בגדי לבן בשב"ק

בן באג באג

עפ"י הקבלה ישנו ענין ללבוש בגדי לבן בשב"ק, והדבר נפוץ רק בעדות המזרח, לעומת זאת גדולי הצדיקים מעדות החסידים הנוהים אחר הקבלה הלכו אמנם בתקופות מסויימות בשיראין לבנין, אך בהמשך נהגו בסברא דבגדי משי שחורין הואיל ומבריקים נחשבים כבגדי לבן,
האם שמועה זו נכונה?
והיאך באמת אפשר להסביר דנחשבין כבגדי לבן? אני מניח שחסר לי כאן איזשהו חלק

בן באג באג

כעת נזכרתי ואולי יעזור במשהו, שמועה זו שמעתי לאחר שחזיתי בתמונת הרב מאיר דן פלוצקי (כמדומני) וקפוטתו היתה מבריקה באופן חריג, וזה הטעם שענוני,
בתודה לכל העונים והמסייעים!

מורה צדק

כהא דסוכר, י"א שאפשר למלוח בו את הבשר.

דבר זה הוא תמוה ביותר, דכל ענין הלבן הוא שלא ללכת בבגד כהה.

בר ששת · הודעהעל ידי **בר ששת** » ג' אוקטובר 05, 2010 12:44 am

מורה צדק כתב:כל ענין הלבן הוא שלא ללכת בבגד כהה.

מנא לך?!

מורה צדק

כתב בשער הכוונות דף ס"ג ע"א שצריך האדם ללבוש בגדי לבן ולא של צבעים אחרים וכפי הצבע וגוון המלבושים שלובש האדם ביום שבת בעוה"ז כך יתלבש בעוה"ב ביום השבת, ועוד כתב שם בשם רבו האר"י ז"ל שפ"א בקבלת שבת נתגלה אליו נשמת חכם אחד שנפטר בימיו וראהו לובש שחורים, וא"ל לפי שבעוה"ז היה לובש שחורים ביום השבת היו מענישים אותו שם להלבישו אחר פטירתו בגדים שחורים אף ביום השבת. וכן בפע"ח שער השבת פ"ד, ויש לכ"ז מקור בדברי הזהר חדש יתרו דף נא. ואצטריך חדוה ומיכלא ומישתייא, ולבושין חיוורין או דגוונין שפירין, וע"ע בבא"ח ש"א לך לך י"ח וכה"ח סי' רס"ב ס"ק כ"ד.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ג' אוקטובר 05, 2010 8:24 pm

קול מבשר, ח"ג - משיח, אות יב. כתב לי מחותני הגאון החסיד רבי יוסף לעוינשטיין (שיחי') זצ"ל אבד"ק סעראצק, שסיפר לו הרה"ק ר' שמעיה שלמה זצ"ל, בשם אביו הק' רבי יעקב אריה זי"ע, אדמו"ר מראדזמין, ששמע מהרבי רבי בונם זי"ע, שקודם ביאת המשיח, יהיה הסתר גדול כל כך, עד שלא יבינו גם הצדיקים שהולכים בבגדי לבן, היכן ואימתי. ויהיו נבוכים גם כן באמונת המשיח.
הדי בכך להסביר ביטול לבישת בגדים אלו...

מורה צדק

הסיבה לכך אינה מחמת הסתר פנים, אלא מחמת גאוה, וכי מי יעיד על עצמו שהוא זכאי ורשאי ללכת בבגדי לבן בתוך העם ההולך בבגדים כהים. וכבר החיד"א העיר על ההולכים בלבן שנגועים במדה זאת. ובדקתי זאת גם כיום שאלה ההולכים בבגדי לבן ממש בשבת אינם מצטיינים במדת הענוה.

בניהו · הודעהעל ידי **בניהו** » ד' אוקטובר 06, 2010 2:02 pm

מורה צדק מה הגאווה שבזה? בפרט שיש קהילות שלימות הלובשות לבן ואין בזה התיהרות. ואם תבדוק טוב יותר, תראה שהם מסתירים ענווה.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' אוקטובר 06, 2010 2:54 pm

בניהו כתב:מורה צדק מה הגאווה שבזה? בפרט שיש קהילות שלימות הלובשות לבן ואין בזה התיהרות. ואם תבדוק טוב יותר, תראה שהם מסתירים ענווה.

באותם זמנים, רק אנשי סגולה לבשו בגדים כאלו בשבת, ולפיכך - יש בזה משום יוהרא.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוקטובר 06, 2010 3:09 pm

אם יש מי שבגדיו לבנים מחמת רצונו ליישר אורחותיו ע"פ הרב האריז"ל, יישר. ורק ה' הוא היודע והוא הרואה אם לעקל וכו' ומי שם פה לאדם.
לא אשכח את שראו עיני לפני שנים אחדות, בבית הכנסת איצקוביץ בבני ברק, עמד בחור צעיר לימים והתפלל מנחה עם תפילין, פגע בו איש אחד ודנו ברותחין משום יהירות נצחו אותו ילד והשיבו: האם ויגבה ליבו בדרכי ה', שייך רק על כובע שער,בגד משי וחגורת אזור וכל כיו"ב, אבל על מצות תפילין החביבה, רק שם נדקדק ליהורא? ודפח"ח. וזה ע"ד דבריו הנפלאים של המגיד מדובנא היורדים חדרי לב: שבתך בתוך מרמה, אכן במרמה מאנו דעת אותי. (ולגופן של דברים ידועים דברי הגר"ח מואלאזין)

מורה צדק

כתב בברכ"י סי' רס"ב ס"ק ג' שבמקום שרובם הולכים בלבוש שחור בשבת אין ללבוש לבנים בפרהסיא, ועי' בתשו' פנים מאירות ח"ב סי' קנ"ב והא"ר שהוכיחו מהגמ' בשבת קמז. דרבנן דפומפדיתא הוו לבשי גלימא אוכמא, ובפנים מאירות שם הב"ד היש"ש ב"ק פא: דכתב דאפילו בפני עצמו שלא בפני אחרים רצה רבי לנדותו משום יוהרא, כלומר שמראה עצמו ירא שמים והיא גאוה יתירתא וראוי לנדותו, וא"כ שעכשיו שכמה גדולי ישראל הולכים במלבושים שחורים בשבת, וא"כ אם אחד מני אלף רוצה לומר אקיים דברי המקובלים שכתבו שמצוה לילך במלבושי לבנים בשבת אין לך יהורא גדולה מזו וראוי לנדותו אם לא שהוא מפורסם בחסידות וכל מעשיו לשם שמים, כההיא מעשה דיהודא בן קנוסא. בר מכל דין אומר אני דאפשר בעיתים הללו אין כאן מצוה בלבישת לבנים דאמרינן בנדה כ. ובשבת קי"ד דאמר ליה ר' ינאי לבניו בני אל תקברני לא בכלים שחורים ולא בכלים לבנים וכו', לבנים שמא לא אזכה ואהיה כחתן בין אבלים, ש"מ דחתן בין אבלים אין שבח ושמחה לו, וכיון דכו"ע נהגו האידנא במלבושי שחורים אם אחד לובש לבנים הוי כחתן בין אבלים ושמחה נהפכה לתוגה, והמקובלים לא דיברו אלא בימיהם שלא היו לובשים שחורים, משא"כ במדינותינו הוי כחתן בין אבלים. ועוד בדורות הללו יש לחוש לזחוחי לב ובפרט בזמנינו בעוונותינו תחתונים למעלה עומדים במקום גדולים ונתקבלו בקהלות גדולות על ידי שררות וכספים המכחישים ומיד רוצים לדמות לאותן גדולים שהיה מימי קדם שהיו מפורסמים לחסידי וקדושי עליון שכל מעשיהם היו לשם שמים, והיו לובשים בגדי לבן, לא כן עתה שנתרבו יהורי לב, כל אחד אומר גדול וחסיד אני, ע"כ אהובי ידידי ראוי להיות מכת הצנועים והצנע לכת וכל הלבבות דורש ה' יחד, ולדעתי יצא שכרו בהפסדו ואם רוצה לצאת ידי שמים ראוי להתנהג כשיבא לביתו ללבוש בגדי לבן, ושם אינו חשש יוהרא כולהו האי, אבל בפני המון עם בבית הכנסת, הוא כחתן בין אבלים, ויש לחוש ליהורא ושב ואל תעשה עדיף, הנראה לפי עניות דעתי כתבתי. ע"כ. וכ"כ ברוח חיים ח"ב סי' רס"ב ס"ק ב', וע"ש שכתב דאמרינן בגמ' נדה כ. ושבת קיד. א"ל רבי ינאי לבניו אל תקברוני לא בכלים שחורים ולא בכלים לבנים, לבנים שמא אזכה ואהיה כחתן בין אבלים ש"מ דחתן בין אבלים אין זה שבח ושמחה לו, וכיון דכו"ע נהגו האידנא במלבושים שחורים, אם אחד לובש לבנים הוי כחתן בין אבלים, ושמחה נהפכה לתוגה. והמקובלים לא דברו אלא בימיהם שלא היו לובשים שחורים משא"כ במדינתנו, ועוד בדורות הללו יש לחוש לזחוחי לב ובפרט בזמננו בעוונותינו הרבים תחתונים למעלה עומדים במקום גדולים, ע"כ. וכ"כ בעין יצחק ח"ג [תשסז] עמ' קסו ועמ' קעה. וע"ע בכה"ח פלאג'י כ"ה א', וכן עי' שבות יעקב ח"ב סי' מ"ב, שו"ת חיים שאל סי' א', שו"ת גנת ורדים יו"ד ג' ו' ובכתר שם טוב ח"ו דף ס"ב.

מורה צדק

ובדרך אגב,
גבי לבישת לבן בביתו, בפמ"ג סי' סג באשל סק"ב כתב דבביתו רשאי האדם לעשות מה שירצה, אבל לא בפני רבים. וכ"כ בפת"ש יו"ד ס"ס רמו דבדבר שבינו לבין עצמו לא שייך יוהרא. אך ביש"ש ב"ק פ"ז סי' מא כתב דאף בצינעא שייך יוהרא. וע"ע שבות יעקב ח"ב סי' מד ובדעת תורה או"ח סי' ג' וכן הביא דברים אלו בשלחן המערכת מע' ב' אות ג', אך לא הכריע. ונ"ל דמעשי האדם אף שהם בצנעא, משפיעים על האדם בהתנהגותו בפני אחרים.

זקן ששכח

סבורני שאין כל בעיה כיום בבגדי לבן.
אם תפגוש אי מי ברחוב ולבושו לבן מכף ראשו ועד זנבו, האם תביט בו ממטה למעלה או שמא היפוך?!

מורה צדק

צדק יש בזה שכיום בדור המוזרות זה לא יראה מוזר. אך מ"מ קשה שהמניעים יהיו טהורים.

היה חכם א' מגדולי המקובלים בדורינו שהיה לובש לבן, והיה מגיע כך לדרוש ביזדים במוצ"ש, וכאשר יצא לאור חזון עובדיה שבת ח"א ששם כתב הרב כנגד הלובשים לבן בשבת, נמנע מלבוא לומר את השיעור המקדים, עד אשר קנה חליפה אפורה ובה הוא מתעטף בשבת.

מיימונד · הודעהעל ידי **מיימונד** » ה' אוקטובר 07, 2010 1:45 am

שני דברים לא ידעתי אם ציינו כאן:
כף החיים (שנזכר לעיל- בלא דעתו כמדומני) כותב במקום שם שאין שום יוהרא ללכת בבגדי לבן- משום שהאדם חושש לנפשו ומה יוהרא שייך בזה וכו' יעויין שם.
ישנו פוסק בת"א שמו הרב חירארי (יהודי מבוגר) כבר באחד מספריו הוא דן האם יש ללכת בבגדי לבן וכמדומני הוא מסיק שחובה ושאין לחוש ליהורא! (כמדומני שהוא מביא שם משם אחד האדמורים שאמר: שצריך לסבול את כל הבזיונות שבעולם ובלבד שילך בבגדי לבן).

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ו' אוקטובר 08, 2010 12:30 am

יש מקובל זקן בגבעתיים, רבי חיים כהן שמו, המפורסם על שם מקצועו - החלבן.

באחד מחוברות 'אוסרי לגפן' לרבי יהודה שיינפלד שליט"א, יש מדור שאלות ותשובות ממנו בכל ענייני המנהג, ושמו יקבנו מילתא דחסידותא, נשאל ר"ח האם הנוהג בבגדי לבן בשבת צריכים גם בגדי השינה שלו (פיג'מה בלשון העם) להיות לבנים - והוא עונה בפסקנות שאכן כן.

סענדער · הודעהעל ידי **סענדער** » ו' אוקטובר 08, 2010 12:35 am

אצל חסידים מקובל שצריך 4 בגדי לבן בשבת , ואין חובה שיהיו כל המלבושים לבנים.

מורה צדק

בינתיים לא הובא ממישהו מוסמך מדורינו שהדבר מותר.

מיימונד · הודעהעל ידי **מיימונד** » ו' אוקטובר 08, 2010 12:55 am

מורה צדק כתב:בינתיים לא הובא ממישהו מוסמך מדורינו שהדבר מותר.

הובא גם הובא, כן שמעתי משם נכדו של כף החיים (הגר"ח סופר) הגם שהוא עצמו אינו נוהג כן כמדומני והולך עם פראק, מ"מ משבח למי שנוהג כן, כך שמעתי, ואשמח אם יבררו זאת.
דרך אגב, כך נוהג הרב בנייהו שמואלי. והרב עזרא בצרי. הרב ניסים פרץ (יש שניים בב"ב, ושניהם הולכים בלבן) ועוד כהנה וכהנה. בירושלים יש קהילה שלמה שהולכת ככה, תלמידי חכם ציון עזרא בנחלאות. אצל המתנחלים והמזרחיסטים בישיבות ההסדר ג"כ הולכים בלבן בשבת כידוע. ועוד יש להאריך.
בירושלים ובב"ב יש הרבה מהספרדים שלובשים חליפות אפורות בשבת.

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ו' אוקטובר 08, 2010 1:06 am

הרב בניהו שמואלי הפסיק ללכת עם לבן והולך רק באפור.
הרב עזרא בצרי אינו נוהג מנהגי קבלה (לפחות בפרהסיא) וכנאה כוונתך לר' דוד, הוא הולך עם חליפה אפורה.

וחילוק גדול יש בין אפור ללבן.

מיימונד · הודעהעל ידי **מיימונד** » ו' אוקטובר 08, 2010 1:33 am

מורה צדק כתב:הרב בניהו שמואלי הפסיק ללכת עם לבן והולך רק באפור.
הרב עזרא בצרי אינו נוהג מנהגי קבלה (לפחות בפרהסיא) וכנאה כוונתך לר' דוד, הוא הולך עם חליפה אפורה.

וחילוק גדול יש בין אפור ללבן.

נפלה ט"ס בדברי התכוונתי לרבי דוד.
מחילה יעיינו נא הקוראים בלווייה של חכם מעלם בשבוע שעבר וישפוטו מה לובש הרב בצרי, לבן חלש (לעומת הרב גץ), אבל זה לבן.

: הרב בצרי ראש ישיבת השלום (כיכר השבת); הרב דוד בצרי.jpg (30.9 KiB) נצפה 14835 פעמים

מיימונד · הודעהעל ידי **מיימונד** » ו' אוקטובר 08, 2010 1:50 am

מורה צדק כתב:בינתיים לא הובא ממישהו מוסמך מדורינו שהדבר מותר.

מחילה מכבודו, כבודו צריך לעשות שיעורי בית.

מאת הרב משה עמיאל ראש כולל "מורשת התורה" בנימינה (בגוגל)

לבוש בגדי לבן בשבת

שאלה:

לכת"ר... ביקרא דאורייתא הנאוני דבריו וקבלתי בתודה את החיבור "בגדי לבן" להגאון המקובל הרב אברהם מרדכי יצחקי שליט"א הרב מפורת, יחד עם הקונטרסים של הרחבת הדברים בטוב טעם ודעת בעניין בגדי לבן בשבת. דברי כת"ר היקרים מפז נגעו בנימי לבי להרגיש את הלהט לכבודה של שבת לעורר אודות המנהג ללבוש בגדי לבן, והנאה רבה יש לי מעיון בשורשי המנהג ותוקפו במקורות, ואולם כת"ר העלה את הקושי של ההרגל במציאות המורגלת אצל ת"ח ובני תורה במלבוש הרווח בחליפה שחורה גם בשבת, ואין פוצה פה לשלול. מ"מ כיון שכת"ר צמצם בלשונו בדיון במקורות הדנים במנהג למעשה וכתבו עליו שהוא יוהרא, הנה מצאתי מקום להעלות אותם להרחיב שיח של תורה, על מנת להעמיד אמת על מקומה ולתת אחיזה למנהג הרווח ומצוי אצל בני התורה. כידוע יסודם של דברים מונח בתשובת הגאון הרב פנים מאירות זצ"ל שהאריך בצדדי המנהג של בגדי לבן בשבת ופסק שיש בו יוהרא. ואחריו פסקו כן כל הפוסקים וכמ"ש האליה רבא והאשל אברהם. וכ"כ מפורשות הגאון החיד"א, וכ"כ כדבריו הגאון הגר"ח פלאג'י, ומה לנו לעורר אחר דבר המלך ומאן מלכי רבנן. ומיניה וביה נדע שהוא בגד לבעלי תריסין היודעים בסוד ה' בתורת ח"ן והוא בבחינת מ"ש חז"ל לא כל הרוצה ליטול את השם יטול? וממילא כבר בטל המנהג וגם בעלי ח"ן לא נוהגים בו, והתקבל המנהג ורווח במה שנהגו בחליפה ואפילו החסידים מהדרים בה והשחור נאה להם? ובוודאי יש לכת"ר עוד לעיין בגמ' שבת דף קיט ע"א להוכיח ממנהגו של רב ענן, ועוד במנהגם של רבנן בגמ' שבת דף קמ"ז ע"א, ויש עוד לעיין. ואל תשיבני ממ"ש הרב כה"ח, שהנה חזיתי להרה"ג נכדו ראש הישיבה והוא לבוש בחליפתו השחורה ככל בני התורה ולא חש לדברי מו"ז במקום שרווח המנהג בישיבות וכמוהו עוד ת"ח. ואמ"ל וכבודה של השבת מתקדש אצל כל המקדש שבת כהלכתו ולאו דווקא בגוני לבושו, ובדרכם של ת"ח אחתום את והב בסופה, תבוא שמחה לרבנן ותלמידיהון לעסוק גם בעניין זה. ובוודאי תהא שמחתי בדברי תשובתו ולא לטורח, ושלום לכת"ר ועוז לתורתו.

תשובה: אחר דרישת שלום כת"ר ועמלו בקדש עם תלמידיו בני הישיבה היקרים...

[א] אפתח בעדות חיה שזיכני השי"ת וקבלתי מהגאון המקובל הרב אברהם מרדכי יצחקי שליט"א הרב מפורת, על הגאון רבי שמעון חירארי שליט"א הידוע לשם ולתהילה מזקני חכמי תוניס: מנהגו ללבוש בגדי לבן כמנהג בשבת. ומעשה היה שכת"ר הוזמן למוצאי שבת לשאת דברים בהיכל הישיבה המעטירה ישיבת כסא רחמים ע"י ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מזוז שליט"א, והוא השיב שכן מנהגו בקדש להמשיך והיות לבוש בגדי לבן של שבת עד שילך לישן במוצ"ש, ושמא הדבר יהיה לשוני בין תלמידי ישיבת כסא רחמים שמנהגם כבני הישיבות בחליפות שחורות. והגאון ראש הישיבה רבי מאיר מזוז שליט"א חיזק את בקשתו שאדרבא יבוא וידרוש מדברי תורתו, והוא ראש הישיבה יקדים ויחזק את מעלת המנהג ללבוש בגדי לבן בשבת לפני כל בני הישיבה.

ועוד עדות חיה מהגאון הרב מרדכי אליהו שליט"א, מלבד מה שהביא כמה פעמים בשיעורו השבועי ונכתב בדפי הסיכום "קול צופיך" וגם העיד שכך היה מנהגו של מרנא הבבא סאלי זיע"א וכן הוא מנהג ירושלים, עוד שמח בחדוה רבה למראה הספר "בגדי לבן" וחיזק את הנוהגים בבגדי לבן בשבת והביע משאלתו בקדש שהלוואי ונזכה בדור שלנו לתקן את הענין. וכך היה מעשה ששמעתי מהגאון המקובל הרב אברהם מרדכי יצחקי שליט"א הרב מפורת, על ה"ה משה זכריה מתושבי עיה"ק צפת שלבש לבנים, והיה לצנינים בעיני מתפללי בית הכנסת בו נהג להתפלל. בדין ודברים הם קבלו על עצמם הכרעה של מרן הרשל"צ מהגאון הרב מרדכי אליהו שליט"א שהכריע לצד מנהגו של האיש ללבוש לבנים בשבת ואמר שאדרבא כך נאה וגם יאה.

ולמ"ש הזכיר את הגאון הרב סופר שליט"א זרע קודש לזקנו מרן הרב בעל כף החיים, הנה עדות חיה וברורה שקבלתי מה"ה חיים מזרחי (נתניה. ר"ח מנחם-אב ה'תשס"ז), שהשיב לחזק את הנוהגים בבגדי לבן בשבת וכמו שפסק זקנו בעל כף החיים שאין בזה כל צד יוהרא כלל.

עוד ממ"ש בספר הלכה "עריכת שולחן" להגאון הרב שלמה קרח שליט"א, רבה הראשי של בני ברק, והאריך בטוב טעם ודעת על מעלת המנהג ומקורותיו (ראה בסימן רמ"ב, הלכה ד בהערה עמ' כב. ובעיקר דבריו בסימן רס"ב הלכה ה' עמ' פא), ובסיום העיר: "ולצערינו עתה, בין אחינו ק"ק האשכנזים הי"ו יאמרו קדוש קדוש לבגדי שחורים, ואף עלינו רבו הנוטפים על הזוחלים, וע"ע בשערי תשובה סימן רסב סק"ג".

ועוד קבלתי שכך המנהג ידוע בק"ק יהודי לוב טריפולי, ממחבר ספר "תולדות יהודי לוב" שכתב כן בספרו ע"פ עדויות ברורות מפי חכמים וזקנים בעדה, ובהם רבי חיים חלפון שליט"א (נתניה), וכן רבי אברהם פדלון שליט"א (באר שבע).

ועוד עדויות בע"פ עמי מק"ק בכמה עדות וקבילות בישראל. עד כאן לע"ע, ולא הרחבתי צעדי בין הקוצרים מחצדי חקלא, ובוודאי עוד רבים תלמידי חכמים ותלמידיהון שהיו מגלים לב שומע לדברי המנהג ולשורשו בקדש ומשידעו בערכו ומעלתו גם ישתדלו לקיים את המנהג וללבוש בגדי לבן בשבת.

[ב]

ראשית חכמה– בהדגשת העיקר: כי המנהג בבגדי לבן הוא בגד של שבת ולכבודה של השבת, ואינו עניין לסוג הלבוש אלא לגוון הלבן המתאים ונכון לבחינת ומעלת יום השבת - אציע בפני כת"ר ראשי פרקים ללימוד ועיון בתוקף המנהג ללבוש בגדי לבן בשבת כדלהלן:

לתוקף מנהג מלבוש לשבת מעיקר מצוות כבוד שבת, הוא ע"פ מה שציוותה התורה בדיבור אחד של "זכור" ו"שמור": "את יום השבת לקדשו". הנה חז"ל נחלקו אי מדאורייתא או מדרבנן, ומ"מ לכל נדרש הכתוב לאמור: לקדשו ולכבדו בכסות נקיה ולענגו בעונג אכילה ושתיה, וכאמור בנביא ישעיה (נח, יג. ועיין שם בפירוש הרד"ק) "וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד, וכבדתו...", ודרשו בו חז"ל בגמ' שבת קיג ע"א, "וכבדתו, שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול" (וכ"כ ברעיא מהימנא פרשת צו דף כט ע"ב ע"ש). וכן פסק הרמב"ם (שבת פרק ל' הלכה ב-ג), וכן הטור ומרן בשו"ע (או"ח סימן רס"ב סעי' ב-ג): "ישתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת...".

יסוד המנהג מפורש בזוהר הקדוש, ראה בלשון הרעיא מהימנא (זוהר פרשת צו דף כט ע"ב. ועוד שם פרשת עקב דף ערב ע"ב. וכ"כ בתיקוני הזוהר תיקון כד דף סט ע"ב. ועוד שם בתיקון מח דף פה ע"ב). ובלשון מפורשת היטב בזוהר חדש (פרשת יתרו דף לז ע"א, במאמר ענף דשבתאי וב' רוחות ונשמות ערטילאות. ומובא מלה במלה גם בהשמטות הזוהר ח"ב סימן ז' דף ערה ע"א, וכן נזכר בספר סתרי תורה פרשת יתרו לרבי אברהם אבולעפיא, כתבים): "... דעמא קדישא לית לון חולקא ואחסנתא בכוכבייא ומזלי, אלא בקב"ה בלחודוי. ואצטריך לון לאחזאה חדוה, ומיכלא ומשתייא, ולבושין חיורין, או דגוונין שפירין, ולתבנא ביתא ופתורא ביומא דא. דלאו הכי אינון דאחידן בכוכבייא דשבתאי, דאצטריך לון לאתענאה, ולאחזאה עציבו ודאגה, ולמלבש שחורין, ולכסאה שחורין, ולא למיכל בשרא וחמרא ומשחא. ולא לאתענגא בעינוגין דעלמא...". להבנת לשון הזוהר חדש עיין במ"ש מהרח"ו בספר שער הכוונות, דרושי סדר שבת דרוש א' (סג ע"א), ולביאורם עיין באבן יקרה על שו"ע הזוהר, סימן רסב אות יט עמ' קלא.

טעם המנהג מבואר בדברי הזוה"ח: "שעם הקדוש ישראל, אין להם חלק ונחלה בכוכבים ומזלות, אלא בהקב"ה בלבדו" (עיין מסכת שבת דף קנו ע"א. ובמ,ש במהר"ל, בגור אריה במדבר כא, לה. ובמ"ש בחידושי אגדות למסכת נדרים ע"ש. לענין כוכב שבתאי עיין בגמ' ברכות דף נט ע"ב ופירוש רש"י שם. ובזוהר, כי תצא, זוהר ח"ג רעט, א. ועוד בזוהר כי תצא דף רפא, ב. ועיין היטב בזוהר חדש, שמות, יתרו, מאמר עיינין חיוורין, דף מ ע"א). ומסקנתם בזוה"ח הנ"ל בזה"ל: "לכל אותם האוחזים ביום הזה בכוכב שבתאי, שהם צריכים להתענות ולהראות עצבות ודאגה ורוגז, וללבוש בגדים שחורים ולהתעטף בשחורים, ולא לאכול בשר ויין ודברים שמנים, ולא להתענג בשום תענוג שבעולם..." – אבל לעומת אלה הם "עמא קדישא", עם ישראל קדושים, בהם הוא אומר: "לפי שעם הקדוש ישראל אין להם חלק ונחלה בכוכבים ומזלות, אלא בהקב"ה בלבדו, והם צריכים להראות שמחה, ולאכול ולשתות, וללבוש בגדים לבנים, או של גוונים יפים, ולסדר את הבית והשלחן ביום השבת".

ליסוד המנהג המפורש בתלמוד: עיין בתקנה המפורסמת לעזרא הסופר, המובאת בגמ' בבא קמא דף פ"ב ע"א: "עשרה תקנות תיקן עזרא... ומכבסים בחמישי בשבת...". והנה, הרא"ש על אתר, בפרק ז' או י"ט, דייק בלשונו וכתב כך: "ושיהו מכבסים בחמישי בשבת מפני כבוד שבת ללבוש לבנים", ומשמע שכל עיקר תקנת עזרא היא, כדברי רש"י, מתוקף מצוות כבוד שבת, וכל זה על מנת שילבשו "לבנים" והם בגדי שבת. וכ"כ בפסקי הרא"ש. וכ"כ מהרש"ל בחידושיו, ים של שלמה לב"ק פרק ז, מג, והחיד"א הביאו במחזיק ברכה. וכ"כ הגאון בשו"ע הרב בהלכות שבת סימן רמ"ב. וכ"כ בלבוש. וכ"כ הגאון בעל משנה ברורה בסימן זה סק"ה כלשון הרא"ש: "מפני וכו', היינו כדי שיהיו לבנים לשבת".

ומעשה רב למדנו בתלמוד ג"כ ממנהגו בקדש של רבי יהודה בר אלעאי במסכת שבת דף כה ע"ב, ובמה שהעיר על אתר הגאון רבי עקיבא איגר בגליון הש"ס לעיין ברש"י לגמ' קידושין דף עב ע"א. ובדומה לרש"י, כתב גם הגאון רבי שמואל בעל השם משמואל (תצוה, תרעג. ובקשר זה מבואר גם ב"הנהגות הצדיקים" לרבי משה ליריאה ורבי אברהם הלוי, ע"ש).

עוד למשמעות הגוון שבלבוש ראה מ"ש בדברי רבי ינאי לבניו, בגמ' שבת קי"ד ע"א, ונזכר גם בנדה כ' כ"א. ועוד עיין במ"ש בגמ' בבא קמא דף נט ע"ב. והנה משמע ברור, כי לבגדים בגוון לבן יש חשיבות רבה עד שהם משמשים כלבושו של חתן בשמחתו, ולעומתם הבגדים בגוון שחור מסמלים צער ודאגה עד שנהגו האבלים ללבוש שחורים. ומכאן ברור מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי, ומן הסתם נהגו בו רבים, מטעם ברור שהגוון הלבן מסמל הכנה של חשיבות ושמחה לכבודה של השבת.

יסוד מוסד למנהג בהוראה למעשה ולסוד טעמו ומעלתו, מפורש היטב בדברי האר"י (עיין בשער הכוונות, דרושי סדר שבת דרוש א', דף סג ע"א. וכ"כ בספר פרי עץ חיים שער השבת פרק ד', ושם פרק ו').

ומעתה להוראת המנהג למעשה: דברי מרן בשו"ע מבוארים במ"ש הרב באר היטב סי' רסב סק"ד: "והאר"י ז"ל כתב יש ללבוש ד' בגדי לבן, מלבוש העליון והתחתון ואיזור והחלוק, כנגד ד' אותיות הוי"ה". בזה הרב באר-היטב האיר בדבריו את לשון חז"ל והרמב"ם שנקטו לשון "כסות נקיה", וכן את לשון הטור והשו"ע דנקטו לשון "בגדים נאים", וביאר את כוונתם ע"פ דברי האר"י הקדוש בדווקא: "יש ללבוש ד' בגדי לבן". ומשמע, שעניין הנקיות והנאה לכתחילה ולהידור שלכבוד השבת איננו בסתם נקיות ולא בכל גוון נאה כלשהוא, אלא הוא דווקא ללבוש בגדי לבן, ועיקרם בד' בגדי לבן.

כ"כ הגאון רבי דוד משרקי זצ"ל כתב בשו"ע שם סק"ד ד"ה "ישתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת": "דכתיב וכבדתו, ודרשינן שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול. וצריך שיהיו לבנים, שכפי גוון המלבושים שאדם לובש בעוה"ז, כן ממש מתלבש אחר פטירתו מדי שבת בשבתו. ואם אי אפשר לו, ילבש גוונים אחרים, לבד שחור ואדום לא יראו עליו. ואפילו מי שהוא אבל דהוי דברים שבפרהסיה...". וכ"כ הגאון הרב יעקב סופר זצ"ל בשו"ע שם אות כד, בזה"ל: "גם צריך האדם ללבוש בגדי לבן ולא של צבעים אחרים...". וע"ע במ"ש הרב שפתי כהן יו"ד סימן שעד סע"ז, וביאור עה"ת שפתי כהן ויקרא כו, א. וכן במטה אפרים סימן תרכה (סוכות) אות ל'. וספר קב הישר, צט. ושו"ע הרב סימן רמ"ב.

הראנו לדעת, כי תוקף המנהג ללבוש בגדים מיוחדים לשבת ולכתחילה בבגדי לבן, הוא מעיקר מצוות כבוד שבת, והכל נכלל בתוקף מצווה זו ובשורש מקראיה שבתורה. וממה שנקטו הגאון בעל השתילי זיתים והגאון בעל כף החיים לשון: "וצריך", "גם צריך אדם", משמע בפשטות שכן היא ההוראה יוצאת לכל אדם, ואינה עניין לבעלי ח"ן יחידים.

וכ"כ בספר "עריכת שולחן" להגאון הרב שלמה קרח שליט"א, בסימן רס"ב הלכה ה' (עמ' פא), באומרו: "בגדי שבת מיוחדים אך ורק לשבת, והם מצמר גפן לבן וזך", וסיים בזה"ל: "ויסוד מנהג זה הוא מעיקר הדין מחיוב כבוד שבת".

[ג]

ועתה שבתי למה שהעיר כת"ר ובס"ד אסתייעא מילתא להשיב על ראשון ועל אחרון.

אחר העיון ברור כי הפוסקים שהעירו בחשש יוהרא, סמכו דבריהם על תשובה אחת של הגאון הרב פנים מאירות זצ"ל שפסק כן, ועם כל זה ברור כי לא דחו ולא בטלו את המנהג אלא רק העירו במקום שיש לחשוש, ואילו במקום שאין לחשוש לא הכלילו דבריהם כלל.

ולעצם תשובת האי גאון הרב פנים מאירות זצ"ל התקשיתי בתמיהותיי, ואציען בפני כת"ר: תחלה וראש, הרי הגאון רבי יעקב סופר בכף החיים פסק בהיפך וכפי שכבר ציין הגאון הרב אברהם מרדכי יצחקי שליט"א בספר "בגדי לבן" וסמך דעתו על פסקו הברור שכתב בזה"ל: "מדברי האר"י ז"ל שכתב דדוגמת אותם הבגדים שלובש בשבת יתלבש בעוה"ב, נראה דליכא בזה יוהרא כיוון שחושש אל בחינת מלבוש נפשו בעוה"ב, והכתוב אומר וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו".

ואלפי מחילה מכת"ר הגאון הרב פנים מאירות, חשבתי בדעתי שיש מקום לחלק בין מה שנזכר בדברי חכמים מחשש ליוהרא, לבין הנידון דידן ללבוש בגדי שבת: כי בעניינים שחכמי הדורות החמירו מחשש ליוהרא, הוו עניינים של דין ומנהג שממקורו כבר הגדירו גדרו וקבעו את דינו, מה שאינו כן בנידון דידן, במנהג ללבוש בגדי לבן לכבוד שבת שאין בו חשש יוהרא, מכמה טעמי: שהרי מלכתחילה כן היה המנהג! וכן היא ההוראה לכל אדם ולא רק למיוחדים בעם! והיא מצד תוקף מצוות כבוד שבת! וכן מצד סוד המנהג שיש בו השלכה הנוגעת ללבוש הרוחני של כל אחד בעוה"ב! בכל זה לית לן לחשוש ליוהרא. ועיין שאפילו בדינים אלו יש שסברו בהיפך ולא חששו ליוהרא, וכ"ש בנידון דידן שהוא מנהג לכל דתלי בהרגל נכון של הבריות, ואדרבא יש מקום להיות זריזים להשיב מנהג למקומו וכבודה של השבת למקומו.

ולעיקר לשון התשובה של הגאון זצ"ל בעל פנים מאירות, עוד העיון מונח בה לחלק בין מה שכתב לבין הנידון דידן בכמה הערות, עיין בתשובתו וראה כדלהן:

מה שפתח "דע לך שבכמה מקומות חששו חכמינו ליהורא אפילו בהתנהגות איזה חומרא" – והא מנהג לבישת לבן בשבת אינו התנהגות של "חומרא" אלא של כבוד לכבוד השבת.

ומ"ש דהא בעניין מלאכה בט' באב" וכו' – והא שם חששו שלא יסיח דעתו מאבלות היום, והכא אין בלבישת בגדי לבן שום חשש להסיח דעתו או לגרוע מאורחות השבת ואדרבא יש בזה כדי לחזק כל אדם והדבר מוכח אצל כל מי שנשאו לבו לקיים את המנהג לכבוד קדושת השבת.

ומ"ש "וכן גבי אלעזר זעירי דהוי מסיים מסאני אוכמי.." – הוא מנהג של חומרא, משא"כ הכא.

ומ"ש "ובסוף מרובה ב"ק דף פ"א ע"ב... ר' יהודא בן קנוסא.." וכו' – הוי מפורש מנהג חומרא כנגד תנאי שהתנה יהושע, משא"כ הכא אין במנהג שום נגיעה לחשש אחר.

ומ"ש והים של שלמה בב"ק פ' מ' סי' מ"א כתב.." – וכו' הזכרנו לעיל דהגאון יש"ש כתב במנהג של חומרה יתירה, משא"כ הכא. ואדרבא, האיר השי"ת עיננו מיניה וביה, במ"ש מהרש"ל עצמו על בגדי לבן לשבת, בחידושיו ים של שלמה ב"ק פרק ז, מג, בעניין תקנות עזרא וז"ל: "תקנה ד', לכבס הבגדים בחמישי לכבוד שבת.. ועוד תיקן, שיהיו מכבסים בחמישי בשבת, משום כבוד שבת, ללבוש לבנים...".

ועוד במ"ש "וא"כ שעכשיו שכמה גדולי ישראל הולכים במלבושים שחורים בשבת" – זהו כלשון קדשו רק מנהג של "עכשיו" שהשתנה ממה שנהגו לפנים, ואדרבא נאה להשיב עטרה ליושנה ובוודאי בכל הנוגע להוסיף קדושה בשבת ועאכו"כ במה דנקטי במקורות המנהג בטעמים גדולים במהותו של היום.

ועוד במ"ש "וא"כ אם אחד מני אלף רוצה לומר אקיים דברי המקובלים שכתבו שמצווה לילך במלבושי לבנים בשבת" – ולעניות דעתי הדלה, הגון זצ"ל כוון דבריו לומר שזה מנהג של מקובלים, ואולם ע"פ המבואר היטב במקורות המנהג וכמפורש בספר בגדי לבן, זה איננו מנהג רק למקובלים, אלא מנהג לכל יהודי. ומה שבאה ההוראה בדברי המקובלים, אינו מוגבל במה שנאמר מפורש כהוראה לכל. ואם כן, מהיכי תיתי לחשוש עד כדי כך במנהג שיסודו בקדש להוסיף לכל יהודי קדושה בכבודה של השבת, ולמה נרחיק לקבוע "אין לך יהורא גדולה מזו וראוי לנדותו".

ומ"מ מוכח ממ"ש "אם אחד מני אלף רוצה לומר אקיים" וכו' שעיקר הדיון נסב על היחיד בין המון עם כמו שציין בהמשך לש"ק על הבא "בפני המון עם בבית כנסת" – ולכן כן במ"ש מו"ר הרב יצחקי שליט"א בספרו בגדי לבן, שדברי קדשו מחזקים ציבור וקהל עם הבא לזכות בכל יום ובכל שבוע לעשרות ומאות לשמוע את שיעורי תורתו, ואין כאן כל עניין של יחיד אלא של קהל יראי ה' שקבלו ומקבלים עליהם להחזיר עטרת קדושת השבת למקומה.

ומ"ש "בר מכל דין אומר אני דאפשר בעיתים הללו אין כאן מצווה בלבישת לבנים.. וכיון דכ"ע נהגו האידנא במלבושי שחורים... והמקובלים לא דיברו אלא בימיהם שלא הי' לובשים שחורים משא"כ במדינותינו...". הנה פשוט שגם הגאון זצ"ל מודה דכל עניין הדבר נתון בשינוי "העיתים הללו", ורק מפני ש"כ"ע נהגו האידנא", ואם זה עניין להרגלי העם, יש מקום לברר ולחקור אחר סיבת השינוי, ולדעת שהוא אך גזירת לבוש ולא שינוי מהותי כלל וכלל. ובמקום שהגויים גזרו ובטלה גזירתם, הרי בוודאי נכון להזדרז ולתקן מה שכבר הורגל ולהשיב את ההרגל למנהגו הנכון, וביותר במקום שהמנהג נוגע בכבודה של השבת. ואם כוון במ"ש "נהגו האידנא במלבושי שחורים" לטעון שמחשיבים את הגוון השחור לנאה, תימה רבה למימר כך, ומני קדם ועד היום ידענו בכל דברי חז"ל בכל מנהגי העם שגוון הלבן עדיפא וחשיבא למעליותא בכל דבר ועניין, וכנגד הגוון השחור שנחשב פחות ערך וחולין בלבד. וכבר השיב בזה מו"ר הרב יצחקי שליט"א בחתימת הספר בגדי לבן, עיי"ש ודוק היטב.

ולמ"ש "והמקובלים לא דיברו אלא בימיהם" תמהתי לעצמי מאוד, תחילה מפני שעניין בגדי הלבן נלמד גם בתלמוד במעשה דרבי יהודה בר אלעאי, ולא רק מדברי המקובלים. וטעמו של המנהג יוכיח שאינו עניין לרזי הח"ן למי שזכה ונתעלה והואר בהם, אלא הוא עניין ממהותו של יום השבת וע"כ הוא נכון לכל יהודי כמו שבפירוש נזכר בהוראת המנהג. ולא הבנתי איך ידברו המקובלים "בימיהם", והנה דבריהם בקדש בכל המבואר בזוהר חדש ועד כתבי האר"י וגוריו דברו כהוראה מפורשת שכן "צריך" וכלל לא כתיאור מנהג הדור ההוא. ואפלו למ"ש "משא"כ במדינותינו.." לא הבנתי, שהרי חכמים רבים כתבו ונהגו ללבוש לבן גם בארצות פולין ואוסטריה, מקום מושבו ומנוחתו של האי גברא רבא בעל תשובה זו.

וממילא כבר תמה בכל זה הגאון הרב יצחקי שליט"א בספרו בגדי לבן תמיהה רבה מכמה טעמי: רבי ינאי אמר את דברו מתוך ענוה ומוסר ולא כהוראה. ועוד, אין להוכיח שלבישת לבן הוי כחתן בין אבלים כי דברי רבי ינאי מכוונים למצבו לעומת הרשעים בגיהינום ותו לא. ועוד, רבי ינאי דיבר על מה שלאחר מותו ועל זה אחז"ל משמת אדם נעשה חופשי מן המצוות, וממילא אין בכך כדי ללמד הוראה. ואדרבא, יש ללמוד אפילו ואפילו מראיה זו שצדיקים לובשים לבן, ועל כגון זה נאמר "ועמך כולם צדיקים". ועוד להוכיח שאין כל עניין ללמוד מהתם לענייננו על שבת, דהתם עניינו בגיהינום השובת בשבת, ואדרבא נלמד דאפילו רשעים בגיהינום אינם לובשים שחור כלל.

ועוד במ"ש "ועוד בדורות הללו יש לחוש לזחוחי לב... ומיד רוצים לדמות לאותן גדולים שהי' מימי קדם" – דלותי ולי יהושיע, וכשלעצמנו התחזקנו בהוראת רבותינו כמו"ר הרב בעל בגדי לבן שליט"א, ואין לזה כל עניין לזחיחות דעתי ולמידותיי, שכן עניין המנהג ברור מצד כבודה של שבת ולא הותנה בדברי הראשונים שהורו בו לא במידות ולא במעלות כלל אלא רק כאורח חיי האדם ביום השבת בלבד. וממילא ברור לכל כי אין במנהג ולא בנוהגים בו שום עניין "לדמות לאותן גדולים", ואדרבא רק לקיים הוראת מנהג שיסודו בקדש ועל הנוהג בו מתאימים דברי חז"ל שאמרו על רבי יהודה בר אלעאי "דומה למלאך ה' צבאות", וכמו שהערנו למה שהאיר הגאון רבי עקיבא איגר לפירוש רש"י בגמ' קידושין דף עב, עיי"ש.

וזה עיקר חשוב בכל התשובה במ"ש "ואם רוצה לצאת ידי שמים ראוי להתנהג כשיבא לביתו ללבוש בגדי לבן ושם אינו חשש יוהרא כולהו האי אבל בפני המון עם בבה"כ הוא כחתן בין אבלים ויש לחוש ליהורא" – הנה מבואר שאחרי הכל לא נקט הגאון בתשובתו בסכינא חריפתא נגד המנהג, אלא רק סייג אותו שלא בפני ההמון, אבל הסכים עם המנהג ביסודו, ורק מפני חשש יוהרא בפרהסיה המליץ ואמר "ראוי להתנהג כשיבא לביתו ללבוש בגדי לבן". ודוק בלשון קדשו, שלא אמר למי שרוצה או לאוחז במנהג בדווקא, אלא כתב לכל "ראוי להתנהג כשיבא לביתו ללבוש בגדי לבן".

ובמה שסיים בזה"ל "ע"כ אהו' ידידי ראוי להיות מכת הצנועים והצנע לכת וכל הלבבות דורש ה'.." – כבר השבנו במ"ש הגאון רבי יעקב סופר בכף החיים ובזה סיים שם: "כיוון שחושש אל בחינת מלבוש נפשו בעוה"ב, והכתוב אומר וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו".

ועל הכל נימא, דאם עיקר חששו של הגאון בתשובה זו ליוהרא, וציין שכן היא דעתו במה שנכון לזמנו בשונה מדרות קודמים, הרי לא נתקבעו הדברים במסמרות של ברזל כתקנה לדורות ונכון לשוב ולחקור על שינוי הזמן והמקום על מנת להשיב מנהג נכון לקדמותו. וייתכן ובזממנו היום, ובוודאי משזכינו לשוב ולהתיישב בארצנו הקדושה, נכון להבין כי הנה נשתנו הזמן והמקום לטובה, ואיכשר דרא לחזק ולהתחזק בקדושת שבת בפרט ובכללה גם בחיזוקים נוספים שתלו בטעמי המנהג, ולשוב לקיים את המנהג ללבוש בגדי לבן בשבת.

עוד למה שהעיר - "ואחריו פסקו כן כל הפוסקים" וכו' – תימה, שהרי כל הפוסקים שציין צעדו בעקבות תשובת הרב פנים מאירות ולא הוסיפו על דבריו, ויש עוד עיון להאיר בדבריהם ובמקום אחר הארכנו בפרטות. ועכ"ז עדיין אין בזה להכליל "כל" הפוסקים, ובנ"ל הראנו לדעת כי יש מגדולי הפוסקים שכתבו והורו על המנהג למעשה.

עוד למה שהעיר - "ומה לנו לעורר אחר דברי מלכים ומאן מלכי רבנן" - יש לנו לעורר על מנת להחזיר עטרה ליושנה, כאשר נשתנו הזמנים לטובה ומותרים אנו לכבד את השבת כמנהג הראוי והנכון לה להיראות במנהג פשוט של מלבושים "כמלאכי ה' מבאות".

עוד למה שהעיר - "ומיניה וביה נדע שהוא בגד לבעלי תריסין...", וכו' - טעות רבה בידך, ובנ"ל הנה כל המקורות דברו לכל אדם במנהג השווה לכל נפש.

עוד למה שהעיר - "וממילא כבר בטל המנהג וגם בעלי ח"ן לא נוהגים בו" - בוודאי טעות יצאה בזה, כי המנהג לא נתבטל כלל, ויש מבעלי הפשט כמו גם מבעלי הח"ן שנוהגים בו.

עוד למה שהעיר - "והתקבל המנהג ורווח במה שנהגו בחליפה ואפילו החסידים מהדרים בה והשחור נאה להם" - תימה איך נפלו גיבורים במנהג שמעלתו רבה, במה שנגעה בו יד הגזירה הידועה כ"גזירת המלבוש" בגלות מלפני כ-300 שנה בקהילות אשכנז, ולא היה ממנה כלל בכל קהילות הספרדים ושאר עדות ישראל שהמשיכו במנהגם ללבוש לבן בשבת. ונתחזקה הגזירה ופרצה לה פרצה בין עדת המתנגדים לחסידים, ופרצה במנהג עד שטעו להחשיב את השחור כ"מתקבל" ו"נאה" בהיפך מדעת חז"ל הנ"ל כי השחור מורה על צער ואבלות, ולעומתו הלבן נאה לכבוד ולתפארת בסוד מידות החסד והרחמים. ואם יש מי שמעלה בדעתו כי השחור מתקבל ונאה לו, האם יעלה על דעתו ללבוש "חולצה" שחורה ולהניח מפה שחורה על שולחנו?! אין זו טענה כלל, וטעות עלתה בה מיסודה.

עוד למה שהעיר - "עוד לעיין בגמ' שבת דף קיט ע"א להוכיח ממנהגו של רב ענן, ועוד במנהגם של רבנן בגמ' שבת דף קמ"ז ע"א, ויש עוד לעיין" - תמיהני על דבריו שלא דק כלל בפשט הגמ', ואדרבא מוכח בהיפך מכוונתו ויש בדברי הגמ' הללו כדי להוסיף ולחזק את המנהג. הנה מה שלבש רב ענן שחור מפורש שם שהוא בשעה שהיה מכין לכבוד שבת, ומיניה תלמד ששינה מלבושו בשבת להיפך משחור אל בגדי לבן. והגמ' בדף קמ"ז דחוקה בפירוש המכוון ברש"י וראה מ"ש בחידושי השפת אמת, ואדרבא לעומת חכמי פומבדיתא הנה מנהגם של חכמים בכלל נכון להילמד בראיה שהביא הגאון הרב אברהם מרדכי יצחקי שליט"א בספר "בגדי לבן", מהמבואר בכתוב עה"פ בבראשית ויחי מט, יא: "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְלַשּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ..", וכאן עיין רש"י ובמ"ש הרב שפתי חכמים: "רצה לומר, דקאי פסוק זה אתלמידי חכמים, וצחורות פירושו לבנות, תלמידי חכמים שלובשים בגדים לבנים".

עוד למה שהעיר – "ואל תשיבני ממ"ש הרב כה"ח, שהנה חזיתי להרה"ג נכדו ראש הישיבה.." – טעות גדולה טעה בדבריו. כי מה שפסק הרב כף החיים הוא נר לעינינו ברובי פסקיו, ולמה נחוש לדברי הפני"מ ולא נחוש לדברי כה"ח?! ודברי הרב כף החיים ברור מללו לקבוע שאין כל יוהרא בדבר. ולמה שהעיר על מנהד נכדו ראש הישיבה שליט"א, כבר ציינתי עדות ברורה בידי בנ"ל שאדרבא כת"ר מחזק את המנהג ללבוש לבן וטעמו במנהגו הוא בכורח עניינו שלו בלבד.

עוד למה שהעיר – "וכבודה של השבת מתקדש אצל כל המקדש שבת כהלכתו ולאו דווקא בגוני לבושו" – טעות רבה היא: כי צורת המלבוש היא בעיקרה מעוגנת בהלכות צניעות האדם, אך הגוון נתבאר במקורות הנ"ל בסוד מעלה במהות קדושת יום השבת.

ותימה לי עוד על הכל: כי בזמן הזה קנה לו השינוי שביתה והרגל, עד שדנו ותלו במנהג קדש זה של בגדי לבן חשש יוהרא וגאווה. ויצא הדבר מפה קדוש בעל שו"ת פנים מאירות והוא לבדו מאז, ומני אז החזיקו אחרי החשש שהעלה עוד מגדולי הפוסקים, ולא העירו ולא עוררו להשיב המנהג להיכלו.

ותימה דמה נשתנינו בזה, שהקדמונים ועד האר"י הקדוש לא מצאו לחשוש בזה ליוהרא כלל וכלל, ואפילו הגאון כף החיים פסק להדיא כן שאין בזה כל חשש יוהרא, ואעפ"כ נותרו תלמידי חכמים בלבושם שהשתנה. והתימה רבה, שעם המנהג ללבוש בגדי לבן לשבת עוד אסרו לגמרי ללבוש גוון שחור, ואעפ"כ תלמידי חכמים ומהם קהל עם נשתנו בזה ללבוש שחור בשבת, ויש שהרחיקו עוד לטעון שגוון שחור נהיה לנאה בעיניהם, וכל זה ההיפך מהמנהג שיסודו בקדש בקדושת שבת.

וגבר החשש על המנהג, ומנהג של כבוד שבת נאחז בטענה של גאווה ויוהרא, ומנהג שהיה במקורו לכל נדחק בטענה של מנהג יחידים ופרושים, ומנהג שתוקף יסודו הוא לכבוד שבת נהפך בטוענה המאשרת ללבוש שחורים, וכל הדוחקים במנהג הסתמכו בעיקר דבריהם על תשובה אחת בדעת הגאון פני"מ, עוד במ"ש האליה רבה, ונדחק המנהג שיסודו בדברי הזוהר חדש והתלמוד והאר"י ועוד רבים. ואם בקשנו מורה ללמד ולהורות את המנהג, הנה משיבים שכבר התפשט המנהג וכבר נשתנינו בשינוי והמנהג נדחק מפני ההרגל, ואנחנו לא נדע מה נעשה.

ובוודאי, ואדרבא, כעת שזכינו בחסדי ה' לשוב לארץ הקדושה ולשבות בה בקדושת השבת, נכון לשוב ולהשיב אבידה לבעליה ולתקן בדק הבית בעניין יקר כל כך שתלוי ועומד במהותו של היום הקדוש, וכבר בעצם המנהג מתעורר תיקון גדול לפרט ולכלל, וזוכים כמ"ש האדמו"ר ממונקאטש בס' דרכי חיים ושלום עמ' קו, בגדי לבן בשבת הם תיקון לעוון עריות ופגם הברית. וכשם שאבותינו נגאלו ממצרים גם בזכות שלא שינו את מלבושם, וזכו שהיו ענני כבוד מכבסים לבושיהם לזכות לבגדי לבן עליהם להיות כמלאכי השרת לפני ה, בוודאי תיקון וחיזוק במנהג זה שיסודו בקדש ישראל וקדושת השבת יעורר עלינו חסדי שמים להביא גאולה במהרה.

[ד]

ולחיבת קודש אסכם לפני כת"ר את מנהג בגדי השבת של ישראל עם קדושים, תחילה בטעמים עצומים דתלו ביה:

1. מכבד את השבת בהידור נכון ונאה בבגד לבן של שבת, "כי זה כבודו שמכבד השבת"! מובטח לו בדברי הנביא ישעיה (נח, יד): "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳותֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר".

2. זכות זו מצטרפת לתיקון האדם "ומוחלין לו על כל עוונותיו"! כך כתב הצדיק רבינו משה הנזכר בהערות לספר שולחן טהור: "כשאדם לובש ארבעה בגדי לבן לשבת מוחלין לו על כל עוונותיו".

3. זוכה לתקן עוונות חמורים באיסורי עריות ופגם הברית! כך כותב מפורש האדמו"ר ממונקאטש בס' דרכי חיים ושלום (עמ' קו:), כי "בגדי לבן בשבת הם תיקון לעוון עריות ופגם הברית".

4. "ניצל מכל עבירות ומיצר הרע ומאש של גיהנום"! כך כתוב בספר שולחן טהור, סימן קע"ה אות ח': "ישתדל ללבוש בשבת ארבעה בגדים לבנים... ואיצטלית זאת ראוי לכל בר ישראל כידוע... וילבש לבנים בשבת ויהיה ניצל מכל עבירות ומיצר הרע ומאש של גיהנום..".

5. מקרב את הגאולה בבחינת 'אחישנה'! עוד בספר שולחן טהור שם: ""ישתדל ללבוש בשבת ארבעה בגדים לבנים... ויקרב הגאולה!!! ואילו היו כל ישראל לובשים לבנים בשבת כבר היה הגאולה בבחינת 'אחישנה'..."! וכמו שזכו אבותינו להיגאל ממצרים גם בזכות שלא שינו את לבושם.

ומכאן בסיכום הוראת המנהג למעשה:

1. כל אדם ישתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת. ילבש בגדיו הנאים וישמח בביאת שבת כיוצא לקראת המלך וכיוצא לקראת חתן וכלה.

2. ייחד לו בגדים לשבת נאים משל ימי החול, ולא ילבשם בימי החול כלל.

3. מי שזכה לדעת, יכוון בעת שילבש כוונה נכונה להמשיך קדושת שבת אליו.

4. לכבוד יום השבת יהיו הבגדים בצבע לבן.

5. ילבש (לפחות) ד' בגדי לבן, בעיקר מלבושיו שבהם הוא מתראה: מכנס וחולצה וכיפה וטלית/מעיל.

6. המהודר לכבוד שבת שילבש גוון הלבן יותר מגוונים אחרים.

7. ובמה שלובש בשבת מגוונים אחרים, יימנע עצמו ולא ילבש גווני אדום ושחור כלל שע"ז רמזו בכתוב לא תבערו א"ש (אדום שחור).

8. וכפסק הרב כף החיים: "אין בזה יוהרא כלל, כיוון שחושש אל בחינת מלבוש נפשו בעוה"ב, והכתוב אומר וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו".

9. וע"כ כותב מהרח"ו בשם האר"י הקדוש: "שכפי הגוון המלבושין שאדם לובש בשבת בעה"ז, כך מלבישין אותו אחר פטירתו בימי השבת תמיד".

מיימונד · הודעהעל ידי **מיימונד** » ו' אוקטובר 08, 2010 1:52 am

מורה צדק כתב:בינתיים לא הובא ממישהו מוסמך מדורינו שהדבר מותר.

יעויין גם כאן: http://www.porat.org.il/whiteclothes.aspx
כאן יש הרבה חומר על בגדי לבן בשבת.

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ו' אוקטובר 08, 2010 1:56 am

החליפה של הרב בצרי אפורה. (אני כתבתי את זה בתור עדות, ולא בתור תמונה שלא מוכיחה את האמת).

והאם הרב גץ היה הולך ככה בכל שבת?

מיימונד · הודעהעל ידי **מיימונד** » ו' אוקטובר 08, 2010 1:59 am

מורה צדק כתב:החליפה של הרב בצרי אפורה. (אני כתבתי את זה בתור עדות, ולא בתור תמונה שלא מוכיחה את האמת).

לא ברור מה נתכוונת לומר.

והאם הרב גץ היה הולך ככה בכל שבת?

תעיין במקורות שלעיל, ושם תקבל תשובות לדבריך.

אז האם כבר מצאת מישהו 'מוסמך' בדורינו שמתיר? או עדיין לא? (כי קיי"ל חסרון בידיעה לאו שמיה ספיקא לעניין צירוף)

חכם באשי

מיימונד כתב:
מורה צדק כתב:בינתיים לא הובא ממישהו מוסמך מדורינו שהדבר מותר.

הובא גם הובא, כן שמעתי משם נכדו של כף החיים (הגר"ח סופר) הגם שהוא עצמו אינו נוהג כן כמדומני והולך עם פראק, מ"מ משבח למי שנוהג כן, כך שמעתי, ואשמח אם יבררו זאת.
דרך אגב, כך נוהג הרב בנייהו שמואלי. והרב עזרא בצרי. הרב ניסים פרץ (יש שניים בב"ב, ושניהם הולכים בלבן) ועוד כהנה וכהנה. בירושלים יש קהילה שלמה שהולכת ככה, תלמידי חכם ציון עזרא בנחלאות. אצל המתנחלים והמזרחיסטים בישיבות ההסדר ג"כ הולכים בלבן בשבת כידוע. ועוד יש להאריך.
בירושלים ובב"ב יש הרבה מהספרדים שלובשים חליפות אפורות בשבת.

אכן, ראייה אלימתא!
מפליא רק שלא ציינת, את מנהג הירושלמים הלובשים בשבת ויו"ט קאפטן צהוב, כי (לדעתם, עכ"פ) הוא בגדי לבן.
ורבים מהם מקפידים ללבוש גם 'וואסט' צהוב, כדי להשלים את ארבעת בגדי לבן.

(דרך אגב, לדעתי המספר ארבעה בגדי לבן בשבת, נתגלגל מארבעה בגדי לבן של כהן הדיוט!)

חכם באשי

לזכרוני, מ' חלמיש האריך בענין בספרו 'הנהגות קבליות בשבת'.
וחבל לדון בענין קודם העיון בדבריו.

סענדער · הודעהעל ידי **סענדער** » ו' אוקטובר 08, 2010 10:16 am

חכם באשי כתב:(דרך אגב, לדעתי המספר ארבעה בגדי לבן בשבת, נתגלגל מארבעה בגדי לבן של כהן הדיוט!)

וגם של כהן גדול ביוה''כ.

חכם באשי

ידעתי, סנדר,
אך לא אהיה "מחמיר" יותר גדול מחז"ל הרגילים לומר על בגדי לבן של כה"ג ביוה"כ - שזה היה כדוגמת כהן הדיוט!

זקן ששכח

תודה רבותי. סופסוף השתכנעתי שאחינו הספרדים לובשים בגדי לבן בשבת, אם לא ראיתי די בעיני. (אגב, הרב גץ היה אשכנזי).
אולם דומה שעדיין לא ניתן טעם מספיק לכך שהאדמורי"ם שבשנים עברו לבשו כלי לבן בשבת פסקו מכך.
וטעמא דיוהרא אינו מתאים כאן, שהרי בכל אופן לובשים רוב האדמורי"ם בגד שונה משאר העם. כל מיני בגדי צבעונים, קטיפה, ושאר כל מיני פריטים המייחדים את לבושיהם מלבוש כל אדם.

מיימונד · הודעהעל ידי **מיימונד** » ש' אוקטובר 09, 2010 10:23 pm

זקן ששכח כתב:תודה רבותי. סופסוף השתכנעתי שאחינו הספרדים לובשים בגדי לבן בשבת, אם לא ראיתי די בעיני.
(אגב, הרב גץ היה אשכנזי).
אולם דומה שעדיין לא ניתן טעם מספיק לכך שהאדמורי"ם שבשנים עברו לבשו כלי לבן בשבת פסקו מכך.
וטעמא דיוהרא אינו מתאים כאן, שהרי בכל אופן לובשים רוב האדמורי"ם בגד שונה משאר העם. כל מיני בגדי צבעונים, קטיפה, ושאר כל מיני פריטים המייחדים את לבושיהם מלבוש כל אדם.

ידידי, טעות היא בידך! הרב גץ היה טוניסאי.
ראה גם בויקיפדיה כאן http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%92%D7%A5 ובלאו הכי הדברים מפורסמים, ותמצא להם הרבה סימוכין גם בגוגל.

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ד' אוקטובר 13, 2010 8:22 pm

הנה קראתי את התשובה המובאת לעיל בעיון רב, ולכך נתעכבה תשובתי.

חברים יקרים, אני מאוד לא השתכנעתי.
רק אקדים, לא קראתי את הספר בגדי שבת, אך האם מחברו מוסמך להלכה? האם יש לו עוד חיבורים, או שמצא איזו בקעה וגדר לה גדר רעועה?

כותב התשובה מנסה לתמרן את כל הפוסקים לדעתו, לדעתו הקטנה כולם סוברים שזו מצוה גדולה ואפילו חובה ללבוש בגדי לבן בשבת.
ההבדל בין ללבוש לבנים ללבוש בגדי לבן גדולה מאוד, כל הפוסקים מבארים את דברי הראשונים שכתבו ללבוש לבנים, דהיינו מכובסים. ובמחילה, איך כותב התשובה מתעלם מדעתם הרמה? ואפילו לא מזכירם ולא מציינם.

על סמך זה תוקף הכותב את הפנים מאירות, ומציג את דבריו כאילו היתה לו מטרה לאסור את הבגדי לבן. ולא כן הוא, מנהג בגדי לבן הוא רק מנהג המוזכר בספרי המקובלים, אוי לו למי שאינו נוהג על פי הקבלה ופתאום הולך לו עם בגדי לבן, ובפרט בין לובשי שחור, אני לא מקנא במה שהוא יקבל למעלה.

זה לא יהיה הוגן להעלות את הכל הטענות על כותב התשובה כאן קודם שאציגם,

רק אעיר כמה הערות קטנות.
אם הרב מרדכי אליהו אחז שצריכים ללכת בבגדי לבן, למה הוא עצמו שהיה בקי גדול בקבלה, בן של א' מגדולי המקובלים, לא הלך בבגדי לבן?
למה "כל" גדולי המקובלים החיים עמנו היום לא הולכים עם בגדי לבן?

מיימונד · הודעהעל ידי **מיימונד** » ה' אוקטובר 14, 2010 12:09 am

מורה צדק כתב:הנה קראתי את התשובה המובאת לעיל בעיון רב, ולכך נתעכבה תשובתי.

חברים יקרים, אני מאוד לא השתכנעתי.
רק אקדים, לא קראתי את הספר בגדי שבת, אך האם מחברו מוסמך להלכה? האם יש לו עוד חיבורים, או שמצא איזו בקעה וגדר לה גדר רעועה?

כותב התשובה מנסה לתמרן את כל הפוסקים לדעתו, לדעתו הקטנה כולם סוברים שזו מצוה גדולה ואפילו חובה ללבוש בגדי לבן בשבת.
ההבדל בין ללבוש לבנים ללבוש בגדי לבן גדולה מאוד, כל הפוסקים מבארים את דברי הראשונים שכתבו ללבוש לבנים, דהיינו מכובסים. ובמחילה, איך כותב התשובה מתעלם מדעתם הרמה? ואפילו לא מזכירם ולא מציינם.

על סמך זה תוקף הכותב את הפנים מאירות, ומציג את דבריו כאילו היתה לו מטרה לאסור את הבגדי לבן. ולא כן הוא, מנהג בגדי לבן הוא רק מנהג המוזכר בספרי המקובלים, אוי לו למי שאינו נוהג על פי הקבלה ופתאום הולך לו עם בגדי לבן, ובפרט בין לובשי שחור, אני לא מקנא במה שהוא יקבל למעלה.

זה לא יהיה הוגן להעלות את הכל הטענות על כותב התשובה כאן קודם שאציגם,

רק אעיר כמה הערות קטנות.
אם הרב מרדכי אליהו אחז שצריכים ללכת בבגדי לבן, למה הוא עצמו שהיה בקי גדול בקבלה, בן של א' מגדולי המקובלים, לא הלך בבגדי לבן?
למה "כל" גדולי המקובלים החיים עמנו היום לא הולכים עם בגדי לבן?

אתה שואל שאלות טובות, אך התשובות עליהם יותר טובות.
א- הרבה מפוסקי זמנינו סבורים שמותר ומעט סוברים שחובה ללבוש לבן.
ב- אם שאלת על הרב חירארי אז אומר לך שהוא פוסק מוסמך מוכר וידוע. (אני לא תלמידו אבל הדברים מפורסמים) המחבר של ספר בגדי לבן הוא הרב של מושב פורת, ת"ח או לא ת"ח לא יודע, אבל אומרים עליו שהוא מקובל. אם אתה רוצה שמות ''שחותמים על 'התקנות' ביתד נאמן בודאי לא תמצא כאן. שאלה מעולה שאלת על ה' מרדכי אליהו, אבל זה לא משנה את עצם ההוראה שלו. ולפני שאתה שואל על הרב מרדכי אליהו תשאל על הגאון העצום רבינו יעקב חיים סופר נכדו של הרב כף החיים שהוא בעד לבישת בגדי לבן עם זאת הוא לובש פראק...
אני מכיר המון מקובלים והאחוז של הלובשים בגדי לבן בשבת מהם הוא קרוב ל-80% בין ספרדים ובין אשכנזים. יש את החלבן ויש את תלמידו מירושלים הרב שיינפלד יש את הרב קוק מטבריא ויש את הרב חירארי כנזכר לעיל בישיבת השלום שברחוב שילה תמצא עוד קצת חכמים, ויש את הרב ציון ברכה שנפטר לפנים מועטות וכל קהילתו לובשן לבן בשבת, לך לנחלאות ומיד תפגוש אותם. אם אנסה להזכר עוד בודאי אמצא עוד, אבל אסתפק בזה.

תולדות · הודעהעל ידי **תולדות** » ה' אוקטובר 14, 2010 6:49 pm

על פי המקובל בקהילות החסידים, כל ראשוני החסידות, ועל כל פנים אלו שהנהיגו עדה, לבשו בגדי לבן בשבת. [דומני שיש תמונה של הצמח צדק עם בגדי לבן].

האדמור הראשון שהפסיק ללכת עם בגדי לבן בשבת, היה האדמור הראשון מבעלז.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' אוקטובר 14, 2010 9:26 pm

תולדות כתב:על פי המקובל בקהילות החסידים, כל ראשוני החסידות, ועל כל פנים אלו שהנהיגו עדה, לבשו בגדי לבן בשבת. [דומני שיש תמונה של הצמח צדק עם בגדי לבן].

האדמור הראשון שהפסיק ללכת עם בגדי לבן בשבת, היה האדמור הראשון מבעלז.

הנחתך הראשונה ברורה ללא עוררין. יש לה מקורות והסברים ב'חסידישע ספרים'.
אולם הנחתך השניה, האם תיאות לציין מקורה והסברה?

מורה צדק

מיימונד

מי מגדולי פוסקי הדור סובר שמותר? (מלבד מי שהזכרת), האם הרב עובדיה יוסף ? הרב בן ציון שאול? אולי הרב עמאר או הרב בקשי? ומה עם הרב משאש? ושמא הרב אלישיב או ר' שלמה זלמן? ואם הרב מאזוז בעד לבישת לבן למה הוא לא הולך ככה, הרי הוא לא שם על אף אחד.

אני מכיר מאות מקובלים, ומתוכם לובשים לבן אולי 2 או 3, כמו שכבר הזכרתי גדולי המקובלים בדורנו לא הולכים עם לבן כלל, ואפילו בישיבת השלום, ואם כבר תמצא מישהו שהולך עם לבן בישיבות המקובלים, זה חוזר בתשובה שמנסה לטפס לאורות גבוהים.
ומה שהחסידים לבשו, הנה היום הם כבר לא לובשים, כנראה שגם האדמורי"ם הפנימו שהם לא ראויים לזה.

חכם באשי

[מורה צדק, מיימונד נחסם, כפי שהשמועה אומרת. הוא לא יוכל להשיב לך חזרה]

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » ו' אוקטובר 15, 2010 12:49 am

חכם באשי כתב:[מורה צדק, מיימונד נחסם, כפי שהשמועה אומרת. הוא לא יוכל להשיב לך חזרה]

לא נורא, א"כ הוא ישיב בכינוי מחודש, וד"ל.

יוסף חיים אוהב ציון

מענין א"כ למה הרב סופר לא לובש בגדי לבן?

תא חזי · הודעהעל ידי **תא חזי** » ב' נובמבר 16, 2020 12:15 am

בן באג באג כתב:עפ"י הקבלה ישנו ענין ללבוש בגדי לבן בשב"ק, והדבר נפוץ רק בעדות המזרח, לעומת זאת גדולי הצדיקים מעדות החסידים הנוהים אחר הקבלה הלכו אמנם בתקופות מסויימות בשיראין לבנין, אך בהמשך נהגו בסברא דבגדי משי שחורין הואיל ומבריקים נחשבים כבגדי לבן,
האם שמועה זו נכונה?
והיאך באמת אפשר להסביר דנחשבין כבגדי לבן? אני מניח שחסר לי כאן איזשהו חלק

אני שמעתי באזניי וקראתי זאת מהרב מורגנשטרן שליט"א כמה וכמה פעמים, ואמר זאת בשם האדמו"ר מהר"א (או מהרי"ד) מבעלזא. והוא עצמו (הגרימ"מ) הסביר בזה ע"ד הפנימיות כיון שצבע לבן רומז לפרצוף "אריך אנפין", ואילו שחור מבריק י"ל דרומז למדרגת "עתיק יומין" כיון שהלבנונית שבו (כלומר הברק) נסתרת ונעלמת, ונגלית רק בעת תזוזה.
(ואין זה שייך אם דווקא כשהקפוטה היא מבריקה באופן חריג, אלא בכל אופן שהוא גם כיום. והגרימ"מ עצמו הולך בבגדי לבן בשבת רק בתוך בית מדרשו בשעת התפלה, ולא ברחוב או בבית, מכל מיני אילוצים. ולאחרונה כמדומה שהתחיל גם ביום חול ללכת בבית מדרשו עם קאפטן ירושלמי)

מורה צדק כתב:דבר זה הוא תמוה ביותר, דכל ענין הלבן הוא שלא ללכת בבגד כהה.

במחכ"ת מנא לך? מלשונות האר"י נראה דהעניין הוא ללכת דווקא בבגדי לבן, לא זולת. ומה שהיום חלק מהמקובלים (בפרט הספרדים) ללכת בבגדים בהירים, אינו אלא "זכר" אחרי שבאו כמה וכמה גדולים ופוסקים וקצת הכום על קדקדם.
ומה שהביא כת"ר מזו"ח יתרו - הנה יש לומר דרבינו האר"י לא חייש לדקדק כהאי גוונא בזוהר, וכלל לא הזכיר האופציה הזו בדבריו.

זקן ששכח כתב:קול מבשר, ח"ג - משיח, אות יב. כתב לי מחותני הגאון החסיד רבי יוסף לעוינשטיין (שיחי') זצ"ל אבד"ק סעראצק, שסיפר לו הרה"ק ר' שמעיה שלמה זצ"ל, בשם אביו הק' רבי יעקב אריה זי"ע, אדמו"ר מראדזמין, ששמע מהרבי רבי בונם זי"ע, שקודם ביאת המשיח, יהיה הסתר גדול כל כך, עד שלא יבינו גם הצדיקים שהולכים בבגדי לבן, היכן ואימתי. ויהיו נבוכים גם כן באמונת המשיח.
הדי בכך להסביר ביטול לבישת בגדים אלו...

יש גם אמרה נאה בשם הרב בעל הסולם על דברי חז"ל (יומא מט) "אמר רבי חנינא: מעולם לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה"

: מכת פרדה לבנה.jpg (52.16 KiB) נצפה 7438 פעמים

ולגבי יוהרא, הנה דברי הרב אי"ס

איש_ספר כתב:אם יש מי שבגדיו לבנים מחמת רצונו ליישר אורחותיו ע"פ הרב האריז"ל, יישר. ורק ה' הוא היודע והוא הרואה אם לעקל וכו' ומי שם פה לאדם.
לא אשכח את שראו עיני לפני שנים אחדות, בבית הכנסת איצקוביץ בבני ברק, עמד בחור צעיר לימים והתפלל מנחה עם תפילין, פגע בו איש אחד ודנו ברותחין משום יהירות נצחו אותו ילד והשיבו: האם ויגבה ליבו בדרכי ה', שייך רק על כובע שער,בגד משי וחגורת אזור וכל כיו"ב, אבל על מצות תפילין החביבה, רק שם נדקדק ליהורא? ודפח"ח. וזה ע"ד דבריו הנפלאים של המגיד מדובנא היורדים חדרי לב: שבתך בתוך מרמה, אכן במרמה מאנו דעת אותי. (ולגופן של דברים ידועים דברי הגר"ח מואלאזין)

מסכמים הכל לדעתי. ואוסיף דכמעט כדברים האלה שמעתי מהגר"מ מאזוז בהיותי בחור בישיבה, כשאחד הבחורים שאלו האם מותר לדעתו לילך בבגדי לבן בשבת, וענה שכן, והבחור הזכיר את דברי החיד"א המפורסמים שאין ללכת בבג"ל רק בביתו ובחומותיו, וכן הציע בפניו בכתב את שאר דעות הפוסקים (לרבות אלה שאוסרים אף בצנעה) וכמדומני שהגר"מ השיב לו על זה והזכיר את דברי החיד"א והגר"א שבדורנו (דורם!) לא שייך כמעט יוהרא, אלא סגי שאדם יכיר את מקומו ומך ערכו לעומת הדורות הקודמים. אותו בחור אף רצה לילך כך בישיבה (כסא רחמים) עצמה, אך הגר"מ אמר לו שאינו יכול בלעדית לאשר לו זאת, שהרי יש הנהלה לישיבה, והפנה אותו למנהל הרוחני של הישיבה (הרב צמח מאזוז) שאסר לו זאת למרות דברי ראש הישיבה, מטעם ד"אזלת לקרתא התהלך בנימוסה" (והדברים פשוטים, תארו לכם שבני 'כסא רחמים' היו מתהלכים להם אנה ואנה בשיראין.... לא זו בלבד שנטו קו בלימוד, גם בהליכות?! ועוד בבני ברק?)
[באופן כללי גישתו ההלכתית של הגר"מ מאזוז לעניין 'יוהרא' ו'לא תתגודדו' קצת שונה מהמקובל, למרות שבפועל הוא סולד מאוד ובמופגן מכל מיני הנהגות שהן קצת מוזרות למרות שיש להן מקור וסמך. (אם כי בדרך אפשר יש לתרץ את גישתו בעניינים שונים שהיא קשורה למנהג אביו זצ"ל הי"ד, ואכמ"ל)]

מורה צדק כתב:ועי' בתשו' פנים מאירות ח"ב סי' קנ"ב

והגר"מ מאזוז באור תורה (תשס"ח סימן לו) כבר כתב על כך שהחשש היה כנראה משום שאז היה סמוך ונראה לתקופת השבתאים, שנהגו בהנהגות המקובלים, וחששו וחשדו מהם. (וכדברים דומים כאלה זכורני שראיתי באיזה ספר פולמוסאי נגד החסידות, ואמ"א, וגם דבריו החריפים אין מקומם בפורום מכובד זה)

: שבתאים לבן הנאמן.jpg (430.24 KiB) נצפה 7438 פעמים

מורה צדק כתב:היה חכם א' מגדולי המקובלים בדורינו שהיה לובש לבן, והיה מגיע כך לדרוש ביזדים במוצ"ש, וכאשר יצא לאור חזון עובדיה שבת ח"א ששם כתב הרב כנגד הלובשים לבן בשבת, נמנע מלבוא לומר את השיעור המקדים, עד אשר קנה חליפה אפורה ובה הוא מתעטף בשבת.

כמדומה ש'אותו חכם' שליט"א חזר ולובש שיראין (!) לבנים בשבת. אולי כי הוא אחרי פטירת הגרע"י?

מיימונד כתב:שני דברים לא ידעתי אם ציינו כאן:
כף החיים (שנזכר לעיל- בלא דעתו כמדומני) כותב במקום שם שאין שום יוהרא ללכת בבגדי לבן- משום שהאדם חושש לנפשו ומה יוהרא שייך בזה וכו' יעויין שם.
ישנו פוסק בת"א שמו הרב חירארי (יהודי מבוגר) כבר באחד מספריו הוא דן האם יש ללכת בבגדי לבן וכמדומני הוא מסיק שחובה ושאין לחוש ליהורא! (כמדומני שהוא מביא שם משם אחד האדמורים שאמר: שצריך לסבול את כל הבזיונות שבעולם ובלבד שילך בבגדי לבן).

כמדומני מקור אחד לשניהם - בספר שלחן הטהור קאמרנא.

שיבר כתב:יש מקובל זקן בגבעתיים, רבי חיים כהן שמו, המפורסם על שם מקצועו - החלבן.

באחד מחוברות 'אוסרי לגפן' לרבי יהודה שיינפלד שליט"א, יש מדור שאלות ותשובות ממנו בכל ענייני המנהג, ושמו יקבנו מילתא דחסידותא, נשאל ר"ח האם הנוהג בבגדי לבן בשבת צריכים גם בגדי השינה שלו (פיג'מה בלשון העם) להיות לבנים - והוא עונה בפסקנות שאכן כן.

ובפשטות הסברא - למה לא? הלא אין עניין שדווקא 'בחוץ' יהיו בגדיך לבנים, אלא 'בכל עת' במעל"ע של שבת. (ואדרבה אם הולך רק בחליפה או בקאפטן מהודר ומלובן, ובביתו נאוה קודש הולך עם פיג'מת כתונת פסים שאינה לבנה, קצת מוכיח יוהרתו בזה, ודו"ק)

מורה צדק כתב:בינתיים לא הובא ממישהו מוסמך מדורינו שהדבר מותר.

עיין מה שהבאתי בשם הגר"מ מאזוז.

מורה צדק כתב:הרב בניהו שמואלי הפסיק ללכת עם לבן והולך רק באפור.
הרב עזרא בצרי אינו נוהג מנהגי קבלה (לפחות בפרהסיא) וכנאה כוונתך לר' דוד, הוא הולך עם חליפה אפורה.

וחילוק גדול יש בין אפור ללבן.

הגרב"ש - כיום כמדומה שחזר ללבן. ומשום מה זכורני שראיתי לאחרונה להגר"ד בצרי הולך עם לבן.
(אגב, כמדומני ששמעתי שבעבר הרחוק (שנות הל') גם הגרי"מ הלל שליט"א היה לובש לבן בשבת, ואח"כ בעקבות הערה הפסיק. ולאחרונה (?) לובש פראק אפור או כחול בשבתות וי"ט)

מיימונד כתב:הרב ניסים פרץ (יש שניים בב"ב, ושניהם הולכים בלבן) ועוד כהנה וכהנה. בירושלים יש קהילה שלמה שהולכת ככה, תלמידי חכם ציון עזרא בנחלאות. אצל המתנחלים והמזרחיסטים בישיבות ההסדר ג"כ הולכים בלבן בשבת כידוע. ועוד יש להאריך.
בירושלים ובב"ב יש הרבה מהספרדים שלובשים חליפות אפורות בשבת.

הגר"נ פרץ זצ"ל זכורני שהיה הולך עם אפור בחוץ, ורק בתוך בית הכנסת היה מתעטר בקיטל ובכובע מיוחד לבנים (אך חלק מתלמידיו היו הולכים גם בחוץ בלבן)
וכן נראה שהתכוונת לתלמידי הרב ציון ברכה, ולא הרב ציון עזרא (מי הוא?)
יש להוסיף עליהם את תלמידי הרב מוהרא"ש שיק זצ"ל, שהיה מדבר הרבה על הליכה בבגדי לבן בשבת, וכן נוהגים עד היום בקהילתו ביבניאל (וכן נוהגים כמה בודדים מתלמידיו אף מחוץ ליבניאל, אולם כמדומה שבקהילה בחו"ל בוויליאמסבורג לא נהגו בזה).
בישיבות ההסדר ושאר הישיבות הדת"ל זה נראה יותר מטעם של איזה בידול מהחרדים, או כי זה נאה יותר. לא כל הישיבות הולכות ע"פ קבלה. (אגב, בעבר הרחוק מאוד, במרכז הרב היו הולכים כמעט ממש כמו בחורי ישיבות חרדים בני דורם, ולא חשו לליבון לבנים)

חכם באשי כתב:מפליא רק שלא ציינת, את מנהג הירושלמים הלובשים בשבת ויו"ט קאפטן צהוב, כי (לדעתם, עכ"פ) הוא בגדי לבן.
ורבים מהם מקפידים ללבוש גם 'וואסט' צהוב, כדי להשלים את ארבעת בגדי לבן.

(דרך אגב, לדעתי המספר ארבעה בגדי לבן בשבת, נתגלגל מארבעה בגדי לבן של כהן הדיוט!)

אם לדעתם הוא לבן, למה האדמו"רים שלהם הולכים בפועל עם בגדים לבנים ממש בשב"ק?
לא מסתבר, אלא יותר מסתבר שהבגדים הללו, כידוע, דומים אף בגוונים למה שהלכו הספרדים באימפריה העות'מאנית עד לפני כמאה שנה (וחלקם עד לחמישים שנה האחרונות - ראה למשל תמונתו של הגר"ע עטיה שהיה הולך עם כתונת פסים בגוונים די דומים לקאפטן הירושלמי השבתי) וכידוע ששורש הקאפטן הירושלמי הוא במה ששמו מסווה ראשוני הראשונים מבני היישוב הישן מחמת המציק ובעלי החובות הערבים (וי"א אף מחמת ידם התקיפה של הספרדים ואכמ"ל) (ואח"כ אף מצאו סילסול ודברי טעם באמרם שהרי כבגדים הללו הלביש אאע"ה את ישמעאל בנו, ואף לבש בעצמו, ונעשה הגיזרה של הוי"ה חלקים בבגד וכו')

והמקור של ד' בגדי כהן הדיוט - כמדומה שהוא בשלחן הטהור מקאמרנא, ואולי יש לו מקור אף יותר קדום קצת.

מורה צדק כתב:למה "כל" גדולי המקובלים החיים עמנו היום לא הולכים עם בגדי לבן?

אולי מיראת הפוסקים והציבור.

מיימונד כתב: ויש את תלמידו מירושלים הרב שיינפלד

אינו הולך בלבן ממש בשבת, אלא הולך עם קאפטן ירושלמי רגיל (צהוב) המכסה על קיטל (!) ועל מכנסי דגמ"ח (!!) בצבע בז'

מורה צדק כתב:ואם הרב מאזוז בעד לבישת לבן למה הוא לא הולך ככה, הרי הוא לא שם על אף אחד.

אין קשר. הוא אינו אוחז מעצמו מקובל, ומוחה על זה במשנה תוקף (בכל מיני הזדמנויות), ואינו הולך ככה כי אינו רוצה, וכך הורגל מצעירותו עוד בפני אביו ש(חלק מהזמן) היה לובש לבן בשבת. הלא זה מנהג (הגם שהוא מנהג האר"י) ותלי ברצון. ותו לא מידי.

וראה בשיעור ממוצ"ש וירא תש"ף (מדקה 38 ואילך)
https://www.ykr.org.il/video/6277

וזה הקטע מתוך ספר לחם דמעה (איכה א סוף פסוק ז)

: לחם דמעה בגדי לבן.jpg (120.71 KiB) נצפה 7409 פעמים

ואגב אומר, דזו לא הפעם היחידה שרבינו האר"י בעצם אינו מחדש שום מנהג, אלא משמר ונותן טעם לחלק מהמנהגים הספרדיים כפי שהיו קודם הגירוש. אלא שאין שמים לב לזה, חדא - מחמת שהאר"י עצמו היה אשכנזי - ועבורו מנהגים 'ספרדיים' אלו יש בהם לכאורה מן החידוש, ועוד - משום שעבור רבים שקיבלו תורתו לאחר מכן, גם להם היה מן החידוש, כיון שהם לא היו צאצאים למגורשים, אלא בבלים, איטאליאנים, מוסתערבים, וכמובן החסידים במזרח אירופה. וברבות השנים קיבלו הנהגות האר"י מעמד של חידושים בלעדיים, למרות שאינם כאלה בהכרח, אלא הם ורסיות של מנהגים קודמים (כמו בגדי לבן בשבת, או הנחת ב' תפילין), או הכרעות בין דברי הפוסקים והמקובלים שקדמוהו וכדו' (למשל ב' נקבים בציצית כשיטת העיטור), או העדפת מנהג אבותיו האשכנזים על מנהג הסביבה הספרדית שבה חי (וכגון אמירת נוסח ברוך שאמר קבוע במשך כל השנה כמנהג אשכנז), ויש עוד מה לכתוב בזה בס"ד.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר