אור הנעלם לר' ירוחם אלטשולר

[איש_ספר]

בקובץ סיני פרסם רי"ל מימון בהמשכים חיבור של ר' ירוחם אטלשולר אב"ד באדקי שבליטא, הכולל שינו"ס מגמ' כת"י שהיה לפניו בתוספת בירורים העולים מתוך השינו"ס. והם מלמדים על היותו ת"ח מופלג. (כמו"כ נזכר שמו בתארים מופלגים בעמודי אור, כמובא בפתיחה שם).
באוצר ישנו קובץ בו נאספו כל החלקים, כנראה ע"י עובדי יד הרב הרצוג כאן.
בחיבור ישנם שינו"ס יחודיים שאין להם חבר בשום מקום, לא בדקתי באופן שיטתי, אבל כמה מקומות ראיתי.
האם מישהו בירר את "טיבו" של החיבור?
בספרו של הרי"ש שפיגל (המצוי עתה באוצר) ישנה התייחסות מעטה לחיבור, ושם מובא כי בגמרא שלימה של ר"ב נאה, נכתב שלפני ר' ירוחם לא עמד כת"י של גמרא אלא מחברת של חילופי נוסחאות. וא"י ע"ס מה.

[יצג]

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616

[איש_ספר]

יש"כ. בח"ח חסום לי, אם מישהו לא יעלה, אזדמן למקום שיש גישה.

[סכינא חריפא]

הש"ס הנעלם של בעל אור הנעלם

ב"סיני" תשג-ה התפרסם בהמשכים חיבורו של ר' ירוחם אלטשולר ז"ל אב"ד באדקי, בשם "אור הנעלם" (השם מזכיר את "אור הגנוז" שבתוספתא) ומתכונתו: שינויי נוסח בגמרא על פי "ש"ס כתב יד" שהיה בידו [ולפעמים קורא לו "נוסח אור הנעלם"], ועליהם ביאוריו של ר' ירוחם הנז', שרובם נסובו לבאר - כמה לא מפתיע - עד כמה שינויי הנוסחאות שופכים אור חדש על הבנת הסוגיה ומסלקים חבילי קושיות והתחבטויות של הראשונים. או שמביא בשם "אור הנעלם" גירסא התואמת להפליא לגירסת הערוך ומביע שמחתו על ההתאמה ומבאר עדיפות גירסא זו.

החיבור נדפס כאמור בהמשכים עמ"ס: ברכות שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה מגילה יבמות סוטה נזיר סנהדרין. באוצר החכמה מופיע "אור הנעלם" כחיבור בפני עצמו הכולל 90 עמודים - לקט מצולם מתוך הפרסומים בסיני, עם דף שער בכתב יד.

ולפי שבכל פעם שנזדמן לי נוסח של "אור הנעלם" לא מצאתיו בכתבי היד ובדק"ס , וכמו"כ מוזר בעיני שלפני כמאה וחמישים שנה היה לאותו רב ש"ס בכתב יד הכולל לכה"פ י"א המסכתות שהוא דבר בלתי מצוי כמעט, ועל טיבו ומתכונתו לא הודיענו דבר ולא שמענו (עכ"פ אני הק') דבר מעולם, וכולל מבחר של מסכתות הנלמדות, וכאמור בדרך כלל גירסאותיו "מאירות את העיניים", עלה בי החשד שמדובר בתעתוע. אך "לא ראינו אינה ראיה", ולא בדקתי את שינויי נוסחותיו באופן שיטתי אלא ככל שהזדמן לי דרך לימודי. לפיכך אמרתי להציע השאלה לפי החכמים דכאן אולי הדברים ידועים ועתיקים וכבר עמדו והצדיקו את הצדיק (אכן מזכיר את הצב"א) או להיפך.






תוקן על ידי צלצח ב- 06/09/2009 21:26:27




דווח על תוכן פוגעני
צלצח

מנותק

נשלח ב-6/9/2009 22:48 לינק ישיר

נידון בספרו של הרב פרו' שפיגל. עמודים בתולדות הספר העברי, ובאדיבותו הרבה מובאים דבריו בכאן:

[בשיחה פא"פ שמעתי ממנו כי גם ליבו נוטה כי מדובר במעשה תרמית אלא שמחמת הזהירות הציג את העובדות בלבד ונתן לקורא הנבון לשפוט בעצמו]


א. ר' ירוחם אלטשולר וספרו אור הנעלם

כמעט ואין בידינו פרטים על ר' ירוחם. ידוע כי הוא היה אבד"ק באדקי. ר' יחיאל העליר, בעל שו"ת "עמודי אור", כתב עליו שבחים מרובים.[1] גם ר' שמואל שלמה זלמן, שנשא עליו הספד, אמר עליו שבחים דומים.[2] ר' ירוחם השאיר אחריו כמה חיבורים. אחד מהם הוא "אורות מאופל", שהוא ספר חידושים לתלמוד בבלי.[3] בספר זה הוא "מברר ומלבן בדברים קרובים לפשט ולאמתתה של תורה את הנוסחאות העתיקות מש"ס כתב יד שהיה נמצא בבית גנזיו". לנוסחאות אלו הוא קורא "אור הנעלם". על פי נוסחאות אלו "יסורו מרבית הקושיות אשר עמדו עליהן רבותינו הראשונים, והיה העקוב למישור, וכן ינוחו על פיהם כמה פסקי הרמב"ם התמוהים".[4] עד עתה נדפסו הערותיו "אור הנעלם" על מסכתות ברכות, שבת, פסחים ועוד כמה מסכתות מסדר מועד.[5] במרבית ההערות לא הסתפק ר' ירוחם רק בהצגת נוסח כתב היד, אלא הוא דן בסוגיה, ומסביר מה החשיבות של נוסח כתב היד. אבל יש מקרים בהם הוא מסתפק רק בציון הנוסח שבכתב יד, ואינו מוסיף כל הערה.
אולם כמות החילופים שהביא מכתב היד, היא מעטה ביותר. לדוגמה, בכל מסכת ברכות הוא מביא אחד עשר חילופים. ברור שזו כמות אפסית. היה מקום לומר כי הוא הביא רק את החילופים שלפיהם יש לו הערות למדניות באותה סוגיה, אלא שכאמור, יש בין החילופים גם כמה חילופים שהביא, וללא כל הערות. לפיכך נראה לומר, כי כתב היד לא היה ברשותו באופן קבוע, אלא הוא ראהו במקום מסוים, ורשם לעצמו כמות מסוימת של חילופים. אפשר גם שמישהו מסר לו רשימה של חילופים, וכתב היד לעולם לא היה לנגד עיניו.[6] נמצא שר' ירוחם פתח רק פתח זעיר לתקופה חדשה של התיחסות לחילופי נוסחאות, בהשוואה לחכמים שעשו זאת אחריו. זאת ועוד, ר' ירוחם לא השפיע על הבאים אחריו, שהרי מפעלו לא נתפרסם, אבל בכל זאת דומה ששמורה לו זכות ראשונים.


[1] בתשובותיו סי' יא: "רב רחימאי הרב המאור הגדול המפורסם החריף ובקי, סיני ועוקר הרים, אושר השלמים, כליל המדעים, איש חמודות כש"ת מ' ירוחם נ"י אב"ד דק"ק באדקי".
[2] בשער ספרו יגון לב, וורשא, תרי"ט. הספר הוא ההספד שר' שמואל שלמה זלמן, נשא עליו. בתוך הספר אתה מוצא שבחים נוספים על ר' ירוחם.
[3] חיבוריו היו בידי רי"ל הכהן פישמן–מימון. בקובץ "אזכרה" לזכר הגרא"י קוק, ירושלים, תרצ"ז, בחלק ג, עמ' נ, כתב הרי"ל פישמן–מימון, את הפרטים המעטים הידועים עליו, שכתבתים בפנים, וכן מנה את חיבוריו.
[4] כן נכתב על שער הספר, על פי העתקתו של רי"ל פישמן–מימון, בהערה הקודמת.
[5] רי"ל פישמן–מימון, סיני יב (תש"ג), עמ' קמה–קפ. כרך יג, עמ' ע–עג; קכט–קלו; רסב–רעא. כרך יד, עמ' ט–יא. כרך טו, עמ' ח–טו; קצ–ריא.
[6] גם רמ"מ כשר, גמרא שלמה מסכת פסחים, ירושלים, תש"כ, מבוא, עמ' ו, הערה 2, סבור כי לא היה בידי ר' ירוחם ש"ס כ"י, אלא "היה בידו קונטרס של שינויים מכת"י של ש"ס, או שהיו כתובים על גליון הש"ס שלו, כמו ששכיח בכמה גמרות של דפוסים עתיקים".








תוקן על ידי ספרא_וסיפא ב- 06/09/2009 23:23:03




דדווח על תוכן פוגעני
ספרא_וסיפא

מחובר
נשלח ב-6/9/2009 23:49 לינק ישיר

כמדומה שהמובא בהערה 6 מ(רמ"מ כשר) [ר' ברוך נאה?] מקהה במקצת את חומר התמיהה.
מחיפוש קל בגוגל ספרים עולה כי גם בספר 'משנה ראשונה בתלמודם של תנאים אחרונים' ע' 279 הע' 90 פקפק בגרסאות אלו. וכן בספר 'כת"י תמני למסכת סנהדרין וכו' מאת מרדכי סבתו ע' 23.



דדווח על תוכן פוגעני
אליהוא

מנותק
נשלח ב-8/9/2009 00:54 לינק ישיר

בדקתי את הדוגמא הראשונה שמביא 'אור הנעלם' מברכות דף ט. בגמרא שם כתוב כך "ולא זו בלבד אמרו אלא וכו'. ורבן גמליאל מי קאמר עד חצות דקתני ולא זו בלבד אמרו? הכי קאמר להו רבן גמליאל לבניה: אפילו לרבנן דקאמרי עד חצות - מצותה עד שיעלה עמוד השחר, והאי דקא אמרי עד חצות - כדי להרחיק אדם מן העבירה." לדברי ר"י אלטשולר גירסת כתב היד מוסיפה לאחר הקטע הזה את המילים שהרי לא זו בלבד אמרו כו'.
כאן יתכן אולי שנתחלף [למעתיק כתב היד, או לר"י אלטשולר כשקרא אותו או ההגהות שהועתקו ממנו] סיום הקטע הקודם שגם הוא מסתיים במילים 'כדי להרחיק את האדם מן העבירה', ואחר זאת מתחיל 'ולא זו בלבד אמרו'. כפי שהוא בקטע שהעתקתי. ממילא יתכן שיש כאן רק טעות
מכל מקום, הגירסה שציטט רי"א אלטשולר 'שהרי לא' - אינה נמצאת בשום מקום, ושמא זה 'שיפוץ' או הוספה של מילה שלו כדי להבהיר את כוונתו, שהמשפט 'לא זו בלבד' הוא נתינת טעם: שהרי לא זו בלבד אמרו.

ההגהה השניה היא בדף יט, שם נאמר "אמר רבי יהושע בן לוי: בעשרים וארבעה מקומות בית דין מנדין על כבוד הרב, וכולן שנינו במשנתנו", 'אור הנעלם' מוחק את המילים 'על כבוד הרב', וטעמו מבואר, שכן מיד בהמשך מביאה הגמרא שאחד המקומות שמנדין בהם הוא המזלזל בנטילת ידים, ומה ענין כבוד הרב לכאן?
ארבעה כתבי יד ודפוס שונצינו גורסים כולם 'על כבוד הרב' [תכנת עדי נוסח]. כך גם כמעט כל המקורות לפי חיפוש שערכתי בפרוייקט השו"ת, אך מעניין! בהלכות גדולות (הלכות ברכות סי' א' פרק ו) הגירסה היא כפי שטוען 'אור הנעלם': "מאן דמזלזל בנטילת ידים בר נידוי הוא דא"ר יהושע בן לוי בעשרים וארבעה מקומות בית דין מנדין וכולן שנינו במשנתינו".
קשה לקבל שבעל אור הנעלם ראה את הבה"ג ומשם העתיק, שכן מדוע לא 'הסתייע' ממנו?

הוספה שלמה שלו בדף כט.: לא מופיעה בשום כתב יד [ואגב, ההוספה הזאת - בחלקה היא מימרא שמופיעה בדף לג. בתחתית העמוד, ובחלקה מילים שלא מופיעות בשום מקום.



דדווח על תוכן פוגעני
גרעינוב

מחובר
נשלח ב-13/9/2009 13:19 לינק ישיר

תודה לכל המשיבים

ספרא
דומה כי ריש"ש סמך יותר מדי על תבונת הקורא. אני הק' למשל, אילו הייתי רואה דברי ריש"ש טרם ראותי את החיבור עצמו, היו אלה משכנעים אותי שכנראה אין פקפוק.
אבל עתה שהתרשמותי הראשונה היתה מ"אור הנעלם" גופא ללא הקדמות, נראה לי יותר דשפיר אית לן למיתנייה בהדי "יש נוכלין".

גרעינוב
מסתמא לא ראה דברי בה"ג, אלא תיקן מדעתו כניסוח הנוח לו.
[כפי שעשה בארות המים ברש"י ותוס'. אם כי ללא המצאה של "כתב יד".]

ועוד הערה: תראו באיזו קלות נפתה המלומד רי"ל מיימון לזכות את הציבור בהאי מרגניתא טבא ללא בדיקה, ולא השאיר את ר' ירוחם בעלמא דאיתכסיא הראוי לו. לעומ"ז רתיעתו של החזו"א מכתב"י נראית הגיונית יותר.




דדווח על תוכן פוגעני
צלצח

מנותק
נשלח ב-13/9/2009 14:44 לינק ישיר

"רתיעתו" של החזו"א אין ענינה לכאן היות והוא "נרתע" אף מכת"י קיימים, ולא רק מכת"י עלומים כגון דא.
אגב אינני יודע מדוע אתה מייחס את החיבור דוקא לאותו רב חשוב, ומדוע לא תפקפק בעדותו של רי"ל מימון שכידוע לאו מגברא דווקנא הוא. או למאן דהוא באמצע.



דדווח על תוכן פוגעני

[איש_ספר]

יש"כ. (שכחום חזרום ויסדום...).

[אביאסף]

חיפוש קצרצר באוצר (ירוחם + באדקי) מעלה כמה פרטים על ר' ירוחם אלטשולר מעבר לנכתב לעיל (למשל שהוא מחותנו של ר' שלום דובער ממזריטש בעהמ"ח שו"ת היכלי שן, חתנו הוא הגביר ר' יוסף בנימין פישער, כמו כן החיפוש מעלה מספר הסכמות שלו ואזכורים נוספים בספרי שו"ת).

[תוך כדי דיבור]

קצת יותר במסודר אודותיו:

אך מעט ידוע על רבי ירוחם אלטשולר אב"ד באדקי, אך ודאי שהיה מגדולי רוסיה, עמד בקשר עם רבי יחיאל העליר בעל עמודי אור ואף רבי יצחק אלחנן ספקטור הספיק להתכתב עמו בשבתו בנובהרדוק.
את שנת פטירתו, תרי"ט, אנו יודעים מקונטרס ההספד שנדפס אודותיו: 'יגון לב', וורשה תר"כ. ושם בדף ח' ע"א נזכר שנתקבל לרב ואב"ד עוד בשנות צעירותו.
הסכמתו הראשונה ניתנה בתקצ"ב על הפירוש הנודע 'בן אברהם' לאבות דרבי נתן, אחר כך כתב הסכמה לצד גדולי ליטא על ספרו של חז"ס 'מוסדי חכמה', וקצת ספרים נוספים.
מתורתו נדפס על ידי רי"ל מיימון בקובץ 'אזכרה' כרך ג', למעלה ממאה עמודים מחידושיו וביאוריו לירושלמי זרעים מועד ונשים (וראו סקירתו של רבי שלמה יוסף זווין ב'סופרים וספרים' עמ' 204-205). והם מהימנים בלי ספק, כי עוד בשנת תרכ"א נדפס גרגיר קטן מחידושים אלו, לירושלמי שביעית, על ידי תלמידו ויליד עירו רבי דובער קעסטין, אגב אורחא בסוף קונטרס ההספד 'בכי תמרורים' (וורשה תרכ"א) - והוא מילה במילה כפי הקטע המקביל ב'אזכרה'.

לפי האמור ב'שם הגדולים השלישי' שהועתק מכת"ע כאן בפורום הסמוך, רבי מלכיאל הלוי מלומזה בעל הדברי מלכיאל (שבעצמו היה לתקופה רבה של באדקי), היה אחיינו של רבי ירוחם. אמנם לע"ע לא מצאנו רמז לכך במקום אחר, וקשה לסמוך על כהאי גוונא בחיבור הנ"ל.
ומה שרבי שלום דובער הרינזון מקלצק מזכירו (בשו"ת היכלי שן ח"א סי' נ"ה) כ"מחותני", אין הכוונה למחותן ממש, אלא כנראה היה ביניהם איזה קשר על ידי חיתון במשפחותיהם. כי הרש"ד היה צעיר ממנו בלמעלה משנות דור, וחותנו שלו היה גביר ממעזריטש בשם ר' שלום דוד זילברמן, ומצאצאיו אנו יודעים.

[איש_ספר]

יש"כ!