"החזו"א הפציר בלומדים לעבור מדרך בריסק לדרכו שלו"

[ירושלמי]

בערב יום השבת פורסם במוסף התורני (המשובח!) של 'המבשר', פאנל ודו שיח של גדולי ראשי הישיבות שליט"א, שייצגו כל אחד דרך ואסכולה בלימוד:
המארח, הגרב"ד פוברסקי שליט"א - הדרך הליטאית.
הגר"א אבא שאול שליט"א - הדרך הספרדית.
הגר"צ כץ שליט"א - דרך הכלל חסידית (שילוב בין הלימוד הליטאי לאורח החסידי).
הגר"י סופר שליט"א (בן הרבי מערלוי שליט"א) - דרך תלמידי החת"ס.
הגרש"ד שפירא (חתן בעל ה'שפע חיים' מצאנז) שליט"א - דרך פולין - גאליציא.

לא אכנס לגופו של הדו שיח הנ"ל מכמה סיבות, רק ברשותכם אתייחס לדבר חידוש - עבורי עכ"פ - אותו השמיע הגרב"ד פוברסקי, וז"ל שם:
"אמנם מרן החזו"א היה מפציר בבני הישיבות הקרובים אליו לעבור מדרך הלימוד של בריסק אל דרך הלימוד שלו, כי דעתו של החזו"א לא היתה נוחה מהלימוד המתעסק מדי הרבה בסברות, כי לדעתו אין זו דרך מתאימה כל כך לצעירים שמתוך חתירתם לעומקן של הסברות הם עלולים להסתבך".

שדרך לימודו של החזו"א לא עלתה בקנה אחד עם הגר"ח - לזו אין אנו צריכים להגרב"ד, (ויעידו על כך גליונות החזו"א על הגר"ח, וכהידוע (מפי?? נוטר, אי"ס) שגליונות החזו"א על הגר"ח אינן 'השגות' כי אם אופן ביטוי של חשיבתו ודרכו השונה של חזו"א). החידוש הוא, כמובן, שהחזו"א הפציר לעזוב את דרך הגר"ח לטובת דרכו שלו. אלא שנאמנים עלינו דברי הגרב"ד, שכבחור כבר זכה לקרבת החזו"א.

ועוד מאותו פאנל בהקשר לחזו"א: מספר שם הגר"צ כץ, שהחזו"א שלח את ספרו עם צאתו לגה"ק ר' מוטל'ע אושמינר מליטא ע"מ לקבל את הסכמתו. משבא השליח ובידו הספר הגיב ר' מטל'ע בזעף אודות המחבר שודאי מצא כת"י קדמון בן כמה מאות שנים טובות, ומתהדר בנוצות לא לו, ולא הסכים לתת הסכמה.
החזו"א מצידו קיבל את הסירוב בקורת רוח, באמרו כי לא הסכמה למחבר ביקש, כי אם הסכמה לספר - וזו הרי ניתנה.

[נוטר הכרמים]

בערב יום השבת פורסם במוסף התורני (המשובח!) של 'המבשר', פאנל ודו שיח של גדולי ראשי הישיבות שליט"א, שייצגו כל אחד דרך ואסכולה בלימוד:
המארח, הגרב"ד פוברסקי שליט"א - הדרך הליטאית.
הגר"א אבא שאול שליט"א - הדרך הספרדית.
הגר"צ כץ שליט"א - דרך הכלל חסידית (שילוב בין הלימוד הליטאי לאורח החסידי).
הגר"י סופר שליט"א (בן הרבי מערלוי שליט"א) - דרך תלמידי החת"ס.
הגרש"ד שפירא (חתן בעל ה'שפע חיים' מצאנז) שליט"א - דרך פולין - גאליציא.

לא אכנס לגופו של הדו שיח הנ"ל מכמה סיבות, רק ברשותכם אתייחס לדבר חידוש - עבורי עכ"פ - אותו השמיע הגרב"ד פוברסקי, וז"ל שם:
"אמנם מרן החזו"א היה מפציר בבני הישיבות הקרובים אליו לעבור מדרך הלימוד של בריסק אל דרך הלימוד שלו, כי דעתו של החזו"א לא היתה נוחה מהלימוד המתעסק מדי הרבה בסברות, כי לדעתו אין זו דרך מתאימה כל כך לצעירים שמתוך חתירתם לעומקן של הסברות הם עלולים להסתבך".

שדרך לימודו של החזו"א לא עלתה בקנה אחד עם הגר"ח - לזו אין אנו צריכים להגרב"ד, (ויעידו על כך גליונות החזו"א על הגר"ח, וכהידוע (מפי?? נוטר, אי"ס) שגליונות החזו"א על הגר"ח אינן 'השגות' כי אם אופן ביטוי של חשיבתו ודרכו השונה של חזו"א). החידוש הוא, כמובן, שהחזו"א הפציר לעזוב את דרך הגר"ח לטובת דרכו שלו. אלא שנאמנים עלינו דברי הגרב"ד, שכבחור כבר זכה לקרבת החזו"א.

ועוד מאותו פאנל בהקשר לחזו"א: מספר שם הגר"צ כץ, שהחזו"א שלח את ספרו עם צאתו לגה"ק ר' מוטל'ע אושמינר מליטא ע"מ לקבל את הסכמתו. משבא השליח ובידו הספר הגיב ר' מטל'ע בזעף אודות המחבר שודאי מצא כת"י קדמון בן כמה מאות שנים טובות, ומתהדר בנוצות לא לו, ולא הסכים לתת הסכמה.
החזו"א מצידו קיבל את הסירוב בקורת רוח, באמרו כי לא הסכמה למחבר ביקש, כי אם הסכמה לספר - וזו הרי ניתנה.

מרן בעל ה'חזון יחזקאל' זי"ע כפי שמסר לציבור יפה הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל.

עצם דברי הגרב"ד ידועים מכבר. רווחת השמועה כי בפרט ניסה את כוחו על הגר"ש ברמן זצ"ל, והצליח במדה ידועה כמשתקף מבין כתלי 'אשר לשלמה'. דוגמא של הצלחה כזאת זה הגאון המובהק ר' אליהו מישקובסקי זצ"ל מכפר חסידים. (של החזו"א, או בעיקר של תלמידיו כמו הגר"ח גריינימן שליט"א).

יצויין, כי גם הגרד"צ קרלנשטיין שליט"א למד עם החזו"א חברותא פרק זמן נכבד... כנראה שהיה קשה למחות את השפעתו של הגר"ש רוזובסקי זצ"ל.

מהו המקור לעובדא שסיפר הגר"צ כץ מר' מרדכיל'ה אושמינער, כזה גילוי צריך מקור בכיר, אחרי שנים כה רבות זוכים לכזה מידע? חכה לאיש ספר.

[אליחי]

לא אכנס לגופו של הדו שיח הנ"ל מכמה סיבות, רק ברשותכם אתייחס לדבר חידוש - עבורי עכ"פ - אותו השמיע הגרב"ד פוברסקי, וז"ל שם:
"אמנם מרן החזו"א היה מפציר בבני הישיבות הקרובים אליו לעבור מדרך הלימוד של בריסק אל דרך הלימוד שלו, כי דעתו של החזו"א לא היתה נוחה מהלימוד המתעסק מדי הרבה בסברות, כי לדעתו אין זו דרך מתאימה כל כך לצעירים שמתוך חתירתם לעומקן של הסברות הם עלולים להסתבך".

איני מבין והרי כל מכיר יודע שדרך למודו של מרן החזו"א זללה"ה כולה סברות הגיוניות וישרות וזה רוב תורתו. ותורת בריסק היא פחות סברות ויותר גדרים, "מה כתוב".

[איש_ספר]

הסיפור עם ר' מרדכי'לה אושמינער-סלונימער מתאים עם התאריכים [חזו"א הראשון נדפס בתרע"א, ור"מ נפטר בתרע"ו] וממילא אם קבלה נקבל.
דוגמא אולי המובהקת ביותר למי שנטש את דרך בריסק ונדבק בחזו"א, הוא הגאון ר' לייזר פלצ'ינסקי.
[אליחי, עד שמגיעים 'למה כתוב', ארוכה הדרך העוברת בהגדרות דקות מן הדקות, של דברים שווים וחילוקם. החזו"א אף שהוא בעל סברא עצמית כחת"ס וכו', מ"מ עיקר לימודו הוא בחשבון הסוגיא לפרטי פרטיה].

[רוצה לרצות]

שמעתי פעם שיעור מהג"ר יהושע העשיל [הקטן] ברים, אחיינו של ראש ישיבת ביאן הג"ר יהושע ברים זצ"ל, וביאר איזה סוגיא על פי דברי דודו, וכך אמר [בתרגום מאידיש]:
קודם ה'מתן תורה' מהחזו"א היה הדוד אומר מהלך כזה וכזה, ולאחר ה'מתן תורה' הוא אמר מהלך אחר, והוא...

[בור הגולה]

אתה בטוח שהוא התכוין לדודו הג"ר יהושע העשיל, ולא להדוד השני הג"ר חיים זצ"ל? כמדומני שהוא זה שעזב את רבו הגרא"ז מלצר ודבק בכל מאודו להחזו"א.

[הירשזון]

נוטר הכרמים, טרם תאמין בהחלט לשמועה כי רדצ"ק למד בחברותא עם החזו"א פרק זמן נכבד, בדוק נא את תאריך לידתו של רדצ"ק.

[הירשזון]

נוטר הכרמים. שכחתי להוסיף: גם אילו למד עם החזון איש, בודאי לא לאחר השפעה ממושכת של הגרש"ר. תבדוק מתי נכנס רדצ"ק לפוניבז' ותבין.

[רבטוב]

יצויין, כי גם הגרד"צ קרלנשטיין שליט"א למד עם החזו"א חברותא פרק זמן נכבד... כנראה שהיה קשה למחות את השפעתו של הגר"ש רוזובסקי זצ"ל.

הגרדצ''ק גדל בזכרון מאיר בשעה שגרו בה קומץ אנשים וממילא הי' קרוב לבית החזו''א ולמד איתו . אך תלמיד הוא פונוביז'י וזהוא דרך לימודו
כמו שרואים בספריו הגרדצ''ק התחתן בשנת תשט''ז

[הירשזון]

רבטוב, יתכן, אך בכל אופן קשה לומר שדרך לימודו הושפעה מהחזון איש, כמו גם יתר תכונותיו, שאין בהן שמץ מאפיו של החזון איש.

[רבטוב]

רבטוב, יתכן, אך בכל אופן קשה לומר שדרך לימודו הושפעה מהחזון איש, כמו גם יתר תכונותיו, שאין בהן שמץ מאפיו של החזון איש.

כבוד הרב כנראה אגב חורפא לא קראת דברי הקצרים שגם אני הקטן כתבתי שהגרדצ''ק לומד כמו פונוביז'י . אך מתוך ובתוך דבריך ישנם עקיצות
והזהר בגחלתן . ויכול אני להגיד לך גרתי בנעורי עם הגרדצ''ק פתח ע''י פתח ולמד בהתמדה רבה ובמידות תרומיות .

[נוטר הכרמים]

רבטוב, יתכן, אך בכל אופן קשה לומר שדרך לימודו הושפעה מהחזון איש, כמו גם יתר תכונותיו, שאין בהן שמץ מאפיו של החזון איש.

יצא המרצע מן השק.

מובטחני בך בן הצבי, שבתכונותיך ודאי אין שמץ מאפיים של החזו"א ותלמידיו, לשונך מדברת גדולות במידותיהם של גדולי תורה שקטנם עבה ממתניך.

[הירשזון]

לאט לכם. לא מרצע ולא שק.
כאחד שהכיר במעט כמה שניכרת בהם השפעת החזון איש אפילו על הלך מחשבתם (לעתים אף השפעה כפייתית), בקשתי רק להביע את דעתי כי לעומתם, רדצ"ק, לא הושפע כלל. וכי חסרים אנו דרכי לימוד ותכונות אופי משובחות ומצוינות זולת אלו של החזון איש? וכי רב"ד פוברסקי או אחרים ששהו רבות במחיצת החזון איש כן הושפעו? כל אדם מושפע מזולתו כפי טבעו ואין כל פגם בכך שרדצ"ק הושפע דוקא מרש"ר ולא מהחזו"א.
דרך אגב, לפי היכרות עם רדצ"ק, סביר מאד שתכונותיו הושפעו יותר מרי"ש כהנמן או מראמ"מ שך, שהיו אף הם מרבותיו.

[רוצה לרצות]

אתה בטוח שהוא התכוין לדודו הג"ר יהושע העשיל, ולא להדוד השני הג"ר חיים זצ"ל? כמדומני שהוא זה שעזב את רבו הגרא"ז מלצר ודבק בכל מאודו להחזו"א.

יתכן שאתה צודק, ומאריכות הזמן נשתכח.

[הירשזון]

מספר שם הגר"צ כץ, שהחזו"א שלח את ספרו עם צאתו לגה"ק ר' מוטל'ע אושמינר מליטא ע"מ לקבל את הסכמתו. משבא השליח ובידו הספר הגיב ר' מטל'ע בזעף אודות המחבר שודאי מצא כת"י קדמון בן כמה מאות שנים טובות, ומתהדר בנוצות לא לו, ולא הסכים לתת הסכמה.
החזו"א מצידו קיבל את הסירוב בקורת רוח, באמרו כי לא הסכמה למחבר ביקש, כי אם הסכמה לספר - וזו הרי ניתנה.

יש בר דעת שעלול לטעות בלשון החזון איש ולחשוב שהיא לשון של מחבר מתחילת האלף? הבל הבלים! יש בספר, במיוחד בחלק שיצא לאור ראשון, ביטויים וגבישי לשון בני פחות ממאתים שנה. ישנם אמנם סממנים מסוימים המעורבים בספר, אשר מזכירים קימעא את ספרי הראשונים, אבל משם ועד המחשבה כי מדובר בספר בן כמה מאות שנים הדרך רחוקה מאד.

[בן פקועה]

מספר שם הגר"צ כץ, שהחזו"א שלח את ספרו עם צאתו לגה"ק ר' מוטל'ע אושמינר מליטא ע"מ לקבל את הסכמתו. משבא השליח ובידו הספר הגיב ר' מטל'ע בזעף אודות המחבר שודאי מצא כת"י קדמון בן כמה מאות שנים טובות, ומתהדר בנוצות לא לו, ולא הסכים לתת הסכמה.
החזו"א מצידו קיבל את הסירוב בקורת רוח, באמרו כי לא הסכמה למחבר ביקש, כי אם הסכמה לספר - וזו הרי ניתנה.

יש בר דעת שעלול לטעות בלשון החזון איש ולחשוב שהיא לשון של מחבר מתחילת האלף? הבל הבלים! יש בספר, במיוחד בחלק שיצא לאור ראשון, ביטויים וגבישי לשון בני פחות ממאתים שנה. ישנם אמנם סממנים מסוימים המעורבים בספר, אשר מזכירים קימעא את ספרי הראשונים, אבל משם ועד המחשבה כי מדובר בספר בן כמה מאות שנים הדרך רחוקה מאד.

מסתבר שהסיפור לא ארע מעולם, ולפיכך אין צורך להצדיקו. אבל קושיא זו אינה כלום, שהרי לבטח לא סבר ר' מוטל'ע שהחזו"א העתיק כלשונו מתוך כת"י, אלא שהרעיונות קדומים והחזו"א הוריקם לכליו בשפתו שלו.

[רבטוב]

לאט לכם. לא מרצע ולא שק.
כאחד שהכיר במעט כמה שניכרת בהם השפעת החזון איש אפילו על הלך מחשבתם (לעתים אף השפעה כפייתית), בקשתי רק להביע את דעתי כי לעומתם, רדצ"ק, לא הושפע כלל. וכי חסרים אנו דרכי לימוד ותכונות אופי משובחות ומצוינות זולת אלו של החזון איש? וכי רב"ד פוברסקי או אחרים ששהו רבות במחיצת החזון איש כן הושפעו? כל אדם מושפע מזולתו כפי טבעו ואין כל פגם בכך שרדצ"ק הושפע דוקא מרש"ר ולא מהחזו"א.
דרך אגב, לפי היכרות עם רדצ"ק, סביר מאד שתכונותיו הושפעו יותר מרי"ש כהנמן או מראמ"מ שך, שהיו אף הם מרבותיו.

כבוד בן צבי בזה אתה צודק זכרני ימים מקדם שהי' חביבו של הפאנאוויז'ר רב והוא הועידו לגדולות ונתן על טס של זהב את הראש ישיבה של גראדנא
וידוע שהרב הי' חכם הרואה את הנולד ... חכמת אדם תאיר פניו .וכנראה שיש לך כמו שאומרים באנגלית issueעם הגרדצ''ק וזה בעי' שלך

[הירשזון]

בן פקועה, גם דבריך אים מניחים את הדעת. בספרו הראשו השתמש החזון איש ברעיונות די "אחרוניים", בניגד לספיו המאולרים, בהם הפך יותר ויותר למה שהוא נתפס כיום. ואגב, באישים ושיטות בערכו כתוב בשמו שאת ספרו הראשון העניק במתנה לבחרי הישיבות, או משהו בדומה.
אפרופו אישים ושיטות והנושא המדובר כאן, לא אוכל לחשות מלהזכיר את המשפט שכתב רש"י זוין על ר"ח סולוביציק "שדילג על פני תקופות האחרונים והגיע הישר לראשונים עצמם" וה"ראשוניות" שבו היא מה שעשתה אותו למה שהוא. (ציטוט מזיכרון ישן).
איזה משפט הבלותי. פלא שיצא מפי ענק כרשי"ז. חבל שלא היו לאיש זה תלמידים. אילו היו לו, כי אז היינו אומרים "תלמיד טועה הניחו בין כתביו".

[נוטר הכרמים]

בן פקועה, גם דבריך אים מניחים את הדעת. בספרו הראשו השתמש החזון איש ברעיונות די "אחרוניים", בניגד לספיו המאולרים, בהם הפך יותר ויותר למה שהוא נתפס כיום. ואגב, באישים ושיטות בערכו כתוב בשמו שאת ספרו הראשון העניק במתנה לבחרי הישיבות, או משהו בדומה.
אפרופו אישים ושיטות והנושא המדובר כאן, לא אוכל לחשות מלהזכיר את המשפט שכתב רש"י זוין על ר"ח סולוביציק "שדילג על פני תקופות האחרונים והגיע הישר לראשונים עצמם" וה"ראשוניות" שבו היא מה שעשתה אותו למה שהוא. (ציטוט מזיכרון ישן).
איזה משפט הבלותי. פלא שיצא מפי ענק כרשי"ז. חבל שלא היו לאיש זה תלמידים. אילו היו לו, כי אז היינו אומרים "תלמיד טועה הניחו בין כתביו".

מפי ר' זלמן רוטברג, שאת ספרו על ב"ק העניק באהבה לבני הישיבות.

בנוגע לשיחתו של הרש"י זווין, נראה כי כוונתו לחציבת היסודות מראשיתם בדברי הראשונים, שנתחדשה בבית מדרשו של הגר"ח, בלי התבססות על דברי האחרונים שקדמוהו, כפי שהיה נהוג עד אז.

[בן פקועה]

בנוגע לשיחתו של הרש"י זווין, נראה כי כוונתו לחציבת היסודות מראשיתם בדברי הראשונים, שנתחדשה בבית מדרשו של הגר"ח, בלי התבססות על דברי האחרונים שקדמוהו, כפי שהיה נהוג עד אז.

כמדומה שבית מדרשו של הגר"א מוילנא קדם לבית מדרשו של הגר"ח, ומה יפה מטבע ברכה שטבע 'רב צעיר' בספרו, שקרא לפרק על הגר"א: "בחזרה לתלמוד".

[נוטר הכרמים]

בנוגע לשיחתו של הרש"י זווין, נראה כי כוונתו לחציבת היסודות מראשיתם בדברי הראשונים, שנתחדשה בבית מדרשו של הגר"ח, בלי התבססות על דברי האחרונים שקדמוהו, כפי שהיה נהוג עד אז.

כמדומה שבית מדרשו של הגר"א מוילנא קדם לבית מדרשו של הגר"ח, ומה יפה מטבע ברכה שטבע 'רב צעיר' בספרו, שקרא לפרק על הגר"א: "בחזרה לתלמוד".

נו, גם ברבינו הגר"א נתנוצצה 'ראשוניות' זו בניגוד גמור למקובל.

בר מן דין, מעמדו אצל תלמידיו היה כראשון ממש. וכדברי הגר"ח מוואלאז'ין: אולי כהרשב"א.

[רבטוב]

נו אצל תלמידי הגאון .הגאון הי' בבחינת ראשון ואצל הגרי''ד מבוסטון הגר''ח הי' יותר מהגאונים ...א''כ למה יש לנו טענות לחסידים שדיברו על
רבותיהם במושגים כאלו ..ואגב כל המושג של היום. '''''דעת תורה''''' הוא ג''כ מושג חסידי שלא צריך לברר מן תוה''ק . ואפילו החזו''א משתמש
כבר עם המושג ליבי אומר לי ....לגבי אות צדי''ק עם י' הפוכה במכתביו לפרידמן

[הירשזון]

לזכרוני, בביטוי "לבי אומר לי", השתמש חזו"א בנוגע לשיעורי תורה, אבל אין הבדל, כמובן.

[רבטוב]

לזכרוני, בביטוי "לבי אומר לי", השתמש חזו"א בנוגע לשיעורי תורה, אבל אין הבדל, כמובן.

אני לא יודע איך לסרוק אך בספרו של פרידמן מובא מכתבו של החזו''א לגבי אות צדי''ק

[בן פקועה]

רש"י על התורה כבר השתמש בביטוי "לבי אומר לי".
לגבי המושג 'דעת תורה' רבו המדברים והמחקרים, ולא פשוט לומר שהחסידים חידשוהו, ואכמ"ל. ואגב, ר' משה פיינשטיין היה אומר שאדם שמעולם לא קרא דברים אחרים מלבד ש"ס ופוסקים, כל צורת חשיבתו והגיונותיו הם מן התורה ועל כן לא שייך לומר שיש בהוראותיו השפעות שלא מן התורה.

[נוטר הכרמים]

נו אצל תלמידי הגאון .הגאון הי' בבחינת ראשון ואצל הגרי''ד מבוסטון הגר''ח הי' יותר מהגאונים ...א''כ למה יש לנו טענות לחסידים שדיברו על
רבותיהם במושגים כאלו ..ואגב כל המושג של היום. '''''דעת תורה''''' הוא ג''כ מושג חסידי שלא צריך לברר מן תוה''ק . ואפילו החזו''א משתמש
כבר עם המושג ליבי אומר לי ....לגבי אות צדי''ק עם י' הפוכה במכתביו לפרידמן

.

פשוט מאוד, אצל החסידים דברו כך על כל אדמו"ר יניק, הרי כבר כאשר מתגלית זהותו של איזה 'נצר מטעי' באבחת קולמוס הוא נהפך להגה"ק או להרה"ק, ראה במדור 'ויתילדו' (לידידנו הרנ"א וקשטיין שליט"א) בעיתון המודיע. אין כוונה ח"ו להוריד מערכו של מאן דהו, ברור שהיו וישנם גדולי עולם בין החסידים עד היום הזה, אלא שהנסיבות שם (שישנה 'חצר' ושולשלת בן אחר בן) מחייבות את התופעות האלה בהיקפים רחבים בהרבה, וההכרח לא יגונה.

אצל הליטאים הגר"א היה אחד, ובימים ההם לכל הפחות, רק עליו דברו במטבעות כאלו. עליו העידו שלמד עם יעקב אבינו ולא רצה לקבל מגידים וכו', ולא כל תופס ישיבה או דומ"צ זכה לגילוי אליהו...

כיו"ב גם הגר"ח אצל נכדו הרי"ד מבוסטון.

ליבי אומר לי של החזו"א, זה לא 'מקלו יגיד לו' בהאחזות על זכות אבותיו מסייעתו וכד', אלא לבו לב הארי הכריע כן בסברתו הישרה, ולא ח"ו 'מושג חסידי שלא צריך לברר מן תוה"ק'-כלשון הכותב.

רבטוב, מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, להכלילם בסקירה אחת עם רבותינו שמפיהם אנו חיים, ושמעתתן בפומייהו דרבנן ותלמידיהון בכולי יומא.

[מורה צדק]

המארח, הגרב"ד פוברסקי שליט"א - הדרך הליטאית.
הגר"א אבא שאול שליט"א - הדרך הספרדית.

אני לא רואה הרבה הבדל בין השיטות של החכמים הנז', הרב אבא שאול הוא תלמיד של הגרב"ד פוברסקי, וגם הישיבה שלו מתנהלת באותם שיטות של פוניבז'.

[נהנה מהאוצר]

ועוד מאותו פאנל בהקשר לחזו"א: מספר שם הגר"צ כץ, שהחזו"א שלח את ספרו עם צאתו לגה"ק ר' מוטל'ע אושמינר מליטא ע"מ לקבל את הסכמתו. משבא השליח ובידו הספר הגיב ר' מטל'ע בזעף אודות המחבר שודאי מצא כת"י קדמון בן כמה מאות שנים טובות, ומתהדר בנוצות לא לו, ולא הסכים לתת הסכמה.
החזו"א מצידו קיבל את הסירוב בקורת רוח, באמרו כי לא הסכמה למחבר ביקש, כי אם הסכמה לספר - וזו הרי ניתנה.

את הסיפור הזה כבר שמעתי לפני זמן רב וכמדומה לי שהוא מופיע באחד החלקים הראשונים של המעשה איש

[אורי אגסי]

ועוד מאותו פאנל בהקשר לחזו"א: מספר שם הגר"צ כץ, שהחזו"א שלח את ספרו עם צאתו לגה"ק ר' מוטל'ע אושמינר מליטא ע"מ לקבל את הסכמתו. משבא השליח ובידו הספר הגיב ר' מטל'ע בזעף אודות המחבר שודאי מצא כת"י קדמון בן כמה מאות שנים טובות, ומתהדר בנוצות לא לו, ולא הסכים לתת הסכמה.
החזו"א מצידו קיבל את הסירוב בקורת רוח, באמרו כי לא הסכמה למחבר ביקש, כי אם הסכמה לספר - וזו הרי ניתנה.

את הסיפור הזה כבר שמעתי לפני זמן רב וכמדומה לי שהוא מופיע באחד החלקים הראשונים של המעשה איש

מצטרף להנ"ל, למרות ההתקפות שנכתבו כאן על הסיפור, שמעתי אותו לפני שנים רבות, אך לא זכרתי את שם הרב ה"מסכים". כך שהסיפור איננו חידוש של הגר"צ כץ, למרות שכדרכם של סיפורים יתכן שלא היה ולא נברא.

[זקן ששכח]

מסתבר שהסיפור לא ארע מעולם, ולפיכך אין צורך להצדיקו.

לצערי אינני מכיר את הרב המספר לידע עד כמה הוא מדייק, אולם טעם לפגם יש כאן, שבעתון 'המבשר' היה השבוע תיקון לסיפור נוסף שסיפר הרב הנ"ל להעמידו על דיוקו.
ואמנם בתרי לא הויא חזקה אבל טעם לפגם איכא.

אשמח מאד מאד אם יעמידני אי מי על טעותי.

[נהנה מהאוצר]

הנה הלינק למעשה איש ששם מובא הסיפור בשם אומרו


http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?144326&BOOKS

עמ' 27-28 מדפי אוצה"ח

[רבטוב]

נו אצל תלמידי הגאון .הגאון הי' בבחינת ראשון ואצל הגרי''ד מבוסטון הגר''ח הי' יותר מהגאונים ...א''כ למה יש לנו טענות לחסידים שדיברו על
רבותיהם במושגים כאלו ..ואגב כל המושג של היום. '''''דעת תורה''''' הוא ג''כ מושג חסידי שלא צריך לברר מן תוה''ק . ואפילו החזו''א משתמש
כבר עם המושג ליבי אומר לי ....לגבי אות צדי''ק עם י' הפוכה במכתביו לפרידמן

.

פשוט מאוד, אצל החסידים דברו כך על כל אדמו"ר יניק, הרי כבר כאשר מתגלית זהותו של איזה 'נצר מטעי' באבחת קולמוס הוא נהפך להגה"ק או להרה"ק, ראה במדור 'ויתילדו' (לידידנו הרנ"א וקשטיין שליט"א) בעיתון המודיע. אין כוונה ח"ו להוריד מערכו של מאן דהו, ברור שהיו וישנם גדולי עולם בין החסידים עד היום הזה, אלא שהנסיבות שם (שישנה 'חצר' ושולשלת בן אחר בן) מחייבות את התופעות האלה בהיקפים רחבים בהרבה, וההכרח לא יגונה.

אצל הליטאים הגר"א היה אחד, ובימים ההם לכל הפחות, רק עליו דברו במטבעות כאלו. עליו העידו שלמד עם יעקב אבינו ולא רצה לקבל מגידים וכו', ולא כל תופס ישיבה או דומ"צ זכה לגילוי אליהו...

כיו"ב גם הגר"ח אצל נכדו הרי"ד מבוסטון.

ליבי אומר לי של החזו"א, זה לא 'מקלו יגיד לו' בהאחזות על זכות אבותיו מסייעתו וכד', אלא לבו לב הארי הכריע כן בסברתו הישרה, ולא ח"ו 'מושג חסידי שלא צריך לברר מן תוה"ק'-כלשון הכותב.

רבטוב, מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, להכלילם בסקירה אחת עם רבותינו שמפיהם אנו חיים, ושמעתתן בפומייהו דרבנן ותלמידיהון בכולי יומא.

סלח לי ידידי הטענה על החסידים לא התחילה בשעת נצר מטעי והיניקות והזרע קודש רק גם בדור הראשון והשני שהיו אריות. אם אתה בקי קצת בתולדות החסידות .והקדמתו של הגר''ח מוולאזין על ספרו של הגאון לא נופלת בשום מושג מהגדרת הצדיקים הראשונים על הבעש''ט והמגיד הגדול ממעזריטש נבג''מ .אין רוצה לנגוע בנקודות כי הזהר בגחלתן כתיב
.

[שומר מסורת]

נוטר הכרמים, טרם תאמין בהחלט לשמועה כי רדצ"ק למד בחברותא עם החזו"א פרק זמן נכבד, בדוק נא את תאריך לידתו של רדצ"ק.

הירשון אם קראת לא שנית, כל דבריך הבל וריק, נשמע מדבריך שאתה נמנע מהכתות השוליות בציבור החרדי, קודם כל הגרד"צ שליט"א למד עמו מגיל 9 ידוע המעשה שהחזו"א א"ל שיותר לא יבוא עם חולצה קצרה, לו ידעת מה זה נקרא לגדול על ברכי החזו"א, ידעת מיהו הרדצ"ק, כל השקפותיו ורעיונתיו מושתתים על אדני החזו"א, לו ידעת איך לומדים חזו"א מימיך היית רואה מזה זה שטיקל קטן במעגל"צ, עכ"פ ההיסטוריה של שניהם היא ארוכה למדי, כנראה מראשי הישיבות היחידים בדור שגדלו על ברכי החזו"א.

[רבטוב]

בכלל קשה לי המושג ''''שהחזו''א הפציר''''' כי כפי מה שכותב באחד ממכתביו שקשה עליו לבקש טובה מאחר .והפציר זה יותר מטובה .

[רבטוב]

בערב יום השבת פורסם במוסף התורני (המשובח!) של 'המבשר', פאנל ודו שיח של גדולי ראשי הישיבות שליט"א, שייצגו כל אחד דרך ואסכולה בלימוד:
המארח, הגרב"ד פוברסקי שליט"א - הדרך הליטאית.
הגר"א אבא שאול שליט"א - הדרך הספרדית.
הגר"צ כץ שליט"א - דרך הכלל חסידית (שילוב בין הלימוד הליטאי לאורח החסידי).
הגר"י סופר שליט"א (בן הרבי מערלוי שליט"א) - דרך תלמידי החת"ס.
הגרש"ד שפירא (חתן בעל ה'שפע חיים' מצאנז) שליט"א - דרך פולין - גאליציא.

באתי רק להעיר ולהאיר '''הדרך הליטאית ''' לא אחידה ר' שמעון מגראדנא וטעלז לא למדו כהגרב''ד מקאמיניץ כידוע . ובדורינו הגרא''מ שך לא למד כהגר''ש רוזובסקי והדברים ידועים.
הדרך הספרדית מעורבת היום בדרך הליטאית כי רובם של הרמי''ם הם תלמידי ליטא כידוע . ובתוכם הגר''א אבא שאול .
דרך כלל החסידית .....קודם כל לא הי' דבר כזה כי כל מקום למד לפי מקומו . בימינו שר התורה מטשעבין וראש ישיבת בעלז הגר''ש ברנדר
שהי' תלמידו של ר' מעכילי מטורנא לא למדו כמו האבנ''ז והכלי חמדה לא למד כרבו האבנ''ז והגה''ג ר' מנחם זעמבא לא למד כהאבנ''ז .
כל אחד למד לפי שורש נשמתו . והמהרש''ם לא למד כר' יעקעלע רימילובער בעל הכוכב מיעקב . אין רצוני להאריך בזה כי הרשימה ארוכה .
דרך תלמידי החת''ס ...... ג''כ לא אחידה כי התלמיד הגדול של המהר''ם שיק הרב מסעמיהיי למד אחרת מרבו וכן הבית שערים והמחנה חיים
והקול ארי' ועוד אע''פ שכולם היו יוצאי הישיבה מבית פרעשבורג . והמעיין בכתב סופר על גיטין רואה שלמד בדרך אחרת מאביו הקדוש בעל חת''ס
וכי הרב מבאניהאד בעל וידבר משה וספרו הגדול על חולין הם דרך אחרת מהחת''ס אע''פ שלמד בפרעשבארג ...
דרך פולין -גלצי' . ג''כ לא אחידה כי בגלצי' למדו הרבה גמרא תוספות וחו''מ ולא דייקו ---קוועטשען בלע''ז---כ''כ .
יש להאריך בזה ולא באתי רק להעיר ולהאיר

[מנחם זאב צוקרמן]

דרך = גזע. הכל במסורת הטובה של הפוליטיקלי קורקט...

[רבטוב]

דרך = גזע. הכל במסורת הטובה של הפוליטיקלי קורקט...

למעלה מהשגתי מה שאתה כותב ---נא הסבר דבריך לקושי דעת כמונו כדי שנבין

[הירשזון]

שומר מסורת יקר. השתכנעתי! אכן הקריאה והשינון תלויים בשאלה הרת הגורל האם רדצ"ק גדל על ברכי החזון איש או לא.
את המסורת הזו - באמת חבל לזרוק.

[בור הגולה]

הדרך הספרדית מעורבת היום בדרך הליטאית כי רובם של הרמי''ם הם תלמידי ליטא כידוע . ובתוכם הגר''א אבא שאול .
דרך כלל החסידית .....קודם כל לא הי' דבר כזה כי כל מקום למד לפי מקומו . בימינו שר התורה מטשעבין וראש ישיבת בעלז הגר''ש ברנדר
שהי' תלמידו של ר' מעכילי מטורנא לא למדו כמו האבנ''ז והכלי חמדה לא למד כרבו האבנ''ז והגה''ג ר' מנחם זעמבא לא למד כהאבנ''ז .
כל אחד למד לפי שורש נשמתו . והמהרש''ם לא למד כר' יעקעלע רימילובער בעל הכוכב מיעקב . אין רצוני להאריך בזה כי הרשימה ארוכה .
דרך תלמידי החת''ס ...... ג''כ לא אחידה כי התלמיד הגדול של המהר''ם שיק הרב מסעמיהיי למד אחרת מרבו וכן הבית שערים והמחנה חיים
והקול ארי' ועוד אע''פ שכולם היו יוצאי הישיבה מבית פרעשבורג . והמעיין בכתב סופר על גיטין רואה שלמד בדרך אחרת מאביו הקדוש בעל חת''ס
וכי הרב מבאניהאד בעל וידבר משה וספרו הגדול על חולין הם דרך אחרת מהחת''ס אע''פ שלמד בפרעשבארג ...
דרך פולין -גלצי' . ג''כ לא אחידה כי בגלצי' למדו הרבה גמרא תוספות וחו''מ ולא דייקו ---קוועטשען בלע''ז---כ''כ .
יש להאריך בזה ולא באתי רק להעיר ולהאיר

א. תסלח לי על הבורות, מי זה ר' מיכלי מטורנא?
ב. ברור שכל אחד למד על פי דרכו, ולא ראי זה כראי זה. מ"מ יש קו המאחד בין כל סגנון. למשל הגרב"ד והגרש"ש, שניהם תלמידי הגר"ח הלוי, יש שורש משותף, אם כי באופן שונה. וכן רוב רבני וגדולי גליציה (יצא על זה קונטרס לתולדות הגרב"ש שניאורסון - לא אזכור השם - שם הרחיבו בביאור דרך גליציה), ורבני הונגריה וכו'. וכן ברור שכת"ס היה תלמיד אביו, ולא למד כסבו רעק"א, אלא שיש הבדלים קטנים, למשל שאצלו מודגש יותר סברות ואצל אביו פחות.

[רבטוב]

הדרך הספרדית מעורבת היום בדרך הליטאית כי רובם של הרמי''ם הם תלמידי ליטא כידוע . ובתוכם הגר''א אבא שאול .
דרך כלל החסידית .....קודם כל לא הי' דבר כזה כי כל מקום למד לפי מקומו . בימינו שר התורה מטשעבין וראש ישיבת בעלז הגר''ש ברנדר
שהי' תלמידו של ר' מעכילי מטורנא לא למדו כמו האבנ''ז והכלי חמדה לא למד כרבו האבנ''ז והגה''ג ר' מנחם זעמבא לא למד כהאבנ''ז .
כל אחד למד לפי שורש נשמתו . והמהרש''ם לא למד כר' יעקעלע רימילובער בעל הכוכב מיעקב . אין רצוני להאריך בזה כי הרשימה ארוכה .
דרך תלמידי החת''ס ...... ג''כ לא אחידה כי התלמיד הגדול של המהר''ם שיק הרב מסעמיהיי למד אחרת מרבו וכן הבית שערים והמחנה חיים
והקול ארי' ועוד אע''פ שכולם היו יוצאי הישיבה מבית פרעשבורג . והמעיין בכתב סופר על גיטין רואה שלמד בדרך אחרת מאביו הקדוש בעל חת''ס
וכי הרב מבאניהאד בעל וידבר משה וספרו הגדול על חולין הם דרך אחרת מהחת''ס אע''פ שלמד בפרעשבארג ...
דרך פולין -גלצי' . ג''כ לא אחידה כי בגלצי' למדו הרבה גמרא תוספות וחו''מ ולא דייקו ---קוועטשען בלע''ז---כ''כ .
יש להאריך בזה ולא באתי רק להעיר ולהאיר

א. תסלח לי על הבורות, מי זה ר' מיכלי מטורנא?
ב. ברור שכל אחד למד על פי דרכו, ולא ראי זה כראי זה. מ"מ יש קו המאחד בין כל סגנון. למשל הגרב"ד והגרש"ש, שניהם תלמידי הגר"ח הלוי, יש שורש משותף, אם כי באופן שונה. וכן רוב רבני וגדולי גליציה (יצא על זה קונטרס לתולדות הגרב"ש שניאורסון - לא אזכור השם - שם הרחיבו בביאור דרך גליציה), ורבני הונגריה וכו'. וכן ברור שכת"ס היה תלמיד אביו, ולא למד כסבו רעק"א, אלא שיש הבדלים קטנים, למשל שאצלו מודגש יותר סברות ואצל אביו פחות.

ר' מעכילי מטורנא .... הוא הרה''ג ר' מעכיל האלענדער הי''ד בעמח''ס שו''ת אמרי כהן דומ''צ טורנא שהי' מחשובי רבני בעלז בזמן האחרון לפני המלחמה . ובשנים האחרונות ממש עלה לעליית כהן בחג השבועות .
זה שאתה כותב באות ב' שיש הבדלים קטנים בין הכת''ס לאביו החת''ס המעיין בדבריהם רואה שיש הבדלים גדולים ומהלך מחשבה אחר בין בלימוד גמרא ותוספות ובין בדרך פסק .
את קונטרסו של של הגרב''ש ש''ס לא ראיתי ולא שמעתי ומאוד הייתי מעוניין לראותו .