הלל בראש חודש מפני מה?

[זקן ששכח]

מנהג אבותינו בידינו לקרא את ההלל בראשי חדשים.
וטעמא בעי, אמאי נהגו כך?

[איש_ספר]

לפרסם קידוש החודש או זכר לקידוש החודש. [ויש בזה גם בדרושי האר"י שבכת"י].

[זקן ששכח]

לפרסם קידוש החודש או זכר לקידוש החודש. [ויש בזה גם בדרושי האר"י שבכת"י].

כלומר, בשעת קידוש החודש היו קוראים את ההלל?

[איש_ספר]

אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, הלל [טור שצ]

ה. ימים שאין גומרים. בראש חודש אין מצוה לקרוא את ההלל195, שנאמר: השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, והוא אינו מקודש לחג, שאינו אסור בעשיית מלאכה196, ואותה שאמרו ששמונה עשר ימים היחיד גומר בהם את ההלל197, אין הכוונה שבשאר הימים, וראש חודש בכללם, קוראים ואין גומרים, אלא שאין חובה כלל לקרוא198, וגומרים שאמרו מובנו קוראים199, ולא היחיד בלבד, אלא [טור תד] אף הצבור אינו קורא מן הדין, ויחיד שאמרו הוא מפני שכל זמן שאין כל ישראל מתקבצים יחד, אפילו הם כמה אלפים, יחידים נקראים200. ומכל מקום מנהג הוא לקרוא את ההלל בצבור201. בימי האמוראים לא נהגו בקריאת הלל בראש חודש אלא בבבל ולא בארץ ישראל202. הטעם למנהג זה כתבו ראשונים שהוא כדי לעשות זכר לקידוש החודש203 או שיתפרסם הדבר שהוא ראש חודש204, ולכן בני ארץ ישראל לא היו קורים הלל בראש חודש, מפני שהיו מקדשים על פי הראייה, ודי להם בזה, אבל בני בבל קורים, לפי שלא היה להם היכר אחר205. ויש שכתבו שנביאים אחרונים הנהיגו את ישראל לקרותו בראש חודש בדילוג206. ויש שכתבו סמך לזה מן המקרא, שנאמר: הללו הללו שתים עשרה פעמים207, כנגד שנים עשר חודש, וכנגד חודש העיבור כופלים הפסוק כל הנשמה תהלל וגו', ושם נאמר הללו אל בקדשו, והיינו קידוש החודש208. ולפי שאין הקריאה בראש חודש אלא מנהג, קוראים אותו בדילוג209. יש שכתבו טעם להדילוג, מפני שהוא יום כפרה וסליחה על התינוקות שלא תפול אסכרה עליהם210, ודומה לראש השנה ויום הכפורים שאין אומרים בהם הלל211.

195. ערכין י ב; רמב"ם חנוכה פ"ג ה"ז.
196. ערכין שם ורש"י ועי' לעיל: הימים הקבועים, וע"ע ראש חודש.
197. עי' לעיל, שם.
198. תוס' ברכות יד א וסוכה מד ב ותענית כח ב וערכין שם; רא"ש ברכות שם; רשב"א שם.
199. רשב"א ורא"ש שם והוכיחו מק"ש שאמרו ותיקים היו גומרים אותה כו' בברכות ט ב והכוונה קוראים. וע"ע הנץ החמה וע' קריאת שמע שאף שם הרבה פוסקים סוברים גומרים פירושו גמר ממש.
[טור תד] 200. בה"ג סוף הל' לולב; הלכות ראו עמ' 31; הלכות פסוקות לרב יהודאי גאון ע"י ששון ירושלים תשי"א עמ' לז; רי"ץ גיאת ח"ב עמ' ד בשם פסוקות; המנהיג הלל סי' ל; העיטור ח"ב הלל בשם בה"ג; תוס' ברכות יד א ושאר מקומות שלעיל; רשב"א ורא"ש ברכות שם; ר"ן שבת פ"ב וסוכה פ"ד; מחזור ויטרי עמ' 194; או"ז ח"ב סי' תנה, ועוד.
201. תענית כח ב מנהג אבותיהם בידיהם; רי"ף שבת פ"ב; רמב"ם חנוכה פ"ג ה"ז. על הקריאה ביחיד, עי' להלן: היחיד.
202. עי' תענית שם רב איקלע לבבל כו'. ועי' ר"ן שבת פ"ב ד"ה תנא יחיד ובמאירי תענית שם במשנה החמישית ומ"מ חנוכה שם.
203. שמ"ק ברכות יד א; מאירי תענית כח ב.
204. מאירי שם.
205. כפתור ופרח פי"ד הוצ' לונץ עמ' שנז.
206. פי' ר' מיוחס פ' בא, הובא בתורה שלמה שם אות רפז. על הדילוג, עי' להלן.
207. תהלים קנ.
208. ארחות חיים ראש חודש סי' ג; שבלי הלקט השלם סי' קעב ותניא סי' לב ובסוף ס' לקוטי פרדס בשם גאונים.
209. תענית שם; רמב"ם חנוכה שם; טוש"ע רכב ב.
210. עי' תענית כז ב, אבל לא הוזכר שם ראש חודש.
211. לבוש תכב, ועי' לעיל על ר"ה ויוהכ"פ.

-------------------------
לגבי דרושי האר"י, שלא אגנוב דעת הבריות: לא זכיתי עד הנה להיות מצוי בכתבי האר"י הנדפסים וכ"ש אלו שבכת"י. אלא שראיתי ראשי פרקים של הדרוש, בתיאור על כתב היד המופלא הכולל דרושים רבים של האר"י שלא נדפסו עד הנה. ובכללם דרוש הפותח בטעם אמירת הלל בר"ח.
כתב היד עתיד לראות אור בקרוב בקול רעש גדול. ועד כאן התירו לגלות...

[זקן ששכח]

אי"ס, חפשתי בין הר המלל שהעתקת ולא מצאתי טעם וסיבה לקריאת הלל בראש חודש.

[איש_ספר]

... נראה להם כהר.
פעם הבאה נעלה קטעים מהאנצ' כשהם משודרים באומר ובצליל.

[זקן ששכח]

... נראה להם כהר.

תודה לך שבהינף מקש הצבתני בין הצדיקים.
לגופה של שאלה אשמח לקבל תשובה.

[איש_ספר]

אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, הלל [טור שצ]

ה. ימים שאין גומרים. בראש חודש אין מצוה לקרוא את ההלל195, שנאמר: השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, והוא אינו מקודש לחג, שאינו אסור בעשיית מלאכה196, ואותה שאמרו ששמונה עשר ימים היחיד גומר בהם את ההלל197, אין הכוונה שבשאר הימים, וראש חודש בכללם, קוראים ואין גומרים, אלא שאין חובה כלל לקרוא198, וגומרים שאמרו מובנו קוראים199, ולא היחיד בלבד, אלא [טור תד] אף הצבור אינו קורא מן הדין, ויחיד שאמרו הוא מפני שכל זמן שאין כל ישראל מתקבצים יחד, אפילו הם כמה אלפים, יחידים נקראים200. ומכל מקום מנהג הוא לקרוא את ההלל בצבור201. בימי האמוראים לא נהגו בקריאת הלל בראש חודש אלא בבבל ולא בארץ ישראל202. הטעם למנהג זה כתבו ראשונים שהוא כדי לעשות זכר לקידוש החודש203 או שיתפרסם הדבר שהוא ראש חודש204, ולכן בני ארץ ישראל לא היו קורים הלל בראש חודש, מפני שהיו מקדשים על פי הראייה, ודי להם בזה, אבל בני בבל קורים, לפי שלא היה להם היכר אחר205. ויש שכתבו שנביאים אחרונים הנהיגו את ישראל לקרותו בראש חודש בדילוג206. ויש שכתבו סמך לזה מן המקרא, שנאמר: הללו הללו שתים עשרה פעמים207, כנגד שנים עשר חודש, וכנגד חודש העיבור כופלים הפסוק כל הנשמה תהלל וגו', ושם נאמר הללו אל בקדשו, והיינו קידוש החודש208. ולפי שאין הקריאה בראש חודש אלא מנהג, קוראים אותו בדילוג209. יש שכתבו טעם להדילוג, מפני שהוא יום כפרה וסליחה על התינוקות שלא תפול אסכרה עליהם210, ודומה לראש השנה ויום הכפורים שאין אומרים בהם הלל211.

195. ערכין י ב; רמב"ם חנוכה פ"ג ה"ז.
196. ערכין שם ורש"י ועי' לעיל: הימים הקבועים, וע"ע ראש חודש.
197. עי' לעיל, שם.
198. תוס' ברכות יד א וסוכה מד ב ותענית כח ב וערכין שם; רא"ש ברכות שם; רשב"א שם.
199. רשב"א ורא"ש שם והוכיחו מק"ש שאמרו ותיקים היו גומרים אותה כו' בברכות ט ב והכוונה קוראים. וע"ע הנץ החמה וע' קריאת שמע שאף שם הרבה פוסקים סוברים גומרים פירושו גמר ממש.
[טור תד] 200. בה"ג סוף הל' לולב; הלכות ראו עמ' 31; הלכות פסוקות לרב יהודאי גאון ע"י ששון ירושלים תשי"א עמ' לז; רי"ץ גיאת ח"ב עמ' ד בשם פסוקות; המנהיג הלל סי' ל; העיטור ח"ב הלל בשם בה"ג; תוס' ברכות יד א ושאר מקומות שלעיל; רשב"א ורא"ש ברכות שם; ר"ן שבת פ"ב וסוכה פ"ד; מחזור ויטרי עמ' 194; או"ז ח"ב סי' תנה, ועוד.
201. תענית כח ב מנהג אבותיהם בידיהם; רי"ף שבת פ"ב; רמב"ם חנוכה פ"ג ה"ז. על הקריאה ביחיד, עי' להלן: היחיד.
202. עי' תענית שם רב איקלע לבבל כו'. ועי' ר"ן שבת פ"ב ד"ה תנא יחיד ובמאירי תענית שם במשנה החמישית ומ"מ חנוכה שם.
203. שמ"ק ברכות יד א; מאירי תענית כח ב.
204. מאירי שם.
205. כפתור ופרח פי"ד הוצ' לונץ עמ' שנז.
206. פי' ר' מיוחס פ' בא, הובא בתורה שלמה שם אות רפז. על הדילוג, עי' להלן.
207. תהלים קנ.
208. ארחות חיים ראש חודש סי' ג; שבלי הלקט השלם סי' קעב ותניא סי' לב ובסוף ס' לקוטי פרדס בשם גאונים.
209. תענית שם; רמב"ם חנוכה שם; טוש"ע רכב ב.
210. עי' תענית כז ב, אבל לא הוזכר שם ראש חודש.
211. לבוש תכב, ועי' לעיל על ר"ה ויוהכ"פ.

-------------------------
לגבי דרושי האר"י, שלא אגנוב דעת הבריות: לא זכיתי עד הנה להיות מצוי בכתבי האר"י הנדפסים וכ"ש אלו שבכת"י. אלא שראיתי ראשי פרקים של הדרוש, בתיאור על כתב היד המופלא הכולל דרושים רבים של האר"י שלא נדפסו עד הנה. ובכללם דרוש הפותח בטעם אמירת הלל בר"ח.
כתב היד עתיד לראות אור בקרוב בקול רעש גדול. ועד כאן התירו לגלות...

איך עכשיו?

[ירושלמי]

אי"ס, חפשתי בין הר המלל שהעתקת ולא מצאתי טעם וסיבה לקריאת הלל בראש חודש.

הטעם למנהג זה כתבו ראשונים שהוא כדי לעשות זכר לקידוש החודש203 או שיתפרסם הדבר שהוא ראש חודש204,.... ויש שכתבו סמך לזה מן המקרא, שנאמר: הללו הללו שתים עשרה פעמים207, כנגד שנים עשר חודש, וכנגד חודש העיבור כופלים הפסוק כל הנשמה תהלל וגו', ושם נאמר הללו אל בקדשו, והיינו קידוש החודש208

וראה גם כאןשהביאו מהשבה"ל להא די"ב חודש כנגד י"ב "הללו", ובכלל על כל עניני תפילות ר"ח.

[זקן ששכח]

אי"ס, תודה על טרחתך.
לצערי עדיין אין הדברים ברורים אצלי, וכפי ששאלתי בראשונה: האם היה מנהג לקרא את ההלל בעת קידוש החודש? אפילו אם כן, איזה סוג זכר זה אם נקרא הלל בשחרית (מן הסתם, בדר"כ לא היה קדוש החודש על הבוקר, שהרי חיכו לעדים, אח"כ בדקום ורק לאחמ"כ קדשו החודש) ועדיפא לקבוע קריאת הלל במנחה? ועוד שאלות יש כאן, לכן אשמח לקבל טעם ברור.

[איש_ספר]

בחפץ לב. ממולץ שתעיין קודם במקורת החשובים שצוינו כאן, באם לא תמצא בהם כדי שביעה לשאלותיך, נתקדם.

[בור ועם הארץ]

שאלת תם: למה לא לפרש שההלל בא משום שר"ח הוא קצת כעין יו"ט?

[אפרקסתא דעניא]

דברים שכתבתי פעם בנושא זה.


התקשיתי בעניין הלל של ראש חודש. הרי מראש כשתיקנו אמירת הלל, לא תיקנוהו אלא במועדים ועל הצלה מפורענויות, ואף שראש חודש איקרי מועד, לא תיקנו בתחילה לאמרו בראש חודש, וא"כ מה ראו על ככה אלו שהנהיגו לאמרו בראש חודש (שזה מנהג קדום כמבואר בתענית כ')?

ונ"ל דהנה בגמ' בשבת איתא, דכל האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף, ויש בזה כמה טעמים בראשונים (עי' תר"י בברכות, והמאירי הביא ירושלמי שכיוון שאינו מכוון בו יקרא "עשה עצביהם", עיי"ש). אמנם רש"י כתב שנביאים הראשונים תיקנו לאומרה בזמנים מסוימים וזה האומרה תמיד אינו אלא כמזמר שיר ומתלוצץ. בשלמא לשיטות המאירי ועוד מובן מה ההפרש בין זה לבין פסוד"ז, אך לרש"י צ"ע מה ההבדל בין זה לבין פסוד"ז?

העניין הוא דאי אפשר לו לאדם להגיע להתעוררות ולהודאה אמיתית מעומקא דליבא בכל יום, ועל כן זו אמירה סתמית ללא שום משמעות. ואמנם פסוד"ז נתקנו לאומרם בכל יום דבהם העיקר הוא אמירת השבח לפני הקב"ה, וראיה משם "זמרה", דהרי רש"י כתב על האומר הלל בכל יום דזה "כמזמר שיר", וכן זמירות היו לי חוקיך דנענש דוד, משום שזמירות זה חיצוני יותר וא"צ לפנימיות ולהתלהבות בזה. וכן גמרא גמור זמורתא תהא.

והנה מצינו על ברכות הראיה, דלאחר שאמרן פעם אחת, אינו חוזר לאמרן אלא לאחר ל' יום, וחזינן שלאחר חודש מתחדשת ההתפעלות וההתעוררות ושוב ניתן לברך מחדש בהודאה אמיתית.

ונראה דזהו הטעם לאמירת ההלל בר"ח, דהוא לא ניתקן על מועד ולא על נס, אלא להודות ולהלל לקב"ה על עצם בריאת העולם, על טובו הגדול וחסדיו שבכל יום עמנו, ועל הכל. אמנם אם יאמר הלל על זה בכל יום הוא מחרף ומגדף, אך פעם בחודש זה שבח והודאה ולא חלילה להיפך. א"כ הלל דראשי חדשים נתקן להודאה על חסדי ה' וטובו המתמיד. והטעם שדווקא בר"ח כי בו ניכר שהקב"ה הוא המחדש בטובו את העולם, דבמעשה בראשית ניכרת התחדשות בעיקר בלבנה.

ונראה עוד, שהרי נהוג לדלג חלקים מהלל דר"ח, כפי התקנה הקדומה. ויש להבין מדוע מדלגים שני חצאי מזמורים ולא מזמור אחד שלם, וגם מדוע דווקא שני קטעים הללו?
ולדברינו נראה, שהנה הקטע הראשון של "לא לנו" וכו', מדבר על ההבדל שבין ישראל לעמים, והקטע השני של "אהבתי כי ישמע" וכו', מדבר על הצלה מצרות ופורעניות. שני הדברים הללו הם הם המאפיינים של המועדים, שתוכנם הפנימי הוא הבדלה מהאומות וניסי ה'. על כן מדלגים בראש חודש דווקא את שני הקטעים הללו, לומר שסיבת אמירת ההלל היום אינה משום העניינים הללו, אלא משום ההודאה והשבח לקב"ה על טובו המתמיד.

ויש להוסיף, שגם השיר של יום של ראש חודש, מלבד מה שנתקן עקב הפסוק "עשה ירח למועדים", הנה הוא כולל הודאה ושבח נפלא על כל מעשה הבריאה, שכאמור, זה עניינו של יום ראש חודש, הרומז על חידוש הבריאה ועל חסדי ה'. ברכי נפשי את ה' הללויה!

[יאיר]

אי"ס, תודה על טרחתך.
לצערי עדיין אין הדברים ברורים אצלי, וכפי ששאלתי בראשונה: האם היה מנהג לקרא את ההלל בעת קידוש החודש? אפילו אם כן, איזה סוג זכר זה אם נקרא הלל בשחרית (מן הסתם, בדר"כ לא היה קדוש החודש על הבוקר, שהרי חיכו לעדים, אח"כ בדקום ורק לאחמ"כ קדשו החודש) ועדיפא לקבוע קריאת הלל במנחה? ועוד שאלות יש כאן, לכן אשמח לקבל טעם ברור.

"...ולכן בני ארץ ישראל לא היו קורים הלל בראש חודש, מפני שהיו מקדשים על פי הראייה, ודי להם בזה..."

[אתנחתא]

החידוש הגדול והמסחרר על כתב יד חדש של האריז"ל שאם אני מבין נכון מדובר בתוכן מחודש וחדש (ולא עוד וואריציה של הדרושים מתלמיד זה או אחר). והאם זה מרח"וו? ואיפה היה הכתב עד כעת?

[זקן ששכח]

"...ולכן בני ארץ ישראל לא היו קורים הלל בראש חודש, מפני שהיו מקדשים על פי הראייה, ודי להם בזה..."[/quote]
מהיכן הציטוט? ואולי תבאר הכוונה 'ודי להם בזה'?

[נוטר הכרמים]

"...ולכן בני ארץ ישראל לא היו קורים הלל בראש חודש, מפני שהיו מקדשים על פי הראייה, ודי להם בזה..."

מהיכן הציטוט? ואולי תבאר הכוונה 'ודי להם בזה'?[/quote]

מה אירע לך, זקן ששכח. השכחת גירסת ינקותך לקרוא כתב עברי. ראה דברים הניתנים למעלה מא"ת בשם ראשונים כי מנהג קריאת ההללל בר"ח הוא זכר לקידוש החודש או כדי שיתפרסם שהוא ר"ח, ולכן בני א"י שהיו מקדשים ע"פ הראיה, ועושים מעשה קידוש החודש, היה להם היכר וזכר בעצם הקידוש, ולא נצרך ההלל לתכלית הנ"ל אלא לבני בבל. הציטוט האחרון הוא מספר כפתור ופרח לרבי אשתורי הפרחי.

[איש_ספר]

החידוש הגדול והמסחרר על כתב יד חדש של האריז"ל שאם אני מבין נכון מדובר בתוכן מחודש וחדש (ולא עוד וואריציה של הדרושים מתלמיד זה או אחר). והאם זה מרח"וו? ואיפה היה הכתב עד כעת?

אכן כתב היד מכיל דרושים חדשים לגמרי, ומהם מכתיבות מהרח"ו, כתב היד היה ברשות אחד מצדיקי פולין שתורה וגדולה היו על שולחנו, לא ידוע לי על גלגוליו מכאן ואילך עד שנתגלה בשנה האחרונה. כתב היד עתיד לראות אור ע"י גוף מכובד, המתכוון לחגוג את צאת הספר על ידו בארוע מיוחד. נשמע מוזר אבל ככה זה.

[זקן ששכח]

בחפץ לב. ממולץ שתעיין קודם במקורת החשובים שצוינו כאן, באם לא תמצא בהם כדי שביעה לשאלותיך, נתקדם.

השתדלתי לעיין כמיסת הפנאי. לצערי לא החכמתי הרבה יותר, לכן אשוב ואשאל בתוספת הבהרה: כאמור לעיל הוזכר בטעם אמירת הלל בר"ח שהוא זכר לקידוש החודש, ולכאורה יש להבין מפני מה בחרו דווקא באמירת הלל לזכר קידוה"ח? מה קשר יש בין זה לזה? (לבד מכך תמוה שאומרים הלל ורבים אף מברכים על דבר שהונהג לאומרו כזכר לדבר מסויים).

[אתנחתא]

לפלא שבאנצ' התל' יחסו את הטעם של אמירת הלל בר"ח מפני פרסום היום למאירי וכו' ולא ציינו שכך כבר מבואר בהשגת הראב"ד סוף' הל' ברכות.

לזקן,

באם אינך אוהב הטעם של זכר לקידוש החודש, למה אינך מקבל הטעם היפה של הראב"ד "של ראש חדש בברכה תקנוהו כדי לפרסמו שהוא ראש חדש", מכיון שבלי זה היום אינו זוכה לתהודה וביאר הדבר יפה בכפתור ופרח, שכן בבבל לא נהגו בקידוש החודש ולכן צריכים זכר מיוחד (אם כי קצת צ"ע דהלא יש תפלת מוסף וקריאה גדולה ומיוחדת, ומדוע אין זה די?).

לגופו של המנהג זכור לי שבספר של המסבי"ר יש ביאור רחב על ראב"ד זה בחל' א' של ספרו זל"מ.

ולציין שמנהג אי אמירת הלל בר"ח המשיך גם בתקופת הגאונים ואף בקהילת ההארצישראל שבמצרים כפי שמצאו בגניזה - שלא אמרו הלל בר"ח.

[אליהוא]

גם מה שבא"י לא נהגו מהאי טעמא הביאו מכפו"פ ונמצא כבר במקורות הקדומים עי"ש במקו"צ לראב"ד.
אבל באמת במחכ"ת בעל האנצי' כמדומה שבחינם תלו טעם מחודש בשם השיטה (מקובצת) [להר"א אלאשבילי] הנקרא משום מה במהדו' מוה"ק "ריטב"א", וגם הוא כונתו זכר לקידוש החודש שהיו עושים בפרסום להודיע לרבים. ולא זכר לקידוש עצמו דאין לזה טעם וכמו שהעירו כבר.

לא"ס.
הגוף המכובד. מכון חרדי או מוסד מחקרי?
האם אמינות הכת"י ברורה?
ומה אומר על כך מח"ס קבלת האר"י? האם יאלץ להוציא כרך נוסף?

[דרדקי]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?61577&M&page=5
עמ' 5 ועמ' 6.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?61577&M&page=117

[זקן ששכח]

לזקן,

באם אינך אוהב הטעם של זכר לקידוש החודש, למה אינך מקבל הטעם היפה של הראב"ד "של ראש חדש בברכה תקנוהו כדי לפרסמו שהוא ראש חדש", מכיון שבלי זה היום אינו זוכה לתהודה וביאר הדבר יפה בכפתור ופרח, שכן בבבל לא נהגו בקידוש החודש ולכן צריכים זכר מיוחד (אם כי קצת צ"ע דהלא יש תפלת מוסף וקריאה גדולה ומיוחדת, ומדוע אין זה די?).

לא מדובר בענין של טעם ואהבה. פשוט מאד ההסבר של הראב"ד מתקבל על הדעת ומובן בפשטות ואין לי כל תמיהה בדבריו. אבל הטעם השני של זכר לקידוה"ח שאלתי ובקשתי להבינו. אינני מקשה עליו אלא שממש בפשטות לא זכיתי להבין דבריו ועל כך שאלתי.