נתבקשתי:
בארחות רבינו (ח"ג עמ' רמח) הביא מהחזו"א בזה"ל:
בכלל כל שינוי לתינוק בשבת יש להחזיק לפקו"נ, ואסור להחמיר בין בסדר אכילתו בין בשינתו בין ברחיצתו, כי הורגלו בהתפנקות ושינוי קל גורם להם צער, והצער גורם להעלות חום. או גורם הפרעת שינה, וזה גורם ג"כ לחום וקלקול מעיים, ופעמים גורם קלקול מעיים כשינוי וסת. והלכך צריכים להיות מזורזים לעשות כל הצורך בדרך היתר, ואם אי אפשר יעשו כדרכן. ואין דברי רמ"א סי' שכ"ח (סי"ז) אלא בדבר ברור שאינו סכנה, אבל האידנא דרבו מחלות ילדים מאד והורגלו בדקדוק מאד, כל שינוי קפדני באכילתו עלול לחולי וכל חולי תינוק לספק סכנה, כי עלול לינתק מחולי לחולי. ואי אפשר לקבוע בענינים אלו לא גיל ולא שיעור דברים קבועים, אלא הלב יודע לפי אומץ הרגשתו על בריאות בנו, ואומץ חרדת קדש על שמירת שבת. פעמים משתנה הדין לפי חוזק בטחונו בבורא יתברך שמו.
היכן עוד נתפרסמו דבריו אלו?