הגאון רבי חיים ברלין זצ"ל בשו"ת נשמת חיים (סי' ר) נדרש לענין זה, וביאר בדרך מקורית מאוד, וז"ל:
והנני ממליץ על כתר"ה שי' כמו שביארתי מאמרם ז"ל התמוה מאד בשלהי מס' סוטה מ"ט ב' על משנתינו משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא א"ל ר"י לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא א"ל ר"נ לתנא לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא. והתמיה מפורסמת איך אמוראים קדושים כאלה ישבחו עצמם בענוה ויראת חטא, והמלך החכם אמר יהללך זר ולא פיך.
וביארתי בס"ד על פי מש"כ הרע"ב ז"ל על האי בבא משמת רבי בטלה ענוה שתלמידיו של רבי הוסיפו וכתבו זה במשנה, וכ"כ בתוס' רע"ק בשם הרמב"ן בחי' ע"ז ל"ז א' שהוא תוספת שהוסיף בר קפרא או לוי במשנה, והמה היו תנאים אחרונים תלמידי רבי. ואמרתי שהוא הוא התנא שדברו עמו רב יוסף ורב נחמן, שרב יוסף א"ל לזה התנא שהוסיף במשנה משמת רבי בטלה ענוה א"ל לא תיתני ענוה שאתה מסתיר מדותיך הטובים ושונה במשנה משמת רבי בטלה ענוה ואנא ידענא שגם אתה ענוותן כרבי ועדיין לא בטלה ענוה משמת רבי, וכן א"ל רב נחמן לזה התנא שהוסיף במשנה משמת רבי בטלה יראת חטא א"ל לתנא לא תיתני יראת חטא שאתה מסתיר מדותיך הטובים ושונה במשנה משמת רבי בטלה יראת חטא ואנא ידענא שגם אתה ירא חטא כרבי, ועדיין לא בטלה יראת חטא משמת רבי, כן ביארתי זה המאמר לפי חומר הנושא.
וכל רואה ישתומם, הרי רב יוסף – חבירו של רבה ותלמידם של רב הונא ורב יהודה תלמידיו של רב היה בדור השלישי של האמוראים, ואילו רב נחמן בר יצחק תלמידו של רב חיסדא היה בדור הרביעי או החמישי של האמוראים, וכיצד ניהלו שיח זה עם תלמידי רבי מסדרי המשנה?