"צור נאמן" <ושאר ספריו> של רמ"נ אויערבאך

[הוגה ומעיין]

בספר מהרי"ל דיסקין על התורה מובאים כמה דברים כ"העתקות" מספר "צור נאמן". ביניהם הפירוש הנודע של מהריל"ד על "ושמחנו בתיקונו", שבני ישראל ישמחו בחלקם בהשלמת בית המקדש השלישי שירד מן השמים, בכך שהם יתקנו את דלתותיו. הפירוש מפורסם מהסידורים, שם הובא בנוסחו של ה"שיח יצחק" ובו אין זכר לכך שהדלתות מעכבות בעבודה, ואילו בהעתקה שבמהריל"ד על התורה נאמר שהדלתות מעכבות, והוא מחודש (בגוף הנידון דן בצבא הלוי שטיינברג ר"ה עמ' 26, ולא הזכיר את הנוסח שבמהרי"ל דיסקין על התורה).

מיהו "צור נאמן" זה?
ברשימת הספרים ותלמידי מהריל"ד המופיעה בראש הספר, אין מופיע שמו ושם מחברו.

ב"זכרון לחובבים הראשונים" גראייבסקי, ה, עמ' 45, מופיעה רשימת חיבוריו של "הגאון הרמ"נ אויערבאך שליט"א בירושלים ת"ו". מספר 22 הוא: "צור נאמן, דרשות". נסמן שהוא עודנו בכתב יד (נכון לשנת תרפ"ט, שנת הדפסת הספר).

"הגאון הרמ"נ אויערבאך שליט"א בירושלים ת"ו" הוא רבי מנחם נתן ב"ר שלמה אויערבאך, נכדו של ה"אמרי בינה", שנשלח מעיר מגורי אביו, לונטשיץ, לירושלים עיה"ק, לבקשת זקנו. לפי האמור בערכו ב"אנציקלופדיה של הציונות הדתית", א, עמ' 54-56, הוצעו לו הצעות רבנות רבות בגולה והוא סירב לעזוב את ירושלים, לבסוף קבע מושבו בשכונת מזכרת משה וכיהן בה כרב, נמנה על המצטרפים לשורות "המזרחי" בא"י, ופרסם בעצמו את "זכות אבות וענף אבות" על פרקי אבות בהסכמותיהם של הגר"ש סלנט והגרי"ש אלישר (נמצא ב"אוצר"). בשנת תרפ"ב הוקם ועד "קרן התורה" להוצאת כתביו, שהו"ל את "אורח נאמן", (שהוא ספר מוכר למדי בעולם ההלכה, ה"ו). י"ז כרכים מכתביו נשארו בכתב יד.

החוברת "ועד קרן התורה" נמצאת, על פי הקטלוגים, בספריית בר אילן ובספריית חב"ד. אולם זכרו של הספר "צור נאמן" לא נמצא בשום קטלוג. גם לא מצאתי בחיפוש באוצה"ח שיובאו דברים ממנו בספר כלשהו, מלבד חידושי מהרי"ל דיסקין לתורה הנזכר.

משמע, לפני ר' ישעיה בלויא עורך ספר חידושי מהרי"ל דיסקין לתורה, עמד כתב היד של "צור נאמן" וממנו העתיק, ומטעמים מובנים לא הזכיר פרטים נוספים אודותיו. ספרים אחרים של הרמ"נ אויערבאך, לפי חיפוש באוצה"ח, לא הובאו במהרי"ל דיסקין על התורה.

[הוגה ומעיין]

נתקבל באישי:

שלום ורב ישע
ה'טעמים המובנים' שכתב מר, אינם כה מובנים, שאף שהיה בין תומכי הרב קוק בשעתו, היה בה בשעה מחותנו של הגרי"ח זוננפלד [בן הגרי"ח נשא את בתו] והגרי"ח בא בהסכמה או מכתב ברכה נלהבים על אחד מספריו, כך שזה שלא 'שחור לבן'. אגב לפי מה שזכור לי ממה שבדקתי אודותיו בעבר [בחיפוש באוצר] יש לו צאצאים חרדים. אולי ידעו דבר וחצי דבר אודות הכת"י שלו.
מה שלא עזב את ירושלים, כמדומה שתחילת הדברים הוא בתנאי של האמרי בינה סבו, שמוריש לו את דירתו בתנאי שלא יעזוב את ירושלים. ואולם כמדומה שהוצעו לו רבנויות חשובות מאוד וגם ממון רב כנגד הדירה וכו', ולא עזב.
כט"ס

[הוגה ומעיין]

ואכן, מקובץ "אור ישראל" טו, ומספר "אבני אש" ועוד, נראה שהרב אהרן שפירא רבה של פרדס כ"ץ בב"ב (חתן ר' נתנאל צבי וקס חתן ר' אברהם בנימין בינוש אויערבאך בעל "תורת אבא" בן ר' יצחק איצק אויערבאך בעל "אוצר הלכה" בן הרמ"נ) מחזיק ב(חלק מ)כתביו.

[מחולת המחנים]

הכוונה ברורה לספר ציר נאמן מאת ר' יהושע זאב זיסענוויין דמתקריא ר' אבנר, בו הובאו הרבה דברים בשם המהרי"ל דיסקין.
http://hebrewbooks.org/6370
הספר מעוטר בהסכמות של גדולי תלמידיו של מהרי"ל דיסקין, למרות תוכנו (הבעייתי).
אולי אאריך בזה מאוחר יותר.

[לא ידען]

הוא לא היה מזרחי כמו שחושבים, כפי ההגדרה היום. הוא היה צדיק ופרוש וקדוש מחותן של רבי יוסף חיים זוננפלד ומחותן של הרחי"נ זילברברג מוויערשוב זצ"ל, אלא שהיה כמו רבים רבים מרבני התקופה מתלמידיו ומקרוביו הנאמנים של הרב קוק זצ"ל.

בהזדמנות אעלה עליו כמה עובדות.

[יתר10]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168258&&page=10

מה שמעניין שאחר כל הדברים האלה זה תוס' בבבא קמא ... משנה למלך הל' מתנות עניים ... וכו' והמ"מ המדוייק נשמט.. אולי רצה רממ"ש שנתיגע לבד

[המתקיף]

הכוונה ברורה לספר ציר נאמן מאת ר' יהושע זאב זיסענוויין דמתקריא ר' אבנר, בו הובאו הרבה דברים בשם המהרי"ל דיסקין.
http://hebrewbooks.org/6370
הספר מעוטר בהסכמות של גדולי תלמידיו של מהרי"ל דיסקין, למרות תוכנו (הבעייתי).
אולי אאריך בזה מאוחר יותר.

ההסכמות שם מרתקות.
עיני נפלה על שורה אחת בתוך הסכמת "כבוד הרב הגאון הישיש נודע שמו הצדיק תמיד, עובד ד' מאהבה, אבד"ק ראדין ולבסוף ימיו אוה למושב לו בירושלים תובב"א מוהר"ר יהודא יודיל אריה ליב שליט"א בה"ר עוזר ז"ל". כך נאמר שם: "אשר לו נאה לדבר בעניני חובבי אה"ק אתחלתא דגאולה אשר זכינו בימינו לראותה בעינינו".

מעניינת גם "הסכמתה" של הרבנית דיסקין: http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 21&hilite=

[הוגה ומעיין]

יישר כח, הרב מחולת המחניים! אכן, הדברים שם בסוף מאמר בהכנ"ס ובהמ"ד ובהמ"ק, דף עז ע"ב. והרמ"נ אויערבאך דנן, הוא בין החתומים (הרבים מאוד!) על ספרו, בנימה שאין ברור אם היא הסכמה או משהו אחר. ממתין להרחבתך בהמשך אודות חתימות תלמידי מהריל"ד וכו'.

[זרע הארץ]

זה ידוע בענין מתנות עניים אם הם הפקר משעה ראשונה או משעה זכו בהם עי' תו' ב"ק צ"ד א' ומשם בארה.

[איש_ספר]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168258&&page=10

מה שמעניין שאחר כל הדברים האלה זה תוס' בבבא קמא ... משנה למלך הל' מתנות עניים ... וכו' והמ"מ המדוייק נשמט.. אולי רצה רממ"ש שנתיגע לבד

כבר נודע שהקטן שמאז היה לגדול, שוכן בינינו.
viewtopic.php?f=19&t=1413&start=40#p10969
הציר נאמן נזכר פה פעם בקצרה
viewtopic.php?f=19&t=14449&hilit=%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%9F
אגב, לפני שנים הרבה ראיתי בבית הכנסת שבבתי וארשא (פרושים) זרוקים באיזה קרן זווית גליונות מגולגלים של ספרי רמ"נ, שטרם נחתכו. מעניין איך הגיע לשם.

[יתר10]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168258&&page=10

מה שמעניין שאחר כל הדברים האלה זה תוס' בבבא קמא ... משנה למלך הל' מתנות עניים ... וכו' והמ"מ המדוייק נשמט.. אולי רצה רממ"ש שנתיגע לבד

כבר נודע שהקטן שמאז היה לגדול, שוכן בינינו.
viewtopic.php?f=19&t=1413&start=40#p10969

זה ידוע בענין מתנות עניים אם הם הפקר משעה ראשונה או משעה זכו בהם עי' תו' ב"ק צ"ד א' ומשם בארה.

תודה, נפלא

[לא ידען]

תמונה יפה בה נראית דמותו, כפי עדות בני דורו,
יושב כל היום מעוטר בטלית ותפילין והוגה בתורה, מחדש חידושים וחורט עלי גיליון.

אותם כתבים שראה ר' 'איש ספר' לפני שנים רבות מתגלגלים בבתי ורשא, מעניין מה עלה בגורלם.

[שיף]

הוא לא היה מזרחי כמו שחושבים, כפי ההגדרה היום. הוא היה צדיק ופרוש וקדוש מחותן של רבי יוסף חיים זוננפלד ומחותן של הרחי"נ זילברברג מוויערשוב זצ"ל, אלא שהיה כמו רבים רבים מרבני התקופה מתלמידיו ומקרוביו הנאמנים של הרב קוק זצ"ל.

בהזדמנות אעלה עליו כמה עובדות.

משפחת אויערבאך וזילברברג היו מחותנים כמה פעמים והאריכו באשכול כאן viewtopic.php?f=19&t=5296#p43627
והשבוע נפטרה אשת ר' ישראל מנדל בהגרא"ב זילברברג בת הרב"ב אויערבאך הרב הירושלמי

[לא ידען]

קשר חיתון אחד ניתק באופן פלאי ומוזר.
בתחילת שנות הת"ש, היה לראבב"ב אויערבאך, שנקרא בפי כל 'דער יערושלימער רבי', בן, שהתארס עם בתו של רא"ב זילברברג אבד"ק פיטסבורג.
ביום מן הימים, או באחת הלילות, חלם החתן הצעיר כי לא יהיו להם ילדים והתעקש לבטל השידוך.
הם ביטלו את השידוך, ביתו של הרב מפיטסבורג נישאה לאיש אחר ולהם צאצאים רבים.
הבחור הנ"ל, התחתן עם משפחה חשובה, נעשה לרב גדול, אבל לצאצאים לא זכה כל ימי חייו. ויהי לפלא.

[מיללער]

קשר חיתון אחד ניתק באופן פלאי ומוזר.
בתחילת שנות הת"ש, היה לראבב"ב אויערבאך, שנקרא בפי כל 'דער יערושלימער רבי', בן, שהתארס עם בתו של רא"ב זילברברג אבד"ק פיטסבורג.
ביום מן הימים, או באחת הלילות, חלם החתן הצעיר כי לא יהיו להם ילדים והתעקש לבטל השידוך.
הם ביטלו את השידוך, ביתו של הרב מפיטסבורג נישאה לאיש אחר ולהם צאצאים רבים.
הבחור הנ"ל, התחתן עם משפחה חשובה, נעשה לרב גדול, אבל לצאצאים לא זכה כל ימי חייו. ויהי לפלא.

אולי פרטים על בנו של רבי בינוש והחתן של הגרא"ב בזוו"ש?

[זלמניו]

הוא לא היה מזרחי כמו שחושבים, כפי ההגדרה היום. הוא היה צדיק ופרוש וקדוש מחותן של רבי יוסף חיים זוננפלד ומחותן של הרחי"נ זילברברג מוויערשוב זצ"ל, אלא שהיה כמו רבים רבים מרבני התקופה מתלמידיו ומקרוביו הנאמנים של הרב קוק זצ"ל.

בהזדמנות אעלה עליו כמה עובדות.

משפחת אויערבאך וזילברברג היו מחותנים כמה פעמים והאריכו באשכול כאן viewtopic.php?f=19&t=5296#p43627
והשבוע נפטרה אשת ר' ישראל מנדל בהגרא"ב זילברברג בת הרב"ב אויערבאך הרב הירושלמי

צ"ל ר' יששכר מנדל.
[וכהערה אוסיף : שמה היה הענדל רבקה. השם הענדל עובר במשפ' אויערבאך וצאצאיה מדורות וכמדומני שכך היתה נקראת הסבתא, אשת הדברי משפט. גם לרבנית מבריסק הי"ד רעיית הגרי"ז זי"ע שהיתה נכדת האמרי בינה קראו הענדל, וגם לבתו של רבי יהושע פאליק אויערבאך [אחיו של האמרי בינה וחותן נ"א רמ"נ הנז"ל], אם משפ' לוי, קראו הענדל פייגא.
זו היא סתם הערה נחמדה על נדודי שמות ממקור אחד למחוזות רבים...]

קשר חיתון אחד ניתק באופן פלאי ומוזר.
בתחילת שנות הת"ש, היה לראבב"ב אויערבאך, שנקרא בפי כל 'דער יערושלימער רבי', בן, שהתארס עם בתו של רא"ב זילברברג אבד"ק פיטסבורג.
ביום מן הימים, או באחת הלילות, חלם החתן הצעיר כי לא יהיו להם ילדים והתעקש לבטל השידוך.
הם ביטלו את השידוך, בתו של הרב מפיטסבורג נישאה לאיש אחר ולהם צאצאים רבים.
הבחור הנ"ל, התחתן עם משפחה חשובה, נעשה לרב גדול, אבל לצאצאים לא זכה כל ימי חייו. ויהי לפלא.

והשידוך בין שני הצדדים שכן התקיים, כלומר ר' ישכר מנדל בן הרב מפיטסבורג וחתן הירושלימער רבי, היה לפני או אחרי?

[איש_ספר]

ברחוב ירושלים בבני ברק התגורר בעבר נכדו של האורח נאמן, היה מותיקי מתפללי מנין ותיקין של הגר"ש דבליצקי, התגורר בגפו, בתו היתה שוטרת והוא עצמו שירת בעבר בפלמ"ח, נפטר בשנת תשכ"ב או תשכ"ג. זה כל מה שאני יודע אודותיו.