משולש כתב:ע
המסירות נפש נגד הכנסת מנהגי קבלה של האריז"ל לאשכנז, ראויה להערכה
?????
ניתן להבין שלא מחויבים לקבל את מנהגי האר"י אבל 'מסירות נפש' נגד?
גם זה מסורת מחסידי אשכנז?
משולש כתב:ע
המסירות נפש נגד הכנסת מנהגי קבלה של האריז"ל לאשכנז, ראויה להערכה
משולש כתב:המסירות נפש נגד הכנסת מנהגי קבלה של האריז"ל לאשכנז, ראויה להערכה גם אם יש אנשים שכבר התרגלו למנהג החדש כדבר המובן מאליו.
משולש כתב:בניגוד לשיטת החסידות לקדש ניגוני גויים כדי להעלות אותם.
משולש כתב:על איזה שטיח אדום מדברים? מישהו יודע?
והמנגינות הם מקובלות בידינו ממהרי"ל ומעלה, בתוספת כמה לחנים מאוחרים של יהודים יראים ושלמים בניגוד לשיטת החסידות לקדש ניגוני גויים כדי להעלות אותם.
המסירות נפש נגד הכנסת מנהגי קבלה של האריז"ל לאשכנז, ראויה להערכה גם אם יש אנשים שכבר התרגלו למנהג החדש כדבר המובן מאליו.
צילינדר מיושן? מי נוהג בו? בוודאי אתה בטוח שמשה רבינו הלך עם קנייטש של גויים באיטליה, או עם קאפלוטש של כמרים.
טלית הוא בעיניך מנהג מר ומקרר? הרי הוא מצוה דאורייתא שמפורשת בגמ' "קטן היודע להתעטף חייב..." וזה שבדורות מסוימים לא נהגו בו בגלל קשיים כלכליים פוטר אותנו מדינא דגמ'?
אכן, הנוסח הוא אוטנטי אחיד ורציף מימות הרוקח והראבי"ה, ולמעלה בקודש, עד החורבן. וזהו דבר שלא קיים במנהג ירושלים עם כל הכבוד.
אין שום קריטריון שיכול להסביר את כל הערבוביה הזו.
לבנדובסקי החל לכתוב מוזיקה לבתי הכנסת הליברליים בגרמניה, בתי כנסת בהם החלו לעשות שימוש בעוגב, והייתה נהוגה בהם גם שירת מקהלה. לבנדובסקי התנגד לשילוב יסודות מוזיקליים פרוטסטנטיים, אם כי לא חשש לאמץ לחנים ממנגינות גרמניות עממיות,
האמנם?? דוקא הרמ"א בהקדמה לדרכי משה מתפאר בזה שמנהגי אשכנז מיוסדים על הכלל שהלכה כבתראי...משולש כתב:אכן, הנוסח הוא אוטנטי אחיד ורציף מימות הרוקח והראבי"ה, ולמעלה בקודש, עד החורבן. וזהו דבר שלא קיים במנהג ירושלים עם כל הכבוד.
בברכה המשולשת כתב:הערה (לא לגוף הדיון) אין לכתוב על רבינו הרמ"א- "מתפאר"
הזדמן לי להתפלל שחרית של שבת בביכנ"ס שבמעיני הישועה [סעדתי חולה]. ונזכרתי מה שאמר לי פעם ר' דוד הילמן: ביכנ"ס נמדד אם ההתלהבות נמצאת בקריאת שמע או בא-ל אדון. לצערי ההתלהבות [האירופית] מתקיימת שם בכל מקום הראוי לצרמוניאל, כגון בהוצאת ס"ת ובהכנסתה. לא ראיתי התלהבות בנשמת ולא בעזרת ולא בפסוק ראשון של ק"ש. אמרתי לחברי משם, וכי פטורים אתם מכ"ז? הנער שלמד בישיבות וספג לתוכו את ההתלהבות בתפילה, את ההתעמקות ואת הרצינות, מבית מדרשו של חזו"א ושל בעלי המוסר, מגיע לכאן ומשליך אחרי גוו את כל זה?. גם אם נסכים שאין מקום להחצנת רגשות יש מקום להזכיר כאן ווארט טוב מהצ'ורטקובער: פעם הגיע חסיד קרלין לשבות בחצרו של הצדיק. לפני שבת אמר לו הצדיק [בידעו את תהלוכתם של הקרלינאים] כאן לא מוחים כפיים בתפילה. בשבת תוך כדי התלהבות נוראה בנשמת, מחה החסיד את כפיו בקול רעש גדול. במוצ"ש לעת הפרדה נכנס אל הצדיקו ברעדה שהרי ודאי יסנוט בו. לפליאתו הצדיק לא העיר כלום. פתח איפוא החסיד והתנצל. אמר לו הצדיק, אם אדם מתלהב בתפילתו ומוחה כפיו מה רע בזה, להיפך, כל עצמותי וכו', המדובר היה על מחיאות כפים יזומות. זה לא כאן.....ולעניננו: האם 'שם' כובשים את ההתלהבות ואת הצעקות כשמגיעים ל'כי כל פה לך תכרע', כדרך שכבש החזו"א את רגשותיו [גם שם לא היו צעקות] או שהשקט נשמר ללא מאבק.....
קריאת התורה, נותנים לנער מתוק כדי שיתחנך. לא כמו 'אצלנו' שרודפים אחרי המדקדק הגדול. כ"ז התאים לתקופת הרב הירש שהיה צריך לקרב את הנוער ולהכניסו ולהחזיקו תחת כנפי השכינה. הוא יצר להם אוירה חרדית-רומנטית-טקסית שהתאימה לאותו דור ונתנה את פירותיה [אם כי הפירות לא היו ברמת פירות ליטא ופולין ואונגרן]. אבל בדורנו, ובארץ ישראל, אין מקום ליצירה זו. אדרבה, מורשת אשכנז? תמשיכו את מורשת אשכנז של הדור שלפני הרפורמה, של החת"ס, של הצדיקים לבית אויערבאך, ר"י עטלינגר ודומיהם.
משולש כתב:א. חסידי אשכנז טוענים שנוסחתם היא מסורת מדויקת מרב לתלמיד עד כנסת הגדולה, ולכן היא בוודאי עדיפה על מסורת אחרת.
חשבונות רבים כתב:משולש כתב:א. חסידי אשכנז טוענים שנוסחתם היא מסורת מדויקת מרב לתלמיד עד כנסת הגדולה, ולכן היא בוודאי עדיפה על מסורת אחרת.
מקורות קדומים??
איש_ספר כתב:ובכן גם כת"ר מודה שהטלית לנערים התחדשה בתקופת הרב הירש, שזו כמובן נוסחה מכובסת לתקופת השפעת הרפורמה. ואידך זיל גמור.
כתבת בלעג משכילי כי מי שהתפילה הטקסית בנוסח אשכנז המודרני זרה לו, הרי זה רק משום שהתרגל לנוסח של "שטיבלאך", כלומר לפי השקפתך הרחבה בוואלאז'ין למשל התפללו בסגנון מעיני הישועה או שמא בנוסח החדר הדרומי שבשטיבלאך של איצקוביץ'.
בקיצור מלבד הנוסח הטקסי של אשכנז, היתה תפילה בהדר במורא וברגש, גם בהיכלי הישיבות הקדושות ולא קרב זה אל זה.
רציתי להעתיק את דברי הרב סוולויצ'יק שנאמרו ב"חג הסמיכה" של ישיבת רי"א, שם הוא דיבר בצער על פניה של יהדות אשכנז של עידן הרב הירש והלאה, יהודים שבאו להיכל אבל את הפרוכת לא הסיטו, אבל לא מצאתי את הדברים כתובים ועוד חזל"מ.
במקום זה אעתיק מש"כ ידיד אחד לידידו אחרי תפילה בשבת בבית הכנסת שבמעייני הישועה וש"י מד"נ:הזדמן לי להתפלל שחרית של שבת בביכנ"ס שבמעיני הישועה [סעדתי חולה]. ונזכרתי מה שאמר לי פעם ר' דוד הילמן: ביכנ"ס נמדד אם ההתלהבות נמצאת בקריאת שמע או בא-ל אדון. לצערי ההתלהבות [האירופית] מתקיימת שם בכל מקום הראוי לצרמוניאל, כגון בהוצאת ס"ת ובהכנסתה. לא ראיתי התלהבות בנשמת ולא בעזרת ולא בפסוק ראשון של ק"ש. אמרתי לחברי משם, וכי פטורים אתם מכ"ז? הנער שלמד בישיבות וספג לתוכו את ההתלהבות בתפילה, את ההתעמקות ואת הרצינות, מבית מדרשו של חזו"א ושל בעלי המוסר, מגיע לכאן ומשליך אחרי גוו את כל זה?. גם אם נסכים שאין מקום להחצנת רגשות יש מקום להזכיר כאן ווארט טוב מהצ'ורטקובער: פעם הגיע חסיד קרלין לשבות בחצרו של הצדיק. לפני שבת אמר לו הצדיק [בידעו את תהלוכתם של הקרלינאים] כאן לא מוחים כפיים בתפילה. בשבת תוך כדי התלהבות נוראה בנשמת, מחה החסיד את כפיו בקול רעש גדול. במוצ"ש לעת הפרדה נכנס אל הצדיקו ברעדה שהרי ודאי יסנוט בו. לפליאתו הצדיק לא העיר כלום. פתח איפוא החסיד והתנצל. אמר לו הצדיק, אם אדם מתלהב בתפילתו ומוחה כפיו מה רע בזה, להיפך, כל עצמותי וכו', המדובר היה על מחיאות כפים יזומות. זה לא כאן.....ולעניננו: האם 'שם' כובשים את ההתלהבות ואת הצעקות כשמגיעים ל'כי כל פה לך תכרע', כדרך שכבש החזו"א את רגשותיו [גם שם לא היו צעקות] או שהשקט נשמר ללא מאבק.....
קריאת התורה, נותנים לנער מתוק כדי שיתחנך. לא כמו 'אצלנו' שרודפים אחרי המדקדק הגדול. כ"ז התאים לתקופת הרב הירש שהיה צריך לקרב את הנוער ולהכניסו ולהחזיקו תחת כנפי השכינה. הוא יצר להם אוירה חרדית-רומנטית-טקסית שהתאימה לאותו דור ונתנה את פירותיה [אם כי הפירות לא היו ברמת פירות ליטא ופולין ואונגרן]. אבל בדורנו, ובארץ ישראל, אין מקום ליצירה זו. אדרבה, מורשת אשכנז? תמשיכו את מורשת אשכנז של הדור שלפני הרפורמה, של החת"ס, של הצדיקים לבית אויערבאך, ר"י עטלינגר ודומיהם.
משולש כתב:חשבונות רבים כתב:משולש כתב:א. חסידי אשכנז טוענים שנוסחתם היא מסורת מדויקת מרב לתלמיד עד כנסת הגדולה, ולכן היא בוודאי עדיפה על מסורת אחרת.
מקורות קדומים??
לא הבנתי מה השאלה.
כתוב בסידור הרוקח וסידור חסידי אשכנז כמה וכמה פעמים שהתפילה שלהם היא מקובלת בידם מרב לתלמיד וכו' כמש"כ.
גם על יראו עינינו הרוקח כותב סודות אתה טוען שגם זה מאנשי כנה"ג?משולש כתב:א. התכוונתי רק לנוסח התפילה. (אין מקום לדחות את הלימוד מן הכללות כי הרוקח וחסידי אשכנז כתבו רמזים וסודות עמוקים על כל תיבה ואות בתפילה).
למה דוקא נוסח אשכנז? לשיטתך כל הנוסחים מלבד נוסח חסידי אשכנז משובשים.משולש כתב:ב. כך או כך, הנוסח הנפוץ כיום בשם "נוסח אשכנז" הוא משובש, ואין נ"מ מי שיבש אותו ומתי.
חשבונות רבים כתב:גם על יראו עינינו הרוקח כותב סודות אתה טוען שגם זה מאנשי כנה"ג?משולש כתב:א. התכוונתי רק לנוסח התפילה. (אין מקום לדחות את הלימוד מן הכללות כי הרוקח וחסידי אשכנז כתבו רמזים וסודות עמוקים על כל תיבה ואות בתפילה).למה דוקא נוסח אשכנז? לשיטתך כל הנוסחים מלבד נוסח חסידי אשכנז משובשים.משולש כתב:ב. כך או כך, הנוסח הנפוץ כיום בשם "נוסח אשכנז" הוא משובש, ואין נ"מ מי שיבש אותו ומתי.
עתניאל בן קנז כתב:מזכיר לי את הסיפור שמובא בתולדות החפץ חיים, אודות השוטה 'מיכאל', שהיה טוען שהוא מלאך. וכאשר שאלוהו מנין לו זאת, פתח את הנביא שמובא שם 'מלאך מיכאל'. שאלוהו שוב, אכן מובא על מלאך מיכאל, אבל מנין לנו שזה אתה...
משולש מצטט כאן גדולות ונצורות כיצד גדולי ישראל (הרוקח, הרא"ש) שבחו את מנהגי אשכנז... ואני תמה, אולם מנין לך שדברו על 'מנהגי הייעקעס' של הדור האחרון. הלא ברור שאם הרוקח היה בא לבקר במנין של מעיני הישועה, לא היה מזהה דבר וחצי דבר, מן הנהוג שם מרוב התוספת שנתוספו במשך הדורות.
סתם לידיעה בעלמא. כמה ערבות נוטל כבודו. [הוא כמנהג לולב, שנהגו באשכנז, כמובא בטור]???
מכעיס לראות את ה'דו-פרצופיות'. מצד אחד מזלזלים במנהגי 'פולין' שמביא הרמ"א (כל המעיין אפילו מעט בכתבי המבורגר יבין כוונתי), כיון שאינו מתאים למנהגי אשכנז הישן.
אולם כאשר יש איזה שינוי שהייעקעס הוסיפו במשך הדורות, זה בסדר, כיון שניתוסף ע"י גדולי הדור.
מצד אחד מתעקשים לקרא אקדמות לאחר ברכת התורה, (למרות שרוב הפוסקים מחו בדבר - ורק מעטים למדו זכות). אולם כאשר נוח להם, משנים את המנהג, ותולים בוקי סרוקי בדורות קודמים (כמו המנהג של הנערים ללכת בטלית הנז"ל).
העיקר -- "דויטשלאנד איבער אלעס", וכל מנהגי יתר הקהילות מקורם בטעות/בורות /קבלה / מנהגי הגוים, וכדו'...
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 713 אורחים