ראש מילין לראי"ה

[קלונימוס הזקן]

במסגרת דיון בפורום ספרים חדשים נתקלתי בידיעה מעניינת שלא היתה מוכרת לי, ואני מצטטה כאן לשמוע חוו"ד המבינים

אסף.שלום.jpg (50.71 KiB) נצפה 6754 פעמים

ציטוט מדברי גרשום שלום, בתוך סקירה על ספר המסקר את ספרייתו שבבית הספרים הלאומי

[היא שיחתי]

נראה לי ריש מילין
וזכורני שאף אני לא הבנתי מילה...
אולם כמדומה שברשימות העיניים למשפט שהסתובבו כאן היו על חיבור זה ביטויים מפליגים

[יאיר]

ראש. בעבר כתבו פה ריש מילין (ונמחק) וע"כ כנראה חשבת כך.
viewtopic.php?f=19&t=6656#p58864
viewtopic.php?f=19&t=6656#p135285
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?154997&

[עתניאל בן קנז]

וזכורני שאף אני לא הבנתי מילה...

מצטרף.
ועל כן הרישא של המובאה בשמו של המחבר מסתברת.
בתקוה שגם הסיפא נכונה...

[גאולה בקרוב]

פתי מאמין לכל דבר...
"אינו מבין א-ף מ-י-ל-ה"!
וכל מבין מבין שהוא ביטוי התנצלות ענוה, בנתינת חיבור נשגב במושגיו שחיבר.
[בהנחה בכלל שאלו בדיוק היו המילים שנאמרו, בעד מפי עד: ג"ש בשם רש"ל]

[אלי_ש]

פתי מאמין לכל דבר...
"אינו מבין א-ף מ-י-ל-ה"!
וכל מבין מבין שהוא ביטוי התנצלות ענוה, בנתינת חיבור נשגב במושגיו שחיבר.
[בהנחה בכלל שאלו בדיוק היו המילים שנאמרו, בעד מפי עד: ג"ש בשם רש"ל]

החכמים דלעיל לא נזקקו ל"עד מפי עד", ברי להם שהידיעה נכונה ואמיתית, שהלא הם ברוב חכמתם המופלגת גם לא הבינו את מה שכתוב שם, וממילא...

[עתניאל בן קנז]

פתי מאמין לכל דבר...
"אינו מבין א-ף מ-י-ל-ה"!
וכל מבין מבין שהוא ביטוי התנצלות ענוה, בנתינת חיבור נשגב במושגיו שחיבר.
[בהנחה בכלל שאלו בדיוק היו המילים שנאמרו, בעד מפי עד: ג"ש בשם רש"ל]

יופי.
נסביר למי שלא הבין.
"כל מבין, מבין" שמי הבטוי 'אינו מבין א-ף מ-י-ל-ה' הוא על דרך הפרזה. (הוא כמובן הבין את פירוש המילה 'אלף'....).
הכוונה הפשוטה היתה, שהתוכן המליצי רחוק מאוד מאוד מהבנתו כיום.
וכוונת המעירים היתה, שלמרות שזו עדות רחוקה, קל לקבל אותה, שכפי הנראה לעינינו אכן קשה להבין 'אף מילה' בספר...

[גאולה בקרוב]

לא הבנתי מה מפריע לך להסביר שהוא על דרך ענוה או בדיחות הדעת?
ברור שאת האותיות ידע- אבל את הבנת התוכן כולו כן שכח- נשמע לך הגיוני?

[אא"כ לפני מותו איירי בתקופת מחלתו במחלה, רח"ל, ואז כבר הכל יכול להיות]

[בברכה המשולשת]

אני הבנתי שהרב עתניאל בן קנז שליט"א התכוון שמרן הראי"ה רמז (בדרך ענווה גמורה, כדרכו, וככל הנראה השומע לא הבין כוונתו, ולא בכדי) שהוא התעלה הרבה אפילו מעל למדרגה שהיה בעת שכתב את ריש מילין.

[מרחביה]

חיים ליפשיץ סיפר (שבחי הראיה עמוד קמט בהוצאה הישנה) שר"ש ליברמן אמר לו כי קיבל את הספר מהראי"ה "לסגולה... ולאו דוקא לעיון" (מסתמא בשל אי-שייכותו של ליברמן לקבלה), וכפי הנראה זו כוונת המשפט המצוטט בראש האשכול.


על סתימות הספר כבר כתב הראי"ה בעת הוצאתו, באיגרתו לבנו (אגרות ח"ג תתט):

אע"פ שרבים הם הטוענים על סתימת הדברים, בכ"ז אקווה שיימצאו ג"כ רבים ושלמים אשר ימצאו בהם ענין לטובה ולרוממות רוח, בייחוד בהאזרם בסבלנות הראויה למגרס והדר למיסבר בע"ה.

ובאיגרת תתצ, לאחיו רש"ח:

אקוה שכל מה שיוסיף כל ישר לב להגות בו לפרקים, יחשפו לו אוצרות חיים באור דעה והשכלת קודש, ואפילו הלשון החתום שבו יש בו ג"כ סגולה, להאיר אור עליון על כל המשננו בטהרת רעיון, כי מתנת חנם חנני בו ד' מאוצרו הטוב, שנאמר עליו וחנותי את אשר אחון, וכמו שדרשו חז"ל, אע"פ שאינו כדאי, ומה גדלו חסדי ה'.

במהדורה החדשה של הספר (הוצאת מכון הרצי"ה) נדפסה תחילת פירוש מהראי"ה לחלק קטן מהספר.

על הספר התפרסם מאמר מאת ד"ר אהרן ארנד, בדעת 27. תודה מראש למי שיעלהו כאן.

[אלי_ש]

תודה מרחביה. אולי תוכל להוסיף גם את תאריכי כתיבת המכתבים?

לשון ההקדשה שכתב הראי"ה לליברמן על הספר:

"מתנת אהבת-אמת לבחיר לבבי, הגר"ש ליברמן שליט"א, איה"ק, פורים דפרזים תרצ"ה".

(מקור: כאן).

אגב, יש אומרים כי הוא "ספר סגולה". זו כוונת ליברמן כשאמר שקיבל את זה "לסגולה"?

[קלונימוס הזקן]

ברור שאם הראי"ה בחר להעניק דוקא ספר זה לר"ש ליברמן, הרי שהראה בזה את חשיבות הספר בעיניו, וע"כ ההערה שאמר היתה בדקות הענין או כענוה בעלמא

[אלי_ש]

אגב, יש אומרים כי הוא "ספר סגולה". זו כוונת ליברמן כשאמר שקיבל את זה "לסגולה"?

הנה המקור:
viewtopic.php?f=7&t=9014&hilit=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&start=80#p91408

[גלאגוזים]

שמעתי פעם כי באשכבתיה דרבי הניחו את הספר הזה על גופו הק'.
[עפ"י צוואתו או בהנחיית תלמידו הגדול הגרי"מ חרל"פ]

[איש רגיל]

על "ראש מילין" כסגולה -
באו לרב קוק בני משפחתה של אישה שחלתה בנפשה שמתוך שיגעונה היו יוצאת לשדות וצורחת. הרב קוק אמר להניח את ספרו "ראש מילין" על אבן בשדה שאליו היא יוצאת. עשו כדבריו, והאישה נרפאה משיגעונה.
כן שימש הספר כסגולה ללידה קלה יותר כשהספר מתחת לכרית של היולדת ('שבחי רא"יה עמ' קמ"ט), כסגולה לצאת זכאי במשפט (הרב שמעון גליצשטיין שהיה מזכיר הרב קוק בהיות רב קהילת "מחזיקת הדת" של חסידי בלז בלונדון בספרו "מזכיר הרב", עמ' י"א), וכסגולה לשמירה: מרן הרצי"ה נתן הספר לתלמידיו שיצאו למקום סכנה או לשליחות מיוחדת לטובת כלל ישראל או המליץ להם לקחת את הספר כסגולה לשמירה.

מי היה רב קהילת בעלזא?
רואה האורות הקדוש?

[אריסמנדי]

סמי מכאן 'של חסידי בלז'. אלא מחזיקי הדת.

[עתניאל בן קנז]

טעות נפוצה לדאבונינו.
'מחזיקי הדת' היה שם של קהילות חרדיות בכל העולם! [עד היום!. כמו באנטוורפן וכדו']. חסידי בעלזא, כאשר הקימו את הבד"ץ הנפרד שלהם, ניכסו לעצמם שם זה. על סמך הארגון (לא קהילה!) 'מחזיקי הדת' שהיתה בגלציה, שהוקמה ביוזמת הרבי יהושע מבעלזא.
בעקבות זה, משום מה ראיתי רבים טועים, ובכל מקום שכתוב 'מחזיקי הדת', משייכים זאת לבעלזא... למרות שברוב מוחלט של המקרים אין לזה שום קשר.

[כנסת ישראל]

לספר חוברו לפחות שני ביאורים מקיפים שלא יצאו עדיין לאור: אחד עוד בחיי הרב קוק בידי הרב שמריה מנשה הכהן אדלר מלונדון, והשני בידי הרב חיים יעקב לוין, בנו הבכור של הרב אריה לוין שהיה מגדולי תלמידי הרב קוק. פירושו של הרב אדלר מכיל 300 דפים, והרב קוק שהכיר את החיבור אמר שהפירוש הזה הוא רק על דרך הקבלה ולא מתייחס לצד המחשבתי-פילוסופי.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7% ... 7%99%D7%9F

[היימישער]

תיקון קטן:
התנועה הוקמה ע"י הרבי השני בבעלזא מרן מהר"י זיע"א, ולא ע"י השר שלום שנפטר כבר בתרט"ו.

--
בחו"ל אין שום קשר בין מחזיקי הדת לבעלזא, ורק באר"י הקהילה והמוסדות של בעלזא קרויים בשם זה.