חיבור חדש של הרח"ו מכתב יד מהר"מ די לונזאנו - פרסום ראשון

[איש_ספר]

כאן נרמז בקצרה, viewtopic.php?f=7&t=2608&p=18904&hilit=%D7%94%D7%9C%D7%9C#p18797 ועתה ניתנה הרשות לפרסם. ומפני השבת הקריבה אקצר.

לפני כחצי שנה רכשה הספריה הלאומית שבירושלים כתב יד חשוב לאין ערוך, מכתיבת יד רבי מנחם די לונזאנו, ובו דרושים רבים מתורת האר"י, שהעתיק רמד"ל מכתיבות כמה תלמידים. גולת הכותרת של כתב היד הוא חיבור שלם בלתי ידוע של הרח"ו הכלול בו : 'מהדורה בתרא של סדר האצילות'. סדר האצילות הוא מיסודי תורת רבינו האריז"ל.
סביב כל הדרושים בספר – ובכללם חיבור זה - באים השגותיו והערותיו של מהרמד"ל.

סדר האצילות מחזיק כחמישים דפים מכתב היד (מתוך מאתיים דפים שבכתב היד) והוא עולה ונדפס עתה בהוצאת יד בן צבי ע"י החכם סוב'ר הרזי'ם רבי יוסף אביב"י מחבר ספר קבלת האר"י.

לכבוד רכישת כתב היד עורכת הספריה כנס ובו דברים על מהרמד"ל. כדי לתת מקום לקהל הרחב (ולאו דוקא מתענינים בקבלה) יסובו הדברים סביב מכלול חיבוריו של הרמד"ל ופרקים מחייו.

כאן http://jnul.huji.ac.il/heb/docs/Culture ... 010-11.pdf הודעה על הכנס ומשום מה לא מסופר דבר על תוכן כתב היד.
[אין לראות בדברים משום המלצה להשתתף בכינוס הכולל זמרת נשים, ולא הובא כאן אלא להשלמת הידיעה בלבד].

[אתנחתא]

קודם יש להודות על בשורה טובה

איני יודע מדוע מפרסם דברי תורה ודברי קבלה אלו בהוצאה מדעית ששלומי אמוני ישראל - לא יקנו לעולם.

למי הספר מיועד?? למשה אידל, לבועז הוס ולמשה חלמיש? או לכל יהודי חסיד בן תורה שוחרי פנימיות התורה שיהגו בו? ההתמכרות למדעיות ולהכרה מדעיות, אין לה הגיון כאן. תינח למי שאינו יהודי שומתמ"צ ולימוד הקבלה הינו תחום מקצועי בלבד, אך רי"א? ותינח הספר קבלת האר"י שאופיו מחקרי, אך הדפסת כת"י חדש בקבלה?

(הרי אפילו בעולם אקדמי מעטים שוחרי קבלה בזמנינו והם מקצועות מתות לסתם צעירים שוחרי הייטק)

[בן פקועה]

קודם יש להודות על בשורה טובה.
איני יודע מדוע מפרסם דברי תורה ודברי קבלה אלו בהוצאה מדעית ששלומי אמוני ישראל - לא יקנו לעולם.
למי הספר מיועד?? למשה אידל, לבועז הוס ולמשה חלמיש? או לכל יהודי חסיד, בן תורה, שוחרי פנימיות התורה, שיהגו בו? ההתמכרות למדעיות ולהכרה מדעיות, אין לה הגיון כאן. תינח למי שאינו יהודי שומתמ"צ ולימוד הקבלה הינו תחום מקצועי בלבד, אך רי"א? ותינח הספר קבלת האר"י שאופיו מחקרי, אך הדפסת כת"י חדש בקבלה?
(הרי אפילו בעולם אקדמי מעטים שוחרי קבלה בזמנינו והם מקצועות מתות לסתם צעירים שוחרי הייטק).

ראשית כל, שלומי אמוני ישראל יקנו גם יקנו, בהמוניהם יקנו, כפי שהמציאות מורה והעובדות מוכיחות. אני בטוח, אתנחתא, שתוך כמה ימים נראה גם אותך מתפרץ לחנותו של בייגלאייזין לרכוש את הספר.
שנית, ר' יוסף אביב"י שיחי' הוא יהודי ירא ושלם וחף מכל אקדמאיות, מעולם לא למד באקדמיה ואין לו תואר.
שלישית, גם משה ובועז ומשה לומדים ומשלמים בעד הספרים שהם רוכשים במיטב כספם.
והסיבות לפרסם ספר כגון זה בהוצאה מדעית, רבות הן:
א. לדאבוננו הרב ולשברון לבנו, הוצאה "חרדית" היא ערובה לעבודת טיוח, לא רצינית ולא מדויקת, מה שאין כן ההוצאות שמשאביהן מרובים ויש לכסף מוצא.
ב. להוצאה אקדמית יש אמצעים רבים להתמודד עם הפרת זכויות יוצרים, מגפה שפשתה במחוזותינו. וסביר להניח שאלמלי ההוצאה המדעית, תוך שבועיים היה הספר נדפס שוב בידי חאפר.
ג. יש לשער שלהוצאה מדעית יש מלגות תשלום גדולים יותר מאשר להוצאות חרדיות, או הרווח שעשויה להניב הוצאה פרטית.
ד. בספר הנדפס בהוצאה מדעית יש אפשרות לכתוב בצורה גלויה יותר מאשר בהוצאה חרדית שהקו המנחה שלה היא "ס'פאסט נישט".
ומסתבר שיש עוד כמה יתרונות.

[איש_ספר]

הסיבות לפרסם ספר כגון זה בהוצאה מדעית, רבות הן:
א. לדאבוננו הרב ולשברון לבנו, הוצאה "חרדית" היא ערובה לעבודת טיוח, לא רצינית ולא מדויקת, מה שאין כן ההוצאות שמשאביהן מרובים ויש לכסף מוצא.

יש הוצאות חרדיות המטייחות ויש הוצאות (שמשאביהן גדולים עשרת מונים מיב"צ) המוציאות פרסומים מדוייקים ומהודרים, הרבה יותר מיד בן צבי ולא אכנס לשמות.

ב. להוצאה אקדמית יש אמצעים רבים להתמודד עם הפרת זכויות יוצרים, מגפה שפשתה במחוזותינו. וסביר להניח שאלמלי ההוצאה המדעית, תוך שבועיים היה הספר נדפס שוב בידי חאפר.

אין כאן ענין של אמצעים, אלא שהוצאות שבראשיהם עומדים אנשים שאינם ירא"ש, מביאות את דינהם בפני ערכות של גויים והוצאות תורניות לרוב נשמרות מכך. ואגב, עם כל הערכתי וחיבתי לרב המהדיר שליט"א, אני לא בטוח שיש לו אפשרות למנוע, חוקית (ובטח לא טכנית) מי שיגש לספריה ויעתיק את כתב היד ויפרסמו. [אלא שעבודתו של הרי"א שליט"א אינה הקלדה בעלמא וכמובן, ואין המדובר במי שיעתיק את עבודתו]

ג. יש לשער שלהוצאה מדעית יש מלגות תשלום גדולים יותר מאשר להוצאות חרדיות, או הרווח שעשויה להניב הוצאה פרטית.

הבלים מוחלטים. תשאל מי שהוציא ספר ביב"צ או בבר אילן מה שכר הסופרים. הוצאות חרדיות נדיבות (קרי המכונים הגדולים) הרבה הרבה יותר בשכר ובטח במספר העותקים הניתנים למהדיר.

ד. בספר הנדפס בהוצאה מדעית יש אפשרות לכתוב בצורה גלויה יותר מאשר בהוצאה חרדית שהקו המנחה שלה היא "ס'פאסט נישט".
לא כל ספר חייב להכלל בכלל ההגדרה של ס'פאסט נישט".

ומסתבר שיש עוד כמה יתרונות.

התשובה הפשוטה היא שרבי יוסף שליט"א הוא מאנשי יד בן צבי. ותו לא מידי.

[חכם באשי]

בן פקועה,
מצטער להודיע לך, שאיש ספר צודק בתשובותיו, אחת לאחת, ובמיוחד ב"שכר הסופרים" ש(לא)מקבלים כותביהם.
שח לי אחד שהוציא כמה ספרים בהוצאת בר אילן, שהוא לא קיבל שום שכר על עבודתו, ובנוסף לכך הוצרך לריב עמם על קבלת עשרה עותקים מספרו-שלו! (הם רצו לתת לו רק חמשה!).

[מנחם זאב צוקרמן]

בן פקועה,
מצטער להודיע לך, שאיש ספר צודק בתשובותיו, אחת לאחת, ובמיוחד ב"שכר הסופרים" ש(לא)מקבלים כותביהם.
שח לי אחד שהוציא כמה ספרים בהוצאת בר אילן, שהוא לא קיבל שום שכר על עבודתו, ובנוסף לכך הוצרך לריב עמם על קבלת עשרה עותקים מספרו-שלו! (הם רצו לתת לו רק חמשה!).

תלוי בד"כ מי היוזם להוצאת הספר ושל מי האינטרס.

[חכם באשי]

במקרה עליו כתבתי, היוזם היה ההוצאה עצמה!

[מנחם זאב צוקרמן]

במקרה עליו כתבתי, היוזם היה ההוצאה עצמה!

אינני מבין. אם היוזמה היא של ההוצאה, מדוע על המחבר "להתווכח" על המחיר ועל העותקים המתקבלים? אם אינם מסכימים מראש לדרישותיו - שימצאו להם מחבר אחר; כך מתנהלים יחסי שוק חופשי, בדיוק כמו בשוק הספרים החרדי.

[חכם באשי]

תבין או לא תבין, זו הייתה המציאות!
ואכן, אותו מחבר הוציא לאחר מכן כמה מספריו באופן פרטי, אך נראה לי כי התאכזב.

[תולדות אדם]

לפני כחצי שנה רכשה הספריה הלאומית שבירושלים כתב יד חשוב לאין ערוך, מכתיבת יד רבי מנחם די לונזאנו, ובו דרושים רבים מתורת האר"י, שהעתיק רמד"ל מכתיבות כמה תלמידים. גולת הכותרת של כתב היד הוא חיבור שלם בלתי ידוע של הרח"ו הכלול בו : 'מהדורה בתרא של סדר האצילות'. סדר האצילות הוא מיסודי תורת רבינו האריז"ל.

אבקש להבין האם מדובר בכתבי המהדורות המאוחרות של הרח"ו או מכתיבת התלמידים (כשבד"כ הכונה לשאר גורי האר"י ז"ל ולא תמיד הם תואמים לדברי הרח"ו כידוע דבריו בהקדמתו לשמונה שערים)

כאן http://jnul.huji.ac.il/heb/docs/Culture ... 010-11.pdf הודעה על הכנס ומשום מה לא מסופר דבר על תוכן כתב היד.

גועל נפש! ואולי טוב עשו שלא הזכירו על דף אחד את שמחת תורת נסתר עם לימוד הגותו של ליבוביץ (שלדעתי אפשר לכתוב עליו "שר"י" או לפחות "עפ"ל") [לענ"ד הבאת הקישור לדף היתה מיותרת]

[בריושמא]

על דברי הרב אתנחתא אענה בניחותא ובמתינותא.
א. ספר קבלת האר"י איננו ספר מחקר. לא לחינם הוא פותח בשאלה 'מה אמר האר"י?'. דוק, לא מה כתב האר"י ולא אימתי חי האר"י אלא מה אמר האר"י. אמנם הדרך ארוכה, ורצופה בירורי תלמידים ועורכים וכתבי יד וספרים, אבל תכליתה – פירוש דברי האר"י עצמו.
והכרך השלישי כולו מפרש את קבלת האר"י בפירוש מחודש. הוא מיישב סתירות רבות ומהותיות בין דרושים שונים שלימד האר"י בהבחנה בין שתי בחינות שלמות של מהלך האצילות. הוא מגלה את המשמעות המקורית של סדר האצילות – הנמשל של קבלת האר"י – על פי דברי האר"י עצמו, היא תכלית מבוקשם של המקובלים האחרונים. הוא מסביר כיצד מהלך האצילות כולו הולך להמשיך את שפע החיות והברכה ולגלות את אור העצמות.
הוא גם מראה כיצד דברי האר"י מיוסדים על מאמרים בספר הזוהר (גם דברים שלכאורה לא הובאו להם מקור מספר הזוהר), הוא מברר את המחלוקות היסודיות בין הרמ"ק ובין האר"י במהותו של סדר האצילות, ועוד.
כל אלה מפרשים את סדר האצילות שלימד האר"י, וגופי תורה ויסודי קבלה הם.

ב. שלומי אמוני ישראל נוהגים לקיים דברי הרמב"ם שדרש לשמוע את האמת ממי שאמרה והם קונים ספרים ראויים גם אם יוצאים הם בהוצאות מדעיות. אמנם הם מסתכלים בקנקן אבל בודקים מה שיש בו, ואם נמצא ראוי הם לומדים את תוכנו. עובדה, רוב מוחלט של קוני הספר קבלת האר"י הם חרדים לדבר ה', יראי שמו ולומדי תורתו.

ג. הסיבה שאני מפרסם במכון בן צבי פשוטה היא בתכלית. הם נותנים לי חירות גמורה. בספר קבלת האר"י וגם בספר הנוכחי הם לא שינו וגם לא ביקשו לשנות אות אחת, פסיק אחד ואף לא קוץ של יוד אחת. אני כתבתי את הספרים, סידרתי אותם וגם שלחתים בעצמי אל הדפוס. האם מכיר אתה הוצאת ספרים אחת של שלומי אמוני ישראל, כהגדרתך, שתנהג בצורה זאת?

ד. ר' מנחם די לונזאנו כתב ספרים חשובים ביותר בקבלה, ולא נדפסו. ספר עומר מן שלו נדפס בווילנא אך צונזר קשות. רוב רובו לא נדפס, ורק מעט מזעיר הגיע אל הדפוס. מדוע? הוא השיג על דברי ר' חיים ויטל והתנגד להם בחריפות. כל ההשגות הללו נשמטו מהדפוס הנ"ל. אני מעוניין להוציא לאור מהדורה שלמה של כל כתבי ר' מנחם די לונזאנו בקבלה – עומר מן, פירושים על הזוהר, קונטרסי אמרי אמת. בכל אלה יש השגות חריפות על האר"י ותלמידיו, ובכל אלה העמיד ר' מנחם די לונזאנו שיטה משלו בקבלה.
לב אולם היה לו, ולא חת מפני איש. גדול וענק היה ר' מנחם די לונזאנו. מהדורה שלמה של כתביו צריכה לכלול הקדמה ארוכה שתסביר את המחלוקות היסודיות בינו ובין האר"י ותלמידיו.
וכאן אני שואל את הרב אתנחתא: האם מכיר אתה הוצאת ספרים אחת של שלומי אמוני ישראל, כהגדרתך, שתסכים להוציא לאור את כל כתבי ר' מנחם די לונזאנו בקבלה בשלמותם עם הקדמה ראויה כנ"ל?
אני מחכה להצעתך.

[בריושמא]

כתב הרב איש ספר כי אין אפשרות למנוע ביד מי שיגש ויעתיק את כתב היד ויוציא לאור את תוכנו.
במחילת כבוד תורתו, טעות בידו. כל הרוצה להדפיס חיבור שנמצא בכתב יד כלשהו בספרייה ציבורית חייב לבקש רשותה. וכל מי שיגש לספרייה הלאומית ויבקש להדפיס את חיבורו של ר' חיים ויטל ייענה בשלילה, כי אין היא מרשה לשניים – מפני תקנת השוק וכו' – להדפיס אותו חיבור.
הדפסת כתב יד ללא רשות מן הספרייה המחזיקה בו היא הפרת זכויות, ועל כן יש אפשרות חוקית למהדיר הראשון שקיבל את רשותה של הספרייה למנוע את הדפסה נוספת של החיבור בידי אנשים אחרים.
ומשום עני המהפך בחררה ומשום שארית בני ישראל לא יעשו עוולה בטוחני שתלמיד חכם ומקובל וירא שמים לא יעלה על דעתו להסיג גבולו של מהדיר שעמל חודשים ארוכים יומם ולילה על ההדרת חיבורו של ר' חיים ויטל.

[איש_ספר]

ר' מנחם די לונזאנו כתב ספרים חשובים ביותר בקבלה, ולא נדפסו. ספר עומר מן שלו נדפס בווילנא אך צונזר קשות. רוב רובו לא נדפס, ורק מעט מזעיר הגיע אל הדפוס. מדוע? הוא השיג על דברי ר' חיים ויטל והתנגד להם בחריפות. כל ההשגות הללו נשמטו מהדפוס הנ"ל. אני מעוניין להוציא לאור מהדורה שלמה של כל כתבי ר' מנחם די לונזאנו בקבלה – עומר מן, פירושים על הזוהר, קונטרסי אמרי אמת. בכל אלה יש השגות חריפות על האר"י ותלמידיו, ובכל אלה העמיד ר' מנחם די לונזאנו שיטה משלו בקבלה.
לב אולם היה לו, ולא חת מפני איש. גדול וענק היה ר' מנחם די לונזאנו. מהדורה שלמה של כתביו צריכה לכלול הקדמה ארוכה שתסביר את המחלוקות היסודיות בינו ובין האר"י ותלמידיו.
וכאן אני שואל את הרב אתנחתא: האם מכיר אתה הוצאת ספרים אחת של שלומי אמוני ישראל, כהגדרתך, שתסכים להוציא לאור את כל כתבי ר' מנחם די לונזאנו בקבלה בשלמותם עם הקדמה ראויה כנ"ל?
אני מחכה להצעתך.

צודק החכם בריו"ש שאין הוצאה רצינית שתפרסם השגות על דברי האריז"ל. כבר כתבתי במקו"א כאן שעומר מן אינו ממש צנזורה אלא הדפסת חלק קטן מן הספר (וכמו שעשו מדפיסי ווילנא בברכ"י בחסדי דוד ביפה מראה ועוד ועוד). כמש"כ שם עריכה זו נעשתה בידי הגאון המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי לימים הרב דיפו. החתום שם בשם המנה"ל. ומאידך מעניין שרש"ד מונק פרסם את הקונטרס של מהרמד"ל הנקרא אמרי אמת ובו השגות ע"פ האר"י לספד"צ וכן השגות ע"פ הרח"ו לאידרא (המיוחס לו לשווא). רש"ד מונק כותב בהקדמת הקונטרס שהוא סומך ע"כ שהחיבור נעתק בידי ר' זונדל מסאלנט עי"ש. (מצוי באוצר)].

ראוי לציין שרמד"ל לא חסך את שבט לשונו מאיש ממבוקריו ובהם גדולי הקדמונים כהרמב"ם חובה"ל העקרים וכו' ואצ"ל מרח"ו. אחד ויחיד שההשגות עליו מלוות בלשון של כבוד ה"ה האר"י.

[בן פקועה]

צודק החכם בריו"ש שאין הוצאה רצינית שתפרסם השגות על דברי האריז"ל.

האם גם בספר זה הוטל ספק אם כוונת מחברו היה להדפיסו, כפי שטענו במקום אחר?

viewtopic.php?p=17959#p17959
viewtopic.php?f=7&t=2573
viewtopic.php?f=7&t=357

[איש_ספר]

כתב הרב איש ספר כי אין אפשרות למנוע ביד מי שיגש ויעתיק את כתב היד ויוציא לאור את תוכנו.
במחילת כבוד תורתו, טעות בידו. כל הרוצה להדפיס חיבור שנמצא בכתב יד כלשהו בספרייה ציבורית חייב לבקש רשותה. וכל מי שיגש לספרייה הלאומית ויבקש להדפיס את חיבורו של ר' חיים ויטל ייענה בשלילה, כי אין היא מרשה לשניים – מפני תקנת השוק וכו' – להדפיס אותו חיבור.
הדפסת כתב יד ללא רשות מן הספרייה המחזיקה בו היא הפרת זכויות, ועל כן יש אפשרות חוקית למהדיר הראשון שקיבל את רשותה של הספרייה למנוע את הדפסה נוספת של החיבור בידי אנשים אחרים.
ומשום עני המהפך בחררה ומשום שארית בני ישראל לא יעשו עוולה בטוחני שתלמיד חכם ומקובל וירא שמים לא יעלה על דעתו להסיג גבולו של מהדיר שעמל חודשים ארוכים יומם ולילה על ההדרת חיבורו של ר' חיים ויטל.

לא נתתי דעתי לכך והצדק עמך. ירבה גבולו בתלמידים ולא יבואו מסיגים בגבולו.

[בן פקועה]

התייחסות נרחבת של הרב בריושמא לספרו החדש נמצאת בפורום השכן: http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topi ... 19616#R_10

[תולדות אדם]

התייחסות נרחבת של הרב בריושמא לספרו החדש נמצאת בפורום השכן http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topi ... 19616#R_10

.
משתמשי הספקים החסומים אין להם גישה לשם.
ובכן במטותא אם תוכל להעתיק את הקטע הרלוונטי ולהעלותו לכאן תעשה טובה לכל החסומים.

[אוצר החכמה]

הנה


זהו חיבור שכתב ר' חיים ויטל ולא נודע עד כה.
בחיבור זה סיכם ר' חיים ויטל בקצרה את כל סדר האצילות שקיבל מהאר"י, כלומר כל הדרושים
שעוסקים במהלך ההאצלה ונמצאים בשמונה שערים.
עוד הוסיף כאן ר' חיים ויטל את סדר ההיכלות, שלא נמצא בשמונה שערים.
ר' מנחם די לונזאנו העתיק את החיבור בשלמותו, וקרא לו 'מהדורא בתרא בדרוש אדם קדמאה'.
כוונתו לומר כי חיבור זה הוא המהדורה האחרונה של דרוש אדם קדמון - והיא החמישית במספר.
כיוון שבמהדורה אחרונה זו סיכם ר' חיים ויטל לא רק את דרוש אדם קדמון המקורי אלא
את כל סדר האצילות שקיבל מהאר"י קראנו לחיבור בשם 'קיצור סדר האצילות'.
וכך בשער הספר יימצאו לו שני שמות: 'מהדורא בתרא בדרוש אדם קדמאה' - השם שנתן לו ר' מנחם די לונזאנו,
ו'קיצור סדר האצילות' - השם שנתנו לו אנחנו.


בשם 'מהדורא בתרא' יש שיתוף השמות, וכמה וכמה מהדורות נתכנו בשם זה. על כן צריך זהירות רבה
בבדיקת השם 'מהדורא בתרא'.
לחיבורים שמצא ר' יעקב צמח בירושלים, ולאחדים מהם קרא ר' מאיר פופרש בשם 'מהדורא בתרא' (בעת שערך
את ספר דרך עץ חיים) אין קשר לחיבור שלפנינו. כאן ניתן השם 'מהדורא בתרא' על ידי ר' מנחם די לונזאנו ארבעים
שנה לפני שנתן ר' מאיר פופרש את השם 'מהדורא בתרא' לספרי אדם ישר וקהילת יעקב.
לשאלתך מניין לנו שר' חיים ויטל הוא המחבר ולא אחד מן המקובלים האחרים שחיו באותו דור. תשובה לשאלה
זו כתבתי בהקדמה לחיבור שאורכה 100 עמודים. בהקדמה זו הבאתי הוכחות לכך שהחיבור יצא מתחת ידיו
של ר' חיים ויטל. לא אוכל להביא כאן את ההוכחות הללו כי הן קשורות לתיאור כתב היד כולו, להשגותיו של
ר' מנחם די לונזאנו, ועל כן כל הרוצה יקרא את ההקדמה כולה וימצא בה את מבוקשו.

[תולדות אדם]

ייש"כ רבי אוצר החכמה. ולפי דברים אלו הרי זה דלא כמש"כ עמיתך בריש השאכול "שהעתיק רמד"ל מכתיבות כמה תלמידים" אלא העתיק מכתיבת הרח"ו עצמו.

[איש_ספר]

תולדות. החיבור של הרח"ו שמוציא כעת הרב אביב"י הוא רק רבע מכתב היד שמכיל בין היתר דרושים מכתיבות תלמידים נוספים וחשובים.

[אתנחתא]

במחילה מכבוד הרב. אחרי כל מה שנכתב ולמרות העובדה שיש מאות או אלף יר"ש שאכן יקנו ספר קבלה שנדפס בידי הוצאה חילונית, הרי העובדה היא שטרם מצאתי בשום בית מדרש או אוצר הספרים של שום ישיבה חרדי ספר "קבלת האר"י" ג' חלקים. כלום חולקים על כך? וכי ספק יש בכך שאצל רוב מנין ובנין של החרדים לדבר ה' הספר קבלת האר"י הוא מחוץ לגדר?

קל וחומר הדבר לגבי כתב חדש של תורת האריז"ל האמור להיות שייך לכל יהודי העוסק בתורת הקבלה, שהרי רובם הם מאותו זן שלא מעיינים בספרים שנדפסו בידי הוצאה מודרנית. משום מה איני יכול לראות שיעור ספר מהדורה בתרא החדש שיימסר על ידי (אני נוקט לדוגמא) באחד מבית מדרש לקבלה בימינו. (אני נוקט לדוגמא שמות ידועים של עוסקי קבלה, כגון הרב מורגשטרן למשל או הרב מוטיל זילבר או ממשיכי דרכו של הרב אייזנבך (איני מזכיר מכון אהבת שלום בגלל המתח וכו') או ר' אתמר שוורץ בעל בלבבי וכו') הספר לא ייזכר ולא יישמר אצל שום אחד ממקובלים אלו, זה יישאר נחלת מעטים מאד שאכן מסכימים לקיים תוכו אכל וקליפתו אכל. ההדפסה בהוצאה זו חוסמת את הספר וזה הופך הדבר לנחלת המדע ולא יחידי סגולה שעוסקים בקבלה פנימיות התורה אליבא דנפשם.

הדבר פשוט וחבל שכך.

איני יודע מה המצב של מוסד הרב קוק כיום (הוא עדיים בית הוצאה רציני?), אך פעם בוודאי יכלו להדפיס במוסד הרב קוק ספרים ללא צנזורה.

נ.ב. לא באתי לדון בדיוק ממש על אופיו של הספר קבלת האר"י, בכללות נקטתי שזה מחקר (כמובן יש שיאמרו שסוג הניתוח של 'קבלת האריז"ל לפי התחקות' כל החומר לשרשיו ולגורמיו - הוא הוא מחקר מדעי לעומת ביאור תורני שמתמקד בתוכן בלבד ללא התחקות אחרי הנדבכים וההתפחתות והיחוס) , וברצוני לומר שאין כאן טכסט חדש של כתבי קבלה המיועד לכל מקובל, אלא למי שמעוניין לדעת מהי דעתו של הרב יוסף אביב"י על קבלת האריז"ל. תודה לי שלא כל אחד מחוייב לדעת או לקבל את דעתו של הרב י"א בתחום זה, עם כל העבודה המופלאה וזה אכן מופלא ממש, הרי הבנות רבות לקבלה ומפתחות רבות לה, והמחבר יכול להדפיסו איפה שלבו חפץ, אך כאן הרי זה טכסט בסיסי, ולא "ביאור", וההדפסה חוסמת את הספר בפני רוב אלו החיים ונושמים את הקבלה. (וברי לי (ואין זה שמא) שאלמלי "קבלת האר"י" היה נדפס בוהצאה נייטרלית היתה תפוצתו גדולה ומקובלת לאין ערוך, אך זכותו של המחבר בעצמו לקבוע את הדפסת ספריו כפי אוות נפשו) (זכיות שאני מדבר כאן אינו זכיות הלכתיות ליגאלית, אלא על זכיות מוסרית נימוסית כמי שיש לו נכס כלל ישראלית -הכתוב מדבר.

[בן פקועה]

המצב אותו מתאר אתנחתא בטוב דעת, נוגע ללב ומעורר מחשבה. אמנם השאלה היא, האם דווקא שיקולים "ציבוריים" (ואולי "מוסריים") צריכים לעמוד לפני המהדיר, או שמא טובתו שלו ושל ספרו - כפי שנתבארו הטעמים לעיל?
הרי אם לא היו כאן שיקולי-נגד, היתה טענתך מדין "זה נהנה וזה לא חסר", אבל כאן "זה וזה חסר"!
דוגמא קלה לשבר את האוזן: אני מתאר לעצמי שאילו שו"ע הרב שהוהדר מחדש לאחרונה היה נדפס שלא בהוצאת קה"ת, רבים מבין שונאי חב"ד ישמחו לרכשו במקום מהדורת עוז והדר. האם שיקול זה מצדיק את הדפסתו בהוצאה נייטראלית?

[נוטר הכרמים]

המצב אותו מתאר אתנחתא בטוב דעת, נוגע ללב ומעורר מחשבה. אמנם השאלה היא, האם דווקא שיקולים "ציבוריים" (ואולי "מוסריים") צריכים לעמוד לפני המהדיר, או שמא טובתו שלו ושל ספרו - כפי שנתבארו הטעמים לעיל?
הרי אם לא היו כאן שיקולי-נגד, היתה טענתך מדין "זה נהנה וזה לא חסר", אבל כאן "זה וזה חסר"!
דוגמא קלה לשבר את האוזן: אני מתאר לעצמי שאילו שו"ע הרב שהוהדר מחדש לאחרונה היה נדפס שלא בהוצאת קה"ת, רבים מבין שונאי חב"ד ישמחו לרכשו במקום מהדורת עוז והדר. האם שיקול זה מצדיק את הדפסתו בהוצאה נייטראלית?

.

לענ"ד גם ממקום שבאת, נראה כי הדעת נוטה כי השיקול של הפצת המעינות חוצה נוטל חלק בראש.

ברם, בנידון דנן, כפי שהיטיב להגדיר אתנחתא ברוב ניחותא, הרי בההדרה כזו עיקר חסר מן הספר, הרי שולחן והרי סכין וכו' ואין לגדולי המקובלים מארי דרזין פה לאכול.

למי יועד ספר זה, למציצים ונפגעים, לחוקרים מנוכרים, לאנשים אשר לא נאמנה את א'ל רוחם? (ולא שח"ו כל הלוקחים אל ביתם מסוג זה, מדובר רק על הבמה הציבורית, בתי עקד ואוצרות הספרים של מרכזי התורה, ישיבות המקובלים ללימוד חכמת האמת ועוד)

גם אם צנזורה מסוג זה ביטולה של תורה היא, העממת זוהרו של הזהב והכתם הטוב, מוטב כי יאותו לאורו הבוקע מבין החרכים אלו הראויים לו, ולא יוכת שער במקום שאיה וצלמוות, חושך ולא סדרים.

אם לא לעת כזאת נאמר-עת לעשות לה' וגו'.

[בן פקועה]

יסלח לי הנוטר ונוקם אם מרוב נטירה ומלל לא הצלחתי להבין מה המסקנה למעשה העולה מן הנדרש "עת לעשות לה' הפרו": האם לשם לימוד חכמת האמת מותר בדוחק להכניס ספר שמוטבע על כריכתו רח"ל שמו של אותו רשע ב"צ שר"י, או שלשם אי הכנסת ספר שמוטבע על כריכתו רח"ל שמו של אותו רשע ב"צ שר"י מותר בדוחק לוותר על לימוד חכמת האמת?

[אתנחתא]

השוואה לש"ע הרב אינה מן העניין כלל מסיבות רבות מאד. ואתה יכול לחשוב לבד, ואם אינך יכול אני מוכן לפרט (רק שאני מרגיש שזה גרירה לתחום שאיני רוצה לדון בפורום זה).

אפרט כמה עבורך בהנחה שאינך בא לקנתר.

1)לפועל רוב ספרי קהת מצויים במרבית בתי מדרש חרדיים מכל החוגים, מאידך איני מכיר אף בית מדרש תורני שיש לו ספרי מגנס ובן צבי וכו'.

2) הרי לכל הוצאה יש כמה שונאים, ומה נעשה אם כן? ואין לדבר סוף.

3)שו"ע הרב הינו רק מהדורה אחת של השו"ע ואילו כל יהודי יש לו השו"ע הרב מדפוס ראשון ואילך כולל עוז והדר. (והרי פשוט שקהת הוציאה השו"ע לעשות כסף, ומה בדיוק יעשו שקהת לא יוציאו לאור בכדי שיקנו יותר? וכיצד אמורה קהת לעשות כסף? זה פשוט חסר הגיון)

4)הרי שונאי חב"ד, ישנאו מהדירי השו"ע שהם חסידי חב"ד וכותבים הערותיהם מנקודת ראות חסידי חב"ד, כלום חותם הקהת משנה? (ומה יעשו שהמהדירים הם חסידי חב"ד, איני מבקש שאביבי לא יהיה המהדיר).

5)ומה בכלל נראה לך שבגלל שאני חסיד חב"ד אז כל ההחלטה של מפעל קהת מקובל עלי שלכן אתה מקשה עלי מקהת?

ועוד טעמים רבים, עד שאין שום הגיון בהשוואה זו.

שמע, איני בא בקנאות לטעון נגד ההדפסה שם, אני רק מהרהר בקול רם שחבל שזה ייתקע בתוך מהדורה בלתי מקובלת והדברים לא יעלו על שלחנם של לומדי תורה. וזהו. וכעת כשם שמצוה וכו' כך מצוה וכו'.

[בור ועם הארץ]

דוגמא קלה לשבר את האוזן: אני מתאר לעצמי שאילו שו"ע הרב שהוהדר מחדש לאחרונה היה נדפס שלא בהוצאת קה"ת, רבים מבין שונאי חב"ד ישמחו לרכשו במקום מהדורת עוז והדר. האם שיקול זה מצדיק את הדפסתו בהוצאה נייטראלית?

[כיון שהוזכר כאן, איני יכול להתאפק לדרוש בשבחו של הוצאה מפוארת זו, אשר בה פרשו דברי ש"ע הגר"ז כשלחן ערוך לפני הלומדים. מאידך הוצאה האחרת הנזכר מלאה בשיבושים וטעויות אף חדשות שלא היו בדפוס הישן].
לגוף הדברים, אפילו דוגמא קלה אין כאן, ופשוט.

[בן פקועה]

אכן ההשוואה אינה נכונה, ואני חוזר בי (דוגמא קלה יש). אבל אתה נטפלת להשוואה במקום להתייחס לעיקר. השאלה פשוטה: האם טובתו של המהדיר גוברים על טובתו (העדפתו המפונקת?) של ציבור מסוים? האם בשעת ההדרת ספר יש לקחת בחשבון שיקולים זרים (דהיינו, אינם נוגעים לא לספר ולא למהדיר אלא לציבור שאינו בעל השקפה זהה לשל המהדיר)?
ולעצם הענין, הרי מדובר בציבור די שולי, שמחד גיסא יש לו בעיה רצינית להשתמש בספר שיש עליו חותמת של יד בן צבי, ומאידך גיסא אין לו כל בעיה להכניס לבית המדרש ספר שהוהדר ע"י ר' יוסף אביב"י. בוא נודה על האמת.

[נוטר הכרמים]

יסלח לי הנוטר ונוקם אם מרוב נטירה ומלל לא הצלחתי להבין מה המסקנה למעשה העולה מן הנדרש "עת לעשות לה' הפרו": האם לשם לימוד חכמת האמת מותר בדוחק להכניס ספר שמוטבע על כריכתו רח"ל שמו של אותו רשע ב"צ שר"י, או שלשם אי הכנסת ספר שמוטבע על כריכתו רח"ל שמו של אותו רשע ב"צ שר"י מותר בדוחק לוותר על לימוד חכמת האמת?

.

מסופקני בנה של פקועה אם אתה מאלו שנצטוינו לענות להם כאיולתם או להחריש.

ברם, תמיהני למה מפני כל 'נטירה בת זוזא' פרצת לך פרץ? משום מה עקרונות הדמוקרטיה וחופש הביטוי המקודשים פוסחים על העמדת דעה שמרנית/מסורתית המקובלת בבתי המדרש מכל סוג שהיא, ולו תהא שקולה ומתונה.

איני סבור שנטירתי היא ברת זוזא בעבורך לתהות על כוונתי, ואני ברורות דברתי. מילותי מכוונות למבינים את דברי, ולא למבקשים תואנה וטענה, וכלשונך 'מהומה על לא מאומה', ועתה הניחה לי ואדברה!

[בריושמא]

ניבא הרב אתנחתא ולא ידע מה ניבא:
הוא נקב בשמותיהם של מקובלים גדולים וחשובים
שקנו את הספר קבלת האר"י, ואף הודיעוני על כך...
ובשינוי לשון מלשונו של אתנחתא אכתוב:
הספר גם ייזכר וגם יישמר אצל 'שום אחד ממקובלים אלו'.

[איש_ספר]

והנה שער הספר באדיבות הרב המחבר שליט"א

[בראנסוויל]

ר' מנחם די לונזאנו כתב ספרים חשובים ביותר בקבלה, ולא נדפסו. ספר עומר מן שלו נדפס בווילנא אך צונזר קשות. רוב רובו לא נדפס, ורק מעט מזעיר הגיע אל הדפוס. מדוע? הוא השיג על דברי ר' חיים ויטל והתנגד להם בחריפות. כל ההשגות הללו נשמטו מהדפוס הנ"ל. אני מעוניין להוציא לאור מהדורה שלמה של כל כתבי ר' מנחם די לונזאנו בקבלה – עומר מן, פירושים על הזוהר, קונטרסי אמרי אמת. בכל אלה יש השגות חריפות על האר"י ותלמידיו, ובכל אלה העמיד ר' מנחם די לונזאנו שיטה משלו בקבלה.
לב אולם היה לו, ולא חת מפני איש. גדול וענק היה ר' מנחם די לונזאנו. מהדורה שלמה של כתביו צריכה לכלול הקדמה ארוכה שתסביר את המחלוקות היסודיות בינו ובין האר"י ותלמידיו.
וכאן אני שואל את הרב אתנחתא: האם מכיר אתה הוצאת ספרים אחת של שלומי אמוני ישראל, כהגדרתך, שתסכים להוציא לאור את כל כתבי ר' מנחם די לונזאנו בקבלה בשלמותם עם הקדמה ראויה כנ"ל?
אני מחכה להצעתך.

צודק החכם בריו"ש שאין הוצאה רצינית שתפרסם השגות על דברי האריז"ל. כבר כתבתי במקו"א כאן שעומר מן אינו ממש צנזורה אלא הדפסת חלק קטן מן הספר (וכמו שעשו מדפיסי ווילנא בברכ"י בחסדי דוד ביפה מראה ועוד ועוד). כמש"כ שם עריכה זו נעשתה בידי הגאון המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי לימים הרב דיפו. החתום שם בשם המנה"ל. ומאידך מעניין שרש"ד מונק פרסם את הקונטרס של מהרמד"ל הנקרא אמרי אמת ובו השגות ע"פ האר"י לספד"צ וכן השגות ע"פ הרח"ו לאידרא (המיוחס לו לשווא). רש"ד מונק כותב בהקדמת הקונטרס שהוא סומך ע"כ שהחיבור נעתק בידי ר' זונדל מסאלנט עי"ש. (מצוי באוצר)].

ראוי לציין שרמד"ל לא חסך את שבט לשונו מאיש ממבוקריו ובהם גדולי הקדמונים כהרמב"ם חובה"ל העקרים וכו' ואצ"ל מרח"ו. אחד ויחיד שההשגות עליו מלוות בלשון של כבוד ה"ה האר"י.

בספרו שתי ידות חלק הנקרא "דרך חיים" מתנצל את עצמו ע"מ שחולק על גדולים, וז"ל "אע"פ שחייב אני בכבוד שחלקתי עליהם, מכל מקום אני והם חייבין בכבוד האמת", וכו' וכו', וכדאי ללמוד את כולו בפנים.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=165