כתב מהרצ"ח:
ועיין תוס' יום טוב (אבות פ"ה מכ"א), דמשנה בן חמש שנים למקרא בן עשר למשנה, שאין אלו דברי יהודא בן תימא וגם אינם מסדר מסכתא זו, אלא שחכמים הסמיכום והוסיפום כאן, עיין שם. וכן בברייתא דרבי נתן הוסיפו ענינים רבים, וכן הנהיגו בכל הספרים שהוסיפו לבסוף ענינים שונים, עיין סוף ספר בה"ג, ובסוף ה"ג
מה פשר הפנייתו לסוף ספר בה"ג ו"בסוף ה"ג"?
ומהו "ה"ג"? זה לא ייתכן הלכות גדולות, שכן הוא כבר ציין ל'בה"ג' (=בעל הלכות גדולות).