חתימת התלמוד

[סגן אלוף]

נתווכחתי היום עם משכיל א' [ממסכילי 2014 ] לענין אם אסיפת כל חכמי ישראל בדורינו יכולה לעקור את דין התלמוד, וזה תורף שטותו -
כתב הגר"א ווסרמן בקונ' ד"ס שגם עכשיו אם יתקבצו כל חכמי ישראל יוכלו לחלוק על הגמ' כב"ד הגדול שמבטל דברי ב"ד הגדול הקודם לו ואלא שכל שלא נתקבצו הרי כוחם כב"ד סתם שאין בכוחו לחלוק על ב"ד הגדול. והשיג החזו"א וס"ל דל"ש ב"ד הגדול אלא בלשכת הגזית והרי חתימת תלמוד בבלי לא היתה במתכונת זו ועוד השיג דאף סתם ב"ד יש בכוחו לחלוק על ב"ד הגדול, ועיקר ענין חתימת התלמוד חל ממילא ע"י מיעוט הלבבות ולא ע"י קבלה 'כי דעתינו קצרה ואין אנו מבינים גם את דבריהם [-דברי הגמ'] לאשורן ולא ירדנו לעיקרי השמועות והנידונים ולזה רמז הר"מ באומרו ואחר ב"ד של ר"א כו' נתפזרו ישראל כו' וביאר איך נתמעטה התורה ולא נמשלה לתורת הראשונים כלל' עכ"ל, ולפי"ז במקום דאנן סהדי שהאמת איתנו ולא עימם וכגון עפ"י בירור המציאות וכל כה"ג [וכאן פער פיו נגד סוד ירידת הדורות עפ"ל] ודאי יש כח ביד חכם לעקור את דין התלמוד, ולא נשאר לנו בזה אלא סברת הגרא"ו שא"א לעקור פסיקת ב"ד הגדול ועל כן אם יתקבצו כל חכמי ישראל בדורינו נוכל לעקור את דין הגמ' ולבדות לנו שלחן ערוך חדש ואין פוצה פה ומצפצף אלא שאין למסור ד"ז לעם הארץ.

וזה אשר השבתי לו - אין לנו עם הארץ אלא אתה, שמשיא דברי חכמים לד"א ומגלה פנים בתורתם שלא כהלכה, ומלבד ענין ירידת הדורות גם לפי דרכך חשבונך אינו נכון ועומק כוונת החזו"א נשגבה מבינתך לפי שכבר נשקעת בטומאת מינות דמשכא.
ואתה ברוב להיטותך שכחת לצטט את לשון החזו"א שכתב וז"ל 'ואמרו ע"ז ט' א' שני אלפי תורה ורמזו על התנאים' וזו היא עיקר כוונתו, וילמד סתום מן המפורש דברי החזו"א ביו"ד סימן ה' סק"ג לגבי דיני טריפות וז"ל 'והנה היה צריך להקבע בב' האלפים תורה כדאמר ע"ז ט' א' דיני הטריפות לדורות וכדאמר ב"מ פ"ו א' רבי ור"נ סוף משנה ר"א ורבינא סוף הוראה ואין לנו תורה חדשה אחריהם והיו קביעות הטריפות כפי השגחתו יתברך בזמן ההוא'.
וביאור דבריו שם הוא שהרי מושג הטריפה הוא בהמה דמחתכא סימנים דילה, ומה שאפשר לפעמים להשיג רפואה ולהחיותה עדיין אינו מפקיע ממנה שם טריפה בעצם וכמו שהוכיח לעיל מינה החזו"א מסגולת אבן טבא ועשב סתמרי וספר רפואות שגנז חזקיהו שיכלו להחיות הטריפות, אלא שדרך חכמת הרפואה הרגילה אנחנו מגדירים מה נקרא רפואה וחסרון בעצם מכת הטריפות ומה מוגדר התחדשות וכאילו החייאת מתים, ומש"ה כתב החזו"א שלקבוע ד"ז קבע מדע הרפואה של זמן התגבשות התורה שקרוי בלשון החזו"א שני אלפי תורה וכל מה תרופה שנתגלתה אחר זמניהם אין בה כח להפקיע שם טריפה.
וענין זה של אלפיים תורה הוא סברא מושכלת שכל חכם יודה בה [גם בלא ענין ירידת הדורות] שכיון שנפסקה מזמן התלמוד מסורת הדורות לאשורה ולא נתפשטו דברי הגאונים בכל המדינות באופן שווה אלא כל חכם וחכם לומד תורה לעצמו ועי"ז נשתכחה צורתא דשמעתתא כפי שעמדה לפני חכמי התלמוד, הרי גם אם כעת נבוא לחדש לימוד בכנופיא וסנהדרין חדש מ"מ מסורת הדורות השלימה מרב לתלמיד נפסקה ואין לה עמידה עד שיבוא אליהו, ולכך לעולם אין לנו כח לבוא ולשנות ולהגיה בתורת התנאים והאמוראים מסברת עצמינו ואין לנו שיור כיום אלא לקיים את דין התלמוד שהוא זמן חתימת התורה, וזו היא עיקר כוונת החזו"א שהעתקת 'כי דעתינו קצרה ואין אנו מבינים גם את דבריהם לאשורן ולא ירדנו לעיקרי השמועות והנידונים ולזה רמז הר"מ באומרו ואחר ב"ד של ר"א כו' נתפזרו ישראל כו' וביאר איך נתמעטה התורה ולא נמשלה לתורת הראשונים כלל', ואין כוונתו בדוקא כלפי הדין המסויים שאנו חפצים לחלוק בו על הגמ' שגם בו עלינו לומר שלא הגענו לסוף דבריהם[מלבד שגם זה נכון אלא שאתה בגסות רוחך לא יכול לקבלו], אלא כיון שבדרך כלל אין לימודינו בתורת המשך ללימודם כלל הרי חתומה תורתם לפנינו בלי שום יכולת לעקור בה קוץ ותג.

[חכם באשי]

בלא להכנס לגופו של עניין (שבאמת, אינני מבין מדוע אתה מעלה אותו לכאן), שאלה אחת מציקה לי: איזה 'סוד' יש בירידת הדורות? שכן כתבת: "סוד ירידת הדורות", אתה יודעו? אולי תגלה?

[ישבב הסופר]

אאל"ט הגרא"וו לא כותב מתחילה שאם יתקבצו כל חכמי הדור יוכלו לעקור. הוא כותב רק שנראה שחתימת המשנה וחתימת התלמוד היו מדין קביעת בי"ד הגדול. וע"Z השיג עליו החזו"א קושיות רבות, ואחד מהם שאם כן תקנתו קלקלתו ונפיק מניה חורבא שאם נקבץ ונעשה בי"ד נוכל לחלוק על דבריהם, ועוד השיג שלא צריך בי"ד גדול בחכמה ובמנין לזה וסתם בי"ד יכול לבטל.

[סגן אלוף]

אאל"ט הגרא"וו לא כותב מתחילה שאם יתקבצו כל חכמי הדור יוכלו לעקור. הוא כותב רק שנראה שחתימת המשנה וחתימת התלמוד היו מדין קביעת בי"ד הגדול. וע"Z השיג עליו החזו"א קושיות רבות, ואחד מהם שאם כן תקנתו קלקלתו ונפיק מניה חורבא שאם נקבץ ונעשה בי"ד נוכל לחלוק על דבריהם, ועוד השיג שלא צריך בי"ד גדול בחכמה ובמנין לזה וסתם בי"ד יכול לבטל.

ומ"מ הגרא"ו החזיר לחזו"א בתשובה דאה"נ אלא שיש ירידת הדורות וכוונתו היה לאחרון שגדול יותר מן הראשונים ומביא דוגמא מרב האי גאון כלפי הגאונים והגר"א כלפי האחרונים

[אוצר החכמה]

הקורא את כללות דברי ר' אלחנן רואה שלא נחלקו בכלל בעובדה שאי אפשר בפועל לחלוק היום על חז"ל מחמת חסרון הבנתינו. השאלה שעורר ר' אלחנן היתה איך זה תופס ע"פ דין, ועל זה התווכחו.

[סגן אלוף]

וזו בדיוק השאלה, האם הטעם הוא רק בגלל ירידת הדורות או יותר עמוק

[בברכה המשולשת]

יעויין במאמרו של הגרז"מ קורן בספר בירורים בהלכות הראי"ה

[מלח הארץ]

סגן אלוף
לא הבנתי מה שייך להגיד שלא ירדנו לסוף דעתם בשעה שטענת הלה שנתווכח עימך היא בדברים שהמציאות הידוע לנו שונה מהמתואר בחז"ל [למשל תולעים הנוצרות מעצמן], כמובן אתה יכול לטעון שאנו טועים במראה עינינו אבל מה זה קשור לטענתך שאין בנו כח לירד לסוף דעתם?
ובמאמר המוסגר לא הבנתי את התועלת בפירוט שאתה מפרט באזנינו את כל הגידופים שגידפת את בר שיחך כאילו שזה מחזק את דבריך לנגדו...

[אוצר החכמה]

א הבנתי מה שייך להגיד שלא ירדנו לסוף דעתם בשעה שטענת הלה שנתווכח עימך היא בדברים שהמציאות הידוע לנו שונה מהמתואר בחז"ל [למשל תולעים הנוצרות מעצמן]

למה לא שייך להגיד?

[מלח הארץ]

אוצר החכמה
האם סבור הינך שלא ירדנו לסוף דעת חז"ל באמרם שיש בעלי חיים הנוצרים מעצמם כגון עכבר שחציו אדמה ?? וכי הדברים ניתנים להתפרש באופן אחר מהמקובל?

[אוצר החכמה]

איזה הלכה אתה מתכוון לשנות מכוח הבנתך זו?

[מה שנכון נכון]

מה נעשה למה שכתב על עכבר זה הרמב"ם בפיה"מ חולין ט,ו.

והתהוות העכבר דוקא מן העפר עד שימצא מקצתו בשר ומקצתו טיט והוא מתנועע כולו הוא ספור מפורסם מאד ואין מספר לרבים אשר אמרו לי שראו אותו, ומציאות בעל חי כזה הוא דבר מפליא שאין לדעת לו הסבר כלל.

הר"י קאפח מתפתל להפוך הכונה.

[אוצר החכמה]

בכל מקרה מה רוצה מלח הארץ לעניינינו. הויכוח כאן אם יש מציאות כזאת או שהמשנה דיברה על מציאות בלתי אפשרית, אבל אין כאן שינוי דין שאם נמצא את העכבר הזה נפסוק אחרת מהם.

אגב מה הדין של עכבר שיגדל במבחנה ממש (לא כמו בימינו שרק תחילת הגידול) הנה בתחילת הגידול וודאי אינו מטמא והווה כאדמה ומתי יפסיק להיות אדמה ויהיה בעל חיים?

[סגן אלוף]

מה נעשה למה שכתב על עכבר זה הרמב"ם בפיה"מ חולין ט,ו.

והתהוות העכבר דוקא מן העפר עד שימצא מקצתו בשר ומקצתו טיט והוא מתנועע כולו הוא ספור מפורסם מאד ואין מספר לרבים אשר אמרו לי שראו אותו, ומציאות בעל חי כזה הוא דבר מפליא שאין לדעת לו הסבר כלל.

הר"י קאפח מתפתל להפוך הכונה.

כאילו שחז"ל יכולים לטעות והרמב"ם לא

[מה שנכון נכון]

מה נעשה למה שכתב על עכבר זה הרמב"ם בפיה"מ חולין ט,ו.

והתהוות העכבר דוקא מן העפר עד שימצא מקצתו בשר ומקצתו טיט והוא מתנועע כולו הוא ספור מפורסם מאד ואין מספר לרבים אשר אמרו לי שראו אותו, ומציאות בעל חי כזה הוא דבר מפליא שאין לדעת לו הסבר כלל.

הר"י קאפח מתפתל להפוך הכונה.

כאילו שחז"ל יכולים לטעות והרמב"ם לא

הבעתיות היתרה שישנה בדברי הרמב"ם היא בתרתי.
א. בדברים המוזכרים בחז"ל מנסים להשתמש בפתרון של השתנו הטבעים, מה שקשה לומר בזמן שעבר מהרמב"ם ועד לפני מאתיים שנה בערך.
ב. יתכן שיכתב דיון הלכתי על שמועה שמהלכת או על מה שנכתב באיזה ספר מחכמות הטבע, ויסודו בטעות. אך כאן מדובר על אין מספר עדי ראיה המוחזקים נאמנים בעיני הרמב"ם שספרו לו שראוהו בעיניהם ממש. [ואולי יש מכאן מקור לספורי חסידים מסגנון מסוים, ולווארט שלדידי חזי לי פירושו וכו'].

אני כמובן לא הגדרתי זאת כטעות, וראה בחולין קכז. שדרשו קרא לגבי עכבר זה. [התירוצים ידועים ועדיין צ"ע].

ושמא נמצא עכבר זה סמוך לסמבטיון.

כיוצא בזה מצינו עדויות בתקופת הראשונים מאנשים שראו את להט החרב שבשערי ג"ע ועל כאלו שנשרפו כשהתקרבו. ועל עוד ענינים ואכמ"ל.

[סגן אלוף]

בעיקר ענין ירידת הדורות הנה בשיטוט בפורום מצאתי

קשה לי במאוד מאוד להאמין שכל עוד שהעולם מתיישן והולך דעתן של בני האדם גם כן מתמעט[ת] והולכ[ת]. וזהו דבר שאין הדעת סובלתו והנסיון מכחישו שהרי עינינו הרואות שבחכמי אומות העולם טובה ציפורנן של אחרונים מכריסם של ראשונים.
מיעוט הלב שאמרו על עצמם האחרונים אינו ממיעוט השכל אלא מרוב הצרות והגזירות והטרדות.

[מה שנכון נכון]

בעיקר ענין ירידת הדורות הנה בשיטוט בפורום מצאתי

קשה לי במאוד מאוד להאמין שכל עוד שהעולם מתיישן והולך דעתן של בני האדם גם כן מתמעט[ת] והולכ[ת]. וזהו דבר שאין הדעת סובלתו והנסיון מכחישו שהרי עינינו הרואות שבחכמי אומות העולם טובה ציפורנן של אחרונים מכריסם של ראשונים.
מיעוט הלב שאמרו על עצמם האחרונים אינו ממיעוט השכל אלא מרוב הצרות והגזירות והטרדות.

נשמט המשך הדברים:

אבל המקובלים יפרשו להיפך ואין לי עסק עכשיו בנסתרות.

[משה גרוס]

לכאורה אם יתקבצו כל חכמי הדור יחדשו את הסמיכה לפי דברי הרמב"ם בהלכות סנהדרין ד, יא, וכוח בי"ד סמוך ודאי גדול מכוח קבלת הציבור. שהרי כוח המנהג נקבע לפי בי"ד כמובא בריש הלכות ממרים.