קלקל השורה - כמשמעו או כפשוטו ?

[לייביש ווייס]

הנני מעלה לכאן לחו"ר הפורם מאמר שפרסמתי ב"אור ישראל" האחרון, ואשמח לקבל תגובתכם.
כותב ותיק בפורם.

2.JPG (130.03 KiB) נצפה 3389 פעמים

3.JPG (105.37 KiB) נצפה 3390 פעמים

כאן ניתן להורידו בקובץ pdf להמעונין:

קלקל השורה.pdf

(214.3 KiB) הורד 320 פעמים

[איש_ספר]

לפני שהאשכול ידחה לעמוד אחורי.
דברים יפים מאד ובעיקר אמיתיים, כתבת.
רק שהיה ראוי להדגיש שמליצת הש"ך אינה ממש 'כפשוטה' שהרי לא הלבוש 'קלקל את השורה' אלא המדפיס דקראקא, ואילו הלבו"ש נוסחא משבשתא נזדמנה לו כמש"כ שם. בכפילת התודה.

[נוטר הכרמים]

אצטרף כיהודה עוד לקרא לדברים הניתנין למעלה. אכן הארות מסוג זה-מעבר לתועלת התורנית-הלכתית הנשקפת מהן, הרי בהעלותם ע"ג אכסניה זו, תפארת והדר היא לה, מזכה את החברים בדברי תורה מאלפים ומלאי ענין, ואגב כך מרוממתם מעיסוק בזוטות אשר כלא נחשבו.

צלח ורכב בדרכך זו, רבי לייביש, אזור גבורתך כארי, וממך נראה וכן נעשה בס"ד.

[תולדות אדם]

הדברים ברורים ומחוורים ואין מה להוסיף עליהם.

[מתעמק]

לפני שאעיר, אודיע שלצערי לא למדתי מעולם הלכות מקוואות (וכדי בזיון וקצף), כך שאין דברי דלהלן אמורים בוודאות, אלא שאלת תלמיד פשוט הרוצה שיעמידוהו על האמת.
לענ"ד בכל זאת דברי הלבוש צ"ע. הרי דין זה לא חידש מרן הבית יוסף, אלא היא משנה ערוכה במקוואות פרק ז' משנה ו' ובפרק ו' משנה ה'.
גם עיקר דבריו צ"ב, האם זה התשובה ל"כיצד יעשה", כלומר לכתחילה מי שבא לעשות, האם אין יותר נכון שיעשה כפי שהוא במשנה ולא יצטרך למשוך מים חדשים כמלוא הכר והכסת? נכון שכאשר נמצאים במצב של דיעבד, היינו שכבר העלה הכר וכסת ופסל את המים בוודאי שמזהירין אותו "כיצד יעשה" ולא יפסיל את כל המקוה כולה כיון שעל המים האלו אין עוד מה לעשות. אבל כשמזהירין אותו לפני הטבילה, כדין השו"ע והמשנה, הדרך הנכון וברור הוא דרך המשנה. ונראה מזה שהלבוש בהיותו מוצא טעות כזו בשלחן ערוך, וכדי שלא יצטרך להקשות על הבית יוסף ממשנה ערוכה בחר לו לדחוק בלשון השלחן ערוך שכוונתו במצב של דיעבד.
יש להעיר דבר נוסף, שנראה שהלבוש סבירא ליה (על כל פנים כן הוכרח לפסוק על פי דברי השלחן ערוך שניסה ליישבם) שמה שאמרו במקוואות פרק ה' משנה ו' ששק וקופה אין צורך בשפופרת הנוד כי מאחר שכולו נקוב אין המים שאובים כי בטלים למי המקוה, זה דווקא לשק וקופה העשויים מנצרים קלופים (כפירוש הר"ב שם) שהנקבים די גדולים שהמים לא יחזיקו בהם מעמד כל עיקר אלא יזילו בפחות מרגע אם יגביהם מתוך המים, ולכן בהיותם במים הם בטלים לגמרי להמים. אבל בבגד ארוג של צמר וכדומה אכן יופסלו המים משום שאובים. ומנא אמינא לה, ממה שכתב "ומסירן כך מעל המקוה שלא יזלו המים לתוך המקוה ויפסלוהו", שסגנונו "שלא יזלו" מורה שהכוונה לנזילה מתוך הכר והכסת עצמו דרך נקבי האריגה ולא שמדובר על הפיכת הכר וכסת ושפיכת מימיהם, ומזה נשמע שפירש שהכר והכסת הן לאו דווקא של עור אלא ה"ה בשל בגד, ואף בהן נפסלים המים, ויש בהם עוד חשש נוסף שאי אפשר להשמר מנזילות המים הפסולים האלו הפוסלים כל המקוה ולכן צריך להסירן גם "מעל המקוה".

[לייביש ווייס]

ייש"כ לכל המגיבים.

מש"כ איש ספר, אכן נכון וכבר העירנו אחד לזה.
ומש"כ מתעסק, הנה אודות הקושי שיש בכאן על מה שהלבוש לא הלך אחר המשנה, הנה על זה כבר עמדו כמה אחרונים וכמדומה לי שראיתי באור המאיר להרה"ג ר' מאיר פוזען שליט"א שהעיר בזה שם. וגם אני הקטן הסקתי כמסקנתך שכנראה שהלבוש ראה בשו"ע שהמחבר כתב מה שכתב (בדפוס המוטעה) ועל פירש מה שפירש.

ובאתי להוסיף שמצאתי עתה בלבוש החור (או"ח סי' רצ"ו סעיף ב') שהזכיר השו"ע דפוס הזה (שנדפס שנית בשנת ש"מ). http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?147098&BOOKS&page=161
מש"כ שנית הוא דחלק או"ח של השו"ע נדפס לראשונה בקרקא שנת ש"ל, ושנית בשנת של"ח-ש"מ ואז נדפסו גם שאר החלקים דהיינו יו"ד וכו'.
הרי להדיא מצינו בדברי הלבוש שהיה לפניו דפוס ש"מ שבו נמצא קלקול השורה. דוק ותשכח.

[אתנחתא]

לכאורה מן הראוי להעיר בזה על הטיעון הידוע שהעלה הסמ"ע נגד הלבוש שבעת כתיבת ספרו לא עיין במקורות רק הסתמך על המקורות שבב"י ושו"ע. והדבר משתקף בהערה זו.

עוד יש לציין שכמדומה, די בולט הדבר שהש"ך מגן הרבה על הלבוש ומכנה אותו כידוע בשמות הפרטים של ספריו, ובדרך כלל מצילו מטענת הסמ"ע, ואילו כאן הש"ך עצמו העלה ביקורת חריפה.