לזהותו של מחבר ענף יוסף על המדרש

[ברי היזיקא]

מה ידוע לנו על מחבר ענף יוסף על המדרש?

באלו שנים הוא היה היכן חי ומה מעשהו חוץ מחיבור זה.

יש משהו כתוב על כך?

[נוטר הכרמים]

הגאון ר' חנוך זונדל ב"ר יוסף זצ"ל, חיבר גם פי' עץ יוסף על עין יעקב ועוד, פירושי עיון תפילה ותיקון תפילה על התפילה שבאו בתוך סידור אוצר התפילות, עם מבואות ארוכים בהרבה ענינים.

[ר_חיים_הקטן]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7% ... 7%A1%D7%A3

חנוך זונדל בן יוסף
​הרב חנוך זונדל (-ו' בכסלו תר"כ, 1859‏[1]) היה יהודי פולני שעסק בתחום מדרשי האגדה וביאורי התפילה, מחבר הספרים "עץ יוסף" ו"ענף יוסף".

תוכן עניינים [הסתרה]
1 ביוגרפיה
2 ספריו
3 קישורים חיצוניים
4 הערות שוליים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרב יוסף ולחיה. התגורר בביאליסטוק בה שימש כדרשן, וכן מסר שיעורים ב"חברת מדרש" במדרשי חז"ל. אין ידועים פרטים רבים עליו, אך בפנקס ביאליסטוק כותב עליו אברהם שמואל הירשברג שזקני ביאליסטוק מסרו לו שהוא היה נחשב לצדיק ו"בעל מדרגה".

חיבר פירושים על מספר מדרשים כמו מדרש רבה, מדרש תנחומא, אגדת בראשית, עין יעקב וסדר עולם. פירושיו נחלקו לשניים, ביאור קצר בשם עץ יוסף וביאור מרחיב עם חידושים בשם ענף יוסף. את הפירושים הוא קרא על שם אביו רבי יוסף. ספריו מהווים ליקוט של פירושים קודמים (כמו "יפה תואר" של רבי שמואל יפה אשכנזי או על הנ"ך - פירושי הראשונים) כמו גם חידושים עצמיים.

בנוסף חיבר פירושים באותה מתכונת על סידור התפילה. פירושים אלו הודפסו בספר "אוצר התפילות".

על ספריו המלצות מרבי יוסף שאול נתנזון, רבי שמואל אביגדור תוספאה, רבי אריה לייב קצנלבויגן ועוד.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקב הקשיים של השלטון הרוסי על הדפסת ספרי קודש, נאלצו רבים להדפיס את ספריהם ברחבי גרמניה, בקניגסברג, שטטין, יוהינסבורג (בה נוסד הדפוס בשנת תר"י), ליק ועוד. ספרים אלו לעתים מצויות, הודפסו ללא ציון שנת ההדפסה או מיקום ההדפסה, כדי לא לעורר תהיות בשלטונות הרוסיים.

על מדרש תנחומא - וילנה-הורודנה תקצ"ג (1833)
על מדרש רבה חמש מגילות - ורשה תרכ"ג (1883).
על סדר עולם - וילנה 1845
אגדת בראשית - ורשה תרל"ו
על פסיקתא דרב כהנא
על מדרש תהילים
על מדרש פטירת משה רבינו
על מדרש שמואל - שצ'צ'ין תר"כ (1860)
נבחר מפנינים על מדרש רבה על התורה, חלק א' ורשה תר"ב (1842) חלק ב' ורשה תר"ל (1870)
על העין יעקב ומדרשי הירושלמי - וילנה תרמ"ג (1883)
"ענף עץ אבות" על מסכת אבות, ורשה תרנ"ב. מהדורה שנייה ירושלים תש"כ.
על סדר עולם רבה, וילנה תר"ד
פירושיו על הסידור, הודפס באוצר התפילות, דפוס ראם
משיב נפש על הגדה של פסח
פירוש על ילקוט שמעוני (כתב יד)
פירוש על הרא"ש בברכות ושבת (כתב יד)
"פורת יוסף" - על הנ"ך (כתב יד). כתב היד שרד אצל קרוב משפחתו הרב יהודה לייב קליינרמן, והוא יצא לאור בשנת תש"ל בירושלים על ידי בנו הרב שמואל קליינרמן בהוצאת לוין-אפשטיין.
"מצהלות חתנים", חיבור מקיף על ענייני אירוסין ונישואים. יצא לאור ביוהניסבורג בסביבות שנת תרט"ו בעילום שם. מהדורה שנייה ניו יורק תשנ"ב‏[2].
עולת החודש- על קידוש החודש, תרי"ט (1859)
כמו כן חיבר מספר קונטרסי מספד:

אבל כבד - הספד על רבי יצחק אייזיק חבר ורבי מאיר הורוביץ רבה של בריינסק (יוהניסבורג תרי"ג).
קול נהי - הספד על הרב יעקב מאיר בורשטין "דער יאלאווקער צדיק"‏[3]
הו אריאל - הספד על רבה של בריסק, הרב אריה לייב קצנלבויגן (וילנה תקצ"ח)
זיכרון לנפש חיה- מזכרת לאמו, דרשה על שכר לימוד התורה
מספד תמרורים- על פעשא, אשתו של איטשע זבלודובסקי, הגביר מביאליסטוק

[מיללער]

"פורת יוסף" - על הנ"ך (כתב יד). כתב היד שרד אצל קרוב משפחתו הרב יהודה לייב קליינרמן, והוא יצא לאור בשנת תש"ל בירושלים על ידי בנו הרב שמואל קליינרמן בהוצאת לוין-אפשטיין

הספר פורת יוסף על הנביאים הראשונים יצא לאור מחדש ע"י מכון 'זכרון אהרן' - בדף השער נראה שזה י"ל עכשיו לראשונה מכתב יד, אבל נראה שכבר י"ל בשנת תש"ל

יותר גרוע מזה הוא טעות מכאיב ביותר שעל הכריכה מבחוץ נדפס בטעות שהמחבר הוא "רבי יוסף זונדל מאיישישוק" (בעמח"ס ביכורי יוסף) - לא יודע איך טעות כזו נתהווה

[חד ברנש]

אתה לא יודע איך נהייתה כזו טעות, אז אסביר לך.
הקב"ה מוליך את האדם כפי שהוא רוצה, הרוצה ליטהר מסייעין בידו, ולהיפך - ההיפך.
כך גם כאן, דפוס 'זכרון אהרן' מלכתחילה לא איכפת להם לא להיות מדוייקים, אז הקב"ה עוזר להם. ממש ככה.
תופעה כזו מצאתי גם אצל אחד המהדירים של הדור האחרון, רמ"ה, שהעיד על עצמו (כך שמעתי מרש"א), שמספיק לו להגיע לרמת דיוק של 80 אחוז. משהו כזה. והקב"ה עזר לו. פשוט ככה. למשל, הוא ההדיר איזה פירוש על תפילה, ומתוך כעשרה כתבי יד, מהם משובחים וטובים, הוא "הצליח" לשים את ידו דווקא על כתב היד הגרוע והמשובש ביותר, כשהוא מסתייע בשני כתבי יד אחרים, שגם הם מאוחרים ומשובשים (אך קצת פחות).
מדוע זה קרה לו? מדוע הוא "זכה" לכוון ולנקוט בכתבי היד הגרועים? פשוט מאוד, הוא לא דרש ולא התאמץ אחר הדבר, והקב"ה נתן לו לטעות.
אומרים, שהקב"ה עוזר רק למי שעוזר לעצמו. כך זה גם כאן.

[מה שנכון נכון]

"פורת יוסף" - על הנ"ך (כתב יד). כתב היד שרד אצל קרוב משפחתו הרב יהודה לייב קליינרמן, והוא יצא לאור בשנת תש"ל בירושלים על ידי בנו הרב שמואל קליינרמן בהוצאת לוין-אפשטיין

הספר פורת יוסף על הנביאים הראשונים יצא לאור מחדש ע"י מכון 'זכרון אהרן' - בדף השער נראה שזה י"ל עכשיו לראשונה מכתב יד, אבל נראה שכבר י"ל בשנת תש"ל

נראה שבתש"ל נדפס רק על יהושע.

[גיורא בשמי שמיא]

"פורת יוסף" - על הנ"ך (כתב יד). כתב היד שרד אצל קרוב משפחתו הרב יהודה לייב קליינרמן, והוא יצא לאור בשנת תש"ל בירושלים על ידי בנו הרב שמואל קליינרמן בהוצאת לוין-אפשטיין

הספר פורת יוסף על הנביאים הראשונים יצא לאור מחדש ע"י מכון 'זכרון אהרן' - בדף השער נראה שזה י"ל עכשיו לראשונה מכתב יד, אבל נראה שכבר י"ל בשנת תש"ל

נראה שבתש"ל נדפס רק על יהושע.

ויש אומרים ששמונים אחוז אמת זה מאה אחוז שקר.
מה היה האסון אילו כתבו 'רובה יו"ל לראשונה מכתי"ק' או 'יו"ל בשלמות לראשונה מכתי"ק'? כמה פחות היו מוכרים? הרי חוץ להכורכ/ת (עם כל הכבוד) כולם מכירים את הגהמ"ח.

[מעיין]

בזכרוני שהי' באיזה מקומות חסידיים קצת הסתייגות מפירושו על המדרש, האם נזכר זאת באיזה מקומן, ומאיזה טעם?

[הבטחתי]

יצא כעת לאור פירושו השלם על סידור התפילה בשני כרכים
נמכר ביפה נוף - שכחתי מה שם החיבור.

[אליהו חיים]

יצא כעת לאור פירושו השלם על סידור התפילה בשני כרכים
נמכר ביפה נוף - שכחתי מה שם החיבור.

ערוגת הבושם