נשים במצוות עשה שהז"ג לעתיד לבוא

[מעט צרי]

היה נראה לומר דלעתיד לבוא יחוייבו נשים במצוות עשה שהזמן גרמא. שהרי לפי הטעם שפטורות משום שמשועבדות לבעליהן הרי השיעבוד לבעליהן הוא משום חטא עץ הדעת וזה יתוקן לעתיד, ועוד דלעתיד לא יהיו טרודים במלאכת בעליהן שהרי אומות העולם ישרתונו.

האם יש שום מקור בספרים הקדושים לרעיון כזה?

[תוך כדי דיבור]

במטותא, הפכת הסדר בין סיבה למסובב. הטעמים שהזכרת, כתבום הראשונים (האבודרהם ואילך) כדי לתת טעם ולבאר את קיום הדין, אבל לא התכוונו שמחמת הטעמים הללו הוא נוסד, שהרי גמרא ערוכה מבארת כיצד נלמד הדין בגזירה שווה.
ואם אפשר לשנות דין שנלמד מגזירה שווה, באופן תיאורטי כן (כשיקום בי"ד שיהיה מקובל על כל ישראל) לפי הרמב"ם בהל' ממרים פ"ב, דא עקא שיהיה צריך לסתור ראיות הגמרא (וכל המהלך של יותר מחמש עשרה קושיות ודחיות והוכחות ותירוצים בקידושין שם) בשביל זה ולהחליט שבאמת אינו כן...

[יאיר]

לעת"ל לא יהיו המצוות בטלות?!..

[בן פקועה]

לא למותר להזכיר את התכתבותו של הנצי"ב עם אחד מרבני דורו שרצה לומר שאשה קנויה לבעלה כשפחה, שכך רצה להוציא מדברי האבודרהם. התשובה השניה נדפסה בשו"ת משיב דבר ח"ד סי' לה. הראשונה נדפסה בח"ה שאינו תח"י. טענתו של הנצי"ב שהאשה אינה קנויה לבעלה לכל דבר, כי אם לענין אישות בלבד. שאסרה עצמה על אחרים באירוסיה.

[חכם באשי]

דרך אגב, מקורו של האבודרהם בטעם הפטור של נשים ממצוות עשה שהז"ג הוא ספר מלמד התלמידים, פרשת מטות:
"ולפי שהאשה נבראת לעזר האדם והיה הצורך ממשלתו בה פחת מעלת צורתה ממעלת צורת האדם על הרוב ושם בטבעה שתהיה עובדת את בעלה מאהבה ומיראה להתמיד שלום הבית עד שהתורה אשר כל נתיבותיה שלום הקלה עול מצות עשה שהזמן גרמא מעל האשה כמו שהתאמת מן הקבלה לפי שאם היתה חייבת בהן היתה טרודה בקיומן בזמניהן ולא היה לה פנאי לעבוד בעלה ולעשות מלאכת הבית והיו באין לידי קטטה".

[תוך כדי דיבור]

הרי המובאה מדברי הנצי"ב: "ואל יסמוך מע"כ נ"י על דברי אגדה וטעם שכ' האבודרהם דמשו"ה נשים פטורות ממ"ע שהזמ"ג משום שהנשים משועבדות לבעליהם ומסורים בידם... אין משיבים על הדרוש. שנית, אפילו מדרבנן שהחכמים התקינו שיהא מעשה ידה לבעלה ופירות נכסיה לבעל, מ"מ אין דמיון יד האשה קנוי לבעל כמו יד העבד קנוי לרבו... שהרי אינם שווים כו', ואפילו מעשה ידיה אין הדבר תלוי אלא ברצונה, שהיא יכולה לומר איני ניזונת ואיני עושה... הארכתי יותר מדאי בזה להוציא מלב מעכ"ה נ"י מחשבה זו, לעשות נשי ישראל כשפחות ח"ו" (משיב דבר ח"ה סי' ע"ב)

נ.ב. יאיר, קיי"ל כהלכה פסוקה שאין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד ושום מצוה לא תיבטל. אלא מהו שדרשו חז"ל שמצוות בטלות לעת"ל? (ועוד הרבה אמרו עד"ז, כל המועדים בטלים וכו') ובכן יש בזה הרבה ביאורים ואף אחד מהם אינו עוקר למעשה את מה שקיי"ל להלכה כנ"ל, ובידך לחפש ובידך לקרוא וצא ולמד.

[מעט צרי]

אמנם מצוות אינן בטלות לעתיד לבוא, אבל יתכן שמי שנפטר ממצוות קודם יתחייב עתה.

גם מבחינה הלכתית נשים למנהג אשכנז אין נשים מופקעות לגמרי ממ"ע שהז"ג שכן מברכות על קיומן, אלא שנפטרות מחיוב.

כמובן ההצעה שלי נאמרה בגדר דרוש, ואיני בא להכריע בדבר השאלה במצוות לעתיד לבוא.

[עושה שלום]

בנוגע לנשים במ"ע שהזמ"ג, בכמה מקומות איתא שלעת"ל יתחייבו נשים בציצית שלא יהי' זמן גרמא מפני ש"לילה כיום יאיר" וגם בלילה יהיה וראיתם אותו.

בנוגע למצוות בטלות לעתיד לבוא מובא בחסידות אשר מצוות מלשון ציווי יבטלו לעת"ל אבל יקיימום מפני שהם רצון ה'.