בור מים

[זקן ששכח]

רש"י (בראשית מא יד) כתב:
וכן כל בור שבמקרא לשון גומא ואף אם אין בו מים קרוי בור .
למה היה דבר ברור אצל רש"י שבור היינו בור מים, עד שהיה צריך לשלול זאת?

[תולדות אדם]

אולי כי בור מלשון באר. ועוד מדטאיצטריך לפרש "והבור ריק אין מים".

ובספר באר בשדה מפרש דהו"א דבור הכונה בור מים והלך לרחוץ שם.

[אדג]

לכאו' להבדיל מלשון חכמים שכל בור הוא בור מים. ודו"ק.

[זקן ששכח]

אולי כי בור מלשון באר. ועוד מדטאיצטריך לפרש "והבור ריק אין מים".

ובספר באר בשדה מפרש דהו"א דבור הכונה בור מים והלך לרחוץ שם.

למה, למה???
אדג, תודה. דברי טעם.

[אדג]

אולם לשי' האדמו"ר מליובאוויטש (נתבאר היטב בספר הנפלא כללי רש"י להר"ט בלוי - באוצר) קשיא, דאין רש"י מבאר אלא מה שצריך בן חמש למקרא, וצ"ע.

[זקן ששכח]

אולם לשי' האדמו"ר מליובאוויטש (נתבאר היטב בספר הנפלא כללי רש"י להרי"ט בלוי - באוצר) קשיא, דאין רש"י מבאר אלא מה שצריך בן חמש למקרא, וצ"ע.

אדג, אחרי שתרצת בהשכל באת להפריך?! אתמהה!
והוא היפך דברי הגמרא 'הוא מותיב לה והוא מפרק לה' ועליך נאמר 'הוא מפרק ה והוא מותיב לה'...

[אדג]

זו לא פירכא על עצם התירוץ, זו ההערה שתירוץ זה אינו מתאים לשיטה מסוימת בלימוד רש"י על החומש.

[גוראריה]

סתם בור יש בו מים. פשוט. צא ולמד ממקרא שהוצרך לומר והבור ריק אין בו מים. וכן לשון הכתוב בישעי' על הבארות הנשברים אשר לא יכילו המים.וכן ל' הכתוב שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך וכהנה רבות.
ובא רש"י ומוסיף, שאם כי רוב תשמיש הבורות הוא לאגירת מים, אבל הפירוש המילולי של בור אינו מאגר מים, אלא לשון גומא וחפירה.

[אדג]

סתם בור יש בו מים. פשוט. צא ולמד ממקרא שהוצרך לומר והבור ריק אין בו מים. וכן לשון הכתוב בישעי' על הבארות הנשברים אשר לא יכילו המים. וכן ל' הכתוב שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך וכהנה רבות.
ובא רש"י ומוסיף, שאם כי רוב תשמיש הבורות הוא לאגירת מים, אבל הפירוש המילולי של בור אינו מאגר מים, אלא לשון גומא וחפירה.

אך לא הבנתי, הרי הבור ריק אין בו מים לכולי עלמא כפל לשון ואריכות מילים והוצרך רש"י לבארו (אבל נחשים ועקרבים כו'). ומישעיה, לא הבנתי ראייתו, שהנביא מציין החסרון שבבארות אלו, ובר מהכי - בור ובאר לחוד!

[ישבב הסופר]

סתם בור יש בו מים. פשוט. צא ולמד ממקרא שהוצרך לומר והבור ריק אין בו מים. וכן לשון הכתוב בישעי' על הבארות הנשברים אשר לא יכילו המים. וכן ל' הכתוב שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך וכהנה רבות.
ובא רש"י ומוסיף, שאם כי רוב תשמיש הבורות הוא לאגירת מים, אבל הפירוש המילולי של בור אינו מאגר מים, אלא לשון גומא וחפירה.

אך לא הבנתי, הרי הבור ריק אין בו מים לכולי עלמא כפל לשון ואריכות מילים והוצרך רש"י לבארו (אבל נחשים ועקרבים כו'). ומישעיה, לא הבנתי ראייתו, שהנביא מציין החסרון שבבארות אלו, ובר מהכי - בור ובאר לחוד!

דבריך אדג אינם נכונים למ"ד יש אם למקרא, עיין הניקוד למילת בארות בארות נשברים בפסוק ההיא שנכתבים באר ונקראים בור.

[גוראריה]

הניקוד אכן בחולם, בורות.
וביאור הקרא דבארות נשברים, בורות סדוקים שלא מצליחים לשמור מימיהם [ולא שאין בהם מים מלכתחילה]

[זקן ששכח]

סתם בור יש בו מים. פשוט.

דומני שאם תחפש בתנ"ך תיבת בור, תיווכח לראות שאין הצדק עמך.

[גוראריה]

סתם בור יש בו מים. פשוט.

דומני שאם תחפש בתנ"ך תיבת בור, תיווכח לראות שאין הצדק עמך.

כמדומני שהבאתי כמה מובאות לכך שיש בו מים בדר"כ.
אמנם ברור שגם בלי מים הוא בור, הרי זה מה שרש"י כותב. אבל מובן למה הוצרך לכתוב.

[ישבב הסופר]

אולי י"ל שאף בור שלא הועד להחזיק מים, אחרי היותו פתוח בשדה א"א שלא תאגור מים בשוליו, והבור שהשליכו את יוסף לתוכו אף מים כאלו לא היו בו.

[דראל]

לא מצאתי בישעיה פסוק על בארות בארות נשברים...
בוודאי שהכוונה לירמיהו, שאגב טבע בעצמו בבור מים (אך כיון שכבר לא היו מים בבור, הוא טבע רק בטיט), והתורה מציינת שהאחים הקפידו שלא לזרוק את יוסף לבור שיש שם מים, כדי שלא יטבע. הכפילות 'והבור רק, אין בו מים' באה להדגיש זאת. מכאן מובן שדרשת חז"ל מוציאה לגמרי מן הפשט.