מבקש לדעת ולהבין כתב:עיין רש"י ד"ה עד עשרים אמה וכו'. דודאי יש בכלל קבע ארעי וכו'. כלומר, בכלל מאתיים מנה, ובכלל קבע ארעי, ובכלל מחיצות של ברזל ישנם מחיצות ארעי. ולא אמרה תורה שבעת ימים סוכה 'של שבעת ימים' אלא כלפי למעלה מעשרים אמה, שבזה לא ניתן לומר בכלל קבע ארעי יעו"ש.
ויש להבין מהו שכתב רש"י בכלל קבע ארעי – עובדה היא שהסוכה עשויה ממחיצות של ברזל והתורה אמרה סוכה של 'שבעת ימים' בלבד ומה טעם יש בה למימר בכלל קבע ארעי.
תיקונים כתב:כבר עברו כמה וכמה שנים מאז הפציע לאור עולם גמ' שוטנשטיין וכבר למדו להכיר ברדידות הפירוש - ואלף ואחד הסכמות לא יצליחו לשפר את רמתו ואיני רוצה להיכנס לפרטים אך ראו נא שהעלו כאן לאחרונה כמה וכמה שאלות על מסכת סוכה כמו מדוע אין התנא מציין רוחב הסוכה שבעה ועוד כהנה. והרב שוטנשטיין סותם בזה את הפה.
...
אני כשלעצמי קניתי לכל הילדים בלעה"ר שיהיה להם שוטנשטיין בבית שיהיה להם מה לקרא במטה אך שם זה נגמר ומתחיל.
ארי במסתרים כתב:לאט לך אדוני...
תגובתך נשמעת סובייקטיבית לחלוטין ואני לא יודע באיזה סמכות ובטחון לקחת על עצמך לומר כבר למדו להכיר ברדידות הפירוש. מי זה שלמד להכיר? אני למשל לא למדתי להכיר
ארי במסתרים כתב:אדרבה
אנו ממתינים לראות מאה פעמים ששוטנשטיין לא הבינו מימינם ומשמאלם בעמוד הראשון של סוכה
ניתי ספר וניחזי.
אוצר החכמה כתב:סתם שאלת תם, אנשים שלמדו בישיבות באמת לומדים במהדורות אלו על הסדר? (אני לא מדבר על מי שמחפש תירוץ לקושיה)
אוצר החכמה כתב:סתם שאלת תם, אנשים שלמדו בישיבות באמת לומדים במהדורות אלו על הסדר? (אני לא מדבר על מי שמחפש תירוץ לקושיה)
אפרקסתא דעניא כתב:אוצר החכמה כתב:סתם שאלת תם, אנשים שלמדו בישיבות באמת לומדים במהדורות אלו על הסדר? (אני לא מדבר על מי שמחפש תירוץ לקושיה)
כוונתך לאפוקי הרב אלישיב זצ"ל, שכידוע לא למד בישיבה?...
עט סופר כתב:אברהם צבי כתב:סעיף, דברי לויפר הם חוצפה לענ"ד, ביודעי קאמינא דהגרא"מ זללה"ה אכן הביע את מורת רוחו מהדפסת שוטנשטיין, אלא שלא חפץ לצאת נגדם באשר התועלת המרובה להמון העם, ומצד שני הודיע כי לא ייתן שום סוג של הסכמה לזה.
ואכן ראינו אשר ציבור בני התורה לא ניזוקו מזה, וידעו להרחיקו, ומצד שני התועלת הברוכה שגרם לבעה"ב וכדו' אשר בל"ז מן הנמנע שהיו קובעים שיעור כסדר בגמרא.
כזאת היא ראיית גדולי הדור למרחוק, וברוך אשר מסר עולמו לנוטרים.
שום חוצפה, הרב שך הורה לתלמידו הרב שולביץ לפרוש והתנגד נחרצות לשוטנשטיין, יש גם מכתב חריף בידיו של הרב שולביץ, והוא הנחה את הרב שולביץ כיצד מותר כן. בזמן שזה יצא בעברית ונכנס חזק לבתי מדרשות הרב כבר לא היה בתוקפו וכבר לא התערב בשום ענין ציבורי.
אך כידוע תלמידיו וממשיכי דרכו החליטו לכתוב מכתב הסכמה או לשתוק, ואין לנו אלא שופט שבימיך. גבין אם זה הגרי"ש והגר"ש שכתבו הסכמה אך סייגו דבריהם שזה נצרך כדי למנוע מתרגום שאין רוח חכם נוחה הימנו, והרמז ברור. אם זה הגריא"ל ואחרים שנמנעו בכל תוקף מלהסכים, ואף הביעו התנגות לשואלים האם ללמוד בהם, אך לא יצאו למערכה על הדבר.
שיבר כתב:וכאן המקום להזכיר כי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בעשור האחרון לחייו היה לומד הרבה בש"ס מבואר מהד' שוטנשטיין וקצת במהד' מתיבתא, שמעתי בשעת חולשתו היה מעיין בהם, או שהשתמש רק בהערות המרחיבות שלהם ולא בביאור עצמו, ואלו ניצבו לראווה תמיד על שולחנו ונראים בכל תמונה מהחדר באותה תקופה. וכבר היה על זה אשכול.
סעיף כתב:הרב יעקב לויפר כתב פעם מאמרים בענין דפוסי הש"ס שהיו בעבר ובדפוסי הש"ס שיש היום [שוטנשטין וכו']
והיה כתוב שם שהשוטנשטין הצליח להכנס כיון שהרב ש"ך כבר לא היה אז בתוקפו, ואם הוא היה עדיין זה לא היה יוצא כיון שהרב שך היה יוצא נגד זה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: ברוךהשם ו־ 555 אורחים