חוגות בכרמים או חונות בכרמים - כיצד גרס הרמב"ם

[עדיאל ברויאר]

שלום רב לכולם,

דוגמה שיש בה כדי ללמד שתמיד כדאי לבדוק בכת"י, גם כשיש מהדיר רציני, ואפילו שניים...

בסוף מסכת תענית מובא בין במהדורת הרב קאפח זצ"ל ובין במהדורת הרב קורח יבדלחט"א (=מכון המאור) שהרמב"ם גרס במשנה: "יוצאות וחונות". ומציין הרב קורח שלא מצא כזו גרסה במקומות אחרים.
אולם, ראיתי שד"ר עזרא שבט פיענח: "יוצאות וחוגות".
מבדיקת הצילום הצבעוני שנסרק לאינטרנט מכתב-ידו של הרמב"ם (אם ברמב"ם עסקינן, צ"ל: שלרמב"ם...), עולה שבאמת קשה להכריע, וכיוון שכך ברור שיש לגרוס כדברי ד"ר שבט. מצ"ב הצילומים, ניתן להשוות גם למילים הנוספות בצילומים שיש בהן את האותיות נו"ן וגימ"ל.

[יתר10]

לא הבנתי למה אם קשה להכריע ברור כדברי ד"ר שבט?
בכת"י תימני של פיה"מ לסדר מועד - אוקספורד (401 ) Poc. 242 - כתוב להדיא: חונות
כמובן שאין בזה להכריע כנגד עצם כתב ידו של הרמב"ם אבל זה לא טעות קריאה של המהדירים הנ"ל בלבד

[עדיאל ברויאר]

לכאורה אין כל הגיון וסברה בגרסה חונות. וככל הידוע לנו גם אין לה שום מקור אחר (כדוגמה, ברי"ף, דפוסים וכת"י [כולל כת"י אוקספורד נויבאואר 550, שנכתב ככל הנראה בבית מדרשו של הרמב"ם, והושפע מגירסאותיו], כתוב: חלות. או: חולות [וכך בכמה כת"י של פיה"מ לרמב"ם]).

[אוצר החכמה]

וגם זה נראה קצת שונה מהנונין האחרים, כלומר יש איזה בקע קטן למטה.

[עדיאל ברויאר]

אכן, אבל לאידך גיסא רואים שכשהוא כתב גימ"לים הבקע הזה היה בולט יותר. לכן העדפתי להשאיר את זה כקשה להכריע.

[צופר הנעמתי]

הבקע הקטן למטה נראה כמו שבר בדיו שנמשך גם אל גוף הנ' בעצמה. משתי השורות שמובאות כאן נראה שההבדל העיקרי בין נ' לג' הוא שהקו היורד של הג' בולט קצת אחורנית למטה, וכאן הוא יורד בלי בליטה ואם כן זה נראה כמו נ'.

[צופר הנעמתי]

הבקע הקטן למטה נראה כמו שבר בדיו שנמשך גם אל גוף הנ' בעצמה. משתי השורות שמובאות כאן נראה שההבדל העיקרי בין נ' לג' הוא שהקו היורד של הג' בולט קצת אחורנית למטה, וכאן הוא יורד ישר וזה נראה כמו נ'.

[עדיאל ברויאר]

ביקשתי מידידי היקר, הלל גרשוני, לחוות דעתו, והוא השיב שהוא נוטה דווקא לקבל את גרסת חונות, ונימוקיו עמו:
א. אם זה ב-ג', היה צריך להיות: חגות.
ב. נ-ל הוא חילוף שקיים לשונית.
ג. יש לחונות משמעות (כפשוטו, דהיינו נמצאות).

עד כאן מעיקרי טענותיו.
עליי להעיר שנדרשת בדיקה עד כמה הכת"י של המשנה שהשתמש בו הרמב"ם היה מדוקדק לשונית גם ברמות הללו.

אגב, בכל כתה"י של הגמרא והמשנה שבדקתי (כ10. וכן בכמה כת"י של הרי"ף) הגרסה היא חלות/חולות. וכך גם בכל הספרים שבפרוייקט השו"ת (גרסה 20). וכן בתשובת גאונים (אוצה"ג תענית, תשובות, סי' קכד). כך שאיננו מכירים שום מקור אחר שגורס כך.