עיין בטעמי המקרא של הפסוק (בראשית פרק ו פסוק טו) וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה [דרגה, מונח, רביעי] אֹרֶךְ הַתֵּבָה [מהפך, קטן] חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ.
לפי המנגינה של הטעמים, הפסוק נשמע כך:
א. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה.
ב. אֹרֶךְ הַתֵּבָה - חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ.
כיצד ניתן להסביר את ההגיון שבטעמי המקרא בפסוק זה?