תענית-ציבור לאחר מאורעות תרפ"ט - ח"ח הרב קוק, האדמו"ר הריי"צ

[פתחת שקי]

כאן הקריאה הראשונה של גדולי ישראל ביוזמת האדמו"ר נשיא חב"ד השישי הריי"צ זצוק"ל זי"ע שאף חתום עליה, לתענית ציבור על פרעות רוסיה. יום התענית: א' דסליחות תרפ"ט. יש לשים לב על כבודה של ארץ ישראל ורבניה המודגש בקול קורא. תודה ל"אסופה" שבה ימכר כרוז זה ביום שני הקרוב.
http://asufa.net/shop/432-%D7%A7%D7%95% ... %D7%90-%D7%7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5/
והנה פרצו מאורעות תרפ"ט בי"ז באב, ואז החליטו החפץ חיים והגאון רח"ע לחבר את התענית על כך עם התענית שכבר נקבעה על פרעות רוסיה, לא' סליחות - כי אי אפשר לקבוע שתי תעניות. כרוז זה מצוי, ואבקש ממי שיוכל להעלותו לזיכוי הרבים.
ואולם הרב קוק זצ"ל עם הרבנות הראשית הזדרזו לקבוע את ערב ר"ח אלול ליום התענית.
http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/ ... U700276290
מה פשר הדבר התמוה הזה?!
וראה עוד http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 9_1242.pdf

[גאולה בקרוב]

למה הכותרת המוזרה הזאת? מה זה אמור להביע?
אתה עדיין מבקש טעמים וכו', וכבר מכריז הכרזות?

[המעיין]

העניין עוד יותר מוזר. שכל הטענה מתבססת על הכרוז שלא הביא. כי הכרוז דלעיל הוא מסיוון ואין לו שום קשר למאורעות מחודש אב.

[פתחת שקי]

על מה חרון האף הגדול הזה? הפרשה היא: ויחי - חיות ושמחה לכל!
אני ראיתי את הכרוז הנוסף מחודש אב בעבר, ובו קובעים החפץ חיים ורח"ע שהתענית תשאר כפי שנקבע מראש בא' סליחות - על שתי הפורענויות.
לכן אני שואל כיצד הרב קוק התעלם מקביעתם?! ובמיוחד שהם מנמקים שלא ניתן לקבוע שתי תעניות כלליות על כל עם ישראל.
כמובן יתכן שהרב קוק לא ידע על כך. אך שואל אני את החכמים האם ניתן להסתפק בתשובה זו? וכי לא היה אמור להתייעץ עם רבותינו שבגולה שעל פיהם יישק דבר?
ובנוסף, אבקש שנית ממי שבידו הכרוז לפרסמו כאן לתועלת הלומדים המבקשים להבין את השתלשלות האירועים וטעמם של הגדולים.

[תוך כדי דיבור]

אכן, הלב מתפלץ מעוצם השערורי' הנוראה, הזדעזעי ארץ ת"ק על ת"ק פרסה, אהה פרצות נפרצו בך ירושלים על הנהגת הדור בעוה"ר, בלי ספק שעל זה גופא יש להכריז תומ"י סדר תעניות ברוב עם...

(בעניינים כגון דא ישנו תמיד החשד, המוצדק לרוב, כי "קושיות" מסוג זה לא היו באות לעולם אילולא היה מדובר בראי"ה קוק. עד כדי שיש על האוחז בהן להוכיח שלא מחמת זה התעורר ובא, אלא אמנם יש תוכן אמיתי וענייני במה שבידו. במקרה הנוכחי בולטות לעין ההנחות המגוחכות, אבל כמובא לעיל, בלאו הכי אין צורך לדון בהן כשלא נעשה אפילו ניסיון מינימלי לברר את העובדות).

[פתחת שקי]

ממש עונג שבת עשית לי, ואני מאוד מודה לך יקירי. זוהי בדיוק העזרה שלה כל כך ייחלתי.
ועתה השאלה גדולה יותר: הכיצד בי-דינא רבא דוורשא אינו מתואם עם החפץ חיים ורח"ע (שאיתם הם חתמו על הכרוז הראשון) בנוגע לתענית תרפ"ט?
אחלה שוב את פני הרבנים והחוקרים להביא את הכרוז של אב שעליו חתמו החפץ חיים ורח"ע - לא לקבוע שתי צומות.

[תוך כדי דיבור]

אולי תואיל בטובך לפתוח איגרות אחיעזר וכיו"ב, ולראות שמתחילה הכל - גם הח"ח והגרח"ע קבעו התענית לער"ח אלול?! ומתקופה זו שייכות ההודעות של בי"ד דוורשה ושל הראי"ה קוק וכו'. בקיצור לפני שפותחים עניין חדש בקולי קולות כדאי לטרוח באופן מינימלי לברר את הפרטים.

[פתחת שקי]

כפי שפתחתי היום: ויחי - חיות דקדושה ושמחה על ראש כולנו. במיוחד תודה לך.
איני מחפש אלא את חקר האמת - ללא שום כוונות זדון, חלילה.
היכן יש חומר באגרות אחיעזר? ושוב אציין שבמו עיני ראיתי את הכרוז עליו אני מדבר, ושאותו אני מבקש.
שם נאמר בפירוש: אין לקבוע שני תענייתים ולכן נותר א' דסליחות כיום התענית על שני האסונות/פורענויות.
אז מה פשרה של הפרשה?
ושוב אבקש את עזרתכם, עזרת מועצת גדולי התורה. הן הליטאית, הן החסידית, והן החרדלית. (אבל זאת כתבתי ברוח ימים אלה ובבדיחות הדעת לכבוד שבת.)

[תוך כדי דיבור]

לא צריך שום עזרה. יש ספר איגרות אחיעזר (אפשר גם המהדורה הישנה), באיגרות משלהי תרפ"ט תמצא את כל מה שצריך בשביל לעמוד על העניין (וכאמור מוטב היית עושה זאת לפני שפתחת האשכול דנן בקול רעש גדול). א גוט שבת!

[פתחת שקי]

אהובי היקר אתה טועה.
אני לא מבין. תארו שכתוב במשנה ברורה הלכות תעניות. סעיף א: תענית צבור שנקבעה - אין לבטלה. ובסעיף ב: אין קובעין שני תעניתים סמוכים על הצבור.
האם היו רבנים גדולים וחשובים ככל שיהיו, יכולים לחלוק עליו?!
ובכן זהו המצב!
ועוד יש לדעת: עד אחד נאמן באיסורין ובפרט במילתא דעבידא לאיגלויי. ואני מעיד שכך ראיתי בכרוז מחודש אב תרפ"ט, שעליו חתומים בדפוס החפץ חיים ורבי חיים עוזר.
אז נא לכבד את הבמה הנכבדה של אוצר התלמוד ולענות תשובות הגונות. זה מאוד חשוב ומטריד.

[אוצר החכמה]

מה שלא מובן בצורה שאתה מציג את זה הוא הזמנים.
מאורעות תרפ"ט היו בי"ז וי"ח באב. איך באותם ימים הספיקו כבר להידיין בין הארץ לאירופה על קביעת תענית בער"ח אלול ולהוציא כרוזים נגד, ולדעתך גם הספיקו להגיע לארץ ולא שמעו להם, וכל זה בעשרה ימים. כשמצד שני בסיוון כתבו הח"ח והגרח"ע בכרוז שהבאת, שכדי שאפשר יהיה לקבוע גם לתושבי ארה"ק הם דוחים את זה עד סוף אלול.

[פתחת שקי]

שבוע טוב לכל אלפי הרבנים והחוקרים חברי האוצר.
לוח הזמנים אכן צפוף אך הרי כך הן העובדות. הרב קוק ובי"ד דוורשא (בהכרזה של "בו ביום" יום ד' ערב ר"ח אלול. ראה בחומר שהביא ידידנו לעיל. ושוב תודה לך מעומקא דליבא על עזרתך. וצ"ע כיצד ניתן להודיע על ת"צ באותו יום, וכי זו תענית שעות?) ביטלו הכרזה קודמת של קביעת ת"צ של כל גדולי ישראל. בעוד שהחפץ חיים ור' חיים עוזר כותבים עדיין בחודש אב לשמור על התאריך המקורי לשתי הפורעניות - א' דסליחות.
ואבקש מאישי ההלכה האמונים על השו"ת לברר אם אין כאן שאלה של קביעת "יום תענית" ע"י הציבור, שדינה כדין נדרי תענית שאי אפשר לחזור מהם.
כי בסופו של דבר א' סליחות תרפ"ט היה רק יום תפילה ותשובה ללא תענית, לאור קריאתו של הרב קוק (כמפורש ומתועד ביומן הרה"ר של הרב שמואל כ"ץ).

[אוצר החכמה]

מה כוונתך כך הן העובדות? האם יש בחומר המובא ראייה כי דברי הגרח"ע והח"ח הגיעו לידי הרב קוק בכדי שיעשו ואעפ"כ קבע אחרת מהם, כך שזה מצדיק את הכותרת הבומבסטית שהצגת?

[בעלי אסופות]

הרי כבר כתבתי על כך באחד הקטעים לעיל:
"כמובן יתכן שהרב קוק לא ידע על כך. אך שואל אני את החכמים האם ניתן להסתפק בתשובה זו? וכי לא היה אמור להתייעץ עם רבותינו שבגולה שעל פיהם יישק דבר?"
אני בהחלט מקבל את דעתך שכך יתכן לומר. אבל יש לזכור שכרוזם של החפץ חיים ורח"ע על אי-השינוי יצא בחודש אב - כדי שלא יעשו אחרת. בנוסף, גם באופן רגיל היו טלגרמות רצות הלוך ושוב בין הרב קוק ורח"ע. ראה אצל הרב כ"ץ על טלגרמה ששלח הרב קוק לרח"ע לאחר הפרעות. אז גם בלי אימייל יש דרכים לעשות שאלת רב - האם ניתן לבטל ת"צ שכבר נקבעה או שזו בעיה הלכתית חמורה, ובוודאי הרב קוק היה ער לכך.
ו

[שי אבי דוד]

שבוע טוב לכל אלפי הרבנים והחוקרים חברי האוצר.
לוח הזמנים אכן צפוף אך הרי כך הן העובדות. הרב קוק ובי"ד דוורשא (בהכרזה של "בו ביום" יום ד' ערב ר"ח אלול. ראה בחומר שהביא ידידנו לעיל. ושוב תודה לך מעומקא דליבא על עזרתך) ביטלו הכרזה קודמת של קביעת ת"צ של כל גדולי ישראל. בעוד שהחפץ חיים ור' חיים עוזר כותבים עדיין בחודש אב לשמור על התאריך המקורי לשתי הפורעניות - א' דסליחות.
ואבקש מאישי ההלכה האמונים על השו"ת לברר אם אין כאן שאלה של קביעת "יום תענית" ע"י הציבור, שדינה כדין נדרי תענית שאי אפשר לחזור מהם.
כי בסופו של דבר א' סליחות תרפ"ט היה רק יום תפילה ותשובה ללא תענית, לאור קריאתו של הרב קוק (כמפורש ומתועד ביומן הרה"ר של הרב שמואל כ"ץ).

הרב פתחת שקי האם אמתת את טענותיך עם המכתבים המובאים באגרות הגרח"ע?

[שי אבי דוד]

אולי תואיל בטובך לפתוח איגרות אחיעזר וכיו"ב, ולראות שמתחילה הכל - גם הח"ח והגרח"ע קבעו התענית לער"ח אלול?! ומתקופה זו שייכות ההודעות של בי"ד דוורשה ושל הראי"ה קוק וכו'. בקיצור לפני שפותחים עניין חדש בקולי קולות כדאי לטרוח באופן מינימלי לברר את הפרטים.

חוששני שהצדק אכן עם הרב תוכ"ד - כך עולה לכאורה מן האגרות

[פתחת שקי]

הרי הרה"ר פירסמה את קריאתה לתענית ביום ג' לקראת יום ד' ערב ר"ח אלול. וזאת לאחר שהכל ידעו שכבר נקבעה תענית לא' דסליחות.
אז מדוע לא שלחו טלגרמה לרח"ע לשאול האם ניתן לבטל את ה"יום תענית" שנקבע כבר.
ומה עושים עם כרוז ב' מחודש אב שבו מודיעים הח"ח ורח"ע שאין לשנות, אלא בא' אלול יתענו על שתי הפורענויות?
ואבקש מבעלי האוצרות האספנים שיחיו, להעלות לפחות חלק מכרוז ב' האורגינלי - למען ברור האמת.

[שי אבי דוד]

הרב פתחת האם עיינתם בדברי האגרת? ולמרות זאת הנכם נותרים איתנים בדעתכם?

[פתחת שקי]

בוודאי שעיינתי. ולכן רבה המבוכה בנושא.
ואחלה את פני הרבנים והחוקרים שליט"א להאיר את עינינו. תודה.

[פתחת שקי]

חורף בריא לכולם.
הרבנים שליט"א וכן החוקרים חוששים משום מה לעסוק בנושא.
נסתרה מבינתי ההנמקה לכך.
הרי אין כאן צייד פוליטי כפי שנסו להדביק לי בתחילת האשכול. חלילה לי! אך כפי שכתבו קדמונים: אהבתיך, אך אהבת האמת שגבה ממך.
יש ליתן כיום את הדעת על סוגיות שבזמן אמת לא יכלו לעלות על סדר היום הציבורי - כי בצדיקים עסקינן. ועוד, מה קרה אז? פרעות וועד הצלה, ו... הכנסיה השניה של אגודת ישראל בווינה באלול תרפ"ט, ההצטרפות לסוכנות - שאלות גדולות והרות גורל. אז למי יש את הזמן והראש לעסוק בסוגיא דנן? ראה בעיתון דבר: "פרצו הצירים בבכי". http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/ ... 1&rtl=true
אבל כיום, אין לנו את הרשות או את ה"לוקסוס" שבהתעלמות מסוגיות היסטוריות - טעונות או מסעירות ככל שהיו ושהנן.

[אוצר החכמה]

זה נראה שאתה עושה רוח גדולה מאד מאירוע שספק אם קרה ואם קרה הוא שולי לחלוטין.
כלומר לא ברור אם הרב קוק או אנשי וורשה ידעו על מה שאתה טוען שכתבו הגרח"ע והח"ח,
(כלומר ברור שהם יכלו לדעת כי יכלו לשלוח טלגרמות, ואם בבית הדאר בוילנא היו מתרשלים בהבאת הטלגרמות היו צריכים לשלוח טלגרמות לראשי השלטון שינזפו מהרה בכל הדוורים ויאמרו להם כי עליהם לחוש ולהביא את הטלגרמות לביתו של הגרח"ע שמא תהיה כאן בכייה לדורות שלא יידעו בא"י את דעתו ולימים בפורום אוצה"ח יכתבו על העניין)
ואפילו אם ידעו יתכן שלא חשבו שזה כ"כ נוגע למעשה כי הם יודעים בפועל את הצורך וגוזרים גזירה בעירם וכל העניין מדובר רק בקביעת תענית. ואין מדובר כאן באיזה גזירה כללית לדורות שצריכים להתייעץ עליה עם כל חכמי הדור, אלא בקביעת תענית על צרה דבר שתמיד נגזר ע"י חכמי המקום.

[פתחת שקי]

הגיחוך מיותר.
רח"ע ידע על הרצון לשנות את התענית שקבעו, הרי הוא ו/או מזכיריו קוראים את היינט הוורשאי (שהיה בלית בררה כעין עיתון "כשר") ושם הנושא פורסם. אז הוא מודיע בפומבי שלא יעשו תענית מיוחדת לפרעות תרפ"ט, כי זה נוגד את דעת התורה ואולי את ההלכה עצמה - א. אסור לבטל תענית שנקבעה, ב. אין לגזור גזרה על הציבור שלא יעמוד בה (שתי תעניות סמוכות).
אז אם היינו מבינים את הרקע של גזרות סטלין ושות' אז, היינו מבינים מה הניע את האדמו"ר הקדוש והצדיק מלובביץ', הריי"צ זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל, שזה עתה שוחרר מהכלא הסובייטי (בחג הגאולה, י"ב בתמוז תרפ"ז), ליזום ולדחוף את הח"ח ורח"ע לגזור תענית ציבור כללית. ומדובר על עבודה של שנה, החל משלהי תרפ"ח, שבה עסקו ודנו בנושא - וכל זה ירד לטמיון. כי כבר מאז לא תהיה תענית כללית על גזרות רוסיה. וזאת למה? כי שינו מהחלטת כל גדולי ישראל בכרוז א'.
האם זה מילתא זוטרתא? נראה שלא!

[פתחת שקי]

מן הענין להביא כאן את האחדות ששררה 7 שנים קודם לכן, לקראת ערב ר"ח אלול תרפ"ב, כאשר הכל נרתמו להצלחת תענית צבור כללית עבור הגוף והנשמה של יהדות רוסיה וכן אוקראינה. הרב קוק מפרסם קול קורא לתמיכה בחפץ חיים ורח"ע. הכל מופיע כאן בעיתון בהידור ויופי.
http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_ ... 3&rtl=true
אבל 7 שנים אח"כ רצו תחילה הח"ח ורח"ע לקבוע התענית גם כן בערב ר"ח אלול, וכך פורסם תחילה בעיתונות, אך שינו את דעתם בשל הנימוקים שבכרוז, ואז נקבע המועד: א' דסליחות תרפ"ט.
אולי בשל ריבוי הפרטים הדומים כל כך טעו הכותבים הנכבדים באשכול לעיל.
אבל לאור בירור העובדות יש מן הצדק שנית ליתן את הדעת בסוגיא זו. תודה לכולם על העזרה - ומתוך כך נגיע בעז"ה לחקר האמת. ללא חשבונות פוליטיים וללא משוא פנים. כי תורה היא וללמוד אנו צריכים.

[פתחת שקי]

שבוע טוב.
אני מפנה קריאה לגאון (הן בתורה וחסידות והן בהיסטוריה) החסיד רבי שלום-בער לוין שליט"א לסייע לנו.
הנה מאמר בנושא קרוב, של הרב מונדשיין זצ"ל http://www.shturem.net/index.php?sectio ... ang=hebrew
ועתה לאחר פטירתו לא נותרו חוקרים חסידי חב"ד בעלי ידע כה רב - חוץ ממך הרב לוין. רק בפניך פתוחים כל האוצרות, הן של החומר והן של החכמה בינה דעת. אז אנא עזור לנו בפתרון הסוגיא.

[אלי_ש]

הרב פתחת, כתיבתך המליצית לא כ"כ מובנת לי וגם אינני בקי בפרטי הדברים. אני שואל רק בכדי להבין: אתה טוען בעצם שקבעו תענית לא' דסליחות תרפ"ט - תענית כללית על המצב ברוסיה - והרב קוק החליט לעשות תענית נפרדת בר"ח אלול בעקבות מאורעות תרפ"ט??? (אולי חשב שזה צרה נפרדת ולכן צריך תענית נפרדת?)

[המעיין]

למה אם צמים בער"ח אלול אי אפשר לצום שלושה שבועות אח"כ. בכל תענית בהב צמים ג"פ בח' ימים.

[תוך כדי דיבור]

ר' אלי, אתה עצרת כנראה באמצע, הרי בינתיים הכותב הנ"ל הואיל סוף סוף להתוודע לעובדה שהח"ח והגרח"ע עצמם הם ששבו וקבעו את התענית לער"ח אלול, ואחר כך שוב שבו וביקשו להחזירה לא' סליחות (כמבואר הכל באיגרות הגרח"ע). ולא "שהראי"ה והרבנות הראשית הזדרזו לקבוע את ערב ר"ח אלול ליום התענית", ולא ש"ביטלו הכרזה קודמת של קביעת ת"צ של כל גדולי ישראל" ולא הנ"ל דווקא הם ש"שינו" (א) ו"שינו" (ב) ו"שינו" (ג), וכו' וכו' וכו'.

ועכשיו כותב הנ"ל בלשון נוטפת חלקלקות: "אולי בשל ריבוי הפרטים הדומים כל כך טעו הכותבים הנכבדים באשכול לעיל" - כאילו לא בו עצמו מדובר וכאילו אי אפשר לעלות למעלה ולקרוא מה הוא כתב לכל אורך האשכול.
הוא גם כנראה מצפה שנשכח את קושיותיו הנוקבות ממעלה האשכול, למשל: איך אפשר לשנות תאריך התענית שכבר נקבעה?! הרי "תארו לעצמכם שכתוב במשנה ברורה הלכות תעניות סעיף א', תענית ציבור שנקבעה אין לבטלה... ובכן זהו המצב!" ועוד מנופף הכותב באגודלו, הרי יש לברר "אם אין כאן שאלה של קביעת 'יום תענית' על ידי הציבור שדינה כדין נדרי תענית שאי אפשר לחזור מהם", והרי "זה נוגד את דעת התורה ואולי את ההלכה עצמה - א. אסור לבטל תענית שנקבעה". איך לומר, יש לי ההרגשה שבינתיים יצא לכותב החשק מה"יש לברר" הזה...

בקיצור אפשר לשמור את האשכול הזה לעוד חודש וחצי, אז יהיה מצווה רבה בקריאה בו.

[פתחת שקי]

שוב תודה למעירים (וגם לך ר' אלי_ש). מתוך הליבון והשקלא וטריא אקווה שנגיע לברור האמת.
כבר בסיון יצא הכרוז ובו התאריך המתוקן: א' דסליחות (ולא כפי שתחילה חשבו הרבנים: ערב ר"ח אלול), וללא ספק הגיעו הידיעות לאר"י בכלל ולרב קוק בפרט. אלא שרק בעקבות הפרעות החליטו הרב קוק וכן ועד הרבנים דוורשא לקבוע את ערב ר"ח לתענית על הפרעות - ובכך בעצם בוטלה התענית המקורית של א' דסליחות. כמובן יש לזכור שבראשיתה של אותה שנה כבר קבע הרב קוק ת"צ על חילול כבוד הכותל המערבי בהסרת המחיצה ביום כפור. זאת בניגוד לדעתו של רבי יוסף חיים זוננפלד. http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 64_314.pdf
גם הרב קוק עצמו ביקש לאחר מכן לקבוע את א' דסליחות כיום של תשובה וכו', אך ללא צום. ראו ביומן הרה"ר של הרב שמואל כץ.
ובכך סוכלה עצתו של האדמו"ר הריי"צ שהיה כידוע המנוע הדוחף לתענית על רוסיה.

[שדבל]

כנראה הסיכום שלך אינו נכון, והוא:
באגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע נדפסו שלושה מאגרותיו:
א) כ' אייר (אג"ק חט"ז ע' תצב), שבו מסכם עם הגרח"ע באיזה אופן לקבוע התענית ולפרסמו.
ב) סיון (אג"ק ח"ב ע' קפג), קריאה לקביעתו בא' דסליחות, בחתימת האדמו"ר, החפץ חיים הגרח"א ואגודת הרבנים ועד הרבנים.
ג) תמוז (אג"ק חט"ז ע' תקכח), פניית האדמו"ר לאדמו"רים, לבקבעו לער"ח אלול.
כל זאת כתב לפני נסיעתו לארה"ק בתחלת מנ"א. וכבר אז הוחלט לשנות התאריך לער"ח אלול.
בעת הפרעות בחברון הי' האדמו"ר בספינה בדרכו מארה"ק לארה"ב.
כיון שנקבע התענית בכל העולם ליום ער"ח אלול, לכן כל מקום ומקום הוסיפו לתענית זה את הצרות שארעו במקום הזה.
כך שלענ"ד אין כל סתירה בין כל התאריכים וכל המכתבים בזה.

[פתחת שקי]

תודה רבה מעומקא דליבא.
רק אבקש להעלות כאן את המכתבים של נשיאנו הריי"צ זיע"א - למען כל הרבנים החפצים בליבון האמת. אז ירוכז החומר בבמה אחת.
כמו כן אם יש בידכם חומר נוסף, כמו הכרוז השני הנזכר לעיל.
ושוב, יישר כחכם ותזכו להפצת כל המעיינות חוצה במהרה בימינו אמן ואמן.

[שדבל]

הנה המכתב שבו מבקש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע משאר האדמו"רים להסכים לקביעת התענית בער"ח:
אחד"ש כ"ק שליט"א!
בטח נודע לכ"ק שליט"א ממצב אחינו שי', אזרחי מדינת רוסיא, האיום והנורא, הן במחי' וכלכלה, שנהרסו כל יסודי הפרנסה וגועים ברעב ממש, והן בעניני הדת שהם נרדפים ר"ל באף ובחימה באכזריות נוראה.
הגזירות האחרונות של היעווסקציא בעניני חלול השבת, סגירת בתי הטבילה והשחיטה, מבהילות הן, וחלק גדול מאחינו שי' מקדשים שם שמים במסירת נפש ממש, במלא המובן, סובלים רעב בהעדר עבודה מפני שמירת שבת קדש כו' וכו'
קול דמי אחינו צועקים, דמי אחינו ולא פי אחינו, כי האנשים האלה אינם יכולים גם להרים קול תחנון ובקשה אל השלטון מפני חמת המציק.
ועתה שמתקרבים אנו לימי הרחמים והרצון נכון לקבוע על פתחם של רחמים בערב ר"ח אלול הבע"ל יום תע"צ על הגזירות הרעות ועל ביטול ת"ת שנגזרים על אחב"י ברוסיא.
ונתעוררו לזה כבוד הגאון הצדיק מהרי"מ הכהן שליט"א בעל ה"חפץ חיים", וכבוד הגאון הנודע לשם תהלה ותפארת הר"ר חיים עוזר שליט"א מווילנא, ודעתי מסכמת לזה, ומובן שדבר כזה כקביעת תע"צ צריך להעשות בהסכמת כ"ק האדמורי"ם שליט"א.
ובזה הנני מתכבד לפנות אל כ"ק שליט"א, לידע את חוות דעתו הק' והסכמתו, והנני מצרף קו"ק בענין זה, אשר כמובן, אפשר לשנותו לצורך הענין, ומבקש את כ"ק שליט"א לחתום עליו, אם טוב הוא בעיני כ"ק שליט"א, ומבקש השתתפות כ"ק בהתעוררות רחמים רבים בתפלה ובתחנונים על אחינו שי' כי יחזק השי"ת את לבבם ולבב בניהם ובנותיהם יחיו שיוכלו לשמור את הדת, וירחם השי"ת על אחינו ויסיר מאתם מועקת היעווסעקציא, והאל הטוב יקבל תפלתנו בתוך תפלת כלל אחב"י שי' וירום קרן התורה וקרן אחב"י בגשמיות וברוחניות.

[פתחת שקי]

אלפי תודות לרב שדבל שליט"א.
הזריזות למצוות של צדיקים שמאפיינת אתכם, תוך גישה רצינית וכבוד לרבני האכסניה, באמצעות הבאת מקורות מהימנים - הם אות ומופת לניהול דיון רציני.
יבורכו כל הרבנים שליט"א שתורמים מזמנם מרצם ואוצרותיהם של חכמה ושל ידע, ובכך הופכים את הפורום לבמה כה מכובדת ורצינית.

[לייטנר]

רציתי, כהצעת תכ"ד, לשמור את קריאת האשכול הזה לימי חודש אדר כדי להרבות שמחה.
דא עקא שברפרוף קל בתחילת האשכול ראיתי שהכותב מעדיף מתוך שנאה ליהודים להעדיף את טענת הרוצחים הערבים לסיבה לפרעות, רח"ל.
משל למה הדבר דומה? לבחור צעיר שינסה להבין מדוע היו פיגועי תופת באוטובוסים ובמרכזים הומי אדם לפני למעלה מעשור, ויציין כי ע"פ ערפאת ימ"ש הפיגועים באו כתגובה לאמירה/עשייה של פוליטיקאי ישראלי.

כך נראית אמינותו של פותח האשכול.