הודעהעל ידי מתעמק » ד' אוקטובר 27, 2010 6:54 pm
לפני שאעיר, אודיע שלצערי לא למדתי מעולם הלכות מקוואות (וכדי בזיון וקצף), כך שאין דברי דלהלן אמורים בוודאות, אלא שאלת תלמיד פשוט הרוצה שיעמידוהו על האמת.
לענ"ד בכל זאת דברי הלבוש צ"ע. הרי דין זה לא חידש מרן הבית יוסף, אלא היא משנה ערוכה במקוואות פרק ז' משנה ו' ובפרק ו' משנה ה'.
גם עיקר דבריו צ"ב, האם זה התשובה ל"כיצד יעשה", כלומר לכתחילה מי שבא לעשות, האם אין יותר נכון שיעשה כפי שהוא במשנה ולא יצטרך למשוך מים חדשים כמלוא הכר והכסת? נכון שכאשר נמצאים במצב של דיעבד, היינו שכבר העלה הכר וכסת ופסל את המים בוודאי שמזהירין אותו "כיצד יעשה" ולא יפסיל את כל המקוה כולה כיון שעל המים האלו אין עוד מה לעשות. אבל כשמזהירין אותו לפני הטבילה, כדין השו"ע והמשנה, הדרך הנכון וברור הוא דרך המשנה. ונראה מזה שהלבוש בהיותו מוצא טעות כזו בשלחן ערוך, וכדי שלא יצטרך להקשות על הבית יוסף ממשנה ערוכה בחר לו לדחוק בלשון השלחן ערוך שכוונתו במצב של דיעבד.
יש להעיר דבר נוסף, שנראה שהלבוש סבירא ליה (על כל פנים כן הוכרח לפסוק על פי דברי השלחן ערוך שניסה ליישבם) שמה שאמרו במקוואות פרק ה' משנה ו' ששק וקופה אין צורך בשפופרת הנוד כי מאחר שכולו נקוב אין המים שאובים כי בטלים למי המקוה, זה דווקא לשק וקופה העשויים מנצרים קלופים (כפירוש הר"ב שם) שהנקבים די גדולים שהמים לא יחזיקו בהם מעמד כל עיקר אלא יזילו בפחות מרגע אם יגביהם מתוך המים, ולכן בהיותם במים הם בטלים לגמרי להמים. אבל בבגד ארוג של צמר וכדומה אכן יופסלו המים משום שאובים. ומנא אמינא לה, ממה שכתב "ומסירן כך מעל המקוה שלא יזלו המים לתוך המקוה ויפסלוהו", שסגנונו "שלא יזלו" מורה שהכוונה לנזילה מתוך הכר והכסת עצמו דרך נקבי האריגה ולא שמדובר על הפיכת הכר וכסת ושפיכת מימיהם, ומזה נשמע שפירש שהכר והכסת הן לאו דווקא של עור אלא ה"ה בשל בגד, ואף בהן נפסלים המים, ויש בהם עוד חשש נוסף שאי אפשר להשמר מנזילות המים הפסולים האלו הפוסלים כל המקוה ולכן צריך להסירן גם "מעל המקוה".