מי הם הקדמונים שטעו בהגשמה? / ספר "שיעור קומה"

[ישבב הסופר]

בלטינית, למשל. בכל השפות שמוצאם מלטינית [כאנגלית, גרמנית, ספרדית וכו'] המובן או המילה דומה, ובא משורש זה.

[ארי שבחבורה]

זה עתה הופיע ספר 'תא שמע' (ספר הזכרון לרי"מ תא-שמע), ושם, עמ' 671 ואילך, מאמר רחב בענין הקדמונים שטעו בהגשמה (לא ראיתי את המאמר רק את תוכן העניינים)

מצו"ב המאמר הנ"ל למעונינים.
שבת שלום.

[היא שיחתי]

קצת על ר"מ בר חיסדאי בעל כתב תמים:
רבינו משה תקו הוא רבינו משה בר חסדאי [כמ"ש מהר"י ברונא בתשובותיו סי' ר"י] אשר קבורתו בעיר ניאושטט סמוך לווינא. [כמש"ש סי' כ"ד]
והוא ייסד ספר כתב תמים [כמ"ש שם סי' כ"ד, ועי' עוד שו"ת ר"ב אשכנזי סי' ב' ותורת העולה להרמ"א דף קמ"ז ע"ב].
וכן חיבר תוס' למסכת נדרים [הובא בשו"ת מהר"י מברונא סימן ר"י].
וכן חיבר ספר תשובות ונדפס תשו' אחת אשר העתיקה באו"ז סי' קט"ו ועוד תשובה בשו"ת מהר"ח אור זרוע סימן קעט [וכן הביאו מהר"ח או"ז בדרשותיו סימן כ'], והוא היה קודם הרמב"ן כי הובא בחידושיו גיטין דף ז' ע"ב [וכן בריטב"א שם].
וכנראה כתב גם פי' למשניות טהרות כמ"ש בשו"ת מהר"ח אור זרוע סימן ט עי"ש.
יש האומרים כי הוא מחבר הפי' לתו"כ המיוחס לר"ש משאנץ עי' במבוא למהדורת שושנה-אופק.
מובא פעמים רבות בספר ערוגת הבושם על הפיוטים לרבינו אברהם ה"ר עזריאל מבעלי התוספות

ומש"כ מר"מ כשר על מאמיני הגשמות שודאי אינו כפשוטו ממש ח"ו, הוא בחלק ט"ז [פרשת יתרו] עמ' ש"ח עי"ש ומוכיח את הדברים מתוך הכתב תמים עצמו עי"ש.

ב' ידיעות:
יש מהראשונים שכינהו ר' משה "טתו" ו"תטו"
במהר"ח או"ז סי' רד מביא פירוש משמו על משנה בסדר טהרות, ויש לחקור אם הוא משום שפירש על כל סדר טהרות, או שהוא משום שסוגיא זו שמדבר בה היא בנדרים דף מ' ולקח המהר"ח או"ז מתוספותיו למסכת זו

[תוכן]

מי הם הראשונים שכינוהו ר' משה טתו/תטו?

[ישבב הסופר]

חוששני שיש לזהותם עם מקלידי DBS שטעו באיות....

[ספרן]

נמחק.

[חכם באשי]

המאמר כבר צויין והועלה לעיל.

[היא שיחתי]

מי הם הראשונים שכינוהו ר' משה טתו/תטו?

כן הוא בכתב יד של הלכות טריפות לרבינו משה פלייר (פולר)

[היא שיחתי]

חוששני שיש לזהותם עם מקלידי DBS שטעו באיות....

זה חוזר על עצמו פעמיים פעם תטו ופעם טתו
כך שאין זה מסתבר כטעות

[סגן אלוף]

האם רבינו יונה ורבו ר"ש מן ההר היו ממאמיני הגשמות, שכן דברי ר"י אלפכאר שהוזכרו בתחילת האשכול נאמרו בפולמוס ההוא דשנת ד'תתקצ"ב, והאם יש אזכורים בספריהם ע"ז ?

[אריסמנדי]

עיין בספר מלחמות ה' לראב"ם מהד' מרגליות, זכורני שכתב שם על ר"ש מן ההר וסיעתו שגם אם אינם מייחסים כלפי מעלה דמות צלם אנוש, אך כל זמן שנותנים בו מידת מקום (ע"פ פירוש כפשוטו של לשון חז"ל "מאחורי הפרגוד" וכדומה) הרי הם מגשימים ואין הבדל בין צורה גשמית זו או אחרת.

[סגן אלוף]

עיין בספר מלחמות ה' לראב"ם מהד' מרגליות, זכורני שכתב שם על ר"ש מן ההר וסיעתו שגם אם אינם מייחסים כלפי מעלה דמות צלם אנוש, אך כל זמן שנותנים בו מידת מקום (ע"פ פירוש כפשוטו של לשון חז"ל "מאחורי הפרגוד" וכדומה) הרי הם מגשימים ואין הבדל בין צורה גשמית זו או אחרת.

בדברי הרמב"ן בכתבו לחכמי צרפת במחלוקת זו באגרת הידועה 'טרם אענה אני שוגג' מבואר ג"כ שנחלקו בזה אבל הנה רמ"ה ור"ש משאנץ בפולמוסם הקדום לא זכרו ד"ז כלל וכנראה בצרפת לא היה מוסכם.

[אריסמנדי]

בפולמוס הראשון שעורר הרמ"ה כלל לא דובר על נושא ההגשמה, אלא על תחיית המתים ועולם הבא וכן על הלכות שונות בספר "משנה תורה" לרמב"ם ובעיקר על מעמדו של הספר כסמכות הלכתית והבעייתיות שבו.

הפולמוס על ההגשמה פרץ מאוחר יותר, ובו כיכבו ר"ש מן ההר ותלמידיו, אז הוטלו חרמות משני הצדדים, ובכלל אז הפולמוס לא היה חד סטרי נגד הרמב"ם, אלא גם מצד המיימוניים נגד המגשימים. ואז כתב הרמב"ן את איגרתו, ובה הביע פליאה אם יש מישהו שעדיין סובר את ההגשמה וכו'.

[סגן אלוף]

אתה מערבב פולמוסים שונים. בפולמוס הראשון שעורר הרמ"ה כלל לא דובר על נושא ההגשמה, אלא על תחיית המתים ועולם הבא וכן על הלכות שונות ובעיקר על מעמדו של משנה תורה מבחינת בסמכות הלכתית והבעייתיות שבו.

הפולמוס על ההגשמה פרץ מאוחר יותר, ובו כיכבו ר"ש מן ההר ותלמידיו, אז הוטלו חרמות משני הצדדים, ובכלל אז הפולמוס לא היה חד סטרי נגד הרמב"ם, אלא גם מצד המיימוניים נגד המגשימים.

לא ערבבתי, התכוונתי שר"ש משאנץ לא כלל ד"ז בפולמסו, אבל כפי מה שאתה כותב באמת אין זו ראיה מכריעה כלל

[אריסמנדי]

על מה שהובא באשכול הזה מפירוש אבות שבמחז"ו לגבי קריאת "בצלם אל"ים" ופירושו.
כבר כתבו (למשל במבוא לערוגת הבושם של אורבך [ח"ד], עמ' 80-79) שכבר בזמן הראשונים נפוצו שתי גירסאות בקטע המדובר שבפירוש הנ"ל. כיום מקובל שהפירוש הוא לר' יעקב ב"ר שמשון תלמיד רש"י, והוא נפוץ הרבה בכתבי יד (הוהדר מכ"י במס' אבות ע"פ הראשונים של מוסד הרב קוק, מצוי באוצר, ועיינו שם במבוא לפירוש). מובן שכדרך מעתיקי אשכנז שרבים מהם היו ת"ח ויודעי ספר, יש בין נוסחאות הפירוש שינויים ותוספות, וכך גם בענייננו.

[לייבעדיג יענקל]

כדאי מאוד לעיין בנימוקי הרי"ד (ואולי אני מחליף עם ריא"ז) לפרק חלק בסנהדרין. שם ישנה אריכות נפלאה אודות שלילת הגשמות, בירור דעת חז"ל בזה והיחס הראוי למגשימים.

[מה שנכון נכון]

כדאי מאוד לעיין בנימוקי הרי"ד (ואולי אני מחליף עם ריא"ז) לפרק חלק בסנהדרין. שם ישנה אריכות נפלאה אודות שלילת הגשמות, בירור דעת חז"ל בזה והיחס הראוי למגשימים.

צוינו דבריו לעיל. ושם בקש משהו להעלותם ולא נענה. והנני מצ"ב למעונינים.

ריאז.PDF

(871.78 KiB) הורד 355 פעמים