תלמוד תורה במצוות דרבנן, היא מצוות ת"ת דרבנן?

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ש' דצמבר 28, 2013 10:42 pm

שמעתי לאחרונה, ושו"ר שנכתב כן באיזה מקום
שתלמוד תורה של מצוות דרבנן, (דוגמת לימוד עירובין בחלק של תקנות דרבנן כעירובי חצרות), היא מצווה רק מדרבנן, ואינו מקיים בזה מצוות ת"ת דאורייתא,
ובאמת שהדברים זרים לי מאוד, אך גברא רבה קאמר לה, והביא ראיה מדברי הגר"א ואיני יודע מה הראיה
האם יש למישהו מקורות לעניין זה?

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ש' דצמבר 28, 2013 10:46 pm

למה שיהיה תלמוד תורה מדרבנן? הלא אנו מצווים מ'לא תסור' לקיים מצוות דרבנן, וא"כ כל מה שלומד במצוות אלו הוא חלק מלימוד מצוות לא תסור.

קולמוס הסופר

בס"ד
קשה למצוא מקורות במילים נפוצות כ"כ. אבל מצאתי כמה שמדברים בזה.

מסורה ה.PDF: (540.68 KiB) הורד 420 פעמים

מהגרי"ד סולוביצי'ק.

קול התורה עג.PDF: (574.76 KiB) הורד 460 פעמים

אות ב'.

נזר התורה יט.PDF: (327.86 KiB) הורד 396 פעמים

מהרב ישראל מנחם ויס מקרית אתא.

ברכת התורה וינברג.PDF: (369.67 KiB) הורד 388 פעמים

מספר ברכת התורה (וינברג).

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » א' דצמבר 29, 2013 12:20 pm

בשאלת רב [חלק?] מביא מהגרח"ק שליט"א דמקיים מ"ע של תורה,
ויצויין להקדמת האג"ט [וכ"כ בדרך פקודיך] דלימוד עניני המצוה הוא חלק מהמצוה ולפי"ז יש לדון דאמנם לימוד מצוה דרבנן יהיה רק מדרבנן [ויקיים לא תסור דאורייתא אך לא ת"ת דאורייתא].

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » א' דצמבר 29, 2013 12:45 pm

אמסטרדם כתב:בשאלת רב [חלק?] מביא מהגרח"ק שליט"א דמקיים מ"ע של תורה,
ויצויין להקדמת האג"ט [וכ"כ בדרך פקודיך] דלימוד עניני המצוה הוא חלק מהמצוה ולפי"ז יש לדון דאמנם לימוד מצוה דרבנן יהיה רק מדרבנן [ויקיים לא תסור דאורייתא אך לא ת"ת דאורייתא].

לדבריך, דעת האג"ט שאף פעם לא מקיים מצוות תלמוד תורה, אלא כשלומד מס' שבת מקיי מצוות שבת, וכשלומד מסכת פסחים מקיים מצות קרבן פסח ואכילת מצה וכל כיו"ב.

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » א' דצמבר 29, 2013 1:14 pm

אם בלימוד מצוות דרבנן מקיים ת"ת רק מדרבנן, לכאורה יש להקפיד ללמוד בדיני דאורייתא דווקא.

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » א' דצמבר 29, 2013 1:17 pm

איש-אחד כתב:אם בלימוד מצוות דרבנן מקיים ת"ת רק מדרבנן, לכאורה יש להקפיד ללמוד בדיני דאורייתא דווקא.

וזו הראיה שמקיימים מצוות תלמוד תורה אף בלימוד דינים מדרבנן.

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » א' דצמבר 29, 2013 1:32 pm

איש רגיל כתב:
איש-אחד כתב:אם בלימוד מצוות דרבנן מקיים ת"ת רק מדרבנן, לכאורה יש להקפיד ללמוד בדיני דאורייתא דווקא.

וזו הראיה שמקיימים מצוות תלמוד תורה אף בלימוד דינים מדרבנן.

אפשר שאף אם לא מקיים ת"ת דאורייתא בלימוד מצוות דרבנן, עכ"פ מקיים בלימוד מצוות דרבנן מצווה דאורייתא דלא תסור כדי שלא ייכשל בדרבנן.

כנסת ישראל · הודעהעל ידי **כנסת ישראל** » ב' דצמבר 30, 2013 2:34 am

ראה בפתיחה לספר משנת חיים פסחים, והארכתי בזה במקו"א.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ב' דצמבר 30, 2013 2:44 am

איש-אחד כתב:אם בלימוד מצוות דרבנן מקיים ת"ת רק מדרבנן, לכאורה יש להקפיד ללמוד בדיני דאורייתא דווקא.

א"כ איך יידע לקיים מצוות ד"ס?
וברור שכוונתך שאחר שלמד כל הדינים דרבנן צריך שילמוד רק מצוות דאורייתא [באם נכון שאין מקיים ת"ת מה"ת].

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ב' דצמבר 30, 2013 2:52 am

כנסת ישראל כתב:ראה בפתיחה לספר משנת חיים פסחים, והארכתי בזה במקו"א.

לדאבוני דוקא חלק זה אינו באוצר.

כשרות · הודעהעל ידי **כשרות** » ו' מאי 16, 2014 2:04 am

דברים בנידו"ז

רוצה לידע · הודעהעל ידי **רוצה לידע** » ו' מאי 16, 2014 3:01 am

שמא. יתנדב אחד ויציין בדיוק את דברי הגר''א ביו''ד. חיפשתי ולא מצאתי
עצם הרעיון נראה מוזר האם שמענו מעולם על אחד מגדולינו שיקפיד דוקא מס' שבת וכדומה ???

הוה אמינא · הודעהעל ידי **הוה אמינא** » ו' מאי 16, 2014 4:12 am

מדאורייתא חד בתרי בטל.
כל יורה דעה תערובות, כל הנהגת הספקות רוב וקרוב וחזקות, השמעתתא והשער"י, לא תורה...

ברכות הנהנין חוץ מברכת המזון דרבנן, מסכת ברכות לא תורה...
עירובין וביצה, כבר כתבו. תענית דרבנן, רוב יבמות שניות וכו' דרבנן, כתובה מחלוקת ראשונים במאתן דבתולה, אבל במנה דאלמנה לכו"ע דרבנן, אז הורדנו גם רוב מסכת כתובות... כנ"ל כלול ברכת נישואין.
אה! ולשון שבדו חכמים בנדרים איך הוא דאורייתא?! וקידושי כסף שהרמב"ם כותב דברי סופרים, איך הוא דאורייתא לכל הדעות להלכה?!

שולחן ערוך או"ח רק ק"ש ותפילין ושבת דאורייתא...

רבותי, זה לא יתכן. פשוט שחל כאן הוצאת דבר מהקשרו!

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ו' מאי 16, 2014 6:34 am

ואם כבר נאמר שכל לימוד תורה שהוסיפו חכמי הדורות, נכלל במצות תלמוד תורה דאורייתא, אפשר להוסיף את זה לכאן...

רוצה לידע · הודעהעל ידי **רוצה לידע** » ו' מאי 16, 2014 9:09 am

מה בכלל הסברא שלא יהא מצות לימוד התורה במצות דרבנן והרי צריכים ללמוד שלא יכשלו בל''ת דלא תסור?

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ו' מאי 16, 2014 9:10 am

רוצה לידע כתב:מה בכלל הסברא שלא יהא מצות לימוד התורה במצות דרבנן והרי צריכים ללמוד שלא יכשלו בל''ת דלא תסור?

viewtopic.php?f=7&t=16468&p=173811#p154932

סגן אלוף · הודעהעל ידי **סגן אלוף** » ו' מאי 16, 2014 9:13 am

ויש כאן תירוץ חדש על השאלה בענין מבטלין תורה לקריאת המגילה תיפו"ל שקריאת המגילה נמי תורה הוא, ולפי הדברים המתבארים כאן א"ש
אבל ברור שזה אינו, ולא גרע ת"ת דמצוות דרבנן מלימודי אגדה ואפילו סיפורים בעלמא ורפואות דפ' קורדייקוס וכדו' וכבר האריכו ע"ז חכמים דכאן באשכול הלזה
viewtopic.php?f=17&t=14179&start=40#p133499

השאלה היחידה שיכולה להשאל היא אם יש איזה מעלה ללימוד דיני דאוריתא, וג"ז לא נראה מסברא, ותל"מ בהאי ענינא

מה שנכון נכון

לרמב"ן ודעימיה שברכת התורה דרבנן, ומשמע שחיובה הוא רק בזמן שרוצה ללמוד [ראה חנוך מצוה תל ובמנ"ח שם], איך יכול לצאת יד"ח בברכה שמברך כשלומד דינים דרבנן [עיין ברכות יא: שמברך למשנה לתלמוד ולמדרש, ובפשוטו הכונה לכל ענין שלומד בהם], ואם אינו יוצא יד"ח ת"ת בדינים דרבנן יצטרך לברך שוב כשילמד דינים דאורייתא. וד"ז לא שמענו.

וכ"ז נכתב רק לצד שיש צורך בראיות לשאלה מוזרה זו.

מה שנכון נכון

סגן אלוף כתב:ויש כאן תירוץ חדש על השאלה בענין מבטלין תורה לקריאת המגילה תיפו"ל שקריאת המגילה נמי תורה הוא, ולפי הדברים המתבארים כאן א"ש

יש מכאן ראיה בהיפך, איך מותר לבטל ת"ת דאורייתא ולעסוק בדינים דרבנן כשאין בהם את הטעם של פרסומי ניסא.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ו' מאי 16, 2014 9:41 am

מה שנכון נכון כתב:לרמב"ן ודעימיה שברכת התורה דרבנן, ומשמע שחיובה הוא רק בזמן שרוצה ללמוד [ראה חנוך מצוה תל ובמנ"ח שם], איך יכול לצאת יד"ח בברכה שמברך כשלומד דינים דרבנן [עיין ברכות יא: שמברך למשנה לתלמוד ולמדרש, ובפשוטו הכונה לכל ענין שלומד בהם], ואם אינו יוצא יד"ח ת"ת בדינים דרבנן יצטרך לברך שוב כשילמד דינים דאורייתא. וד"ז לא שמענו.

וכ"ז נכתב רק לצד שיש צורך בראיות לשאלה מוזרה זו.

כבר נגע בשאלה זו בספר ברכת התורה שדבריו הוצגו כאן למעלה.

מה שנכון נכון

הגהות מיימוניות הלכות תלמוד תורה פרק א

פליגי התם [נדרים לז] איכא למאן דאמר שכר שימור ואיכא למאן דאמר שכר פיסוק טעמים ופריך למאן דאמר שכר שימור מ"ט לא אמר שכר פיסוק טעמים דקסבר שכר פיסוק טעמים דאורייתא פירוש ניתן למשה מסיני מכלל דלמ"ד שכר פיסוק טעמים קסבר לא ניתן למשה מסיני להכי מותר ליקח שכר מהן. מכאן מדקדק רבינו שמחה דכל חידושי סופרים מותר ליקח שכר ממנו. ובירושלמי פ' אין בין המודר גרסינן חקים ומשפטים אתם מלמדים בחנם ואי אתם מלמדים בחנם מקרא ותרגום, ע"כ:

שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמו סעיף ה

מקום שנהגו ללמד תורה שבכתב בשכר, מותר ללמד בשכר, אבל תורה שבע"פ אסור ללמד בשכר... הגה וכל חידושי סופרים, דהיינו מה שנתקן מדרבנן, מותר ליטול שכר ללמדו. (הגהות מיימוני פ"א).

קרן אורה מסכת נדרים דף לז עמוד ב

פיסוק טעמים דאורייתא היא, ור"י סבירא ליה דלאו דאורייתא היא. וכתב הרמ"א ז"ל ביו"ד סי' רמ"ו (סע"ה) דכל מילי דרבנן שרי ללמדן בשכר. ולענ"ד צ"ע, דכיון דכל מילי דרבנן הוי בכלל לא תסור, אם כן בכלל חוקים ומשפטים הם. ודוקא פיסוק טעמים דאין זה אלא הבנת המקרא הוא דסבירא ליה לר"י דאין זה בכלל חוקים ומשפטים, אבל לא שאר דברי סופרים, ורוב תורה שבעל פה הם חידושי סופרים. וקצת ראיה לזה מהא דפריך בקדושין (נ"ח ע"ב) המקדש באפר פרה מקודשת מהא דנוטל שכר להזות הזייתו פסולה. ולפי הנ"ל הא יכול ליטול שכר להזות בטומאה דרבנן דהאיסור שכר הזאה הוא גם כן מקרא דואותי צוה, כדאיתא בבכורות (כ"ט ע"א) ואם כן אין זה אלא בטומאה [דאורייתא]. ואף דיש לדחות, מכל מקום דין זה צ"ע.

ערוך השולחן יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמו

וכתב רבינו הרמ"א דכל חידושי סופרים דהיינו מה שנתקן מדרבנן מותר ליטול שכר ללמדו עכ"ל [והוא מהגמ"י פ"א ומקורו מנדרים ל"ז א ולענ"ד היה נראה דרק לעניין פיסוק טעמים אמרו כן וכמ"ש הרא"ש שם לנגן המקראות כהלכתן ע"ש אבל שארי דינים דרבנן כדאורייתא דמי דכולם ניתנו למשה בסיני כדאיתא במגילה י"ט ב שהראהו הקב"ה למשה דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים וכו' ע"ש ואולי מדאומר שהראהו ולא שנתנו וצ"ע ודו"ק]:

: אילת השחר נדרים לז.GIF (7.82 KiB) נצפה 10926 פעמים

: אילת השחר נדרים לז2.GIF (5.32 KiB) נצפה 10926 פעמים

התעוררות תשובה.PDF: (442.86 KiB) הורד 398 פעמים

מנחת אלעזר ג כז.PDF: (358.14 KiB) הורד 380 פעמים

רמש אשכנזי.PDF: (163.88 KiB) הורד 357 פעמים

רוצה לידע · הודעהעל ידי **רוצה לידע** » ו' מאי 16, 2014 5:22 pm

מה שנכון נכון כתב:
סגן אלוף כתב:ויש כאן תירוץ חדש על השאלה בענין מבטלין תורה לקריאת המגילה תיפו"ל שקריאת המגילה נמי תורה הוא, ולפי הדברים המתבארים כאן א"ש

יש מכאן ראיה בהיפך, איך מותר לבטל ת"ת דאורייתא ולעסוק בדינים דרבנן כשאין בהם את הטעם של פרסומי ניסא.

לא הבנתי הנדון ביניכם הא המגילה הוא אחד מהכ''ד ולכו''ע יוצאים בזה חובת לימוד מדאורייתא

רוצה לידע · הודעהעל ידי **רוצה לידע** » ו' מאי 16, 2014 5:40 pm

איש רגיל כתב:
רוצה לידע כתב:מה בכלל הסברא שלא יהא מצות לימוד התורה במצות דרבנן והרי צריכים ללמוד שלא יכשלו בל''ת דלא תסור?

viewtopic.php?f=7&t=16468&p=173811#p154932

סליחה לא הבחנתי

סגן אלוף · הודעהעל ידי **סגן אלוף** » ו' מאי 16, 2014 6:23 pm

מה שנכון נכון כתב:הגהות מיימוניות הלכות תלמוד תורה פרק א

שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמו סעיף ה

קרן אורה מסכת נדרים דף לז עמוד ב

ערוך השולחן יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמו

רבינו, ערבבת עלינו ב' נושאים.
א] המצווה ללמד תורה שנתחדשה בנדרים ל"ז א' ושנדרש מקרא דכתיב 'ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם' מה אני בחנם, אף אתם נמי בחנם, וכנראה לד' הג"מ נופלת המצווה דוקא במצוות דאורייתא,
ב] מצוות לימוד התורה 'ודברת בם' וכדברי הגמ' מנחות צ"ט ב' 'כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו ללמוד חכמת יונית קרא עליו המקרא הזה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית', ומצוה זו מקיימים בכל עסק ועסק בדברי תורה ואפילו באגדות חז"ל וכמו שהזכרתי לעיל, ועאכו"כ בלימוד ההלכה של מצות דרבנן, וז"פ.

סגן אלוף · הודעהעל ידי **סגן אלוף** » א' מאי 18, 2014 1:03 am

אכן באילת השחר הנ"ל כבר למד מזה על זה וצל"ע דבקל אפשר לחלק, ובפרט שישנם שיטות שללמד תורה שבכתב אפשר בשכר, ואטו נאמר שאף זה איננו בכלל מצות ת"ת ?

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » א' מאי 18, 2014 9:53 am

סגן אלוף כתב:אכן באילת השחר הנ"ל כבר למד מזה על זה וצל"ע דבקל אפשר לחלק, ובפרט שישנם שיטות שללמד תורה שבכתב אפשר בשכר, ואטו נאמר שאף זה איננו בכלל מצות ת"ת ?

לכאורה הראיה היא מעצם הדימוי של לימוד דינים דרבנן ללימוד פיסוק טעמים.
שהרי לעניין פיסוק טעמים מפורש בגמ' שדין נטילת שכר תלוי בשאלה אם פיסוק טעמים מן התורה או לאו.
ולמאן דאמר פיסוק טעמים לאו דאורייתא, לכאורה אין בזה קיוםן מצוות ת"ת.

ואם תאמר שלימוד מצוות דרבנן יש בו קיום מצוות ת"ת, מנלן לחדש שמותר ליטול על כך שכר, ומה הדמוי לפיסווק טעמים שאינו בכלל ת"ת.

וע"כ שהגר"א וההג"מ שפשוט היה להם לדמות, משמע שסברו שאין בכך מצוות ת"ת.

או שתאמר שפשוט היה להם שפיסוק טעמים למן דאמר לאו דאוריתא, יש בו דין ת"ת כשאר תורה, ולכן דימו.
כך או כך, הדבר צריך הבנה.

סגן אלוף · הודעהעל ידי **סגן אלוף** » ד' מאי 21, 2014 9:40 pm

ידידיה כתב:
סגן אלוף כתב:אכן באילת השחר הנ"ל כבר למד מזה על זה וצל"ע דבקל אפשר לחלק, ובפרט שישנם שיטות שללמד תורה שבכתב אפשר בשכר, ואטו נאמר שאף זה איננו בכלל מצות ת"ת ?

לכאורה הראיה היא מעצם הדימוי של לימוד דינים דרבנן ללימוד פיסוק טעמים.
שהרי לעניין פיסוק טעמים מפורש בגמ' שדין נטילת שכר תלוי בשאלה אם פיסוק טעמים מן התורה או לאו.
ולמאן דאמר פיסוק טעמים לאו דאורייתא, לכאורה אין בזה קיוםן מצוות ת"ת.

ואם תאמר שלימוד מצוות דרבנן יש בו קיום מצוות ת"ת, מנלן לחדש שמותר ליטול על כך שכר, ומה הדמוי לפיסווק טעמים שאינו בכלל ת"ת.

וע"כ שהגר"א וההג"מ שפשוט היה להם לדמות, משמע שסברו שאין בכך מצוות ת"ת.

או שתאמר שפשוט היה להם שפיסוק טעמים למן דאמר לאו דאוריתא, יש בו דין ת"ת כשאר תורה, ולכן דימו.
כך או כך, הדבר צריך הבנה.

כמובן שיש בזה קיום מצות עשה דאוריתא כיון שמסייע להבנת התורה

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » א' מאי 25, 2014 1:16 pm

סגן אלוף כתב:
ידידיה כתב:
סגן אלוף כתב:אכן באילת השחר הנ"ל כבר למד מזה על זה וצל"ע דבקל אפשר לחלק, ובפרט שישנם שיטות שללמד תורה שבכתב אפשר בשכר, ואטו נאמר שאף זה איננו בכלל מצות ת"ת ?

לכאורה הראיה היא מעצם הדימוי של לימוד דינים דרבנן ללימוד פיסוק טעמים.
שהרי לעניין פיסוק טעמים מפורש בגמ' שדין נטילת שכר תלוי בשאלה אם פיסוק טעמים מן התורה או לאו.
ולמאן דאמר פיסוק טעמים לאו דאורייתא, לכאורה אין בזה קיוםן מצוות ת"ת.

ואם תאמר שלימוד מצוות דרבנן יש בו קיום מצוות ת"ת, מנלן לחדש שמותר ליטול על כך שכר, ומה הדמוי לפיסווק טעמים שאינו בכלל ת"ת.

וע"כ שהגר"א וההג"מ שפשוט היה להם לדמות, משמע שסברו שאין בכך מצוות ת"ת.

או שתאמר שפשוט היה להם שפיסוק טעמים למן דאמר לאו דאוריתא, יש בו דין ת"ת כשאר תורה, ולכן דימו.
כך או כך, הדבר צריך הבנה.

כמובן שיש בזה קיום מצות עשה דאוריתא כיון שמסייע להבנת התורה

כוונת מר כעין מכשירי מצווה?

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ו' מאי 30, 2014 5:40 pm

בקובץ עומקא דפרשתא-רמת שלמה שיצא לאור כעת
ניתן לראות שדנו כמה אברכים ביסוד המדובר לאחרונה שלימוד תורה דרבנן אינו מצווה מדאורייתא

והאריכו בכמה נפק"מ בזה, היאך ניתן לברך ברכת התורה על מצווה דרבנן

ובתוך הדברים דנו גם בנפק"מ למעשה במי שיש לו ספק אם בירך ברכה"ת דידוע דין המשנ"ב דהוא ספק דאורייתא וצריך לחזור ולברך מספק

אך הואיל ולימוד תורה דרבנן אינו מצווה מן התורה, אם כן אם ילמד רק מסכת ביצה ועירובין וכיו"ב לא יוכל לברך ברכה"ת מספק, דאין זה ספק דאורייתא, שהרי אינו לומד תורה דאורייתא כלל

ויש לציין שפשיטא שיברך ויאמר אחר כך פסוקי יברכך ה' וישמרך שזה לכו"ע תלמוד תורה מדאורייתא

ירח מלא · הודעהעל ידי **ירח מלא** » ו' מאי 30, 2014 6:05 pm

זכיתי להיות נוכח שמרן בעל אילת השחר פלפל בטוט"ד בפני מאות אברכי ישיבת ארחות תורה בענין זה והדברים היו מאירים ושמחים איך מרן שליט"א בן המאה מותיב ומפרק מביא ראיה ודוחה והכל בשמחה אמיתית של תורה.
לעצם הדברים כפי שכבר הובא מרן שליט"א בעצמו הביא את הראיה מההגהות מיימוניות הנ"ל. וכן דנו לפניו בראיה בעל ה'מעשה רב' ממה שמגילה דוחה תלמוד תורה משמע שדברי קבלה הם פחוות מדברי תורה.
אדגיש, וכמדומה שכך הבנתי ממרן שליט"א, שאין הכוונה שמי שלומד מצוה דרבנן מקיים מצוה דרבנן של תלמוד תורה, אלא שהוא בדרגא פחות , כמו שיש הבדל בין עיון לבקיאות ובין תהילים לנגעים ואהלות (עי' בדברי אא"ז בנפש החיים ש"ד ובספר אבי הישיבות מה שנתעוררר על כך מחלוקת מחסידי הזמן). מ"מ לכאורה מוסכם על הכל שיש חילוקי דרגות בלימוד התורה (מה שמכונה ביטול תורה תורה באיכות).
ובאמת אם מן התורה לא צריך להדליק נר חנוכה למה שיהיה צריך ללמוד על זה.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ו' מאי 30, 2014 6:26 pm

ירח מלא כתב:ובאמת אם מן התורה לא צריך להדליק נר חנוכה למה שיהיה צריך ללמוד על זה.

למה אתה מתכוון?

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ו' מאי 30, 2014 11:57 pm

נראה כוונתו שמצות ת"ת הוא כדי לדעת לקיים המצוות וא"כ לא שייך שמן התורה תהיה מצוה ללמוד הל' חנוכה - אבל כבר העירו דצריך ללמוד כדי לקיים לא תסור.

ירח מלא · הודעהעל ידי **ירח מלא** » ש' מאי 31, 2014 9:08 pm

אכן לזה התכוונתי,. ודאי שאת החלק של לא תסור שבכל מצוה מקיימים בו מצוה דאורייתא, ודהו נושא בפי עצמוט ומחלוקת רמב"ם ורמב"ן. הכוונה בדיון זה הוא על החלק דררבנן שבכל מצוה שהיא בגדרה פחות (שספיקו דברנן).
ולחדד, אני מחפש הסבר לוגי למה אם מהתורה לא חייבים ליטול ידים וכדו' שיצטרכו ללמוד על זה

ירח מלא · הודעהעל ידי **ירח מלא** » ש' מאי 31, 2014 9:14 pm

אכן לזה התכוונתי,. ודאי שאת החלק של לא תסור שבכל מצוה מקיימים בו מצוה דאורייתא, ודהו נושא בפי עצמו ומחלוקת רמב"ם ורמב"ן. הכוונה בדיון זה הוא על החלק דררבנן שבכל מצוה שהיא בגדרה פחות (שספיקו דברנן).
ולחדד, אני מחפש הסבר לוגי למה אם מהתורה לא חייבים ליטול ידים וכדו' שיצטרכו ללמוד על זה

אלף אלפים · הודעהעל ידי **אלף אלפים** » ש' מאי 31, 2014 9:47 pm

ירח מלא כתב:ולחדד, אני מחפש הסבר לוגי (?! א. א.) למה אם מהתורה לא חייבים ליטול ידים וכדו' שיצטרכו ללמוד על זה

כמו שמקיימים מצות תלמוד תורה בלימוד אגדתות וכו'
והנה מה שהוזכר לעיל מענין ברכת התורה יש להעיר שלאו דוקא בכל מה שמקיימים מצות ת"ת מחויבים בברכה"ת עיין בערוך השלחן שחקר בענין לימוד אגדתות וקבלה.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ב' יוני 02, 2014 5:15 pm

זכור לי שהביאו בפורום ב"ח שלימוד עניני בריאות וכו' בגמ' אינו בכלל מצות ת"ת. [כמובן - למי שלומד רק הפשט]. וצ"ע ובדיקה.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ב' יוני 02, 2014 7:50 pm

אלף אלפים כתב:
ירח מלא כתב:ולחדד, אני מחפש הסבר לוגי (?! א. א.) למה אם מהתורה לא חייבים ליטול ידים וכדו' שיצטרכו ללמוד על זה

כמו שמקיימים מצות תלמוד תורה בלימוד אגדתות וכו'
והנה מה שהוזכר לעיל מענין ברכת התורה יש להעיר שלאו דוקא בכל מה שמקיימים מצות ת"ת מחויבים בברכה"ת עיין בערוך השלחן שחקר בענין לימוד אגדתות וקבלה.

היכן הערוך השלחן?

אם לימוד מצוות דרבנן אינו ת"ת אלא מדרבנן, אם כן פשיטא דאגדתות של מעשים בגמ' אינם תלמוד תורה כלל, שהרי היכן ציוונו חכמים ללמוד המעשים

קנין דעת · הודעהעל ידי **קנין דעת** » ג' יוני 03, 2014 2:17 am

היא שיחתי כתב:שמעתי לאחרונה, ושו"ר שנכתב כן באיזה מקום
שתלמוד תורה של מצוות דרבנן, (דוגמת לימוד עירובין בחלק של תקנות דרבנן כעירובי חצרות), היא מצווה רק מדרבנן, ואינו מקיים בזה מצוות ת"ת דאורייתא,
ובאמת שהדברים זרים לי מאוד, אך גברא רבה קאמר לה, והביא ראיה מדברי הגר"א ואיני יודע מה הראיה
האם יש למישהו מקורות לעניין זה?

מה הצד שלא מקיימים הלא גם בלימוד עניינים דאורייתא הלומד דן בדיני התורה ומותיב ומפרק וא"כ הוי תורה שבע"פ? ולא הוי דאורייתא?
לא יעלה על הדעת.

אלף אלפים · הודעהעל ידי **אלף אלפים** » ג' יוני 03, 2014 11:29 am

היא שיחתי כתב:
אלף אלפים כתב:
ירח מלא כתב:ולחדד, אני מחפש הסבר לוגי (?! א. א.) למה אם מהתורה לא חייבים ליטול ידים וכדו' שיצטרכו ללמוד על זה

כמו שמקיימים מצות תלמוד תורה בלימוד אגדתות וכו'
והנה מה שהוזכר לעיל מענין ברכת התורה יש להעיר שלאו דוקא בכל מה שמקיימים מצות ת"ת מחויבים בברכה"ת עיין בערוך השלחן שחקר בענין לימוד אגדתות וקבלה.

היכן הערוך השלחן?

אם לימוד מצוות דרבנן אינו ת"ת אלא מדרבנן, אם כן פשיטא דאגדתות של מעשים בגמ' אינם תלמוד תורה כלל, שהרי היכן ציוונו חכמים ללמוד המעשים

תמיה לי שכן בעלון עומקא דפרשא הנ"ל שהביא מעכ"ת מצוטט ערוך השלחן הלזה, והוא עצמו כתב שאגדתות חשיבי תורה.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר