הודעהעל ידי החוזר » ד' מאי 28, 2014 10:16 pm
תודה להיא-שיחתי על ההפנייה לפורום סופרים וספרים. להלן ההודעה משם:
"השקדן" ו"משוש דור ודור" - השוואות בין הספרים
אודות הספר החדש "משוש דור ודור"
בקטע הבא אין הערכה על הספר כשלעצמו – כי אם בהשוואה לספר "השקדן".
יבואו מעריכי ומבקרי הספרים ויתנו עדיהם להשלמת ההערכה, ויצדקו.
ההסתכלות לכאורה היא, שהספר משוש דור ודור הוא הספר המכריע, הוא המוסמך, ולא שום ספר שיצא לפניו או שייצא אחריו.
משוש דור ודור הוא ספרם של המשפחה, בתור שכזה הוא מוסמך על כל העולם מעל ומעבר לכל ספר אחר, וגם "בלי עין הרע" לא זקוק להסמכת העולם בשביל לגמור מכירת מהדורה או שתיים בקרב המשפחה עצמה, (שהרי הוא מאחד את כל הנכדים והנינים לאלפיהם... למי שמבין מה זה אומר, אולי חוץ מהנכדים שיוצאים מענף קנייבסקי שימשיכו לאחוז מסיבות גלויות וידועות ב"השקדן").
אם לא מספיקה העובדה שהספר נכתב על ידי נכד מקורב, מוסיפים כל הדודים והאבא בהסכמותיהם (וגם לרבות הגרי"י אפרתי) שאין בספר הזה "שמועות" אין שקרים, אין גוזמאות. הכל נבדק אישית ע"י הנכד הכותב, כל בעלי המעשה רואיינו עובר לכתיבת הספר. לא זכור עוד ספר ביוגרפי שהירבה "להתנצל" עד כדי כך לאמור: הכל בדוק, הכל אמת, הכל מדוייק, הכל מקורי מכלי ראשון.
אולי "בא לאפוקי" מהשקדן? שנושף בעורפו?
אחרי רפרוף בספר החדש, אפשר לקבוע חד-משמעית כי מחבר "השקדן" יכול כהיום הזה לסמן לעצמו "ווי" ענק!
"השקדן" מוביל את "משוש דור ודור" ובעצם את כל משפחת מרן הגרי"ש לדורותיהם, ועימהם-אחריהם את כל הציבור – אל המסלול שהתווה.
כל הבירורים, כל המחקרים, אם נעשו אכן כמתואר בהקדמה ובהסכמות הנלהבות, הינן הסכמות בדיעבד לספר "השקדן" שהוא אמיתי, מקורי, דייקן וכו' וכו'.
ומה שבולט לעין כל מעיין שיד לו בהיסטוריה שמובאת בפרקים שבתוך הספר "השקדן" – המחבר הראשון העמיס מכל הבא ליד ראשון על שם מרן הגרי"ש, בלי לבדוק אם זה קשור ממש לגרי"ש או שלא. הדברים יפים כשלעצמם, ומרעננים את הזכרון, אבל החיבור בינם לבין מרן הגרי"ש ממש לא נכון. יש שיגידו שבמכוון הוכנסו פרקים אלו והוטמעו לדמותו של הגרי"ש, ואחרים סוברים שפשוט לא היה משהו מעניין אחר לכתוב על מרן חוץ מ"ישב ולמד" מאה פעמים כפול מנין שנותיו... אז הוכנסו "חומרי מילוי" אלו.
כל ה"מילואים" של ספר השקדן, מופיעים שוב בספר "משוש דור ודור"!!
בחלקם חוזר "משוש דור ודור" על הטעות (או ההטעייה) של הקשר של ממרן הגרי"ש לאותה התרחשות, ובחלקם דייק יותר, וכנראה בחינת ההיסטוריה לימדה שמרן הגרי"ש לא קשור. אז מה עשה? הסיפור ההיסטורי כן מופיע (!) ב"משוש דור ודור", ושם מרן הגרי"ש בתוך הסיפור – נעדר...
להלן נמנה את הפרשיות הבולטות שבהן נגרר "ביודעין ובשאינן יודעין" אחרי ספר השקדן,
ובנפרד נמנה לפי הספר את הסיפורים הקטנים והידיעות על מרן הגרי"ש, ש"השקדן" מביא ביובש ובקיצור כדרכו, אם באיזכור אגבי תוך כדי סיפור אחר, ואם בצורת "הערת שוליים", והספר החדש "משוש דור ודור" הלך בעקבותיו ופיתח וחקר ומתאר את אותם הדברים באריכות ומביא פקסימיליה מקורית לאישוש...
אם לגבי הנושאים ממחלקה ב' אין ראיה מוכחת ש"משוש דור ודור" הושפע במישרין מ"ספר השקדן", וביכולתו לטעון כי עלה על הנקודות הללו בכוחות עצמו, כי המקורות כעדויות ומסמכים או עיתונים עתיקים מפורזים בשטחי הפקר שכל סופר והיסטוריון יכול לקטוף אותן לבדו בלי עזרה או הכוונה. אמנם לגבי הפרשיות היותר מרכזיות דלהלן "ממחלקה א'" ש"משוש דור ודור" פשוט גלש לדברים שלא קשורים לסבו והאריך בהם – אין שום הסבר אחר מלבד ללכת במסילה שהיתה כבר סלולה בעקבות ברורים של הסולל הראשון = "ספר השקדן".
הפרשיות הבולטות
הראשונה – היכל שלמה
ספר "השקדן" פרץ פירצה רצינית בחומת החרדיות השכיחה שניסתה להסתיר ולמחוק את קטע "היכל שלמה" מהביוגרפיה של מרן הגרי"ש.
כשמרן הגרי"ש עבר על ה'חרם' של מרן הגרי"ז סולובייצ'יק – היה עדיין שמו אליישוב, ברחוב החרדי באותם השנים חילקו את שם המשפחה לשניים "אל – ישוב"!!
ספר "השקדן" כותב על פרשת היכ"ש פרק שלם שכותרתו היכ"ש – השקר הגס.
על הפרק הנועז הזה זכה "השקדן" לפרסומת חיובית, כמי שפרץ פירצה בחומת ההשכחה וההסתרה החרדית, והוא אולי הפרק הראשי שהביא לו את הפירסום התקשורתי.
גם ב"סיכום" שחותם את החלק השלישי של "השקדן" פורס המחבר את משנתו והביקורת שהיתה נגדו בתחילה, ומציין את פרשה זו שטענו נגדו שלא היה עליו להביאה.
מה כתב שם "השקדן"?
המחבר סלל דרך עוקפת "לשבור את החבית ולשמור את יינה", את אלו שהתאוננו על הימצאות מרן הגרי"ש בהיכ"ש הוא מכנה "הקנאים שרודפים את כל גדולי הדור לפי סדר, וכשהגיע תור ההנהגה של הגרי"ש התחילו לכנות אותו על שכיהן בבית דין הגדול לעירעורים על שם היכ"ש כי שם שכן מקום בית דין הגדול",
ומכאן קצרה לו ל"השקדן" הדרך "להוכיח" שההתרסה הזו מקורה בשקר גס.
א', בית דין הגדול נוסד כשלושים שנה לפני היכ"ש. ב', מרן הגרי"ש החל לכהן בבית דין הגדול 7 שנים לפני שהיה היכ"ש בעולם. ג', במקרה ממש במשך תקופת היכ"ש שכן בית דין הגדול בבנין היכ"ש בלי קשר לארגון העולמי היכ"ש, למרן הגרי"ש זה היה סך הכל מקום העבודה של ביה"ד שכאמור כבר כיהן בו הרבה קודם וללא קשר למושג היכ"ש. ד', ראיה לכך שבית דין הגדול לא היה ולא נעשה חלק מהיכ"ש, שאחרי 9 שנים עבר בית דין הגדול לעיר העתיקה ליד הכותל המערבי, והיכ"ש נשאר היכ"ש בלי בית דין הגדול.
מה טוב ומה נעים.....
ומה הבעיה?
כי המאבק הקשה והחמור של מרן הגרי"ז שעלה לו ממש בחייו, לא היה נגד בנין היכ"ש בכלל!! אלא נגד השתתפות במעמד שהיה בל"ג בעומר תשי"ח בהיכ"ש.
מאות רבנים מהארץ ומהעולם ביטלו השתתפותם במעמד הזה שהיה ייסוד האירגון שנקרא היכ"ש והתיימר להיות ארגון רבנים עולמי. מרן הגרי"ז סולובייצ'יק עבד "אחד על אחד" מול מאות הרבנים, עם מכתבים אישיים, עם שליחים אישיים, ועוד. המכתבים עודם קיימים, ואף הודפסו. על מה מדובר? לא על שהות בבנין כזו או כאחרת, אלא לא להשתתף במעמד בל"ג בעומר...
במעמד הזה בלט בנוכחותו מרן הגרי"ש. וזו כל הבעיה. (בתמונות, שגם מודפסות ב"מרן הרב מבריסק חלק רביעי" מאת רש"י מלר, נוכחות מרן הגרי"ש בולטת כי הוא אחד "השחורים" היחידים על הבמה, וגם מפני גובהו משכמו ומעלה מעל כולם. ובעיקר בולטת עובדת נסיונות להסתיר את עצמו, בשורה האחרונה של הבמה, אולי אפילו מאחורי השורה האחרונה, רק שני החרדים נמצאים שם: מרן הגרי"ש והרב בצלאל ז'ולטי).
מה שעשה "ספר השקדן" נקרא "לבלבל את האוייב".....
אחרי שרואים כאן מה היתה "הבעיה" שנקראת היכ"ש ועל מה יצא הקצף נגד מרן הגרי"ש, רואים לבד שההכחשה על כל ד' חלקיה המבוססים היטב – בכלל לא נוגעים ולא מתרצים מאומה.
וכעת לכו ותראו את ספר "משוש דור ודור".
א', הוא כבר לא מסתיר את הבעייה שנקראת היכ"ש. ב', הוא מנתח כרונולוגית את השנים של בית דין הגדול מול ארגון היכ"ש, והולך במסילה שכבש לפניו "השקדן", להוכיח שמרן הגרי"ש לא ישב בהיכ"ש אלא בבית דין הגדול. ג', הוא מצא פרט נוסף לבסס את הדרך המבלבלת של "השקדן" וטוען באותיות בולד שהרבנות הראשית שכרה את קומת בית דין הגדול מהיכ"ש, כלומר שזה ענין נפרד ושונה. ד', שאר המובאות מ"השקדן" כגון דברי ר' נתן קמינצקי, גם הן כתובות ב"משוש דור ודור".
ההוספה המשמעותית והיפה היא, ש"משוש דור ודור" העז להתמודד גם על השתתפות מרן הגרי"ש באירוע מעמד היסוד (בלי להדגיש שזו בעצם היתה כל המלחמה והמאבק החרדי), ומתרץ זאת בטענה שבלאו הכי כבר היה שם בבנין בתור מקום העבודה.
השניה – הכתרת הגרי"ב ז'ולטי בשנת תשל"ב
"ספר השקדן" ניפח את הכרך הראשון בפרק שלם אודות הכתרת הגרי"ב ז'ולטי לרבנות ירושלים, כולל תמונות וקטעי עיתונות.
הקשר היחיד של מרן הגרי"ש למיחזור ההיסטורי המוצלח לקטע שכבר נשכח (ואולי יכול להיות אקטואלי בעתיד??), הוא: נוכחות בולטת בתמונת ההכתרה של הגרי"ב ז'ולטי.
אולם בל נשכח, מרן זצוק"ל באותן שנים לא נשא בעול צרכי ציבור, ואפילו לא היה חבר מועצה דתית או חבר של מפקחי הכשרות... מה לו ולמינוי המאולתר?! אין ספק (ולפחות: בנתיים אין אסמכתא שתעורר ספק) שהנוכחות באירוע אינה על תקן "מחותן מצד המכתירים" אלא על תקן "מחותן מצד הרב המוכתר". וזה בלבד.
כל מה שרואים בתמונה, זה שכחבר בתוך מושב בית הדין של הרב ז'ולטי במשך עשרות שנים, לא נמנע מרן זצוק"ל מלהופיע להכתרה שאורגנה במלון המרכז ע"י המפלגות אגודה ופא"י ותחת חסות חה"כ מנחם פרוש.
"משוש דור ודור" בדק, ראיין, הכל אמת. האירוע הזה תופס מקום נרחב ביותר בספר החדש. תמונות חדשות מזוויות נוספות.
רק מה שעדיין לא התברר: מה הקשר של מרן הגרי"ש שזה חייב להיות חלק מהביוגרפיה שלו? אם לא היה "השקדן" סולל את הכיוון הזה – משוש דור ודור בכלל היה יודע על קיום האירוע? וגם אם כן היה יודע, היה מכניס את זה בספר כאירוע מכונן בחיי הסבא??
השלישית – כתיבת וניסוח "סדרי הדין" של בתי הדין הרבניים
"ספר השקדן" חשף תגלית (אנמית עד ממוצעת) שמרן הגרי"ש הוא זה ששיכתב מחדש וערך את סדרי הדין בבתי הדין הרבניים, וכן הביא כתב יד שממנו עולה לכאורה שרבינו מרן זצוק"ל סמך למעשה על הנפסק בספר סדרי הדין.
תיאור הכתיבה של סדרי הדין - לא פחות חושפני וחדיש, מפני שהוא כולל את שם השופט קיסטר כשותף בכתיבת ספר זה, שם שועדה רוחנית של יתד נאמן לא היה מעבירו בביקורת לדפוס בימי החרדיות הנוכחיים... ולא פחות מעניינת העובדה שטוען "השקדן" שמרן היה נוסע לעיר בני ברק לבית השופט קיסטר לצורך עבודת כתיבת ספר זה, ושם גם היו מעיינים הדיינים בספרי פוסקים נדירים מדפוסים ראשונים.
נסיעת מרן הגרי"ש לבני ברק, אינה דבר שבשיגרה. אם קרה כזה דבר בקביעות – זו סיבה להכניס לביוגרפיה שלו את כל ספר "סדרי הדין" (שמאז כבר שונה ושוכתב שוב, וזה לא נפקא-מינה למעשה כיום...).
היה, או לא היה??
אילו לא הכניס זאת הספר הדייקן החדש "משוש דור ודור", לבבי היה נוטה יותר לכיוון "לא היה".
אבל למרבה ההפתעה – גם "משוש דור ודור" מקדיש פרק להספיד את השופט קיסטר ואת הקשר שלו לעריכת סדרי הדין.
מה שבכל זאת חסר מן הספר –
ב"משוש דור ודור" בכלל לא מוזכר שמרן הגרי"ש כתב את "סדרי הדין".
מוזכרים שמות של שני דיינים אחרים!
הוי אומר, גם העובדה שציין "השקדן" שמרן זצוק"ל היה נוסע לבני ברק בקביעות – להד"ם. (והכי מסתברא).
וכאן הבן שואל, אם כן, מה לסדרי הדין בספר ביוגרפי על מרן הגרי"ש?
אלא אם כן, בתלתא הוי חזקה, הלך "משוש דור ודור" בעקבות הדרך שסלל לו "השקדן" בעיניים כמעט עיוורות...
שאר ההקבלות, יבואו בל"נ בהמשך.
