הוגה ומעיין כתב:התבקשתי לברר:
בחיבור של אחד מגדולי רבני ארם-צובה לפני כמאתיים וחמישים שנה, מופיע במספר מקומות הביטוי "כ'טיה חראם". תרגומו המילולי הוא: חטא, איסור. אך הוא משמש כקריאה גם בהקשרים שההוראה המילולית אינה מתאימה.
מישהו יודע אולי מה פשרו המדויק של הביטוי כביטוי? או אצל מי אפשר לברר דברים כאלו? היש עמנו מומחים לניב זה של הערבית, על הביטויים הייחודיים שבו?
בריושמא כתב:בזמנו של ר' אברהם בן הרמב"ם אמרו בראש חודש ניסן בבית הכנסת הגדול שבקהיר פיוטי תוואחיד.
בריושמא כתב:בזמנו של ר' אברהם בן הרמב"ם אמרו בראש חודש ניסן בבית הכנסת הגדול שבקהיר
פיוטי תוואחיד. כי בראש חודש ניסן החלה הגאולה, ופייטו לה' אחד שהוציאנו ממצרים.
וראה:
פיוטי תוואחיד אלה שבקהיר נתחברו בזמן קרוב לשירי הייחוד שנתחברו על ידי חסידי אשכנז.
והכול מכירים את שירי הייחוד של חסידי אשכנז, ואין מכירים את פיוטי תוואחיד של חסידי מצרים.
אולי יגלו כאן חכמים את פיוטי התוואחיד?
יתר10 כתב:אאל"ט ישנו מאמר של פרו' עזרא פליישר? על שירי הייחוד הספרדים וזיקתם לשער ל'חובות הלבבות' לא מצאתי עתה
לייבעדיג יענקל כתב:מצ"ב מאמרו של פליישר
יעקובי כתב:בית הכנסת 'אהבה ואחוה' לעדת המצרים, בברוקלין שבניו יורק.
לייבעדיג יענקל כתב:מה ליוצאי אר"צ (מלבד רח"ס) ולמנהגי מצרים?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: עתניאל בן קנז ו־ 691 אורחים