נחש הטועם טעם עפר

[נהנה מהאוצר]

מאחר והנחש נתקלל שכל שיטעם יהיה לו כעפר, היאך מצאנו דברים שחששו בהם משום גילוי ושלא חששו בהם משום גילוי, ומבואר בגמ' עבודה זרה ל, שתלוי הדבר האם הנחש אוהב משקים אלו או לא, והרי לגביו הכל טעמו עפר?

[איש_ספר]

קושיא מושכלת! יש באוצר ספר שמירת נפש שכולו מוקדש לענין גילוי ושם האריך בקושיא זו ובפירוקיה.

http://www.otzar.org/wotzar/MBook5.asp?52847&BOOKS

עמ' 46 מעמודי האוצר ואילך.

[אורח לרגע]

אני חשבתי ליישב 'באלעבאטיש'. שאין הכי נמי הוא מרגיש בהכל טעם עפר, אבל למרות זאת הוא מרגיש הבדל במרקם ובסוג של האוכל, לכן יש מאכלים ומשקים שהוא יותר אוהב, ויש שהוא פחות אוהב.

[חושב וכותב]

כמו שאמר אורח לרגע, גם עפר טעמו לא אחיד, כמו שבשבילנו לדוג' תפוח, יכול להיות חמוץ יותר או מתוק פחות, בשל או בוסר.

[סמבוסק]

אורח לרגע, תנא דמסייע לך:
מתוך ספר שמירת הנפש:

[קונה הכל]

ולי הקטן נראה, שבכל פעם הוא מקווה, אולי הפעם ארגיש את טעמו האמיתי, לכן הוא טועם את הנראה בעיניו...

[אברך]

ואפשר שהדבר תלוי בראייה או בריח ג"כ, כידוע שחוש הטעם שייך גם לחוש הריח במידה מסויימת, ואפשר שאצלו האהבה לאוכל מסויים היא לפי המראה שלו או הריח שלו.

[יושב-אהל]

ולהוסיף, שכל עניינו של נחש הוא ב'תאוה הוא לעיניים', הגם שבגוף הדבר אין בו טעם כלל, ורק אחיזת עיניים הוא. וכך הוא עניינו של עולם זה לאחר חטא אדם הראשון, דמראה עיניים נותן אחיזה של ממשות אף בלא טעם אמיתי בגוף הדבר. ודוק היטב.

[נהנה מהאוצר]

ולהוסיף, שכל עניינו של נחש הוא ב'תאוה הוא לעיניים', הגם שבגוף הדבר אין בו טעם כלל, ורק אחיזת עיניים הוא. וכך הוא עניינו של עולם זה לאחר חטא אדם הראשון, דמראה עיניים נותן אחיזה של ממשות אף בלא טעם אמיתי בגוף הדבר. ודוק היטב.

נפלא, ואשלים דבריך שכשם שהנחש נהנה מדמיונו , אבל הנשאר והמורגש לבסוף הוא טעם עפר, הוא נחש הוא יצה"ר שהדמיון חזק והתוצאה טעם עפר, השי"ת יצילנו ממצודתו

[סטראפקוב]

יפה.

[ר' משה]

ב"ה

[גוראריה]

ממש שבעים פנים בנחש.
ויש לדון אי על כל א' מפניו איכא נמי זנב דא"ה הו"ל ע' דנבין...

מכיון שהנחש אינו תורה א"א לחדש עליו חידושים. עכ"פ תשובה של ממש לא קבלנו מלבד הסברא שיש כמה טעמי עפר. ועינינו הרואות אכן שגם נחשי זמננו אינם אוכלים כל דבר ויש להם העדפות ברורות מאד.

[בן באג באג]

צ"ל בפשיטות דאף בין הנחשים יש ירידת הדורות עצומה, ואין מאמינים רחמ"ל בקללת זיידע נחשא, ומנסים לטעום ולהגיע לטעמא דחיי

[זקן ששכח]

כתב ר"י בכור שור:
"ועפר תאכל כל ימי חייך - שמתוך שפיך בארץ יכנס העפר בתוך פיך, ותאכלנו בעל כרחך".
האם זה ביאור חדש באותה קללה שנתקלל בה הנחש?

[אוצר החכמה]

כמובן זה פירוש ע"ד הפשט ולא על הדרך שטועם טעם עפר בכל דבר בכל אופן שיאכלנו.

ולעיקר הקושיה יש לומר בפשיטות שבכל דבר מעורב לו טעם עפר ומקלקל טעמו אבל לא שלא מרגיש טעם אחר.

[אתנחתא]

ולמה לא נאמר באופן הכי פשוט, שזה רק נאמר במידי דאכילה ולא במידי דשתיה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

זכרוני שיש גאון כזה שרק באכילה ולא בשתיה, וצויין כאן, ואיני מוצאו.

[יוסף חיים אוהב ציון]

שלחני חכ"א לאדרת אליהו בראשית דף ט' ע"ב.