לייבעדיג יענקל כתב:לא נעים לי לומר זאת ככה, אבל לא השארת לי ברירה. התגובה מעידה על אי הבנת הנקרא מינימלית בדברי השעה"ג.
איש_ספר כתב: (וחמום מוח לא פחות ממתנגדיו, כניכר מכתבי פולמוסיו, אפילו אלו הבאים בספר שיבת ציון של חסידיו)
איש רגיל כתב:הוזכר פה בפורום סיפור שהגרשז"א בחכמתו מנע מקאפח (הבן או הנכד) להיות עד קידושין באשר שסבר שהוא פסול לעדות מחמת כפירתו בקבלה.
מה שנכון נכון כתב:איש_ספר כתב: (וחמום מוח לא פחות ממתנגדיו, כניכר מכתבי פולמוסיו, אפילו אלו הבאים בספר שיבת ציון של חסידיו)
לא הבנתי על סמך מה הואשמו מתנגדיו בחמימות המח. העמותים עמו בתימן היו גם בנושאים אחרים והוא כלל לא היה אדם נח לבריות ואכמ"ל.
כונתך כנראה לספר שבות תימן של תלמידו יו"ר הכנסת ישראל ישעיהו. [שיבת ציון זה סדור שערך נכדו].
משולש כתב:יש ספר שמסקר את כל הפולמוס הדרדעי?
איש_ספר כתב:ועוד:
פולמוס מעניין וויכוח עקר על חכמת הקבלה בין חכמי תימן בראשית המאה, מיכאל יד, תשנ"ז עמוד רטו ואילך (ומשם המכתב שציטטתי)
אריסמנדי כתב:גם מתנגדיו של רי"ח קאפח, אלו ההגונים והמכובדים שבהם, הכירו בגדלותו התורנית. ראיתי זאת בדברים מפורשים שכתבו (כמובן שבסערת הפולמוס נכתבים הרבה דברים, ביניהם ע"י צעירים חמומי מוח. אני מדבר על אחרי שוך הפולמוס). אין לשכוח שהיה ראב"ד צנעא ומתנגדיו המשיכו לשבת עמו בבית הדין גם אחר פרוץ המחלוקת.
ו. איך להתייחס לפיתוח חכמת הקבלה, הרי אין קבלת חסידי אשכנזי כקבלת ההיכלות, ואין קבלת חכמי ספרד כקבלת חסידי אשכנז. ואין קבלת הרמ"ק כקבלת הזוהר. ואין קבלת האר"י כקבלת הרמ"ק, וכל אלו דברים ידועים ומפרוסמים. וגם אחרי דברי האר"י שכל אחד ממסורות אלו מתייחס לעולם שונה, והרמ"ק הוא בבריאה בעוד שהאר"י הוא באצילות, הרי אין שום ספק בעולם כלל שבעלי ההיכלות אפילו שעשו עליות נשמה להיכלות הגבוהים ביותר, לא ידעו מסוד הצמצום לא מיניה ולא מקצתיה.
ז. בהנחה שכל דברי המקובלים על יסודות ומקורות הקבלה אינם נכונים, אבל למעשה כך התקבל בכלל ישראל, האם זה מחייב כל יהודי באשר הוא ללכת בזה כפי המקובל בבחינת לא תסור אפילו על שמאל שהוא ימין? (וידוע שפליגי בזה הירושלמי והספרי.)
המעיין כתב:ו. איך להתייחס לפיתוח חכמת הקבלה, הרי אין קבלת חסידי אשכנזי כקבלת ההיכלות, ואין קבלת חכמי ספרד כקבלת חסידי אשכנז. ואין קבלת הרמ"ק כקבלת הזוהר. ואין קבלת האר"י כקבלת הרמ"ק, וכל אלו דברים ידועים ומפרוסמים. וגם אחרי דברי האר"י שכל אחד ממסורות אלו מתייחס לעולם שונה, והרמ"ק הוא בבריאה בעוד שהאר"י הוא באצילות, הרי אין שום ספק בעולם כלל שבעלי ההיכלות אפילו שעשו עליות נשמה להיכלות הגבוהים ביותר, לא ידעו מסוד הצמצום לא מיניה ולא מקצתיה.
איך להתייחס לפיתוח ההלכה בימינו, הרי אין דרכי לימודו של הרמב"ם כדרכי לימודם של בעלי התוספות, ואין פלפולם של ההונגרים כעיונם של הליטאים. ואין דרכי פסיקת רבני הספרדים כדרכי פסיקת האשכנזים. וכל אלו דברים ידועים ומפורסמים. הרי אין שום ספק בעולם שחכמי הראשונים לא ידעו מסברות ר' חיים לא מיניה ולא מיקצתיה ושהגאונים לא העלו בדעתם חומרת קטניות בפסח.
כעין זה אפשר לומר על הרבה מדבריך.
תוכן כתב: כתב הרוקח שנוסח התפילות שהביא מקובל משמעון הפקולי, היינו משמעון הפקולי שהיה בזמן רבן גמליאל שהיה לערך אלף שנים לפניו. וכל רואה יתמה, מסורה זו מנין לו, וכמו שכתב הטור לגבי מנין התיבות. והנה אחת הגרסאות שהביא הרוקח הוא שחתימת ברכת אשר יצר הוא: רופא חולי כל בשר... ותמהו הפוסקים, מנין הביא לנוסח זו, ועל כן דחו דבריו. והנה לפני כמה שנים נמצא חרס בבבל ועליו נוסח ברכה הדומה לברכת אשר יצר, ושם אכן כתוב: רופא חולי כל בשר...
תוכן כתב:והנה אחת הגרסאות שהביא הרוקח הוא שחתימת ברכת אשר יצר הוא: רופא חולי כל בשר... ותמהו הפוסקים, מנין הביא לנוסח זו, ועל כן דחו דבריו.
כן הזוהר נכתב בתקופה מאוחרת יותר, וכל מה שכתוב בתוכו או שהוא בא בקבלה, והוא המעט מן המעט, וכמו שכתב החת"ס, או שהוא חלק מהגילויים הנ"ל.
אוצר החכמה כתב:כן הזוהר נכתב בתקופה מאוחרת יותר, וכל מה שכתוב בתוכו או שהוא בא בקבלה, והוא המעט מן המעט, וכמו שכתב החת"ס, או שהוא חלק מהגילויים הנ"ל.
על איזה בסיס הגיוני אפשר לדעת אם המעט בא בקבלה או הרבה ואיזה חלק הוא מגילויים ומתי היו הגילויים האלה?
וגם למה לא נאמין לרבותינו בעלי רוח הקודש שלא ערערו על יחוס הדברים לרשב"י, אם הכל סתם סברות בעלמא?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 661 אורחים