אליהו סולובציק כתב:איזה מידה של מיסטיקה בכל זאת אימץ?
אליהו סולובציק כתב:מה עומד מאחורי תורת ההגדרות שלו?
אליהו סולובציק כתב:רבי חיים היה רציונליסט כידוע.
אליהו סולובציק כתב:לברכה משולשת,
מי זה ומה כתב?
אליהו סולובציק כתב: * רבי חיים היה רציונליסט כידוע. איזה מידה של מיסטיקה בכל זאת אימץ? לדוגמה: בנו הרב מבריסק, עם כל הרציונל שלו, שלח בעת חוליו מניין של ת"ח למסע קברות צדיקים לצפון להתפלל עליו. האם אפשר לדמיין את רבי חיים עושה כך? האם יש לנו איזה עדויות בתחום?
ישבב הסופר כתב:א) יעויין בספרה של שולמית מייזלמן נכדתו של הגר"ח.
ישבב הסופר כתב:אם לפילוסופיה, אין לי מידע, אך אביא שני סיפורים, למרות שקשה להסיק מזה הרבה.
א) יעויין בספרה של שולמית מייזלמן נכדתו של הגר"ח. [מזיכרון, ללא אחריות:] היא מספרת שם על שיחה בין דודה הג"ר מנחם קרקובסקי בעל עבודת המלך על הרמב"ם, ובין סבה הגר"ח הלוי, כששהו בעיירת נופש. הגר"ח אמר בין הדברים ששמע כל כך על ניטשה, וטרם קרא מדבריו לתהות על קנקנו. הגר"ח לא ידע לקרוא גרמנית, אך היה מעוניין לדעת מה ניטשה 'מחדש'. הג"ר מנחם קרקובסקי אמר להגר"ח שיתרגם כמה שטקילאך כדי שיראה הגר"ח במה מדובר. ואכן עשה כן. אח"כ הגיב הגר"ח שהוא לא התרשם ולא ראה בדבריו גאונות כל כך, ומתפלא שהעולם להוט אחריו כל כך. [והוסיף שלדעתו המחבר הוא "משוגענער"].
ב) ה'מלאכים' בארה"ב מספרים בשם בן ה'מלאך' שלמד אמל הגרב"ד בקמניץ, שהגרב"ד העריך מאוד את המלאך, ואמר שה'רבי' [=הגר"ח] פלעגט זאך שושקענען מיט עם אין 'מורה'". [ שה'רבי' היה מדבר עמו בלחש בעניני מורה נבוכים.]
אליהו סולובציק כתב:מ.ל. תעשה מאמץ ותפרט, תכנס לעניין ותוכיח.
הסיפור עם הסגולה של נפש החיים - זה נתפס כמדע!
דרך אגב, המקור של זה הוא הרמב"ם בסוף מורה נבוכים שבשעת החיבור לשכל הפועל, ההשגחה היא שלמה.
אליהו סולובציק כתב:ישנו יהודי בשם ישעיהו לוי, שמדבר על האידיאות האפלטוניות התורניות של רבי חיים, (להלן: תיאורית לוי) אם אני מבין אותו נכון, הוא טוען שרבי חיים לקח את המושגים התורניים, והפך אותם לאידיאות, כלומר, מושגים שלמים ומופשטים, ואותם הוא ניסה להגדיר ולנתח. במילים אחרות, כאשר אדם מהשורה לומד שטרות, הוא רואה לפניו מושג שבא להסדיר מערכת יחסים בין בני אדם, והדיון סביבו הוא איך מסתדרים בינו לבין ההלכות הרגילות של דיני הראיות וכדומה. רבי חיים ראה בעיניו מושג שמימי נבדל בשם 'שטר' אשר יש לו הלכות משלו, ואותו הוא ניסה להגדיר.
לפי תיאורית לוי, רבי חיים אימץ את תורת האידיאות ההלכתיות, כתוצאה מקבלת תורת הקבלה (דרך הנפש החיים) מצד אחד, אבל מתוך רתיעה ופחד מלהיכנס למהותו של תורת הסוד. כלומר, המקובל שניגש ישיר לתורת הסוד, יכול לדון האם שטר הוא מושג קבלי, ואם יחליט שכן, הוא יחפש למצוא את מקומו בתורת הסוד, מה הוא עושה, מה הוא מחבר, מה הוא מסמל וכו'. אבל כאשר אתה עומד בצד, ומפחד לגעת בדברים עצמם, אבל אתה מאמין ומקבל שהמושגים התורניים יסודם גבוה מעל גבוה, אתה יכול להגיע למקום, בו אתה מקבל את המושגים התורנים כאקסיומות שמימיים.
אליהו סולובציק כתב:בילדותי שמעתי שהרב מבריסק, כאשר סיפרו לו על הדיבוק עם החפץ חיים, ביטל וזלזל בזה. וכאשר אמרו לו שרבי אלחנן מעיד על זה, אמר (באידיש): הגם רבי אלחנן בין המדומיינים.
כהנה יש סיפורים לרוב.
אליהו סולובציק כתב:וחזרה לרב מבריסק,
אני מוכן לקבל, שנוסעים לכותל המערבי, לקברי אבות,
כי גם התפילה עצמה, אינה דבר הגיוני ומובן
וזה הרחבה סבירה לעניין התפילה.
אבל, אני מניח (מבלי לדעת) שלא נשמע שהרב מבריסק אמר תהילים לפי אותיות החולה, כי זה עוד כמה דרגות בסולם המיסטיקה
ומאידך הוא שלח מניין של ת"ח לצפון ולבטל להם תורה של כמה ימים.
טוב, אז אני מקבל את הרציונליזציה שהוא עשה לקברי צדיקים "שזה מקום תפילה" כלומר, הלא כולנו מסכימים שיש דבר כזה "מקום תפילה" עיין ערך תפלת שלמה המלך
והוא מרחיב את זה לקברי צדיקים. כלומר, לא שחלילה מתפללים לקבר, או לצדיק, או לרוחות ולשרים, אלא סתם דין יבש של "מקום תפילה".
אבל, בשביל דין יבש של מקום תפילה, לא מטרחים ת"ח לנסיעה כזו ארוכה.
כאן טמון חוסר הוודאות לשלילת המסטיקה!!!
ואני יאמר כאן את דברי הרמב"ם המפורסמים במורה ח"א פ"נ, שדעה שאדם לא בירר עניין בשכלו, אין הדעה יציבה אצלו.
והלא הרב מבריסק קביל את הרציונל, מבית אבא, הוא לא היה היוצר ולכן בעיני, זה לא תמיד החזיק מספיק מעמד.
אליהו סולובציק כתב:הוא היה חסיד מושבע של הרמב"ם, והוא בוודאי חש את עוצמת הרציונל שיש ברמב"ם
יתר10 כתב:אליהו סולובציק כתב:הוא היה חסיד מושבע של הרמב"ם, והוא בוודאי חש את עוצמת הרציונל שיש ברמב"ם
איתבדרא בבית מדרשא וורט ידוע בשם הגר"ח על יסוד דברי הזהר שהקב"ה איסתכל באורייתא וברא עלמא, שמהפך את הקערה על פיה בגדר 'טעמי המצות' שאין הטעם סיבה למצוה אלא להיפך, לדוג' (מה שמצאתי עכשיו בחיפוש באוצר) הר"י הוטנר מביא משמו שמה שאו' מצה זו על שום מה וכו' לא שאותו אירוע היסטורי גרם שהקב"ה יצוה מצוה זו, אלא להיפך מכיון שיש בתורה שקדמה לבריאה ענין של אכילת מצה נשתלשל בתולדות העולם הזה כל הסיפור עם יצי"מ וכו' כדי שיצא לפועל ענין זה בעולם. ויש עוד דברים בסגנון זה על לא תגנוב וכו'
כמובן שכל מהלך זה רחוק כרחוק מזרח ממערב מהמהלך של הרמב"ם בטעמי המצות
אברהם קריב, ליטא מכורתי, עמ' 26."...ונפלא הדבר שבעלי מוחין הללו, לא נתנו רשות למוחם לחקר ולנקר במופלא מהם, כים זה שמסיע גליו האיתנים רק עד הגבול שהושם לפניו, כן הכה המוח הליטאי גליו בתוך הוויות דאביי ורבא, רב ושמואל ר' יוחנן וריש לקיש, ולא עבר גבולן, לא "המורה נבוכים" כי אם "היד החזקה" העסיק שם את המוחות, כי אכן למדני ליטא לא היו נבוכים כל עיקר ולא ידעו חיבוטי אמונות ודעות, כל אחד מהם נתקיים בו הכתוב וצדיק באמונתו יחיה, בתחום האמונה היו החריפים הללו אנשי תום, שלמים עם נפשם ושלמים עם אלקים, והנחילו תום זה ושלימות זו לתלמידיהם אחריהם דור אחרי דור. שופרות הזמן תקעו תקיעות השכל הכובש, וחומת האמונה לא שחה לפניהם, רוחות סערו בישרו הפיכות ומהפכות, ובחללה של ליטא הוסיף להשתפך מימים ימימה הניגון העצוב המתוק ---- ת---נו רבנן!
יתר10 כתב:אליהו סולובציק כתב:הוא היה חסיד מושבע של הרמב"ם, והוא בוודאי חש את עוצמת הרציונל שיש ברמב"ם
איתבדרא בבית מדרשא וורט ידוע בשם הגר"ח על יסוד דברי הזהר שהקב"ה איסתכל באורייתא וברא עלמא, שמהפך את הקערה על פיה בגדר 'טעמי המצות' שאין הטעם סיבה למצוה אלא להיפך, לדוג' (מה שמצאתי עכשיו בחיפוש באוצר) הר"י הוטנר מביא משמו שמה שאו' מצה זו על שום מה וכו' לא שאותו אירוע היסטורי גרם שהקב"ה יצוה מצוה זו, אלא להיפך מכיון שיש בתורה שקדמה לבריאה ענין של אכילת מצה נשתלשל בתולדות העולם הזה כל הסיפור עם יצי"מ וכו' כדי שיצא לפועל ענין זה בעולם. ויש עוד דברים בסגנון זה על לא תגנוב וכו'
כמובן שכל מהלך זה רחוק כרחוק מזרח ממערב מהמהלך של הרמב"ם בטעמי המצות
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 312 אורחים