יהרג ואל יעבור

[ירח מלא]

יש בידי מספר מקורות על נושאים שחלק מגדולי הדורות קבעו אליהם 'יהרג ואל יעבור' אך הם לא התקבלו על ידי כולם.
האם יש עוד דוגמאות והאם כוונתם היתה אכן כפשוטו.
מצות מכונה – אבני נזר או"ח תקל"ז "וכבר קיבלו במדינתינו דעת האוסרים והוא במדינתינו איסור תורה ממש. לזאת אנו מחויבים לעמוד בפרץ בפרט בדור הזה אם נניח להקל באיסורים ואף באיסור חמץ ראש תורתינו הקדושה ירומו יד. והיא כעין ערקתא דמסאני יען הוא גזירה ונוגע לכלל. ומה לי גזירה מעכו"ם ומה לי מרשעי ישראל מרימים יד במצוות".
גזירת המלבושים – חידושי הרי"מ מספר עמוד האמת על רבי מנחם מנדל מקוצק עמ' קכ"ב "ספר ר' אבא מטשכנוב, בעת אשר החליטו החדושי הרי"מ והרבי מטשכנוב בנדון גזירת המלבושים, כי היא גזירה להעביר על דת וצריך למסור נפשו על כך, היה הוא בקוצק. שאלו רבינו, מה נשמע אצלכם אודות הגזירה החדשה ומה אומר על כך הרב שלכם ואיך פסק ההלכה. השיב ר' אבא רב עירנו נסע לוורשה להתיעץ בנדון זה עם בעל החידושי הרי"מ. שאלו רבינו, ומה החליטו. פחד ר' אבא להשיב. צעק עליו, למה אינך משיב, ויען, דעת שניהם למסור נפשם על כך. צעק רבינו בקול כך פסקו ההלכה הם עיינו בסוגיה ההיא וראו שם הדין הזה. גם אני עיינתי פעם בספר גם לי ישנה ידיעה באותיות הקטנות ולא ראיתי שם דין זה של יהרג ואל יעבור איך יפקירו שני גדולים כאלו דמם של ישראל הלא נכון יותר שגדולים כאלו "זאלען א קוועטש געבען דעם כלל ישראל", ותבוא הגאולה".
לב העיברי ח"ב עמ' ס"ג לענין לימוד חכמות
שינוי בתבנית החדרים רבי יצחק מוולאזין ויכוח עם ר' ישראל סלנטר . וראה בספרו של ע אטקס ר' ישראל מסלנט. ציטוט מויקפדיה: "בייחוד נקשר שמו בפרשת ההשכלה מטעם שזעזעה את היהדות הרבנית. שנות הארבעים של המאה הי"ט מאופיינות בתמורה שחלה במעמד ההשכלה, כאשר הממשלה הרוסית נקטה בצעדים שתכליתם כפיית רפורמה על מערכת החינוך היהודית האורתודוקסית, ובד בבד החלו המשכילים ובראשם ד"ר מקס לילינטל, לסייע לממשלה בפעולותיה. מכאן ואילך החל העימות בין המחנה המסורתי והמחנה המשכילי‏. מתוך תקווה כי שיתוף פעולה עם הממשלה ימזער את הנזק, קיבל ר' יצחק את ההחלטה הגורלית להגיע לידי פשרה עם השלטון, פשרה שתאזן את השפעת המשכילים‏.בהקשר זה ידוע על מחלוקת נוקבת שהתגלעה בינו ובין ר' ישראל ליפקין מסלאנט. וכך מתאר זאת תלמידו של ר' ישראל שהיה עד לדברים:
ויהי היום ור' יצחק וואלאזענער ז"ל שב מפעטערבורג ויבוא אצל ר' ישראל סלנטר באזרעצע ששמה למדנו... ויתנו שלום איש לרעהו, ויכנסו בחדר מיוחד... נפשי רעמה מאוד ותכסוף לשמוע דברי החכמים, אך בנחת דברו ולא יכולתי להציל מפי רי"ס ז"ל אך הדברים האלה, יען בקול גדול ובקצף הוציאם מפיו, וזה לשונו - ר' יצחק כלך מדרך זו עת השמד היא ועלינו להרג ולא נעבור כקטן כגדול. רעיון הממלכה היא לערוב דורינו החדש ביניהם.
– תולדות ישיבת היהודים בקורלאנד, פיעטרקוב תרס"ח, עמ' 61".

[קומי_אורי]

במחילות, גם אם מצת מכונה זה ערקתא דמסנא, הרי לא צריכים להיהרג על ערקתא דמסנא, אלא בשעת השמד, דהיינו שאם המלכות היתה גוזרת לאכול מצות מכונה היה להיהרג כי זה מנהג ולא גורע ממנהג השרוכים.

[קומי_אורי]

במחילות, גם אם מצת מכונה זה ערקתא דמסנא, הרי לא צריכים להיהרג על ערקתא דמסנא, אלא בשעת השמד, דהיינו שאם המלכות היתה גוזרת לאכול מצות מכונה היה להיהרג כי זה מנהג ולא גורע ממנהג השרוכים. ואמנם כתב שרשעי ישראל הוא כעין זה, אבל זה רק כעין, ולא הכוונה שיש להיהרג, אלא שצריך לעמוד בפרץ ולא לוותר, וזה נכון גם לענין ערקתא דמסאני שאם מישהו רוצה לשנות סתם לשם שינוי, אפילו בלי שום גזרה, אולי יש בזה מנהג ישראל (אם לא שמדובר במאפיין מקרי לגמרי של ישראל).

[ירח מלא]

במחילות, גם אם מצת מכונה זה ערקתא דמסנא, הרי לא צריכים להיהרג על ערקתא דמסנא, אלא בשעת השמד, דהיינו שאם המלכות היתה גוזרת לאכול מצות מכונה היה להיהרג כי זה מנהג ולא גורע ממנהג השרוכים.

הוא אחז שיש כאן מזימה משכילית להשטלת על היראים, בשעה קשה של מאבקי המשכילים במסורת

[מחולת המחנים]

שלש שבועות לדעת [המהר"ל] והויואל משה.

גזירת המלבושים – חידושי הרי"מ מספר עמוד האמת על רבי מנחם מנדל מקוצק עמ' קכ"ב "ספר ר' אבא מטשכנוב, בעת אשר החליטו החדושי הרי"מ והרבי מטשכנוב בנדון גזירת המלבושים, כי היא גזירה להעביר על דת וצריך למסור נפשו על כך, היה הוא בקוצק. שאלו רבינו, מה נשמע אצלכם אודות הגזירה החדשה ומה אומר על כך הרב שלכם ואיך פסק ההלכה. השיב ר' אבא רב עירנו נסע לוורשה להתיעץ בנדון זה עם בעל החידושי הרי"מ. שאלו רבינו, ומה החליטו. פחד ר' אבא להשיב. צעק עליו, למה אינך משיב, ויען, דעת שניהם למסור נפשם על כך. צעק רבינו בקול כך פסקו ההלכה הם עיינו בסוגיה ההיא וראו שם הדין הזה. גם אני עיינתי פעם בספר גם לי ישנה ידיעה באותיות הקטנות ולא ראיתי שם דין זה של יהרג ואל יעבור איך יפקירו שני גדולים כאלו דמם של ישראל הלא נכון יותר שגדולים כאלו "זאלען א קוועטש געבען דעם כלל ישראל", ותבוא הגאולה".

כ"כ החכמת אדם בשם הגר"א ששינוי המלבושים ביהרג ואל יעבור, (בכלל פט סי' א, נשמט בהרבה דפוסים ע"י הצנזור).

[נוטר הכרמים]

כ"כ החכמת אדם בשם הגר"א ששינוי המלבושים ביהרג ואל יעבור, (בכלל פט סי' א, נשמט בהרבה דפוסים ע"י הצנזור).

ז"ל החכמת אדם:

וכל העושה אחד מן הדברים האלו לוקה. לא ילבש בגד המיוחד להם ופרשו הישראלים ממנו מחמת צניעות או דבר אחר שכיון שנתיחד להם מפני גיותו ופרשו הישראלים ממנו מפני יהדותן אז כשלובשים הישראלים נראה כמודה להם ונמשך אחריהם ולכן אין לתמוה על כל ארץ אשכנ"ז שמלבושיהם דומין למלבושי העכו"ם שמעולם לא שינו בגדיהם וגם ידוע שאף על פי כן משונה קצת מבגדיהם שארוכים מעט יותר ורחבים משל עכו"ם אבל במדינה שכבר שינו אבותינו בגדינו מבגדיהם ויהיה הטעם מה שיהיה מכל מקום כיון שכבר שינו בגדיהם העובר ולובש כבגדיהם לוקה. בא וראה כמה האריך מהרי"ק בתשובותיו סימן פ"ח בענין הבגד שלובשים החכמים לכבוד ודי בזה. ואם גזרו שמי שלא ילבש מלבוש עכו"ם יהרג כתב הש"ך ביורה דעה סימן קנ"ז ס"ק י"ז דיהרג ואל יעבור ונהירנא כשגזרו פה בק"ק ווילנא בעת המלחמה שילבשו היהודים מלבושי עכו"ם שמעתי מפי הגאון החסיד מורינו הרב אליהו ז"ל שאמר דיהרג ואל יעבור ואף שזה צריך עיון גדול על כל פנים צא וראה כמה גודל האיסור בזה וכל בעל נפש ישים הדברים בלבו.

וידוע גם פסקו של הגר"ח קנייבסקי שליט"א בענין מכשיר האייפון שנידון פה בהרחבה.

וכן מצו"ב דעת רבינו בעל אבי עזרי זיע"א ודעימיה בענין גזירת הגיוס

[נוטר הכרמים]

והנה עוד דבר מעניין מספר ליקוטי מוהר"ן תניינא תורה פו

דע, שע"י שהעולם הם מקטני אמנה, ע"כ הם צריכים לתענית, דהיינו עבודות קשות. כי בוודאי ידוע שאפשר לעבוד הש"י בכל דבר, כי אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו (ע"א ג). אך מה שצריכין לפעמים לעבודות קשות, הוא בבחי' מה שארז"ל (סנהדרין עד ע"ב) בשעת שמד אפי' אערקתא דמסאני יהרג ואל יעבור. נמצא, שאף שבאמת אין ראוי שיהרג על זה, אך מחמת שהוא שעת שמד, והם מתגברים ורוצים דייקא להעבירו על דת ולהביאו לכפירות ח"ו, ע"כ הוא מוכרח למסור נפשו אפי' על דבר קל. והע"ז והכפירות הם בבחי' (תהלים קל"ה) אף אין יש רוח בהם, שאין בהם שום רוח כלל. והקטני אמונה הם בבחי' מקוצר רוח, שהוא כמו ממוצע, דהיינו שאין להם אמונה שלימה, שהיא בחי' מאריך רוחו כמובא במ"א (בלקו"א סי' קנה), ואעפ"כ אינם כופרים לגמרי, שאין להם שום רוח כלל, רק הם כמו ממוצע, ורוחם קצרה, בחי' מקוצר רוח. וזהו (שמות ו) מקוצר רוח ומעבודה קשה, שמחמת שהם בבחי' קוצר רוח, מחמת שהם קטני אמנה כנ"ל, עי"ז צריכין לעבודות קשות ולתעניתים כנ"ל, כמו שבשעת השמד שהיא קלקול אמונה לגמרי, צריכין אפי' למסור נפשם ממש, אפי' על דבר קל, כמו כן כשיש קטנות ופגם באמונה, צריכין לעשות עבודות קשות כנ"ל: ויש כמה בחי' בקטני אמונה, כי יש אפי' צדיקים שהם קטני אמנה, כמו שדרשו רז"ל (סוטה מח ע"ב) על פסוק כי מי בז ליום קטנות מי גרם לצדיקים וכו':

[חובב_ספרים]

כפי מה ששמעתי יש שיטה שמותר להגזים ולומר דברים שאינם אמת להפחיד השומעים לקבל הפסק. [הדוגמא של זה ששמעתי ממנו הוא מה שאחד מגדולי האדמורי"ם בדור האחרון אמר שאשה הלובשת גרביים דקות גרועה יותר משאשה שאינה לובשת גרביים כלל משום שעוברת בקום ועשה משא"כ אשה שאינה לובשת גרביים שעוברת רק בשב ואל תעשה. רחוק מלחשוד אדמו"ר זה שהיה ידוע כת"ח וכתב הרבה ספרי שו"ת וחידושים שלא הבין שהטענה מגוחכת. רק הוא ידע בנשי קהילתו שלא ילכו בלי גרביים כלל בכל אופן ורצה להפחידן שלא ילבשו גרביים דקות.] איני אחראי על טענה זה ובשעתו רציתי לפחות אשכול על זה לשמוע מה אומרים על זה, אבל אם זה נכון יש לדון על אלו שאמרו יהרוג ואל יעבור, על דברים שכנראה אינם, באמת התכוונו לזה כפשוטו.

[ירח מלא]

אולי באמת נדון כאן, מפני מה לא אמרו גדולי ישראל 'יהרג ואל יעבור' על שירות גברים בצבא הרוסי הפולני וכו' וכו' במיוחד בזירת הקנטוניסטים שהיא היתה גזירת שמד על יידי המלכות לכל הדעות.
כתופינים, אעלה כאן תפילה מיוחדת מרבי יהודה אסאד להנצל מגזירת הגיוס. העמוד הוא מתוך הספר החדש של רבי יהודה אסאד על התורה בעריכת ידידי הרב שלמה ויס, ובאדיבותו.

[צונאמי]

מה אתה מציע, לירות בקנטוניסטים?
ולו יצוייר ששייך לעשות זאת בלי להתפס, האם מותר להרוג יהודי שעומד להשתמד שלא מרצונו?

[בברכה המשולשת]

ולו יצוייר ששייך לעשות זאת בלי להתפס, האם מותר להרוג יהודי שעומד להשתמד שלא מרצונו?

הראבי"ה אכן התיר בדיוק זאת ועוד מרבותינו ראשוני אשכנז

[צונאמי]

אתה צודק, שכחתי.
אבל עדיין זה רשות ולא חיוב, [גם לשיטה הזו]

[אמסטרדם]

לא הוזכר פה פסק החזו"א ז"ל בענין גיוס בנות שירות לאומי לבנות, וכנראה משום שקיבלו עליהם גדולי ישראל פסק זו. אך מה שמעניין הוא שהחזו"א בעצמו כותב במכתב ש"אולי" גם מנקודת ההלכה הוא כן. וכבר דיברו מזה בפורום.

[ירח מלא]

מצ''ב מכתב מרן הגרח''ק (מתוך יתד נאמן) על האינטרנט הלא מסונן. נראה ממנו שחשש בעיקר ל'אחרי עיניכם' אך בל נשכח את ה'אחרי לבבכם' בפורומים ואתרי כפירה ומינות דמשכה.

[אמסטרדם]

ואם אני זוכר טוב, בסרט "חזיון היהודי" שהועלה כאן בעבר ע"י לעד או סינון או מישהו בדומה להם (יישר כחם!) חזינן להגר"א אריאלי שליט"א שאומר שהלך לשאול את הגרח"ק שליט"א אם הדברים כפשוטם ואמר שהוא כפשוטו.

[כולל יונגערמאן]

כפי מה ששמעתי יש שיטה שמותר להגזים ולומר דברים שאינם אמת להפחיד השומעים לקבל הפסק. [הדוגמא של זה ששמעתי ממנו הוא מה שאחד מגדולי האדמורי"ם בדור האחרון אמר שאשה הלובשת גרביים דקות גרועה יותר משאשה שאינה לובשת גרביים כלל משום שעוברת בקום ועשה משא"כ אשה שאינה לובשת גרביים שעוברת רק בשב ואל תעשה. רחוק מלחשוד אדמו"ר זה שהיה ידוע כת"ח וכתב הרבה ספרי שו"ת וחידושים שלא הבין שהטענה מגוחכת. רק הוא ידע בנשי קהילתו שלא ילכו בלי גרביים כלל בכל אופן ורצה להפחידן שלא ילבשו גרביים דקות.] איני אחראי על טענה זה ובשעתו רציתי לפחות אשכול על זה לשמוע מה אומרים על זה, אבל אם זה נכון יש לדון על אלו שאמרו יהרוג ואל יעבור, על דברים שכנראה אינם, באמת התכוונו לזה כפשוטו.

אשה שאינה לובשת גרביים כלל, הנה לדעת המ"ב ובמקומות שנהגו כן הרי מותר, לעומת זה בגד שקוף הוי בגד פריצות שאסור מה"ת.

בכלל באיזה איסור עוברת אם הולכת בגילוי בשר (ואפילו במקומות המכוסים לכו"ע, ושלא מועיל בהם מנהג להיפך), לכאורה אין כאן איסור תורה, מן התורה יש איסור רק על גילוי הראש. בוודאי הוי עוברת על דת יהודית ואולי אף אסור לקיימה לכמה דעות (אם נדמה את זה לרוחצת עם בנ"א) אבל היא כשלעצמה לא עברה על איסור דאורייתא להדיא. לעומת זה כנ"ל אם לובשת בגד פריצות אז הוי איסור דאורייתא.

[יאיר]

בגילוי בשר אין 'לפני עיוור' ד'לא תתורו'?

[אוצר החכמה]

בכלל באיזה איסור עוברת אם הולכת בגילוי בשר (ואפילו במקומות המכוסים לכו"ע, ושלא מועיל בהם מנהג להיפך), לכאורה אין כאן איסור תורה, מן התורה יש איסור רק על גילוי הראש. בוודאי הוי עוברת על דת יהודית ואולי אף אסור לקיימה לכמה דעות (אם נדמה את זה לרוחצת עם בנ"א) אבל היא כשלעצמה לא עברה על איסור דאורייתא להדיא. לעומת זה כנ"ל אם לובשת בגד פריצות אז הוי איסור דאורייתא.

מה הבדיחה הזאת?
אם היא לא לובשת שום בגד המכסה את המקום בגוף ויוצאת לרחוב אין בזה איסור, אבל אם לובשת בגד פריצות על אותו מקום זה איסור דאורייתא?

ולא הבנתי מה שכתבו כאן שזה שב ואל תעשה הלא סו"ס יוצאת לרחוב וזה גופא מעשה.

[בברכה המשולשת]

לכאורה זה תלוי בשיטות השונות במעשה דכרבלתא

[כולל יונגערמאן]

בכלל באיזה איסור עוברת אם הולכת בגילוי בשר (ואפילו במקומות המכוסים לכו"ע, ושלא מועיל בהם מנהג להיפך), לכאורה אין כאן איסור תורה, מן התורה יש איסור רק על גילוי הראש. בוודאי הוי עוברת על דת יהודית ואולי אף אסור לקיימה לכמה דעות (אם נדמה את זה לרוחצת עם בנ"א) אבל היא כשלעצמה לא עברה על איסור דאורייתא להדיא. לעומת זה כנ"ל אם לובשת בגד פריצות אז הוי איסור דאורייתא.

מה הבדיחה הזאת?
אם היא לא לובשת שום בגד המכסה את המקום בגוף ויוצאת לרחוב אין בזה איסור, אבל אם לובשת בגד פריצות על אותו מקום זה איסור דאורייתא?

ושה.

אם לבשה בגד פריצות על גבי מקום מגולה או שמכוסה כבר בבגד אחר, עדיין הוי בגד פריצות.

[אוצר החכמה]

ואם לא לבשה בגד פריצות על מקום מגולה זה וודאי פריצות

[אוצר החכמה]

לכאורה זה תלוי בשיטות השונות במעשה דכרבלתא

הסבר בבקשה...

[כולל יונגערמאן]

ואם לא לבשה בגד פריצות על מקום מגולה זה וודאי פריצות

ופריצותא מי אסר רחמנא?

[אוצר החכמה]

ולבישת בגד פריצות מי אסר רחמנא לשיטתך?

[כולל יונגערמאן]

יש איסור מיוחד בבגד פריצות וכמו שרמז בברכה משולשת. (וכמדומני שמטעם זה אמרו בשם הגרי"ש אלישיב שפאות ארוכות אסור מה"ת). וזה לכאורה לא שייך על עצם פריצות רק על בגד פריצות.

[אוצר החכמה]

קשה לי להאמין שאתה אומר דבר כזה מוזר שמותר לאשה ללכת באבר מגולה במקום שאינו צנוע, אבל אם היא כיסתה אותו באופן חלקי זה הופך להיות איסור של פריצות.


אני מבין שאתה מתכוון להביא ראייה מכרבלתא באופן כזה הרי אם תלבש בגד שחור על בגד אחר זה מותר, ולשיטת האוסרות אם תלבש בגד אדום על שחור הרי זה אסור וממילא יוצא שללבוש בגד אדום אסור אבל לא ללבוש בגד בכלל מותר. איך אפשר להגיע לכזאת מסקנה מוזרה?
(קשה לי להאמין שהרב בברכה התכוון לזה אבל יבא בעל השור ויעמוד על שורו)


אתה יכול לטעון טענה אחרת והיא נכונה שאם לבישת בגד מסויים פרוצה יותר מעצם גילוי המקום, היינו שנראה לעין שזה יותר פרוץ מזה אז זה איסור יותר גדול, אבל זה כבר טענה אחרת לגמרי ותלוייה במציאות, ואין בה שום צד היתר לאיסור הקטן.

[מה שנכון נכון]

לכאורה זה תלוי בשיטות השונות במעשה דכרבלתא

הסבר בבקשה...

לפרש"י בברכות לא מירי שם בבגד שאינו צנוע, וראה במהרש"א ובמהרש"ל שם, אבל הוא כ"ש מנדון דהתם.

[כולל יונגערמאן]

אוצר, הכוונה שיש איסור מיוחד על בגד, לאו דוקא מטעם פריצות, כמדומני שהאיסור הוא משום חוקת הגוי, והפריצות, אינו סיבה אלא סימן. ואם כן כשאין המדובר בבגד פריצות רק פריצות גמור, אין לזה שייכות לאיסור הנ"ל.

אולי כן יש איסור דאורייתא על פריצות לחוד, אדרבה אם אתה מביא מקור לכך. (מה שהבאתי לעיל לשון הגמ' סוטה פירש"י שם מי אסר רחמנא. על בעלה, ובכלל המדובר שם כשקינה לה מדרך אברים שבוודאי אסירא מדאורייתא מדין קריבה).

[כולל יונגערמאן]

עוד חילוק יש בין פריצות לבגד פריצות, דבגד פריצות אסור ללבשו אפילו בינה לבין עצמה בביתה וכדו' אפילו במרחץ שיכולה להתהלך ערומה אבל בגד פריצות אסורה

[אוצר החכמה]

לא הבנתי שהתכוונת לגמרא בסוטה ברור שהגמרא שם לא קשורה לעניין הכוונה שם מי אסר רחמנא לעניין חיוב אשת איש ולאסרה על בעלה. ברור שלא הכוונה שזה מותר.

אבל לעיקר העניין אין לי מושג שוב מה אתה טוען. ברור שיש איסור על אשה להלך עירומה בשוק לא פחות מהאיסור ללבוש בגד אדום. ואיני יודע מנא לך שאסור ללבוש בגד אדום כשהיא ספונה בחדרה.

[בברכה המשולשת]

קשה לי להאמין שאתה אומר דבר כזה מוזר שמותר לאשה ללכת באבר מגולה במקום שאינו צנוע, אבל אם היא כיסתה אותו באופן חלקי זה הופך להיות איסור של פריצות.


אני מבין שאתה מתכוון להביא ראייה מכרבלתא באופן כזה הרי אם תלבש בגד שחור על בגד אחר זה מותר, ולשיטת האוסרות אם תלבש בגד אדום על שחור הרי זה אסור וממילא יוצא שללבוש בגד אדום אסור אבל לא ללבוש בגד בכלל מותר. איך אפשר להגיע לכזאת מסקנה מוזרה?
(קשה לי להאמין שהרב בברכה התכוון לזה אבל יבא בעל השור ויעמוד על שורו)


אתה יכול לטעון טענה אחרת והיא נכונה שאם לבישת בגד מסויים פרוצה יותר מעצם גילוי המקום, היינו שנראה לעין שזה יותר פרוץ מזה אז זה איסור יותר גדול, אבל זה כבר טענה אחרת לגמרי ותלוייה במציאות, ואין בה שום צד היתר לאיסור הקטן.

ברור שלא התכוונתי שעדיף שלא תכסה בכלל. התכוונתי רק שלעיתים בגד נוסף מוסיף פריצות על פני בגד אחד (לא על פני גילוי)