הר"ש סיריליו וקבלה - <סדרי טהרות>

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אוקטובר 17, 2010 9:02 am

בקובץ הנספח להודעה זו, viewtopic.php?f=7&t=2271&st=0&sk=t&sd=a&start=40#p16603
נרשם שב'ספר הפעולות' לרח"ו יש סגולה בשם הר"ש סירליו המוכיחה את שייכותו של הרש"ס לקבלה. יש לי צורך מסוים לראות את הדברים במקורן: איך נזכר שם בדיוק הר"ש סיריליו, (האכן מדובר ברבי שלמה מפרש הירושלמי?) והאם אכן מדובר בעניני קבלה או איך לכתוש זיתים. אודה למי שהספר ברשותו ויואיל להעלות כאן את הקטע. תודה ושבוע טוב.

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » א' אוקטובר 17, 2010 4:47 pm

ס' הפעולות עמ' ר"י חלק ד'ב' סי' רכט:

ד"א והועתק מס' הר"ש סידילייו ז"ל אעפ"י שהוא ז"ל אוסר לעשות שום פעולה למקשה לילד מ"מ יועיל למי שהיא מסוכנת. תלבן נר של ברזל היטב באש עד שיתאדם ואח"כ חקוק עליו בסכין זה השם למקפנגל איזכ [אצ"ל בדוחק אח"כ] שים בנר ההוא שמן ופתילה והדלק לפני האשה המקשה ותביט בו ותיכף תלד. והזהר שלא לעשות זה אף לא שום פעולה אחרת למקשה אלא אחר שנפתח המעיין שלה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אוקטובר 17, 2010 4:54 pm

תודה יגל.
ובכן לא מדובר בכיצד כותשין את הזיתים, אבל עדין ללמוד מכאן על קשר עם קבלה, די רעוע. בס"ה אנו למדים כאן שהאמין בכח שמות והיתה לו בקבלה סגולה שכזו.
אבל בכתביו שלא נדפסו מצינו קטע שלם שם מפרש דברי חז"ל בדרך קבלה.

[כך כתוב: 'מס' הר"ש סידליו' ? מספר?]

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' אוקטובר 17, 2010 5:06 pm

איש_ספר כתב:תודה יגל.
ובכן לא מדובר בכיצד כותשין את הזיתים, אבל עדין ללמוד מכאן על קשר עם קבלה, די רעוע. בס"ה אנו למדים כאן שהאמין בכח שמות והיתה לו בקבלה סגולה שכזו.
אבל בכתביו שלא נדפסו מצינו קטע שלם שם מפרש דברי חז"ל בדרך קבלה.
[כך כתוב: 'מס' הר"ש סידליו' ? מספר?]

להעיר, שהיו טענות נגד המהדיר, כי לא העתיק במדוייק מכתב היד.
שמעתי גם, שכתב היד של ספר הפעולות מצוי באוצר החכמה(!), אך לא תחת השם 'ספר הפעולות'.

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » א' אוקטובר 17, 2010 5:20 pm

חכם באשי כתב:להעיר, שהיו טענות נגד המהדיר, כי לא העתיק במדוייק מכתב היד.
שמעתי גם, שכתב היד של ספר הפעולות מצוי באוצר החכמה(!), אך לא תחת השם 'ספר הפעולות'.

כל הטענות כאן:
http://www.bhol-forums.co.il/topic.asp? ... m_id=19616
(לטובת החסומים, התבאר שם שכותרתו של ס' הפעולות באוצה"ח היא בתוך חלקי "אוסף כת"י בקבלה - וויטאל, חיים בן יוסף" (17 חלקים) תחת הכותר "ספר הרפואות".)

בדקתי גם בחוברת תיקוני הטעויות המצורפת לספר ואין תיקון על קטע זה.

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » א' אוקטובר 17, 2010 5:21 pm

איש_ספר כתב:[כך כתוב: 'מס' הר"ש סידליו' ? מספר?]

העתקתי כמו שנדפס.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אוקטובר 17, 2010 5:31 pm

יגל. תודה על כל העזרה.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' אוקטובר 17, 2010 5:56 pm

איש ספר
באחד ממאמריו של ריצ'לר הוא כתב על ספר הלכתי של ר"ש סיריליו.
אני מצרף את דבריו כאן. איני יודע אם מדובר באותו ר"ש סיריליו ואם זה יעזור לך.

ידיעות בכתבי יד לתולדות הדפוס העברי.pdf: (29.06 KiB) הורד 539 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אוקטובר 17, 2010 6:45 pm

אכן. הוא רש"ס מפרש הירושלמי הוא רש"ס בעל קובץ הלכות זה.

מבקש חכמה

לפי הידוע יש כעין תלמוד בבלי על עדויות ובו לקט מסוגיות הבבלי עם פירוש שנכתב על ידי ר"ש סירליאו ומצוי בהכנה לדפוס על ידי מכון אופק, קטעים ממנו פורסמו בסוף תוספות הרא"ש לחגיגה במהדורתם.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אוקטובר 19, 2010 12:49 am

מכת"י שתצלומו מצוי באוצרנו

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אוקטובר 19, 2010 1:15 am

מבקש חכמה כתב:לפי הידוע יש כעין תלמוד בבלי על עדויות ובו לקט מסוגיות הבבלי עם פירוש שנכתב על ידי ר"ש סירליאו ומצוי בהכנה לדפוס על ידי מכון אופק, קטעים ממנו פורסמו בסוף תוספות הרא"ש לחגיגה במהדורתם.

ככל הלומדים למדתי על קיומו של הפירוש מתוך מלאכת שלמה שמרבה להביא את הגמרא ופירושה. מדברי הר"ש עדני בתחילת הפירוש לעדיות נראה שסבר שאכן גמרא חדשה לפניו, ואם עליו יש ללמד זכות כי מתימן יבוא וחשב שמא כאן נמצאו כאן היו חלקים מהתלמוד שנעדרו מהם. מה נענה לאנשים המשכילים עורכי מהדורת שוטנשטיין, שגם הם נפלו בפח הזה:
שימו לב סוף הערה 3.

: פרק ב משנה ד.jpg (258.61 KiB) נצפה 11443 פעמים

איך יתכן שאנשים בדורנו יכולים להאמין שמסכת שלמה נעלמה מעיני כל חי ולא נתגלתה אלא למהר"ש סיריליו???

מבקש חכמה

איש_ספר כתב:איך יתכן שאנשים בדורנו יכולים להאמין שמסכת שלמה נעלמה מעיני כל חי ולא נתגלתה אלא למהר"ש סיריליו???

אני הבנתי שר"ש סירליאו ליקט את הגמרות הנוגעות לעדיות מכל רחבי הש"ס. כעין ה'סדרי טהרות'.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אוקטובר 19, 2010 4:16 pm

ז"ל הרב חיד"א בשה"ג:

(נה) מהר"ר שלמה סירילייו - מיוצאי ספרד. ומהרשד"ם י"ד סי' מ' מזכירו וגם רבינו בצלאל בתשובה סי' א' מזכירו לשבח. וחיבר פי' לירושלמי פירוש מופלא על סדר זרעים ושקלים וישנו בעה"ק ירושלים ת"ו כ"י והנאני מאד. גם ראיתי בכ"י שחיבר גמרא על מס' עדיות שקיבץ מדברי התלמוד דשייכי לה והוסיף נפך בלשון תלמוד וביאר עליה פירוש רחב ובאה לידי גמרא זו וברכתי ברוך שחלק וכו'. ומהר"ש עדני במלאכת שלמה כ"י מביא מגמרא זו ופירושה. והרב שדה יהושע מזכירו להרב בזרעים

(והיה לך להבין דבר זה מדעתך שלו היתה זו גמרא בשום מקום לא היה נצרך העורך לציין לרש"ס אלא למקורו...)

בור ועם הארץ

הגרי"א מקובנה ביטל את ההתנגדות לס"ט, משום שכבר עשה כן הרש"ס.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אוקטובר 19, 2010 9:20 pm

בור ועם הארץ כתב:הגרי"א מקובנה ביטל את ההתנגדות לס"ט, משום שכבר עשה כן הרש"ס.

כנזכר ע"י רג"ז מרגליות בספרו חרוזי מרגליות ח"ב עמ' ק"ל יעו"ש. ענה כן כשנשאל למה לא מצטרף לאיסור חכמי ווילנא.

בור ועם הארץ

איש_ספר כתב:
בור ועם הארץ כתב:הגרי"א מקובנה ביטל את ההתנגדות לס"ט, משום שכבר עשה כן הרש"ס.

כנזכר ע"י רג"ז מרגליות בספרו חרוזי מרגליות ח"ב עמ' ק"ל יעו"ש. ענה כן כשנשאל למה לא מצטרף לאיסור חכמי ווילנא.

אכן לזה התכוונתי.

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ד' אוקטובר 20, 2010 3:20 am

ועינינו הרואות שגם ב'גמרת' הרש"ס נכשלו...
אמנם האמת נראה שעיקר התנגדותם לא היתה לצורה אלא לתוכן.
עי בספר בית יעקב ודו"ק.
אמנם התפרסם איזה מכתב שהתנגדו גם לדקדוקי סופרם [לא הו' בישורון האחרון], ואולי כן היה כאן ענין השקפתי.
[גם זוין מתמיה ע"ז בספרים וסופרים אולי במאמר על גורן שחיבר גמרא על מקואות].

מבקש חכמה

אליהוא כתב:
[גם זוין מתמיה ע"ז בספרים וסופרים אולי במאמר על גורן שחיבר גמרא על מקואות].

מי אלו זוין וגורן, חברים של כ"ת מילדות?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוקטובר 20, 2010 2:11 pm

אליהוא כתב:ועינינו הרואות שגם ב'גמרת' הרש"ס נכשלו...
אמנם האמת נראה שעיקר התנגדותם לא היתה לצורה אלא לתוכן.
עי בספר בית יעקב ודו"ק.
אמנם התפרסם איזה מכתב שהתנגדו גם לדקדוקי סופרם [לא הו' בישורון האחרון], ואולי כן היה כאן ענין השקפתי.
[גם זוין מתמיה ע"ז בספרים וסופרים אולי במאמר על גורן שחיבר גמרא על מקואות].

בגמרת הרש"ס נכשלו כל הגאונים שקדמו לחיד"א שהזכירו את החיבור, ואף בדורנו: ראה הקדמת הר"א סופר למאירי שהן ולאו רפיא בידיה. ובהערות של הגרמי"ל זק"ש לתורי"ד שבת שמשוכנע שזו גמרא אבודה. אגב המעיין בשיטתיות בפי' הר"ש עדני, מלאכ"ש, יראה שבסוף הבין את אשר לפניו. ואכ"מ. מי יתן ונזכה לראות את החיבור בשלימותו ע"י מכון אופק הנודע בפרסומיו הדווקנים.

מש"כ אליהו כי עיקר התנגדותם של רבני ווילנא אינו מהצורה אלא מהיחס לגר"א, זו דוגמא איך טענה של 'מנאצינו' (כלשונך באשכול מאי חסידות)נטמעת בטבעיות, הרי האומר כך משים את הבי"ד של ווילנא לדוברי שקרים אחד בפה ואחד בלב. אף שבאמת יחסו של הסד"ט לגר"א הינו 'יוצא מגדר הרגיל' וניכר שלא רק אל האמת היתה מגמתו, ואשימה מחסום לפי כי אינה העת והשעה. רק חבל שהאיש שריכז את כל החומר סביב ישרותו של בעל הסד"ט, אינו בוק הבריאה כ"כ. ה"ה הגאון רא"י צוקער. ה' יחזקהו ויחייהו.

מכתב רבני ווילנא על הדק"ס נכתב לעונג יו"ט ופורסם לראשונה בשנות דור ודור של דסלר. ולא כ"כ הבנתי איך הוא שייך לכאן, האם כונתך להסיק מכך שרבני ווילנא אחזו בכלל של חדש אסור מן התורה?

על מה הרב זווין מתמיה?

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » ד' אוקטובר 20, 2010 4:56 pm

בור ועם הארץ כתב:הגרי"א מקובנה ביטל את ההתנגדות לס"ט, משום שכבר עשה כן הרש"ס.

מה הייתה ההתנגדות?
הואילו לבאר לבורים ועמי הארצות?

איש_ספר כתב:
אליהוא כתב:ועינינו הרואות שגם ב'גמרת' הרש"ס נכשלו...
אמנם האמת נראה שעיקר התנגדותם לא היתה לצורה אלא לתוכן.
עי בספר בית יעקב ודו"ק.
אמנם התפרסם איזה מכתב שהתנגדו גם לדקדוקי סופרם [לא הו' בישורון האחרון], ואולי כן היה כאן ענין השקפתי.
[גם זוין מתמיה ע"ז בספרים וסופרים אולי במאמר על גורן שחיבר גמרא על מקואות].

מש"כ אליהו כי עיקר התנגדותם של רבני ווילנא אינו מהצורה אלא מהיחס לגר"א, זו דוגמא איך טענה של 'מנאצינו' (כלשונך באשכול מאי חסידות)נטמעת בטבעיות, הרי האומר כך משים את הבי"ד של ווילנא לדוברי שקרים אחד בפה ואחד בלב. אף שבאמת יחסו של הסד"ט לגר"א הינו 'יוצא מגדר הרגיל' וניכר שלא רק אל האמת היתה מגמתו, ואשימה מחסום לפי כי אינה העת והשעה. רק חבל שהאיש שריכז את כל החומר סביב ישרותו של בעל הסד"ט, אינו בוק הבריאה כ"כ. ה"ה הגאון רא"י צוקער. ה' יחזקהו ויחייהו.

כנ"ל

אתנחתא · הודעהעל ידי **אתנחתא** » ד' אוקטובר 20, 2010 5:16 pm

לבעל ס"ט היה את ספרו של רש"ס ואכן דייני ווילנא אסרו לו להדפיס גם את ספרו הנ"ל!

"...וגם המסכת עדיות אשר יש כעת ת"י המחבר גמרא כלים הנ"ל שהיא כ"י מהגאון הקדמון רבינו שלמה ז"ל סירליאו, אם כי לא נודע אלינו על איזה תכונה סידר הגאון זצ"ל הנ"ל את הכ"י שלו על המסכת הנ"ל, אך עכ"פ הנה מהיום יחול דבר האיסור... גם על מסכת זו להוציאה כעת חלילה כתכונת הגמרא הקדושה... ולא ניחא לי' לרבינו הגאון הקדמון הנ"ל זצ"ל בודאי שתתחלל חלילה שם שמים על ידו בזה כאשר יבואו לתלות בוקי סריקי בדבר הזה ח"ו על ידי חיבור גמרא חדשה שלו אם תצא לאורה כתכונת הגמרא ממש ח"ו...".

אתנחתא · הודעהעל ידי **אתנחתא** » ד' אוקטובר 20, 2010 5:17 pm

ועוד כבר היו בתקופת הראשונים שחיבור כאלו מסכתות. (ומהי מסכת סופרים בעצם, כמין משניות שהטעה רבים בקדמותו)

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » ד' אוקטובר 20, 2010 5:24 pm

אתנחתא כתב:לבעל ס"ט היה את ספרו של רש"ס ואכן דייני ווילנא אסרו לו להדפיס גם את ספרו הנ"ל!

"...וגם המסכת עדיות אשר יש כעת ת"י המחבר גמרא כלים הנ"ל שהיא כ"י מהגאון הקדמון רבינו שלמה ז"ל סירליאו, אם כי לא נודע אלינו על איזה תכונה סידר הגאון זצ"ל הנ"ל את הכ"י שלו על המסכת הנ"ל, אך עכ"פ הנה מהיום יחול דבר האיסור... גם על מסכת זו להוציאה כעת חלילה כתכונת הגמרא הקדושה... ולא ניחא לי' לרבינו הגאון הקדמון הנ"ל זצ"ל בודאי שתתחלל חלילה שם שמים על ידו בזה כאשר יבואו לתלות בוקי סריקי בדבר הזה ח"ו על ידי חיבור גמרא חדשה שלו אם תצא לאורה כתכונת הגמרא ממש ח"ו...".

אתנחתא, ייש"כ
הרחיבו בזה אור ישראל מאנסי -טו עמ' 160 באוצה"ח לתועלת כולם.
ס"ט = סדרי טהרות (ראדזין)

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוקטובר 20, 2010 5:34 pm

אכתוב בקיצור ואפשר ויפלו כאן איזה טעויות.

בשנת תרל"ג הוציא הגאון מראדזין בעל התכלת את ספרו סדרי טהרות עמ"ס כלים, כשבראשו הסכמות רבות (מגליציה מהונגריה מבבל ורק לא מפולין בשל יחסיו עם צדיקי פולין (למעט הקוטנער שהיה מקרבו והתרעמו עליו ע"כ וחתנו הנפש חיה) הב"ד של ווילנא יצא כנגד מפעל זה וטעמם ונימוקם שעלולים הלומדים להכשל בספר ולחשוב שמדובר בגמרא של ממש. וכו'. (מלבדם היו גם מחכמי וצדיקי מפולין שהביעו את התנגדותם לתיבות הקישור שהוסיף בין הקטעים - ואולי אין המדובר אלא באחד בלבד) בנידון זה הופיעו כמה כרוזים מהם ותגובות שכנגד וכו'. פרשה זו נדרשה אצל קרלינסקי בספרו הראשון לשולשת בריסק (תחילה מע"ג דפי הדרום), בספריו של ש"ז שרגאי על איזבצא ראדזין ובשנים האחרונות ע"י ר"ב אוברלנדר בקובץ אור ישראל מונסי. (כל הספרים מצויים באוצר). במקוור האחרון האריך הכותב להוכיח שההתנגדות הרשמית שנומקה בעשיית ספר הנראה כגמרא, אינה אלא תירוץ ועיקר ההתנגדות נובעת מיחסו של הראדינזער לגר"א בספרו זה. הראדיזנער בספרו מנסה להעמיד את הגרסה הישנה, בכל מקום שבו הגיהה הגר"א ועושה זאת שלא בכבוד הראוי.

על כושר השיפוט של הכותב הנ"ל באור ישראל ומגמתו, ניתן ללמוד מתוך אחד מדבריו שם, וחי נפשי אם ראיתי כמותם לרוע וכסילות: הנ"ל מצטט שם כותב אחד (איני זוכר שמו) שכתב שאפשר שזייפן הירושלמי לקח השראה מהסדרי טהרות, הכותב משיב עליו שאינו יודע טעם לומר כן, ואם נרצה לחפש מקור השראה לזייפן הירושלמי נוכל למצוא אותו בנצי"ב שעסק כל ימיו בכתבי יד ובבירורי גרסאות ושיטות הראשונים וכו', ובהערה מוסיף בחכמתו: ולהעיר שאת השאילתות עשה הנצי"ב כעין גמרא, באמצע השאילתות ומסביב חיבורו והשאילת שלום....! ושוב מסיים בצדקנות שאין להאשים איש וכו'. עכ"ד.

כנגד השגות הראדזינער על הגר"א התחברו ב' ספרים אחד נזכר פה, בית יעקב, והשני נשמט מזכרוני. מפי הגאון המופלא רא"י צוקער שלא נשא פני איש, שמעתי שהוא התחקה אחרי כל השגותיו של הראדינזער על הגר"א ומצא שפעמים (שיעור הדברים לא אדע) שיבש וסירס הראדינזער דברי הגר"א כדי שיהיו נוחים להיות מטרה לחציו. מי שמכיר את החכם הנ"ל יודע שלא מוציא מפיו דברים שכאלו, בלתי אם הם מבוררים לגמרי. לדבריו הוא הראה הכל לר' דב לנדו והוא נותר כאיש נדהם מבלי מענה.

כתב היד של הרש"ס לעדיות אכן היה בידי הראדינזער והוא מזכיר כמה פעמים בספרו, מקורביו הודיעו שבכונתו להוציאו לאור. בהקדת ר"מ להעמן לירושלי ברכות ע"פ הרש"ס הוא מודיע שהגמרא הנ"ל נמצאת בידי הגאון 'מראדין שבפולן' ואין כונתו אלא לראדינזער שבפולין.

לענ"ד הראדזינער לא עיין בו כל הצורך שאם היה עושה כן היה מוצא שהרש"ס עשה את מי שאיש לפניו ולאחריו לא ההין לעשות. בעוד שהראדינזער הסתפק בהוספת תיבות קישור בין הליקוטים, הרש"ס הגה בדעתו עשרות דפי 'גמרא' מליבו, אין ספק שלו היה הראדינזער עוד ע"כ הוא היה עושה בכך שימוש מוגבר כנגד מתנגדיו.

ויש עוד הרבה מה להאריך. ועוד חזון למועד.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוקטובר 20, 2010 5:41 pm

אתנחתא כתב:ועוד כבר היו בתקופת הראשונים שחיבור כאלו מסכתות. (ומהי מסכת סופרים בעצם, כמין משניות שהטעה רבים בקדמותו)

אפשר גם לצרף את המסכות קטנות למינהם וכו'. אבל ברור שהטענה היתה, שאחרי שנקבע צורת התלמוד יש מכשול במדפיס ספר באופן דומה לו.
ואם טעו רבים וטובים ב'גמרא' של הרש"ס אין שום סיבה שלא היו טועים ב'גמרא' של הראדזינר.

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ד' אוקטובר 20, 2010 7:00 pm

איש_ספר כתב:על כושר השיפוט של הכותב הנ"ל באור ישראל ומגמתו, ניתן ללמוד מתוך אחד מדבריו שם, וחי נפשי אם ראיתי כמותם לרוע וכסילות: הנ"ל מצטט שם כותב אחד (איני זוכר שמו) שכתב שאפשר שזייפן הירושלמי לקח השראה מהסדרי טהרות, הכותב משיב עליו שאינו יודע טעם לומר כן, ואם נרצה לחפש מקור השראה לזייפן הירושלמי נוכל למצוא אותו בנצי"ב שעסק כל ימיו בכתבי יד ובבירורי גרסאות ושיטות הראשונים וכו', ובהערה מוסיף בחכמתו: ולהעיר שאת השאילתות עשה הנצי"ב כעין גמרא, באמצע השאילתות ומסביב חיבורו והשאילת שלום....! ושוב מסיים בצדקנות שאין להאשים איש וכו'. עכ"ד.

עיינתי שם ונראה לי שכבודו הפריז על המידה.
הכותב עוסק בזוטות של ממש, וזאת בעקבותיו של שלמה שפרכר בהקדמת 'שאלו שלום ירושלים' של בעל 'כלי חמדה', שעסק מהו הדבר שנתן "השראה" לפרידלנדר זייפן הירושלמי קדשים. כאשר יורדים לרמה הקטנונית הזו של דיון בגורמי ה"השראה" של פרידלנדר, כל רעיון מטורף והזוי יכול להתקבל בברכה.
למה לבקש כוונת נסתרות בנושא פעוט שכזה?

כמובן, שאין לי ענין להגן על הכותב, אבל כדרכו של דיון בפורום הבעתי את התרשמותי.

מבקש חכמה

הוזכר כאן הגאון המופלא רא"י צוקער וגם נזכר שהוא חולה (רפו"ש!).
אפשר לפרט במי מדובר ומה הם חיבוריו?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוקטובר 20, 2010 11:25 pm

מלבד ספר בית יעקב, הנה ספר נוסף שנתחבר להשיב ע"ד בעל התכלת בהשגותיו על הגר"א http://www.otzar.org/wotzar/otzar.asp
גם בספרו של הגאון הפולני ר"מ פערלמוטער בעל חמדת משה, יש תשובה אחת שתוכנה להשיב ע"ד הראדינער ובסו"ד מסכם ואומר בנוסח דומה לזה: הראת לדעת שחכם זה לא זכה להבין דברי הגר"א ו ולפיכך השיג וכו' ומכאן תלמוד על השאר.

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » ד' אוקטובר 20, 2010 11:26 pm

איש_ספר כתב:מלבד ספר בית יעקב, הנה ספר נוסף שנתחבר להשיב ע"ד בעל התכלת בהשגותיו על הגר"א http://www.otzar.org/wotzar/otzar.asp
גם בספרו של הגאון הפולני ר"מ פערלמוטער בעל חמדת משה, יש תשובה אחת שתוכנה להשיב ע"ד הראדינער ובסו"ד מסכם ואומר בנוסח דומה לזה: הראת לדעת שחכם זה לא זכה להבין דברי הגר"א ו ולפיכך השיג וכו' ומכאן תלמוד על השאר.

הקישור לא טוב, נא לתקנו!

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוקטובר 20, 2010 11:29 pm

http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?104819&BOOKS
ספר הדעת.

בור ועם הארץ

[שלא מענין האשכול: בעמוד השער של הספר הנ"ל יש טעות. רבי נחמן ראפאפורט אב"ד דובנא - המכונה ר' נחמן ליפש'ס - לא היה אביו של ר"ח ר"פ, אלא זקינו: אבי ר' שמחה אב"ד לובלין, אבי ר"ח ושאר האחים הרבנים].

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוקטובר 20, 2010 11:37 pm

אני חושש שחסר עמוד בעותק שבאוצר. בתחילת הספר
הספר אינו קים בהיברו (ומדליתא בהיברו ש"מ דליתא באוצרות וד"ל). ולעיין בתיאור הספר בקטלוג הספריה, נלאיתי.

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » ד' אוקטובר 20, 2010 11:44 pm

איש_ספר כתב:אני חושש שחסר עמוד בעותק שבאוצר. בתחילת הספר
הספר אינו קים בהיברו (ומדליתא בהיברו ש"מ דליתא באוצרות וד"ל). ולעיין בתיאור הספר בקטלוג הספריה, נלאיתי.

הספר קיים בהיברו בשם דעת
ולא נראה שיועיל משהו.

בור ועם הארץ

למה לא יועיל? אכן יש שם כמה עמודים שחסרים באוצר.

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » ד' אוקטובר 20, 2010 11:53 pm

בור ועם הארץ כתב:למה לא יועיל? אכן יש שם כמה עמודים שחסרים באוצר.

צודק, חסר זה: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=4
וחסר זה: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=5

צריך לשלוח לאגף תיקונים

תוך כדי דיבור

בור ועם הארץ כתב:[שלא מענין האשכול: בעמוד השער של הספר הנ"ל יש טעות. רבי נחמן ראפאפורט אב"ד דובנא - המכונה ר' נחמן ליפש'ס - לא היה אביו של ר"ח ר"פ, אלא זקינו: אבי ר' שמחה אב"ד לובלין, אבי ר"ח ושאר האחים הרבנים].

[אף שכל זה אינו עניין להכא], לאמיתו של דבר, רשימת התולדות שבשער הספר, הריהי כולה מבולבלת ומלאת שגיאות. לדוגמא: ר' אברהם אביו של ר' נחמן אב"ד באר, לא היה מבריסק (זה היה סבו-זקנו הידוע, נפטר ת"ג) אלא מרעכניץ, ולא אביו ר' מאיר (שלא היה אב"ד בריסק) הוא שהיה חתנו של ר' נחמן רפפורט, אלא ר' אברהם הנ"ל בעצמו. וגם, המחבר צריך היה להיות בחור צעיר מאד אם אכן הוא הספיק להיות דור שמיני של ר' נחמן אב"ד באר, שנפטר בשנת תצ"ה, ואיך הספיק לחבר כל החיבורים שהזכיר בהקדמתו - אלא שנתערבבו כמה דורות באמצע, והכל צ"ע, ע"ע גבורות הארי תרמ"ט (אינו במאגרים השונים).

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ה' אוקטובר 21, 2010 12:23 am

איש_ספר כתב:כנגד השגות הראדזינער על הגר"א התחברו ב' ספרים אחד נזכר פה, בית יעקב

הגדרה לא מדוייקת.
אין בכל הבית יעקב יותר מחמש השגות על הס"ט בקשר לגר"א.

מתעמק · הודעהעל ידי **מתעמק** » ה' אוקטובר 21, 2010 9:28 am

איזה הערות - זוטות

א) כתישת זיתים

איש_ספר כתב:נרשם שב'ספר הפעולות' לרח"ו יש סגולה בשם הר"ש סירליו המוכיחה את שייכותו של הרש"ס לקבלה. יש לי צורך מסוים לראות את הדברים במקורן: איך נזכר שם בדיוק הר"ש סיריליו, (האכן מדובר ברבי שלמה מפרש הירושלמי?) והאם אכן מדובר בעניני קבלה או איך לכתוש זיתים.

לא הבנתי מה בדיוק התכוון איש_ספר בשאלה זו (או בדיחה זו), מה דמיון יש לכתישת זיתים עם קבלה? (אולי הכוונה על דרך שבתורת הח"ן שמן רומז לחכמה, אבל לא כל המדבר משמן מתכוון לספירת החכמה).

ב) סגולות למקשה לילד

יגל כתב:ד"א והועתק מס' הר"ש סידילייו ז"ל אעפ"י שהוא ז"ל אוסר לעשות שום פעולה למקשה לילד מ"מ יועיל למי שהיא מסוכנת. תלבן נר של ברזל היטב באש עד שיתאדם ואח"כ חקוק עליו בסכין זה השם למקפנגל איזכ [אצ"ל בדוחק אח"כ] שים בנר ההוא שמן ופתילה והדלק לפני האשה המקשה ותביט בו ותיכף תלד. והזהר שלא לעשות זה אף לא שום פעולה אחרת למקשה אלא אחר שנפתח המעיין שלה.

לא נתבאר מה טעם אסר מהר"ש סירלייו לעשות סגולות למקשה לילד. וראה מה שציין בענין זה בספר דברי תורה (מונקאטש) מהדורא ג' סימן ל' מספר הקנה ושער רוח הקודש להאריז"ל. והחידוש של ר"ש סירלייו היא רק במה שהתיר קמיע המסוכנת (ומסתבר כן), ולעומת זה מחמיר שאף אף במסוכנת אין היתר אלא במעיינה פתוח (וגם זה צריך טעם).

ג) השם הנזכר בסגולה
מה טיבו של שם זה? ("איזכ" אינו חלק מהשם, ראה בצילום כתה"י שברור שצ"ל "אח"כ", ולא ידעתי למה כתב המהדירבאריחיים שזה דוחק. אך המוושה צילום קטן הזה לנוסח הדפוס המועתק יתברר לו שהמהדיר לא עשה מלאכתו כתיקונה). לפי מיעוט ידיעתי, הרי השמות יש להם בדרך כלל רצף אותיות לכה"פ שנים מתוך י' ה' ו', או רצף א' ל', חוץ מבמקרים שזה באחוריים או ע"י צירוף א"ת ב"ש או א"ל ב"מ. נסיתי כל אלו הדרכים ולא יכולתי לפענחו. האם מישהו מכיר שם זה? אולי זה ראשי תיבות מפסוק וכדומה.

ד) גמרא עדיות

איש_ספר כתב:איך יתכן שאנשים בדורנו יכולים להאמין שמסכת שלמה נעלמה מעיני כל חי ולא נתגלתה אלא למהר"ש סיריליו???

לאנורא כל כך. הרי דעת כמה וכמה שהיה גם תלמוד בבלי על סדר קדשים שנעלמה מאתנו. והדבר אינו יוצא מהיקש השכלי להאמין שהיה גמרא כזו על מסכת אחת שנאבד מאתנו, והרי כו"כ כתבי יד שהיו נפוצים בימי הראשונים כבר נאבד זכרם. (כמובן שאין הכוונה לאשר טעות הנ"ל שזו באמת גמרא מקורית, אלא על הקושיא היאך יעלה על הדעת כזאת).

ה) יחסרו של הגרי"א מקובנה להסדרי טהרות

איש_ספר כתב:בור ועם הארץ כתב:
הגרי"א מקובנה ביטל את ההתנגדות לס"ט, משום שכבר עשה כן הרש"ס.
כנזכר ע"י רג"ז מרגליות בספרו חרוזי מרגליות ח"ב עמ' ק"ל יעו"ש. ענה כן כשנשאל למה לא מצטרף לאיסור חכמי ווילנא.

לא נכון, הגרי"א לא נשאל על אשר "לא הצטרף לאיסור חכמי ווילנא", אלא על אשר הסכים בפועל להדפסת הספר, וכתב הסכמה הן על חלק הראשון למסכת כלים, והן על חלק השני למסכת אהלות.
ראה:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?106815&BOOKS עמוד 4
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?106814&BOOKS עמוד 2-3

ו) איסור רבני ווילנא על סדרי טהרות

אליהוא כתב:ועינינו הרואות שגם ב'גמרת' הרש"ס נכשלו...

מתוך סגנון הדברים משמע כאילו רבני ווילנא אסרו את ה'סדרי טהרות' מחשש מכשול לאחרים שיטעו שזו מש"ס ויוציאו ממנה הלכות. אבל לא כן הוא, המעיין בכל דבריהם ב'קול קורא' ומכתבים יראה שעיקר התנגדותם היתה משום זלזול בקדושת הגמרא, כאילו כל אחד מבני דורנו יכול לחבר חיבור דוגמת הגמרא.

ז) כנ"ל

אליהוא כתב:אמנם האמת נראה שעיקר התנגדותם לא היתה לצורה אלא לתוכן.
עי בספר בית יעקב ודו"ק.

ראה להלן בדברי איש_ספר שמפרש כוונת אליהוא, שרבני ווילנא התנגדו לספר סדרי טהרות על אשר מעיז להשיג על הגר"א (ואיש_ספר מתלונן עליו בצדק). והדבר תמוה, איך אפשר לחשוב כן, הרי אם בעל סדרי טהרות חטא בזה, מהר"ש סירלייו מה חטא? האם חשדו בו שגם הוא השיג על הגר"א קודם שנולד? ועוד הרי באיסורם מפורש שלא יהין שום איש לעשות שום חיבור כמעשהו, האם כך היא המדה שבשביל שאחד עשה ספר והשיג על גדול מסויים נחליט שכל מי שיחבר ספר על נושא זה ישיג על הגדול ההוא, עד שכבר יש צורך לאסור איסור על העיסוק בתחום זה? והיותר קשה, הרי מפורש כתבו שהאיסור לא חל על ספר סדרי טהרות (כלים) שכבר נדפס, מאחר שנדפס בהסכמת גדולי ישראל, וכאן הבן שואל אם אכן כבודו של הגר"א הם מבקשים לבער את ספר המשיג מן העולם, למה לא אסרו את ה"סדרי טהרות" עצמו? ויציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא, אותן המחברים שלא הדפיסו דבריהם עדיין ולא שמענו שישיגו על הגר"א, הם נאסרים מחמת השגת הסדרי טהרות על הגר"א, והסדרי טהרות עצמו מותר לבוא בקהל, היתכן?
אך הדבר פשוט כנ"ל, שהאיסור היה על המושג בכלליות לחבר ספר דוגמת הגמרא בלי כל שינוי (ראה בקו"ק שמפרטים השינויים ההכרחיים בספר כזה להראות שהיא רק ליקוט).
(היה מן הצורך להעתיק דברי רבני ווילנא כלשונם, אך אינם כעת לפני, ואני כותב מזכרון בעת שעיינתי בפרשיה זו לפני איזה שנים).

ח) יחס רבני ווילנא לדקדוקי סופרים

אליהוא כתב:אמנם התפרסם איזה מכתב שהתנגדו גם לדקדוקי סופרם [לא הו' בישורון האחרון], ואולי כן היה כאן ענין השקפתי.

כרך ישורון החדש (כג) לפני, ואכן נדפס שם עמוד רכב תוך כדי דיון בשיטת רבי בצלאל הכהן בנידון.

ט) הסכמות על סדרי טהרות

איש_ספר כתב:בשנת תרל"ג הוציא הגאון מראדזין בעל התכלת את ספרו סדרי טהרות עמ"ס כלים, כשבראשו הסכמות רבות (מגליציה מהונגריה מבבל ורק לא מפולין בשל יחסיו עם צדיקי פולין (למעט הקוטנער שהיה מקרבו והתרעמו עליו ע"כ וחתנו הנפש חיה)

אני מניח שאין כוונת הכותב שרק ממרחק היה יכול להביא הסכמות, שהרי הביא גם מגדולי ליטא-רוסיא, כהגאונים רבי חיים ברלין, הגרי"א מקובנה, ובעל ברכת רצ"ה ששימש אז ברבנות בריסק, וכידוע שתבקופה זו נספחו פולין וליטא למלכות רוסיא והיה קשר תמידי בין הרבנים מארצות אלו. גם לגוף הדבר, כמדומה שזולת האבני נזר היה הישועות מלכו הגדול שברבני פולין באותה שעה.

י) המאמר באור ישראל

איש_ספר כתב:על כושר השיפוט של הכותב הנ"ל באור ישראל ומגמתו, ניתן ללמוד מתוך אחד מדבריו שם, וחי נפשי אם ראיתי כמותם לרוע וכסילות: הנ"ל מצטט שם כותב אחד (איני זוכר שמו) שכתב שאפשר שזייפן הירושלמי לקח השראה מהסדרי טהרות, הכותב משיב עליו שאינו יודע טעם לומר כן, ואם נרצה לחפש מקור השראה לזייפן הירושלמי נוכל למצוא אותו בנצי"ב שעסק כל ימיו בכתבי יד ובבירורי גרסאות ושיטות הראשונים וכו', ובהערה מוסיף בחכמתו: ולהעיר שאת השאילתות עשה הנצי"ב כעין גמרא, באמצע השאילתות ומסביב חיבורו והשאילת שלום....! ושוב מסיים בצדקנות שאין להאשים איש וכו'. עכ"ד.

נכון הדבר שכל המאמר הנ"ל נכתב במגמתיות רבה. בקטע זו עצמה ניכר הכוונה להעביר האשמה (?) מגאון חסידי לגאון ליטאי, ודווקא שלא בהצלחה כל עיקר. חידוש גדול חידש לנו, שה"השראה" לזייף כתב יד של תלמוד ירושלמי באה ממה שמצא גדול מסויים שהדפיס ספר מהגאונים מתוך כתב יד!! ולפי הבנתו לא אדע למה לא להאשים את בעל דקדוקי סופרים שהדפיס כת"י חדש על התלמוד בבלי עצמה, ומה טעם להזדקק לגאון שהדפיס חיבור מהגאונים.
ומה שחידש שהשאילתות עשוי כעין גמרא, מגוחך, ולפי סברתו למה להרחיק לכת עד הנצי"ב, ומה עם הרמב"ם שעליה שני פירושים כסף משנה ומגיד משנה, וכן הטור עם בית יוסף וב"ח, וכן השלחן ערוך, ואטו כי רוכלא ניזיל ונמנה כל הספרים עם פירושים שנדפסו מימות עולם שנדפסו בצורה כזו. והאם זה נקרא צורת הגמרא דווקא? ומה גם שהכותב שם בעצמו מצטט באחת ההערות חלק מדברי הרבנים דווילנא, בהם מפורש מה נקרא אצלם צורת הגמרא, היינו אופן ה"כתיבה" וסידור הליקוטים, ולא צורת הדפוס!

חיים כתב:הכותב עוסק בזוטות של ממש, וזאת בעקבותיו של שלמה שפרכר בהקדמת 'שאלו שלום ירושלים' של בעל 'כלי חמדה', שעסק מהו הדבר שנתן "השראה" לפרידלנדר זייפן הירושלמי קדשים. כאשר יורדים לרמה הקטנונית הזו של דיון בגורמי ה"השראה" של פרידלנדר, כל רעיון מטורף והזוי יכול להתקבל בברכה

לא אבין תשובה זו. וכי העיסוק בכתב יד היא בגדר השראה לעבודה כזו? ולעומת זה הסברא שזו נעשה בכוונת חיקוי לה"סדרי טהרות" אף שאין לה יסוד כלל, אבל גם אין לה פירכא (ומה שהקשה שם ב"אור ישראל" ממה שהסדרי טהרות נדפס "רק" כשלשים שנה לפני שהחל פרידלנדר בזיוף הירושלמי ואין הכרח שהגיע לו הסדרי טהרות, דבריו תמוהים, וכי שלשים שנה אינו מספיק להפצת ספר כזה? ובפרט למי שהיה בשעת הדפסת הסדרי טהרות במדינות הסמוכות לפולין).

יא) השגות הסדרי טהרות על הגר"א

איש_ספר כתב:מפי הגאון המופלא רא"י צוקער שלא נשא פני איש, שמעתי שהוא התחקה אחרי כל השגותיו של הראדינזער על הגר"א ומצא שפעמים (שיעור הדברים לא אדע) שיבש וסירס הראדינזער דברי הגר"א כדי שיהיו נוחים להיות מטרה לחציו. מי שמכיר את החכם הנ"ל יודע שלא מוציא מפיו דברים שכאלו, בלתי אם הם מבוררים לגמרי. לדבריו הוא הראה הכל לר' דב לנדו והוא נותר כאיש נדהם מבלי מענה.

קשה לקבל לשון הרע כזו על תלמיד חכם, כל זמן שלא הוברר יפה בראיות לפנינו. (אפשר שהמכיר את הרב צוקער יתחייב לקבל דבריו, אבל לכמוני שאין לי ידיעה על מעלתו קשה לקבל זה בלי שמיעת ראיותיו). ככל הזכור לי ישנם מספיק מקומות שהוא מיישב או מקיים דברי הגר"א (אי"ה אעבור שוב על פרשתא דא לציין מ"מ לזה). ולהוסיף, שאף אם נראה כן הדבר, עדיין קשה לקבל זה כשינוי זדוני, המעיין בספרי סדרי טהרות וספרי התכלת יראה שהגאון הנ"ל היה יותר חריף מעמקן, וזה גורם בהרבה מקומות שיבושים בהבנת והצגת מקורות וטעמים, ואכמ"ל.
בכל אופן, יש לציין לדברי בן אחיו רבי ירוחם ליינער במאמרו "הגר"א איש הנגלה והנסתר" (ראה http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?51461&BOOKS עמוד 186) ששמע ממי שהעתיק את הסדרי טהרות מכתב יד המחבר לצורך הדפוס (כן עשה בכל ספריו שלא מסר להמדפיס את כתב ידו, רק העתקה שנעשה על ידי חסידיו ואכמ"ל), שבעת שהעתיק את הסדרי טהרות על פרה (שלא נדפס) ראה במקום אחד שמחדש פירוש בתוספתא שלא כגירסת הגר"א אבל לא ציין כלל שהגר"א שינה הגירסא (עיין השקו"ט במאמר הנ"ל), הנ"ל שאל להרבי מה טעם לא ציין לדברי הגר"א ולהשיג עליהם, השיבו "בכל מקום שאני מביא את הגר"א ז"ל ואני נוטה מפירושו ומבאר באופן אחר להעמיד הגירסא על תלה זה הוא דרכה של תורה, ויוכל להיות שיבא אחד ויסתור דברי בביאורי, והגהות הגר"א יהיו מוכרחין. אבל כאן הדבר אינו בדרך ביאור ופירוש כי אם הראיתי מדברי רז"ל העשירין במקום אחר, ואין לנטות מביאור זה, אם אזכיר איפוא הגהת הגר"א ז"ל אהיה בגדר מתכבד בקלון חבירו".

בסוף דבריי אבקש סליחה מאת המשתתפים על אריכות דבריי. גם אחוש שהדברים לא יהיו קרואים, כי זה לי פעם ראשונה שאני מגיב בפורום זה (ובשאר פורומים מעולם לא כתבתי), כך שאינני מורגל בהילוך הפורום והיאך מוצגים הדברים. (על רוע הכתיבה והסגנון אין צורך להתנצל, כי ניכר מאליו)

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ה' אוקטובר 21, 2010 10:25 am

מתעמק כתב:חיים כתב:
הכותב עוסק בזוטות של ממש, וזאת בעקבותיו של שלמה שפרכר בהקדמת 'שאלו שלום ירושלים' של בעל 'כלי חמדה', שעסק מהו הדבר שנתן "השראה" לפרידלנדר זייפן הירושלמי קדשים. כאשר יורדים לרמה הקטנונית הזו של דיון בגורמי ה"השראה" של פרידלנדר, כל רעיון מטורף והזוי יכול להתקבל בברכה

לא אבין תשובה זו. וכי העיסוק בכתב יד היא בגדר השראה לעבודה כזו? ולעומת זה הסברא שזו נעשה בכוונת חיקוי לה"סדרי טהרות" אף שאין לה יסוד כלל, אבל גם אין לה פירכא (ומה שהקשה שם ב"אור ישראל" ממה שהסדרי טהרות נדפס "רק" כשלשים שנה לפני שהחל פרידלנדר בזיוף הירושלמי ואין הכרח שהגיע לו הסדרי טהרות, דבריו תמוהים, וכי שלשים שנה אינו מספיק להפצת ספר כזה? ובפרט למי שהיה בשעת הדפסת הסדרי טהרות במדינות הסמוכות לפולין).

איש ספר בקר קשות את הכותב על דבריו בקטע זה. הוא הילך בין השורות ולמד את כוונותיו ומגמותיו.
על כך הערתי שדווקא קטע זה אינו אומר דבר.
אם עוסקים בגורמי "השראתו" של פרידלנדר, מותר לעלות כל רעיון הזוי ככל שיהיה, ולא יהיה בזה משום טפילת אשמה על אף אחד.

תודה רבה על כל הדברים המעניינים והמחכימים.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר