שמועה רבה נשמעה, דבר חמור מאוד, מאוד מאוד!

[גם זו לטובה]

העולה לדינא בהלכות מסירות נפש במקום חילול השם (בהיכלא ד,ריא)

ראובן היה צריך להשיג תרופה באופן דחוף מאוד. לצורך זה הוא רצה לעקוף את התור בבית המרקחת. עקיפת תור של אדם חשוב ומכובד היא חילול השם ברבים, ואסור לו לעקוף את התור גם כאשר יש פיקוח נפש. רק אם כל הממתינים יבינו שהוא עוקף לצורך הצלה מסכנה יהיה הדבר מותר.

אביו של ראובן אושפז בבית חולים לקראת ניתוח דחוף. הרופא המומחה שעמד לנתחו שוחח עם ראובן לפני הניתוח ובמהלך השיחה הוא דיבר בגנות תלמידי הישיבות. ראובן השיב לו בדברים נכוחים והסביר לו את חשיבות לימוד התורה והגנתה על העולם, הרופא נפגע שלא כיבדו את דעתו (הויכוח היה ברבים), וסירב לבצע את הניתוח. אביו של ראובן נותח על ידי רופא אחר פחות מומחה. אסור היה לראובן להחניף לרופא, גם תמורת חיי אביו, משום שבחנופה זו היה חילול השם בפרהסיא (ואם השיחה היתה בצינעא אפשר שמותר).

ראובן מנהל אירגון הצלה המעביד מאות מתנדבים. לצורך האירגון נצרך ראובן להשתמש בטלפון שאינו כשר כיוון שיש בו אפשרויות שימוש שאין בטלפון כשר. השימוש בטלפון הזה גובל בהצלת נפשות כיוון שהוא מאפשר הגעת המתנדבים מהר יותר. ברם, לעומת זאת, ראובן הוא אדם חשוב ומוכר ואם יתפרסם שהוא מחזיק טלפון שאינו כשר, יהיה חילול השם, שיאמרו שאינו שומע לרבנים האוסרים זאת. אשר על כן אסור לראובן להחזיק טלפון זה, גם תמורת חיי אדם, אלא אם כן הוא יצליח לשמור זאת בסוד.

אחד מארגוני החסד עסק בגיוס כספים עבור ניתוח דחוף להשתלת כליה. הועלתה הצעה שרב האירגון יפנה למוסד בחו"ל השייך למסיון ומעונין לסייע במקרים דומים. לצורך זה הרב היה צריך להפגש עם כומר העומד בראש המוסד שבחו"ל ולהתרפס לפניו. בפניה זו יש משום חילול השם ברבים, כיוון שהדברים ודאי יתפרסמו, ואסור לעשותה גם כאשר עומד לפנינו חולה שיש בו סכנה.

במעשה שהובא בספר משפטי התורה שם, אודות חולה סופני ששוחרר לביתו כיון שהרופאים התייאשו ממנו, ובא לבקרו שכן תלמיד חכם וסיפר לו על תרופה טבעונית שעזרה לרבים להאריך את ימיהם, והחולה ביקש והתחנן שישיג לו מיד את התרופה. בשעה זו כל החנויות היו סגורות, פרט לחנות אחת בבעלות כומר, הנמצאת בבנין שמבקרים שם רק גויים הסוגדים לעבודה זרה, כך שכל הבאים למקום זה הם גויים עובדי ע"ז או חילונים, ואילו שומרי מצוות מדירים רגליהם ממקום שפל זה, אף על פי שלא עובדים במקום זה לעבודה זרה שלהם. והסתפק התלמיד חכם שאם הוא יכנס לשם, יגרם חילול השם שיחשדו בו שמאמין בסתר בעבודה זרה, ויאמרו התירו פרושים את הדבר. ולכן מסיק שיש לאסור את הכניסה לאזור זה, גם אם בגלל זה עלול החולה למות בקיצור ימים. אמנם חלה עליו חובה להשיג את התרופה בכל דרך, אף בהוצאת תשלום, וכגון לשלוח גוי או מי שנראה כך ולהסביר לו את הצורך בתרופה ושהוא יקנה מהמקום ההוא. ולענ"ד נראה שבמקרה שחילול השם לא יהיה ברבים ולא יתפרסם, כיוון שמבקרים שם רק גויים או חילונים, אפשר שמותר לפיקוח נפש.

אשה שבעלה מכה אותה, וניסתה דרכים רבות, אם תפנה למשטרה ותפרסם את הדבר, יהיה חילול השם, שיאמרו הבעלים הדתיים אכזריים ומכים את נשותיהם, ולכאורה אין לכך היתר. וכן אין היתר לפנות לחילונים שיבואו להגנתה, אלא עליה להעזר באירגונים שומרי מצוות בלבד. ולמעשה תמיד יש להוועץ עם חכם באלו דרכים לנקוט.

ילד שאביו מכהו ואינו פיקוח נפש, אם יפרסם את הדבר להגנתו ויהיה חילול השם, אין לכך היתר. עליו לחפש עזרה באופן שלא יהיה חילול השם. ואם הם הכאות של פיקוח נפש, עיין לקמן אודות אדם שקיבל איום על חייו.

אדם חשוב שצריך לצאת באמצע התפילה לצורך פיקוח נפש, כגן שקיבל טלפון שאשתו צריכה ללדת, ואם יצא סתם כך ילמדו ממנו להקל, שהוא חילול השם ברבים, אינו יכול לצאת אא"כ יהיה ניכר שהוא יוצא לצורך זה.

שכן הבונה ללא רשיון ומזיק לשכנים, ולא שומע לבית הדין, שמעיקר הדין מותר לפנות לעיריה וכדומה שיפסיקו לו את הבניה, אחרי קבלת היתר מבית הדין, אך אם יהיה חילול השם, יש לעיין אי שרי. וכבר שמענו על פועלים ערבים שהתפלאו על הלשנות במהלך בניה כאשר ניכר לכל שמדובר על צרות עיין והוא חילול השם בפני אותם פועלים.

ראובן קיבל איום טלפוני משמעון שאם הוא לא יבטל את העיסקה הוא יפגע בנפשו. לכאורה אסור לראובן לפנות למשטרה ולספר על האיום ולבקש את הגנתם, כיוון שיהיה מכך חילול השם, משום ששמעון הוא אדם הנראה כשומר מצוות ויאמרו שהדתיים רוצחים, וכאשר יש חילול השם ברבים, אדם צריך מסור את נפשו. ברם, כיוון שאם אכן ראובן ירצח על ידי שמעון יהיה חילול השם גדול יותר, שהדבר יתפרסם בעיתונות ויגנו את שומרי המצוות וילעגו להם, לכן מותר כבר עכשיו לפנות למשטרה שהוא חילול השם קטן יותר. אך אין לטעון שאת חילול השם גורם המאיים על רצח, והעוון עליו, כיוון שבחילול השם לא מתחשבים בטענה כזו, שהרי אף אם המאיים הכופה את ישראל לעבוד ע"ז הוא יהודי מומר, גם אז אמרינן שיהרג ואל יעבור, ולא אומרים שהעוון עליו. וע"כ שבחילול השם כל מי שיכול למונעו חייב למנוע בכל דרך אף תמורת חייו.

אודות אֵם חולת נפש שהיתה מכה את בנה הפעוט מכות חזקות ומרעיבה אותו. הילד עמד בפני סכנת חיים ואחד הפתרונות שעמדו בפני העסקנים היה לפנות למשטרה. פניה זו תיגרום לחילול השם כיוון שהדבר יגיע לעיתונות והם יפרסמו שהדתיים מכים את ילדיהם ומתעללים בהם. לכאורה אין היתר לפנות למשטרה, גם תמורת חיי הילד, משום חילול השם. ברם, כיוון שאם הילד ימות הדבר יתפרסם ויהיה חילול השם גדול יותר, לכן נראה שכבר עכשיו יש היתר אחרי שמיצו את כל שאר האפשרויות ובהוראת בית הדין.

[גם זו לטובה]

הגאון האדיר רבי... שליט"א

שמועה רעה נשמעה, דבר חמור מאוד, מאוד מאוד! והוא, כי באחד הקונטרסים הנקרא "בהיכלא" היוצאים בירושלים עיה"ק, נתפרסם מאמר, או גם פסק, דחייבים למסור נפש על כל חילול השם באשר הוא, אפילו על "הליכת ד"א בלא תורה ותפילין".

כמה חמור הדבר מאוד שמפרסמים דברים שמכשילים מאות ואולי אלפי יהודים, שימסרו נפשם...

וכל הפרסומים המעוותים בזה הם עולה הזועקת לשמים, אין לתאר חומרתה, מכשילים בדברים בדויים, בין שהם במזיד בין שהם בשוגג, בני עם ישראל בני עם קדש להשם, שומו שמים ע"ז ואוי לנו שכך עלתה בימינו.

וחייבים לתקן במהרה הפרצה הנוראה שיצאה מתח"י אף כי מסתמא נעשה בשוגג בלא ידיעת טיב העניין וחומרתו, וכל מי שנפשו של ישראל וכבוד התורה יקר בעניו, צריך לפעול בכל דרך לביטול הפרצה והמכשלה הזאת, וכמה מחריד ומזעזע הדבר שצריך עוד לדבר על דברים פשוטים כאלו.

תקותינו שיתנו לב לדברים ויתקנו הפירצה הנוראה במהרה, ותחזור הלכה לתיקונה, לכל המוכשלים על ידיהם וע"י זולתם.

מקום החותם




נ.ב לדעתי הענייה ראוי להעתיק כל לשונות הגרד"ל החריפים, על המאמר הנ"ל.

[אמסטרדם]

נ.ב לדעתי הענייה ראוי להעתיק כל לשונות הגרד"ל החריפים, על המאמר הנ"ל.

זה חלק מהמכתב?

[אוצר החכמה]

הדוגמאות שנתת מופיעות במאמר? וכך נפסק עליהן במאמר הזה?

[הוה אמינא]

נפלאתי מה"פסקים"... והה"ד: כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שיש לו מקלדת ויורה לכל הכיוונים.

[הכהן]

הדוגמאות שנתת מופיעות במאמר? וכך נפסק עליהן במאמר הזה?

אכן! זה מועתק משם! ראיתי הבוקר ונדהמתי.

[צריך עיון]

מהומה על לא מאומה!

רצתי גם אנכי לעיין במאסף, ומלבד כי גליתי בו הרבה חידושים מעניינים (ועוד חזון למועד אי"ה).
צדה עיני הקדמה קצרה בפתח המאמר הנזכר, ובו כותב המחבר כדלהלן:

"כל הנאמר לא הגיע להוראה, ואינו בא לדון להלכה למעשה, אלא אך ורק כדיון בסוגיא, וכל הדוגמאות שהובאו אינן אלא לסבר את האוזן ודרך להצגת הצדדים.
כמובן שבעניינים חמורים של פיקוח נפש ויהרג ואל יעבור, נמסרה ההכרעה אך ורק לגדולי הדור בעלי הוראה ובכל מקרה לגופו"

אז תגידו לי אתם, מהי השמועה החמורה, מאד מאד???

[צולניק]

מהומה על לא מאומה!

רצתי גם אנכי לעיין במאסף, ומלבד כי גליתי בו הרבה חידושים מעניינים (ועוד חזון למועד אי"ה).
צדה עיני הקדמה קצרה בפתח המאמר הנזכר, ובו כותב המחבר כדלהלן:

"כל הנאמר לא הגיע להוראה, ואינו בא לדון להלכה למעשה, אלא אך ורק כדיון בסוגיא, וכל הדוגמאות שהובאו אינן אלא לסבר את האוזן ודרך להצגת הצדדים.
כמובן שבעניינים חמורים של פיקוח נפש ויהרג ואל יעבור, נמסרה ההכרעה אך ורק לגדולי הדור בעלי הוראה ובכל מקרה לגופו"

אז תגידו לי אתם, מהי השמועה החמורה, מאד מאד???

כמעט כל ספר הלכתי פותח במילים אלו, כך שאין בזה הורדה מהטון שבו הדברים באים בגוף המאמר.

[שרוליק]

מענין לענין מדוע הספרי הלכה ושו"ת ודרשות הם אינם אליבא דהלכתא?

[צריך עיון]

כמעט כל ספר הלכתי פותח במילים אלו, כך שאין בזה הורדה מהטון שבו הדברים באים בגוף המאמר.

זה אולי נכון מה שאתה מעלה לגבי ספר, שם עובר מרחק רב בין הפתיחה לבין גוף הספר.
לא כן הדבר במאמר קצר (בן 9 עמ') שמיד עם פתיחתו מדגיש הכותב שכוונתו היתה לאתגר את הקהל הרחב בכמה דוגמאות פיקנטיות ומעצבנות.
ואם יורשה לי להוסיף בנימה אישית - הפורום כאן מוכיח שכנראה הוא צדק...

[מה שנכון נכון]

ראה בישורון טו קונטרס דם רעך תשובות הרבנים שלא הזכירו את החשש של בעל המאמר.

[קלונימוס הזקן]

טעות חמורה ונוראה בראש הכותרת של אשכול זה:
בשעת כתיבת התגובה נכתב בכותרת: "שמועה רבה נשמעה, דבר חמור מאוד, מאוד מאוד!" (ג"פ מאד)
ונר' פשוט דצ"ל: "שמועה רבה נשמעה, דבר חמור מאוד, מאוד מאוד מאוד!" באופן דהג"פ מאד מאד מאד, יעמוד בפ"ע לבד מהבריה בפנ"ע ד"דבר חמור מאד"

וכעת ברצינות:
נו באמת, אין לי משהו רציני לומר, שיוכל לעמוד ביחס ישיר לתרעומת הפלסטית דלעיל. נסיון שלא צלח באשכול קודם, מועלה כאן כאשכול נפרד.
לענ"ד אכן המאמר פרובוקטיבי משהו, בדוגמאותיו. ויש לי הערות גם על הסקת המסקנות בתוכו. הקובץ היה למראה עיני הרבה קודם ההדפסה, מחמת שהעורכים מסרו הפעם את המאמרים לועדת ביקורת חיצונית, ובהם אחד מידידי שליט"א. ותיכף לאחר קבלת המאמר, הוסיף הכותב את הסתייגותו הנחרצת והבולטת.
בסך הכל, הכותב יודע להדגיש את מסקנותיו בצורה יותר טובה מכתיבת מאד מאד בכל מאודו, וכפי שהזכירו לעיל פעולתו הצליחה.

מה שכן:
הערות עניניות וחריפות על צורת ניתוח הדברים ועל מסקנות הכותב הנכבד, יתקבלו בברכה, כאן ובגליון היכלא הבא.
דיברתי עם זה שנתן לי את תוכן הענינים, ואמר לי שאכן לכך מיועד המדור החדש "בשולי ההיכל" (בו דנים בגליון זה הגרי"מ יעבץ והגרי"ד אילן בחידושיהם וחי' הגר"ח פיינשטיין שנדפסו בגליון קודם), וביקשני לבקש מהכותבים לסדר דבריהם בצורה המתקבלת על אוזן חכמים דבר דבור על אופנו ולשלוח למערכת הקובץ

אם יהיה צורך בכתובת הדוא"ל של הקובץ, אברר ואכתוב כאן.

[תוכן]

מה שכן:
הערות עניניות וחריפות על צורת ניתוח הדברים ועל מסקנות הכותב הנכבד, יתקבלו בברכה, כאן ובגליון היכלא הבא.
דיברתי עם זה שנתן לי את תוכן הענינים, ואמר לי שאכן לכך מיועד המדור החדש "בשולי ההיכל" (בו דנים בגליון זה הגרי"מ יעבץ והגרי"ד אילן בחידושיהם וחי' הגר"ח פיינשטיין שנדפסו בגליון קודם), וביקשני לבקש מהכותבים לסדר דבריהם בצורה המתקבלת על אוזן חכמים דבר דבור על אופנו ולשלוח למערכת הקובץ

זאת אומרת, שקובץ היכלא מדפיס מלכתחילה שטויות, בתקוה שת"ח חריפים ומפולפלים יקדישו מזמנם לדון בדברים ולתקן אותם. זה נשמע לך הגיוני?

[אוצר החכמה]

אולי יעלה כאן מישהו, ברשות כמובן, את המאמר המדובר, ויהיה באמת על מה לדון (ולהתכתש).

[קלונימוס הזקן]

מה שכן:
הערות עניניות וחריפות על צורת ניתוח הדברים ועל מסקנות הכותב הנכבד, יתקבלו בברכה, כאן ובגליון היכלא הבא.

זאת אומרת, שקובץ היכלא מדפיס מלכתחילה שטויות, בתקוה שת"ח חריפים ומפולפלים יקדישו מזמנם לדון בדברים ולתקן אותם. זה נשמע לך הגיוני?

הרב תוכן שליט"א, במחכת"ר - אנא למדני הבנת הנקרא, כדי שאראה איפה זאת אומרת שקובץ היכלא מדפיס שטויות. מרא דכולי עלמא, ת"ח אחד כותב את אשר ישר בעיני שכלו, והאחר חולק עליו ומסביר לשלישי מדוע לדעתו הצדק עמו.
האם אתה מציע לעורכים למחוק כל מה שלדעתם לא נכון, אף אם מבינים הם שאותו ת"ח הגיע למסקנה זו בדרך לימודו. הלסדום היינו?
שלחתי בקשה, לפרסם כאן את המאמר, למען יוכלו החברים לדון בצורה המקובלת בבית המדרש, ולא בכיכרות העיר ובבתי דיני שדה דפרסאי.

[צולניק]

הרב קלונימוס שליט"א
האם שכת שרק לפני כשנה התפרסם בקובץ תורני מו"מ בעומקה של הלכה שעל פיו העלה הכותב היתר להשתמש במוני מים דיגיטליים בשבת, ובאותו זמן יצאו נגד המאמר והקובץ בכללותו בחרמות ונידויים, ומדוע לא זעקת אז את אותם דברים בדיוק שהנך אומר על מאמר זה??????

[אוצר החכמה]

דווקא לשאלה זו יש לי הסבר, בלי להתייחס לשאלת לצדקת החרמות במוני המים או לצדקת טענות הכותבים כאן.

אם מישהו מפרסם היתר לשימוש במוני מים דיגיטליים בשבת יהיו כאלה שיסמכו על זה הלכה למעשה וישתמשו, באמרם ראיתי מאמר המתיר דבר זה. אני לא רואה את אלה שרצים למסור את נפשם כדי למנוע חילול השם מתוך שסומכים על הקונטרס הזה.

[אוצר החכמה]

במחשבה שנייה אולי יהיו כאלה שירוצו למסור את נפשו של האחר (לא דווקא בפועל ממש אבל לשוה"ר וכדומה) באמרם וכולי..

[צולניק]

במחשבה שנייה אולי יהיו כאלה שירוצו למסור את נפשו של האחר (לא דווקא בפועל ממש אבל ביזוי וכדומה) באמרם וכולי..

בר מן דין מקובלנו שחובת המחאה קיימת גם בדברים שאינם נוגעים למעשה כמו שאילת קו התאריך.........

[אוצר החכמה]

ובזה ביארת עומק מחשבתו של פותח האשכול גם זו לטובה!

[קלונימוס הזקן]

הרב קלונימוס שליט"א
האם שכחת שרק לפני כשנה התפרסם בקובץ תורני מו"מ בעומקה של הלכה שעל פיו העלה הכותב היתר להשתמש במוני מים דיגיטליים בשבת, ובאותו זמן יצאו נגד המאמר והקובץ בכללותו בחרמות ונידויים, ומדוע לא זעקת אז את אותם דברים בדיוק שהנך אומר על מאמר זה??????

אתה טוען לגופו של ענין, או לגופי אני?
לגופי אני - לא ידעתי אז מהסיפור, ואני מאמין שמי שיצאו נגד לא היו כותבי פורומים אנונימיים, שמשקל דעתם ההלכתית שווה אצלי למשקל דעתו של כותב המאמר או פחותה הימנה.
לגופו של ענין - בדור מחפשי הקולות, ברור שקולא "קטנה" גרועה עשרות מונים מ"חומרא ענקית", מבחינת האפשרות דאתו למיטעי בתרה.

האם יש למישהו צד שמישהו ימסור את נפשו על קידוש שם רב אלמוני ב"היכלא"? הלא גם אם זה לא היה רב אלמוני, אלא דעת יחיד של א' מחשובי פוסקי הזמן, אף אחד לא היה מוסר את נפשו "לצאת ידי כולן" בלי לברר באר היטב.

האמת היחידה, בשלה נפתח אשכול זה, וכבר רמז לכך הרב אוצה"ח, היא נעילת האשכול בו חפאו דברים על הגרד"ל אשר לא כן. ואגב אורחא אתייחס בקצרה: בדור המודרני המושפע באיחור מרוח הפוסטמודרניזם, ושירי ההלל ליכולת ההכלה המורחבת של שיטות רבות, ונסיון לצאת ידי כולם בלי הכרעת ההלכה, ברור שתישמע ביקורת נוקבת על אלו שהולכים בשיטה אחת ופוסלים את האחרות. אבל נקודת המוצא של קדושי עליון תלמידי חזו"א (וכן הוא הדין בתלמידים אמיתיים של שיטות חלוקות, אך לא של "קוני הכל" המנסים כל העת לצאת ידי כולם, כשלמעשה ה"צדקות" הזו מחפה שלא בהצלחה, על חוסר יכולת הכרעה מינימלית) שונה בתכלית.

[יתר10]

דור מחפשי הקולות

???

[הכהן]

במחשבה שנייה אולי יהיו כאלה שירוצו למסור את נפשו של האחר (לא דווקא בפועל ממש אבל לשוה"ר וכדומה) באמרם וכולי..

רוב מסקנותיו הם במסירת נפש הזולת!

[ניים ושכיב]

ואגב אורחא אתייחס בקצרה: בדור המודרני המושפע באיחור מרוח הפוסטמודרניזם, ושירי ההלל ליכולת ההכלה המורחבת של שיטות רבות, ונסיון לצאת ידי כולם בלי הכרעת ההלכה, ברור שתישמע ביקורת נוקבת על אלו שהולכים בשיטה אחת ופוסלים את האחרות. אבל נקודת המוצא של קדושי עליון תלמידי חזו"א (וכן הוא הדין בתלמידים אמיתיים של שיטות חלוקות, אך לא של "קוני הכל" המנסים כל העת לצאת ידי כולם, כשלמעשה ה"צדקות" הזו מחפה שלא בהצלחה, על חוסר יכולת הכרעה מינימלית) שונה בתכלית.

אין צורך להרחיק נדוד עד לפוסטמודרניזם. הדים לגישה זו ניתן למצוא בכל מקום בספרות התורנית בו פסקו הלכה בלי לשלול את מעמדם של החולקים כברי פלוגתא.
אבל כמובן שדעת השוללים לגיטימית לחלוטין בעיני בעלי יכולת ההכלה המקסימלית ויכולת ההכרעה המינימלית - הם יכולים להכיל את דעתם בלי להכריע כמוה.

[קלונימוס הזקן]

אנחנו מדברים כמובן על הכלת הוראות מעשיות. קום עשה.
אתה מרחיב את הדיון לדעה על הפרסונות החולקות. זה עוד נושא, פתוח לדיון, אבל לא הנושא המדובר. המדובר הוא שלילת לגיטימיות הדעה החולקת בהכרעת ההלכה, תוך הבנה שאינה ניתנת להיאמר, שגם השני יכול ואמור לחשוב ולהתבטא באותה חריפות.

[גם זו לטובה]

טעות חמורה ונוראה בראש הכותרת של אשכול זה:
בשעת כתיבת התגובה נכתב בכותרת: "שמועה רבה נשמעה, דבר חמור מאוד, מאוד מאוד!" (ג"פ מאד)
ונר' פשוט דצ"ל: "שמועה רבה נשמעה, דבר חמור מאוד, מאוד מאוד מאוד!" באופן דהג"פ מאד מאד מאד, יעמוד בפ"ע לבד מהבריה בפנ"ע ד"דבר חמור מאד"

וכעת ברצינות:
נו באמת, אין לי משהו רציני לומר, שיוכל לעמוד ביחס ישיר לתרעומת הפלסטית דלעיל. נסיון שלא צלח באשכול קודם, מועלה כאן כאשכול נפרד.
לענ"ד אכן המאמר פרובוקטיבי משהו, בדוגמאותיו. ויש לי הערות גם על הסקת המסקנות בתוכו. הקובץ היה למראה עיני הרבה קודם ההדפסה, מחמת שהעורכים מסרו הפעם את המאמרים לועדת ביקורת חיצונית, ובהם אחד מידידי שליט"א. ותיכף לאחר קבלת המאמר, הוסיף הכותב את הסתייגותו הנחרצת והבולטת.
בסך הכל, הכותב יודע להדגיש את מסקנותיו בצורה יותר טובה מכתיבת מאד מאד בכל מאודו, וכפי שהזכירו לעיל פעולתו הצליחה.


אם יהיה צורך בכתובת הדוא"ל של הקובץ, אברר ואכתוב כאן.

א' כל הליצנות מהמאוד ג"פ, אתה יכול לעשות על המכתב המקורי
ב' בשביל מה צריך ועדת ביקורת, אם מכניסים מאמרים כאלו? מעניין לשמוע איזה מאמר פסלתם?
ג' מה כתובת הדוא"ל של הקובץ?

[ניים ושכיב]

אנחנו מדברים כמובן על הכלת הוראות מעשיות. קום עשה.
אתה מרחיב את הדיון לדעה על הפרסונות החולקות. זה עוד נושא, פתוח לדיון, אבל לא הנושא המדובר. המדובר הוא שלילת לגיטימיות הדעה החולקת בהכרעת ההלכה, תוך הבנה שאינה ניתנת להיאמר, שגם השני יכול ואמור לחשוב ולהתבטא באותה חריפות.

לא מדובר על מישהו שכתב מאמר אליבא דפוסקים אחרים שהזכירו שם באשכול?

[קלונימוס הזקן]

א' כל הליצנות מהמאוד ג"פ, אתה יכול לעשות על המכתב המקורי
ב' בשביל מה צריך ועדת ביקורת, אם מכניסים מאמרים כאלו? מעניין לשמוע איזה מאמר פסלתם?
ג' מה כתובת הדוא"ל של הקובץ?

א. כבר רמזו כאן כמה חברים, שזו מטרתך בפתיחת האשכול.
ב. אני מודה לך בשם חברי הועדה כולם על הביקורת. ומאמין שאתה מסוגל להבין שיש החולקים עליך. האם הם חייבים לחלוק את שיקוליהם עמך (אם כן, כתוב לי בפרטי ואזכיר לך עם מי התייעצו באשר למאמר הספציפי הזה).
תרשה לי להניח לפרובוקציה זוטא בדמות בקשת מאמרים פסולים מע"ג פורום נכבד זה. אבל אני יכול להרגיע את כבודך, היו כאלו. ואחרים ששוכתבו לחלוטין לאחר הביקורת.
ג. KOVETZ@BNEITORAH.ORG

[גם זו לטובה]

ראה בישורון טו קונטרס דם רעך תשובות הרבנים שלא הזכירו את החשש של בעל המאמר.

מה כוונתך?

[עושה חדשות]

מבלי להיכנס לכל המהומה,

יש נידון גדול האם חילול ה' נמדד לפי האמת או לפי מה שחושבים האחרים.

היראים בסי' שמ ובשו"ת הרי"ד סי' נג ובערוגת הבושם ח"ג עמוד 194 נקטו דתליא במה שחושבים הרואים והשומעים אפי' אם לפי האמת אין כאן עבירה וחילול ה'.

אם ננקוט שלא כדבריהם, יש מקום עיון בכל גווני של פרהסיא וכו', הרי לפי האמת מותר כיון שיש בזה פיקו"נ, ולמה"ד, לגוי שבא להכריח יהודי לחלל שבת לצורך פיקו"נ, ואינו יודע כי פיקו"נ דוחה שבת.

ודו"ק כי קיצרתי.

[עושה חדשות]

מבלי להיכנס לכל המהומה,
יש נידון גדול האם חילול ה' נמדד לפי האמת או לפי מה שחושבים האחרים.
היראים בסי' שמ ובשו"ת הרי"ד סי' נג ובערוגת הבושם ח"ג עמוד 194 נקטו דתליא במה שחושבים הרואים והשומעים אפי' אם לפי האמת אין כאן עבירה וחילול ה'.
אם ננקוט שלא כדבריהם, יש מקום עיון בכל גווני של פרהסיא וכו', הרי לפי האמת מותר כיון שיש בזה פיקו"נ, ולמה"ד, לגוי שבא להכריח יהודי לחלל שבת לצורך פיקו"נ, ואינו יודע כי פיקו"נ דוחה שבת.
ודו"ק כי קיצרתי.

אבל אם כד' הראש' הנ"ל, יוצא שאם אדם נוסע בשבת לצורך פיקו"נ, והנהג חילוני, והרואים את הנהג סבורים שהוא מחלל שבת בפרהס' ויש כאן חילול ה', אז יש לחייב את הנוסע לזקוף את ראשו (וזקנו...) כדי שכולם יראוהו ויבינו שהנסיעה הזו כנראה מותרת, ולא יתחלל ש"ש.

[שומע ומשמיע]

היה בהיכלא שאח"כ מישהו ששלח תגובה. הוא התנצל על החריפות, אבל לטעמי הוא היה עדין.

[שש ושמח]

אבל אם כד' הראש' הנ"ל, יוצא שאם אדם נוסע בשבת לצורך פיקו"נ, והנהג חילוני, והרואים את הנהג סבורים שהוא מחלל שבת בפרהס' ויש כאן חילול ה', אז יש לחייב את הנוסע לזקוף את ראשו (וזקנו...) כדי שכולם יראוהו ויבינו שהנסיעה הזו כנראה מותרת, ולא יתחלל ש"ש.

מי חולק על הראשונים הנ"ל?
[בספר תורת היולדת דן בדוגמא זו -

תורת היולדת עמ כו.png (40.32 KiB) נצפה 7885 פעמים

תורת היולדת עמ כז.png (52.42 KiB) נצפה 7885 פעמים

]

[עושה חדשות]

יש נידון גדול האם חילול ה' נמדד לפי האמת או לפי מה שחושבים האחרים.
היראים בסי' שמ ובשו"ת הרי"ד סי' נג ובערוגת הבושם ח"ג עמוד 194 נקטו דתליא במה שחושבים הרואים והשומעים אפי' אם לפי האמת אין כאן עבירה וחילול ה'.

ראה עוד במצו"ב -

ס''ח מק''נ תתתתשעז.png (102.89 KiB) נצפה 7660 פעמים