כוכב היורד ברקיע או כוכב היורה ברקים?

[המתקיף]

בברכות נח ע"ב רש"י ד"ה כוכבא דשביט מפרש: "כוכב היורד כחץ ברקיע ממקום למקום וארוך כשבט שהוא יורה ונראה כמו שפותח רקיע".
במהדורת באזל של"ח ראיתי נוסח מתיישב יותר: "כוכב היורה כחץ ברקי'[ם]".

כאן באוצר: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?53808&&page=115

על התיקון "היורה" במקום "היורד" כבר עמד אהרן מירסקי מסברא: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 4&page=185
ומשום מה גם מהדורת עוז והדר מציינת רק את השינוי "היורה" ולא "היורד", ואילו השינוי היותר מעניין לא מצוין.
אם נקבל את התיקון הראשון, אין ספק שעדיף לגרוס "היורה ברקים" מאשר "היורה ברקיע".

[אפרקסתא דעניא]

בפשטות רש"י מפרש שזיקין זה כוכב נופל, ודלא כהרמב"ם המפרש כוכב שביט כפי הקרוי בלשוננו. מעניין ששתי הדעות הובאו להלכה.

[המתקיף]

בפשטות רש"י מפרש שזיקין זה כוכב נופל, ודלא כהרמב"ם המפרש כוכב שביט כפי הקרוי בלשוננו. מעניין ששתי הדעות הובאו להלכה.

מה הכוונה "בפשטות"?

[אפרקסתא דעניא]

בלי לשנות את הגירסה "היורד ברקיע" ל"היורה ברקים".

ומה המשמעות "היורה כחץ ברקים ממקום למקום"?
(הלינקים שצירפת חסומים למי שאינם מנויים. אני מניח ששם פירשו את זה).

[מה שנכון נכון]

ההגהה הנ"ל היא מהגהותיו של ד"ר משה זיידל ולא של [עורכן] פרו' אהרן מירסקי.

[המתקיף]

בלי לשנות את הגירסה "היורד ברקיע" ל"היורה ברקים".

ומה המשמעות "היורה כחץ ברקים ממקום למקום"?
(הלינקים שצירפת חסומים למי שאינם מנויים. אני מניח ששם פירשו את זה).

אכן זו הפשטות בלי לשנות את הגרסה. אבל הדפוסים הראשונים (היום בדקתי עוד שני דפוסים: פרנקפורט תמ"ז ופראג ת"פ לערך) מאשרים שאין גרסה כזו. אמנם עדיין יש לבדוק בכת"י.
מכאן עולה שרש"י מסכים לפרשנים האחרים ואינו ממציא שיטה אחרת, והמוציא מחברו עליו הראיה. וכעת ראיתי בויקפדיה ערך "שביט" שהובא שם פירוש המשנה והתוספתא - מסכת ברכות, מאת יעקב מאיר זלקינד (תרצ"ט), והוא מביא נוסחת רש"י כמו במהדורת באזל. צילום מצו"ב.

יורה כחץ ברקים.png (78.29 KiB) נצפה 2201 פעמים

ולשאלתך מה המשמעות, אשאל עדיפא מיניה: מה המשמעות "יורד כחץ ברקיע ממקום למקום"?

[אפרקסתא דעניא]

מי שראה מטאוריט מבין היטב מהו "כוכב היורד כחץ ברקיע ממקום למקום".

[המתקיף]

מי שראה מטאוריט מבין היטב מהו "כוכב היורד כחץ ברקיע ממקום למקום".

גם הרמב"ם ביד החזקה מתאר זאת: "וְעַל הָאוֹר שֶׁבָּאַוֵּיר שֶׁיֵּרָאוּ כְּאִלּוּ הֶן כּוֹכָבִים נוֹפְלִים וְרָצִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם". היינו ממש כמו לשון רש"י: יורה ברקים וכו'. אינני מבין את העדיפות של הנוסח המשובש.

[חיס]

זוכרני ששמעתי פעם בשיעור מיוחד מהרב הג' ר' מרדכי גנוט שליט"א, ששני הפירושים בראשונים מה הם אותם זיקים, קשורים זה לזה, על פי חכמת התכונה שנודע לאחרונה.
שנים רבות לא ידעו את מקורם ופשרם של כוכבי השביט, וכן לא את מקור מטרות המטאורים שנראים פה ושם "כוכבים נופלים" בשמים "עד לארץ". כיום, מסבירים האסטרונומים שכוכבי השביט הם גרעינים סלעיים בהם אצור חומר גזי או נוזלי, הנהפך לשובל עשן, סמיך או דליל, כשהגרעין מתקרב לשמש החמה, כשמה כן היא, במסלולו האליפטי הארוך מסביבה. כל קירבה שלו לשמש, גורמת להתפרקות ולהתפוררות שכבותיו העליונות, וגושי הסלעונים הללו ממשיכים לרחף בדרך האינרציה שלהם מסביב לשמש, עד שכדור הארץ חולף לידם ולוכד אותם בכח משיכתו העז, ואז הם "נופלים" אליו.
ההלכה מחייבת, איפוא, לברך על שתי התופעות הפלאיות ההללו, כל אחת בנפרד.
אלו דבריו כמעט מלה במלה מה שרשמתי מפיו וצייינתי לי על הגליון במסכת ברכות שלי.