הודעהעל ידי סגי נהור » ב' מאי 26, 2014 12:18 am
הקשו כן גם ביפ"ת בשמות רבה, וכן בתורה אור לבעל התניא, וז"ל:
...בענין ששאל מין א' לר' יהושע כתיב כי בו שבת כו'. והלא הקב"ה מוריד גשמים ומצמיח דשאים כו' והשיב לו משל מעירוב והוצאה שברשות א' א"צ עירוב והוצאה כך כל העולם שלו הוא. ולכאורה אינו מובן התירוץ, שהרי שאר כל ל"ח אבות מלאכות זולת מלאכת ההוצאה אינן תלויות בחילוק רשויות כלל, שאסור לחרוש ולזרוע ברה"י כמו ברה"ר.
וביאר שם באורך בדרך החסידות, שאיסור הוצאה הוא שורש כל מלאכות שבת, שעיקר ענין השבת הוא לקבוע בנפשותינו אמונת היחוד וחידוש העולם, וע"כ עשיית מלאכה היא הוצאה מרשות יחידו של עולם הקב"ה לרשות הרבים (נתינת מקום לשתי רשויות ח"ו), ע"ש, ובארוכה בלקוטי שיחות חי"א בשלח ג.