'שגיון'

[גם זה יעבור]

האם יש מקור בלשון הקודש, ש'שגיון' הוא כמו 'שגעון'?

[ברזילי]

כמדומה שבתנ"ך זו מילה יחידאית (בתהילים, ובלשון רבים בחבקוק) שנלאו מלפרשה. על פי השוואה לשפות שמיות קרובות זה אולי סוג של תפילה.

[גם זה יעבור]

מצאתי באהבת יהונתן על הפטרה של יום ב' דשבועות שמפרש לשון שגעון. (ומכאן ראיה שאין זה עברית, אלא לשה"ק)
אך חפשתי מקור יותר קדום.

[המעיין]

כבר הובא כאן כמה פעמים בפורום שכמעט כל פירושי המילים של מחדשי העברית והאקדמיה נסמכו על חלק משיטות הראשונים והמקרים שלא כן הוא נער יספרם. כך שכל החילוק בין לשון הקודש לעברית הנסמך על הטענה הזו מושתת על בורות גרידא.

(ואם לא נמצא מקור קדום יותר האם המסקנה היא שר' יהונתן אייבשיץ למד עברית ולא לשוה"ק או שמותר לפרש פירוש חדש בפסוק?)

[גם זה יעבור]

ההערה שלי על העברית, היא דרך אגב, ולא מהשאלה.
ולגוף הדברים, אני מסכים איתך.

השאלה היא, נראה שפשוט לרבי יונתן אייבשיץ ששגיון יכול להיות מלשון שגעון, ולא שהוא מחדש פה משהו בשפה.
א"כ האם יש מקור יותר קדום?

[אוצר החכמה]

חיפשתי קצת באוצר וראיתי שחז"ל פירשוהו לשון שגגה (במו"ק) ויש שפירשוהו כמו באהבתה תשגה תמיד. ועיין בלשון הראב"ד סוף הלכות תשובה. אני לא יודע לאיזה שגעון בדיוק כיוון האהבת יהונתן אבל אולי זה באופן הדומה קצת לבאהבתה תשגה תמיד וא"כ זה מקור קצת.

[גם זה יעבור]

חיפשתי קצת באוצר וראיתי שחז"ל פירשוהו לשון שגגה (במו"ק) ויש שפירשוהו כמו באהבתה תשגה תמיד. ועיין בלשון הראב"ד סוף הלכות תשובה. אני לא יודע לאיזה שגעון בדיוק כיוון האהבת יהונתן אבל אולי זה באופן הדומה קצת לבאהבתה תשגה תמיד וא"כ זה מקור קצת.

תודה

[מלח הארץ]

פשוטו של מקרא הוא מדרכי הנגינה והשירה הבלתי ידועים לנו, וכמו מילת 'סלה' שהיא סוג של הפסק מדרכי השירה כמ"ש הרד"ק והיעב"ץ ועוד רביפם [יעויין בדעת מקרא שהרחיבו בזה].