ידועה המצוה הגדולה של שילוח הקן, המסוגלת להרבה דברים טובים. ורבים גדולים וטובים מהדרים לקיימה.
במשנה במכות ובחולין, חולקים רבנן ור' יהודה. האם 'שלח תשלח' זה מצוה עשה לעצמו (שיטת ר"י) או שזה תיקון ללאו של לא תקח האם על הבנים. וקיי"ל כרבנן שהביאור בפסוקים הוא 'לא תקח האם על הבנים', ואם עברת על הלאו ולקחת את האם, אז יש תיקון ללאו ע"י שילוח האם. ודינו ככל לאו הניתק לעשה, ותלוי במחלוקת של ר' יוחנן ור"ל בקיימו ולא קיימו ביטלו ולא ביטלו..
ולכאורה נראה מזה, שאין שום ענין או מצוה לשלח את האם, כל זמן שלא עברת על הלאו. כמו שלא שייך מצות שריפת נותר כל זמן של עברו על לאו של לא תותירו.
אמנם בסוגיות בחולין לא כ"כ משמע כן. שהגמ' דורשת יכול יחפש בהרים וכו'. משמע שזו כן מצוה מלכתחילה (אף לפני עבירת הלאו). וכן משמע מהסוגיא שם (דף קמ"א.) שלפני לקיחת האם, הוי עשה ולא תעשה, ואין עשה (של טהרת מצורע) דוחה עשה ולא תעשה.
השאלה היא, מה מקור (דרש מפסוק וכו') למצוה של שלח תשלח, לפני עבירת הלאו של לא תקח האם. הרי רבנן מפרשים את השלח תשלח שזה רק תיקון ללאו. ולשון רש"י במכות, קסברי שלח אחר לא תקח משמע, כדכתיב, והו"ל ניתק לעשה ואם לקחת שלח.