היכי תמצי מי שאוכל מעט צריך לברך ומי שאוכל הרבה א"צ לברך

[למדן]

הכי תמצא מי שאוכל מעט צריך לברך ומי שאוכל הרבה א"צ לברך רמז הלכה זו לא נמצא בה' ברכת הפירות

[חכם באשי]

אולי, האוכל אכילה גסה א"צ לברך אח"כ?

[למדן]

אולי, האוכל אכילה גסה א"צ לברך אח"כ?

לא לפניה

[יגל]

האוכל לרפואה ואין לו הנאת החיך?

[למדן]

האוכל לרפואה ואין לו הנאת החיך?

אם הדין כך לא משנה בין מעט והרבה

[יגל]

יל"ע באוכל איסור לרפואה, ואוכל הרבה כשרפואתו רק במעט והרבה מזיק לו, האם בברכה ראשונה התחייב או לא. אבל אחר שכתבת שאינו בהל' ברכת הפירות כנראה שלא לזה כוונתך.

[למדן]

יל"ע באוכל איסור לרפואה, ואוכל הרבה כשרפואתו רק במעט והרבה מזיק לו, האם בברכה ראשונה התחייב או לא. אבל אחר שכתבת שאינו בהל' ברכת הפירות כנראה שלא לזה כוונתך.

א]כשאוכל איסור לרפואה אינו מברך כלל
ב] אם רפואתו במעט אסור לו לאכול יותר מהמותר לו

[יגל]

האוכל איסור לרפואה משום סכנה אם יש לו הנאת החיך צריך לברך (שו"ע או"ח ר"ד ס"ט), לכן כתבתי שאם אוכל הרבה למרות שציווהו לאכול רק מעט יל"ע אם אף בברכה ראשונה התחייב.

[צוציק]

בביטול בתערובת יבש ביבש לשיטת הסוברים שאסור לאכול את כולן (עי' יו"ד ק"י ס"ח בהג"ה), נמצא שאם אוכל קצתם הרי אוכל בהיתר ומותר לברך, אבל אם אוכל כולן בב"א דהו"ל אכילת איסור, אסור לברך.

[תולדות אדם]

אולי בשמן זית?

[אליהוא]

אחר דאתינן לענין אכילת איסור איכא לאוקמי שבאכילת ח"ש מסתמא צריך לברך.

[יצג]

האוכל פת הבאה בכיסנין בסוף סעודה של פת, מברך בומ"מ, ואם אוכל הרבה בשיעור קביעות סעודה נפטר בהמוציא שבירך בתחילה.

[צוציק]

אחר דאתינן לענין אכילת איסור איכא לאוקמי שבאכילת ח"ש מסתמא צריך לברך.

למה מסתמא צריך לברך? והלא זה אכילת איסור.

[יאיר]

האוכל פת הבאה בכיסנין בסוף סעודה של פת, מברך בומ"מ, ואם אוכל הרבה בשיעור קביעות סעודה נפטר בהמוציא שבירך בתחילה.

יפה מאוד!

[אליהוא]

כונתי היתה כמובן למ"ד ח"ש מותר מן התורה.
אמנם לדעת הרמב"ם גם באיסורים דרבנן לא מברכים, אבל כמדומה שלדעת רש"י אינו כן ולא עיינתי כעת.
וגם תלוי אולי בפלוגתא לענין חולה שאוכל איסור וצ"ע.

[למדן]

האוכל פת הבאה בכיסנין בסוף סעודה של פת, מברך בומ"מ, ואם אוכל הרבה בשיעור קביעות סעודה נפטר בהמוציא שבירך בתחילה.

אמת ונכון לאו דוקא בסוף הסעודה ה"ה כל שעת הסעודה
הל' בציעת הפת ס' קסח סעי' ח ובמ"ב ס"ק מב

[יצג]

נכון שגם באמצע הסעודה. אולם דוקא באוכל לשם קינוח ולא לשביעה, ונקטתי אורחא דמילתא שבסוף הסעודה אוכלים לקינוח.
אגב, לדעת הרשב"א ברכות מ"א ע"ב אכן פהב"כ בתוך הסעודה פטור מברכה, ורק בסוף הסעודה צריך לברך, אבל בשו"ע לא פסק כן.