו כל טוב שהי' מקדם", עכ"ל.

ועד"ז כתב הגר"א בפירושו על שיר השירים (א, ד): "לפי שכשעשו את העגל נסתלקו העננים, ואז לא חזרו עד שהתחילו לעשות המשכן. ומשה ירד ביום הכיפורים, ובמחרת יום הכיפורים ויקהל משה וציווה על מלאכת המשכן, וזה הי' בי"א תשרי. וכתיב (פ' ויקהל לו, ג) והעם הביאו עוד נדבה בבוקר בבוקר - שני ימים, הרי י"ג בתשרי. ובי"ד בתשרי נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ומשקל, ובט"ו התחילו לעשות, ואז חזרו ענני כבוד ולכן אנו עושין סוכות בט"ו בתשרי, עכ"ל. ויעויין גם בפירושו לשה"ש ב, יז[26].

http://www.haoros.com/Archive/index.asp ... 024&cat=11


http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?162006&&page=283
http://www.otzar.org/aspcrops/162006_28 ... 492013.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/162006_28 ... 492013.asp

http://www.otzar.org/aspcrops/164703_36 ... 492013.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/25663_66_ ... 492013.asp

לע"ע לא מצאתי הספר באוצר או ברשת (וכן לא בלבנת הספיר).

[יאיר]

ביפה עיניים כאן:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?7327&&page=371

[יאיר]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?13514&&page=247

וכאן נדפס:

[גם זו לטובה]

רב תודות למר יאיר המאיר תדיר את עינינו

רשימת הקישורים בהודעה הראשונה מיותרת, וחבל להטריח את הציבור לפתוח את כל הרשימה.

http://www.rambish.org.il/journals/a/av ... m01019.pdf- הקישור לא נפתח לי.

קבצים מצורפים PrintPDF.pdf(107.72 KiB) - אשמח לקבל את כל המאמר.

[יאיר]

הוא כמו שהובא כאן:
http://www.otzar.org/aspcrops/162006_28 ... 492013.asp
הלינק שלא נפתח לך הוא המאמר שבקשת:

[גם זו לטובה]

הוא כמו שהובא כאן:
http://www.otzar.org/aspcrops/162006_28 ... 492013.asp
הלינק שלא נפתח לך הוא המאמר שבקשת:

יש"כ

[ר_חיים_הקטן]

המהר"ם בן חביב מביא ענין זה בשם הספר לבנת הספיר המיוחס לרבינו דוד בנו של ריה"ח. איפה נמצא דבר זה בספרו? http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6179&

[יאיר]

לע"ע לא מצאתי הספר באוצר או ברשת (וכן לא בלבנת הספיר).

חפשתי שם שוב היטב ולא מצאתי.

[גם זו לטובה]

לע"ע לא מצאתי הספר באוצר או ברשת (וכן לא בלבנת הספיר).

חפשתי שם שוב היטב ולא מצאתי.

ספר לבנת הספיר שבידינו חסר, ומגיע רק עד אמצע חומש שמות, ולכך אין לנו את דבריו על המועדים.

[יאיר]

אכן. ייש"כ, לא שמתי לב.

[ר_חיים_הקטן]

כתבתי מאמר על נושא הזה בקובץ המאור הנוכחי... viewtopic.php?p=307548#p307548

[עושה חדשות]

כתבתי מאמר על נושא הזה בקובץ המאור הנוכחי... viewtopic.php?p=307548#p307548

מאמר נפלא. יש"כ.