אוצר החכמה כתב:למה זה מוכיח שהגרי"ס למד קבלה? האם יש שם הערות המוכיחות את ידיעותיו בקבלה.
מהעובדה שהיה ספר הזהר בספרייתו קצת קשה להוכיח שלמד קבלה. מסתבר שהגרי"ס עיין בעת הצורך בדברי זהר שהביאו הפוסקים במקורם
עשוי לנחת כתב:משמח מאוד!
בהנחה שזה 'קבלי' מעבר לסתם זוהר, זה קצת מאמת את דברי הרב וולבה במכתב (אגרות וכתבים ח"א אגרת מט) לגבי העובדה שרי"ס נשאל ע"י ר' שלמהל'ה פיין [הלשם] מדוע אינו לומד קבלה, וענה לו ר' ישראל "מה איכפת לי באיזה רקיע הקב"ה יושב, אני רק יודע ששם יכו בשוטים של אש ומאוד יכאב!", ומבאר שם שאמנם לר' ישראל היתה ידיעה עמוקה בנסתרות אך לא דיבר על זה עם שום אדם וכפי שמעיד עליו תלמידו ר' יצחק בלאזר. ומה שענה כך להלשם שהיה אז צעיר לימים, ור' ישראל היה כבר זקן, היה זה כנראה לרמז לו כי לא הידיעה העיקר אלא היראה.
איש_ספר כתב:על פגישתו של הלשם עם הגרי"ס כתב ר' נתן קמינצקי מאמר מעניין בהמעיין.
מלח הארץ כתב:זה מכבר נתתי דעתי שהמשפט הזה שאמר ר' ישראל יש בו צליל ברור של זלזול בעיסוק בקבלה כעיסוק שאינו מביא לידי יראה או אהבה, ואין שום נפ"מ הבגדרת הספירות השונות וכיו"ב.
אולם אדמו"ר זצוק"ל לא הניח לבניו... אף לא שום ספר... כי לא רצה ליהנות משל אחרים לקנות ספרים, והיה משתמש בספרים שאולים. ולא נשאר ממנו מאומה, כי אם טלית ישן נושן ותפיליו.
משך חכמה כתב:כמדומני שמשפט מסתייג בפן האישי מיוחס גם לחפץ חיים כתגובה לשאלת רבנו הלשם. אבל חושבני שכנראה הכונה היתה להדגיש את הצורך בעיקר בעבדהו ולא להסתפק רק בחלק הדע וכו'. בדור הזה היה הג"ר ישראל אליהו ויינטרויב המעורר הגדול על הענין הזה.
משך חכמה כתב: בדור הזה היה הג"ר ישראל אליהו ויינטרויב המעורר הגדול על הענין הזה.
קרית-ספר כתב:משך חכמה כתב: בדור הזה היה הג"ר ישראל אליהו ויינטרויב המעורר הגדול על הענין הזה.
אגב, הג"ר ישראל אליהו היה מצטט משמו של הגרי"ס אודות הכתוב בזהר, שמשנת ת"ר ואילך נפתחו שערי הקבלה לרבים
מציאות כתב:הכתבה פורסמה בכמה מקומות, מה שמעניין שבאתר קדם לא מצאתי איזכור לכך.
והנה שער הספר המדובר:
קרית-ספר כתב:משך חכמה כתב: בדור הזה היה הג"ר ישראל אליהו ויינטרויב המעורר הגדול על הענין הזה.
אגב, הג"ר ישראל אליהו היה מצטט משמו של הגרי"ס אודות הכתוב בזהר, שמשנת ת"ר ואילך נפתחו שערי הקבלה לרבים
אוצר החכמה כתב:מאיפה לקוחה הכתבה?
למה זה מוכיח שהגרי"ס למד קבלה? האם יש שם הערות המוכיחות את ידיעותיו בקבלה.
מהעובדה שהיה ספר הזהר בספרייתו קצת קשה להוכיח שלמד קבלה. מסתבר שהגרי"ס עיין בעת הצורך בדברי זהר שהביאו הפוסקים במקורם
המתקיף כתב:האם ר"י סלנטר קנה ספרים?
כך מעיד עליו תלמידו ר' איצ'לה בלאזער:אולם אדמו"ר זצוק"ל לא הניח לבניו... אף לא שום ספר... כי לא רצה ליהנות משל אחרים לקנות ספרים, והיה משתמש בספרים שאולים. ולא נשאר ממנו מאומה, כי אם טלית ישן נושן ותפיליו.
בכלל, האם החתימה הכפולה בראש וסוף עמוד השער אינו מחשיד משהו?
אוצר החכמה כתב:ממש לא. המשפט הזה עניינו להחשיב את עניין המוסר וזו כוונתו לכל מי שקורא אותו.
מה איכפת לי באיזה רקיע הקב"ה יושב, אני רק יודע ששם יכו בשוטים של אש ומאוד יכאב!
המתקיף כתב:קריאה פשוטה של המשפט מעלה שהוא לא מייחס ערך לתורת הקבלה שעניינה תיאור השתלשלות העולמות, מהות האינסוף, האצלת פעולותיו של הקב"ה וכיו"ב. הרי לא יעלה על הדעת שהוא היה אומר משפט כזה: "מה איכפת לי מה הדין בשור שנגח את הפרה, אני רק יודע ששם יכו בשוטים של אש ומאוד יכאב!"
גם זו לטובה כתב:מה הנפק"מ אם הגרי"ס עסק בקבלה או לאו ?
אמסטרדם כתב:גם זו לטובה כתב:מה הנפק"מ אם הגרי"ס עסק בקבלה או לאו ?
להוכיח לאלו שאלו ידעו שצדיקי אומתנו מעת האריז"ל עסקו בקבלה שהיא עיקר דתינו.
המעיין כתב:אבל היום אין תורה מבלעדי תורה שניתנה מסיני.
כן הדבר הזה, שהיו הרמב"ם והגאונים לבם רחב כפתחו של אולם והשיגו הרבה מעניינים אלו בחכמתם, אבל לדידן אין נשמת התורה אלא על דרך הקבלה.
המתקיף כתב:המעיין כתב:אבל היום אין תורה מבלעדי תורה שניתנה מסיני.
כן הדבר הזה, שהיו הרמב"ם והגאונים לבם רחב כפתחו של אולם והשיגו הרבה מעניינים אלו בחכמתם, אבל לדידן אין נשמת התורה אלא על דרך הקבלה.
זאת התורה לא תהא מוחלפת. מהיכי תיתי לומר כן? מהו "לדידן"?
המתקיף כתב:המעיין כתב:אבל היום אין תורה מבלעדי תורה שניתנה מסיני.
כן הדבר הזה, שהיו הרמב"ם והגאונים לבם רחב כפתחו של אולם והשיגו הרבה מעניינים אלו בחכמתם, אבל לדידן אין נשמת התורה אלא על דרך הקבלה.
זאת התורה לא תהא מוחלפת. מהיכי תיתי לומר כן? מהו "לדידן"?
המעיין כתב:מה הקשר? חכמת הקבלה ניתנה למשה מסיני. הראשונים שלא נתגלה להם העניין באותה תקופה השיגו דברים לעומקם מחמת שהיה ליבם רחב כאולם, אבל אחרי שחזרה הידיעה הזאת ולבנו צר אין דרך אחרת מבלעדי זאת וז"פ.
המתקיף כתב:המעיין כתב:מה הקשר? חכמת הקבלה ניתנה למשה מסיני. הראשונים שלא נתגלה להם העניין באותה תקופה השיגו דברים לעומקם מחמת שהיה ליבם רחב כאולם, אבל אחרי שחזרה הידיעה הזאת ולבנו צר אין דרך אחרת מבלעדי זאת וז"פ.
לא פקפקתי חו"ח במקור הקבלה מסיני. אבל תורה היא וללמוד אני צריך: הרמב"ם כשאמר "זאת התורה לא תהא מוחלפת" התכוון גם לתורת הקבלה שניתנה מסיני, באופן שאין אפשרות לאדם להאמין בתורה בלי הקבלה?
המעיין כתב:המתקיף כתב:המעיין כתב:אבל היום אין תורה מבלעדי תורה שניתנה מסיני.
כן הדבר הזה, שהיו הרמב"ם והגאונים לבם רחב כפתחו של אולם והשיגו הרבה מעניינים אלו בחכמתם, אבל לדידן אין נשמת התורה אלא על דרך הקבלה.
זאת התורה לא תהא מוחלפת. מהיכי תיתי לומר כן? מהו "לדידן"?
מה הקשר? חכמת הקבלה ניתנה למשה מסיני. הראשונים שלא נתגלה להם העניין באותה תקופה השיגו דברים לעומקם מחמת שהיה ליבם רחב כאולם, אבל אחרי שחזרה הידיעה הזאת ולבנו צר אין דרך אחרת מבלעדי זאת וז"פ.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 474 אורחים