חומש הוצ' נטר - "בֵּיתְאֵל" ולא "בית אל", מדוע?

[ישבב הסופר]

השם "בית אל" מופיע כמה פעמים בחומש בראשית.
במסכת סופרים פ"ה ה"י מובאת מחלוקת אודות כתיבת השם "בית אל" [ועוד מילים כ'בית און' ועוד], לדעת הת"ק זה נחלק ולדעת רבי יוסי אינו נחלק.
המנחת שי בבראשית יב ח מביא את המסכת סופרים הזה, ומוסיף שבירושלמי פ"ק דמגילה מובא רק הדעה שזה נחלק. וכן העיד שמצא בכל הספרים המדויקים.
והוסיף שמצא בספר ישן שיש לכתוב שני התיבות בשורה אחת. וכן הוא במסורה הק' "בית אל - בחד שיטה".
ובמרבית החומשים וספרי כתה"ק שמצאתי, זה כתוב בשתי תיבות, ובמקף - "בית-אל".
אלא שמצאתי שבחומש הוצ' רש"ז נטר, ששם בלבד כתוב תמיד "ביתאל", עם שווא נח מתחת לתיו.
מי יודע פשר דבר?
ראיתי מובא באקראי דלמדינחאי זה נכתב כך, בתיבה אחת, אך עדיין לא מצאתי את המקור לזה.

[איש_ספר]

גם בחומש תורה שלימה כתוב בכ"מ ביתאל בתיבה אחת וראיתי ותמהתי. אולי העתיק מנעטער?

[ברקים רב]

תורה שלמה:

[איש_ספר]

יש"כ
יש לציין למש"כ ר"א פלקליש בספרו מלאכת הקודש שאם בית אל נכתבת בשתי תיבות אז תיבת א-ל קודש משא"כ בתיבה אחת והאריך בענין זה.

[ישבב הסופר]

נדמה לי שכן ראיתי גם בכמה ממפרשי הש"ס בפסחים קי"ז. או במסכת סופרים פ"ה ה"י.

[חכם באשי]

הרד"ק בהקדמתו לתרי עשר (תחילת הושע) מצטט את הפסוק בעמוס ז י: "וישלח אמציה כהן ביתאל" (כך בפירוש הרד"ק מהדו' הכתר), ולפנינו המילה מחולקת לשתיים: 'בית אל'. וגם בספר נצחון ישן (לאחד מן הראשונים באשכנז, בן המאה הי"ג) כותב כמה פעמים 'ביתאל', עי' מהדורת ברגר, עמ' 17
ולדעת י"ש פנקובר, כן היה נוסח המקרא שעמד לפני רש"י, עי' מאמרו 'נוסח המקרא שעמד לפני רש"י' וכו', בתוך: רש"י דמותו ויצירתו, ירושלים תשסט, עמ' 118.
כתיב זה מופיע (כציטוט מן המקרא!) בסתם בעוד כמה וכמה ספרי ראשונים, אציין כדוגמא: עמנואל, שריד חדש מספר מגילת סתרים לרב נסים גאון, סה"י לרב מרדכי ברויאר, עמ' 548.
גם בתרגום יב"ע מופיע כמה פעמים 'ביתאל' בעוד שלפנינו כתוב בשתי תיבות. עי' לדוגמא, בתרגום למל"א יב לב.
אף בתלמוד הירושלמי, בנוסחאותיו המדוייקים, מופיע לא פעם 'ביתאל'.
ויש לבדוק בתנ"ך מהדורת גינצבורג (מצוי באוצר)

ואגב, השם 'ביתאל' מופיע בפפירוסים קדומים, כמו התעודות היהודיות מיב. עי' לדוגמא, אפשטיין, מחקרים בספרות התלמוד ובלשונות השמיות, א, עמ' 385 ואילך; ש' איחטוב, 'פני ה'', עמ' 9 הערה 18 ובכל הנסמן שם. ועי' אנצ' מקראית, עמ' 444-443.

[יצג]

יעויין שו"ת חת"ס יו"ד סי' רע.

[אפרקסתא דעניא]

אם זו מילה אחת, השוו"א אמור להיות שוו"א נע. וכי כך הם סוברים?

[ישבב הסופר]

תודה לבאשי, ותודה ליצג!
הנה קישור לדף הרלוונטי בתנ"ך כ.ד. גינזבורג. שם אכן מובא שיש בזה חילוף בין מדינחאי למערבאי. אבל בנוסח הפנים מובא כמערבאי, "בית-אל"
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?102370&page=24