פרץ מוצקין כתב:הקש באוצר
פר"י אשרי
ותקבל תוצאות רבות ומגוונות.
מי שטיפל בפסקי מהרי"ח בשנים האחרונות הוא ר' משה רוזנר וכדאי לפנות אליו. (ואולי הוא המהדיר השני אליו רומז ר' עדיאל)
הסרפד כתב:יישר כחך ר' עדיאל!
לסיכום:
א. הרב חבצלת והרב שושנה סבורים שה'פר"י' הם דברי ר"י הזקן, וכן נראה שהיא סברת העולם, וכן כתב אורבך ב'בעלי התוספות' בפשטות.
ב. הרב שולביץ סבור שהכוונה לר' יחזקיה עצמו (ולכן הוכרח לחדש שפסקי מהרי"ח נערכו ע"י תלמידיו, ולפי זה פירש סגנון בעל הגה"א 'פר"י מהרי"ח' בדוחק), וכתב שיש הוכחות שאין הכוונה לר"י הזקן, ולא פירש.
ג. דעת בעל דור דור ודורשיו (ח"ה עמ' 167) שר"י היה בנו של המהרי"ח (ע"פ לשון הגהות אשר"י ב"ק פ"א סי' כ' "ר"י בר מהרי"ח") ולשיטתו 'פר"י מהרי"ח" פירושו 'פר"י בשם מהרי"ח', אמנם בדורנו שזיכנו לראות גוף דברי המהרי"ח אי אפשר לפרש כן.
על סתירות בין שיטת הר"י לה'פר"י', מצאתי שהעיר חכם אחר בקונטרס מאמר על רש"י למסכתות נדרים ומועד קטן (עמ' 2 בהע' 6), שהר"י חולק על ר"ת בענין קנין המועיל בשידוכין (כמובא בתוס' נדרים כ"ז ע"ב סוד"ה והלכתא) ואילו הפר"י שבמהרי"ח סבירא ליה כר"ת (עי' הגה"א שבת פ"ב סי' י"ט).
הסתירה שמצאתי נמצאת ג"כ במהרי"ח שבת: בפסקי מהרי"ח הסיק בשם פר"י שמעיקר הדין קיי"ל כרב נחמן, אלא שהמחמיר תע"ב (בהגה"א פ"ג סי' י"ז חסר 'פר"י'), וכשיטת התוספות שלפנינו (מ"ב ע"ב ד"ה והיינו דר"נ). ואילו בהגהת רבינו פרץ לתשב"ץ סי' של"ו (וכן ראיתי בשמו בשם סמ"ק מצוריך) כתב בשם תוספות רבינו יהודה בשם ר"י דקיי"ל כלישנא קמא שם להחמיר ודלא כרב נחמן. (ומה שכתוב במרדכי סי' ש"ח בשם ר"י שפסק כלישנא בתרא ורב נחמן, במרדכי השלם כתוב בשם ר' ישראל.)
עדיאל ברויאר כתב:פרץ מוצקין כתב:הקש באוצר
פר"י אשרי
ותקבל תוצאות רבות ומגוונות.
מי שטיפל בפסקי מהרי"ח בשנים האחרונות הוא ר' משה רוזנר וכדאי לפנות אליו. (ואולי הוא המהדיר השני אליו רומז ר' עדיאל)
איני רומז. איני זוכר האם ראיתי רק דברי הרב חבצלת או שראיתי גם מהדיר אחר.
אגב, הרב רוזנר לא כתב על עניין זה דבר במבוא הקצר למהדורתו לפסקי מהרי"ח על פסחים (נדפסה במקבציאל, לא, ירושלים תשס"ה).
כעת מצאתי שעסק בזה הרב א"י שולביץ במבואו לפסקי מהרי"ח על עירובין (פרק א. מוריה כט ח-י [תשס"ט], שמד-שמו, עמ' ד), והוא מוכיח שהכוונה לר' יחזקיה עצמו, עי"ש.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?150978&
ביבליוגרפיה לפסקי מהרי"ח ראו במאמר המצ"ב הע' 11 (העירני הרב מיללער ממכון פליטת סופרים שנשמט משם פסקי מהרי"ח על ב"ק שנדפסו בספר זכרון שירת אליעזר).
הסרפד כתב:הסתירה שמצאתי נמצאת ג"כ במהרי"ח שבת: בפסקי מהרי"ח הסיק בשם פר"י שמעיקר הדין קיי"ל כרב נחמן, אלא שהמחמיר תע"ב (בהגה"א פ"ג סי' י"ז חסר 'פר"י'), וכשיטת התוספות שלפנינו (מ"ב ע"ב ד"ה והיינו דר"נ). ואילו בהגהת רבינו פרץ לתשב"ץ סי' של"ו (וכן ראיתי בשמו בשם סמ"ק מצוריך) כתב בשם תוספות רבינו יהודה בשם ר"י דקיי"ל כלישנא קמא שם להחמיר ודלא כרב נחמן. (ומה שכתוב במרדכי סי' ש"ח בשם ר"י שפסק כלישנא בתרא ורב נחמן, במרדכי השלם כתוב בשם ר' ישראל.)
כל ההתחלה עד תיבת 'פר"י' נמצא בתוספות שאנץ על הדף (כז: ד"ה ניקב).'ואם לאחר שנסתם מעכב התקיעה פסול... כן פר"י. מיהו צ"ע די"ל דהלכה כר' נתן דאמר במינו אפילו מעכב התקיעה כשר'.
כל ההתחלה עד תיבת פר"י, נמצא בתוספות שאנץ על הדף (כו. ד"ה דרחמנא): 'ובעד נעשה דיין יש דינים חלוקים כמו שפי' בפרק ב' דכתובות [תוספות שאנץ כתובות כא: ד"ה עד]...'.ובעד נעשה דיין יש ג' חילוקים... ובדיני נפשות אפילו עד הרואה אין נעשה דיין, והוא הדין לענין מכה את חבירו כדאיתא פרק החובל (ב"ק צ:). פר"י. אך פרק החובל כדפיר' שני שרי לדון עשה דווקא דיני נפשות ולא בחבלה".
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 206 אורחים