עלון איגוד ספרני יהדות - גליון טז

[מאיר חכמים]

זמין ברשת

http://safranim.wordpress.com/2012/01/11/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%98%D7%96/

[בתוכו גם קרדיט לפורומנו הנכבד]

[נוטר הכרמים]

חסום למנותבים, במה מדובר?

[ציבור]

חשוב שמי שפתוח לו יואיל להוריד את זה עבור כל אלו שחסומים כמעט בצורה הרמטית

[איש_ספר]

שלשה מאמרים בו.

הראשון מאת הרב איתם הנקין:

א. תעלומה ביבליוגרפית ופתרונה

הקדמת המערכת:

המחקר הביבליוגרפי המובא כאן פורסם לראשונה בגרסה מקוצרת בפורום 'מטפחת ספרים' של אוצר החכמה. מחבר הרשימה עומד על הבלבול הקיים בקטלוגים השונים ברישום ספריו של דב בער צייטלין: "אור החיים" ו"חיי עולם", ושיוכם למחברים אחרים.

בדיקה שעשה המחבר העלתה, שלעת עתה אין שום מאגר מידע הנקי מן הטעויות הביבליוגרפיות, כפי שעמד עליהן במאמרו. ב'היברו-בוקס' אמנם זיהו נכונה את מחברו האמיתי של ספר 'חיי עולם' – כנראה באמצעות השוואה לשער 'חיי עולם', כנראה שהזיהוי נעשה בספריית חב"ד בקראון הייטס – אך ספר 'אור החיים' מהדורת תרל"ג עודנו רשום על שמו של המו"ל ולא המחבר האמיתי. ב'אוצר החכמה' כל מהדורות 'חיי עולם' רשומות על שם בעל 'היד הקטנה'. ובמפעל הביבליוגרפיה לא נזכר דבר וחצי דבר מכל זה.
-------------------
איתם הנקין

תעלומה ביבליוגרפית ופתרונה

חידת הספרים 'אור החיים' ו'חיי עולם'

א. מבוא

בוילנה תרל"ג נדפס ספר בשם 'אור החיים' על ידי ר' יוסף מרדכי רבינוביץ. שלוש עשרה שנים לאחר מכן, בלונדון תרמ"ו, נדפס ספר בעל אותו שם, מאת ר' דובעריש הכהן צייטלין. שני הספרים הללו אינם אלא אחד: זהים בשמם, חופפים בכתשעים אחוז מתכניהם – אך רשומים על שמם של שני אנשים שונים. האם מדובר בגניבה ספרותית, מן הסוג שיש לו דוגמאות בתולדות הספר העברי במאה ה-19 (דוגמת הספר 'אבן הבוחן' שנדפס בפאדגורזע תר"ן תחת השם "משה יעקב מבריגל", ואינו אלא העתקת כתב היד של ספר מאת ר' יעקב ב"ר ישראל צבי בורשטיין, שנדפס תחת שם זהה בורשה תרנ"ו; ראו 'הפלס' שנה ג', ברלין תרס"ג, עמ' 50) או שישנו הסבר אחר לתופעה משונה זו?

עמוד ראשון מספר "אור החיים" (לונדון תרמ"ו).
מאוספי ספריית הרמב"ם (בית אריאלה).

ב. בלבול בין זיהוי המחבר וזהות המוציא לאור

ובכן, חקירה לא מסובכת מעלה כי המחבר האמיתי של 'אור החיים' הוא ללא ספק ר' דובעריש צייטלין, הרשום על מהדורת תרמ"ו. יחד עם זאת, רישומו של ר' יוסף מרדכי רבינוביץ על מהדורת תרל"ג אינו בגדר גניבה ספרותית. הא כיצד?

רי"מ רבינוביץ בשער מהדורת תרל"ג, אינו מגדיר את עצמו כמחבר הספר ממש, אלא כמו"ל – מי שהספר יצא לאור על ידו (באופן דומה, אנו מוצאים כי מאוחר יותר הוא שימש כמוציא לאור של ספר נוסף, אותו קרא 'גביעי גביע הכסף', מאת ר' בנימין ברש"ז ריבלין משקלוב, שנדפס בתרנ"ז בהסכמה חמה של ר' דוד פרידמן מקרלין). יתרה מכך, בגוף הספר הוא מציין יותר מפעם אחת כי אכן הוא אינו המחבר אלא רק המו"ל: "הרב המחבר האריך בפלפול [...] ומפני שאין דבר זה השוה לכל נפש ע"כ השמטתי מכאן, וכמו שכתבתי בהקדמה. המו"ל" ('אור החיים', תרל"ג, דף י' ע"א). הטרוניה היחידה כלפיו יכולה מעתה להיות רק זאת שהוא הדגיש את שמו בשער עד כדי שהקורא הנחפז סבור שהוא המחבר. נמצאנו למדים עד כאן כי את 'אור החיים' מהדורת תרמ"ו יש לראות כמשהו שבין מהדורה קמא המלאה (שכן לא סבלה מהשמטות המו"ל) לבין מהדורה בתרא עם הוספות ותיקונים (שכן יש בה תכנים חדשים).

מדוע בחר המחבר האמיתי, ר' דובעריש צייטלין, להעלים את שמו מהמהדורה הראשונה של ספרו 'אור החיים'? ניתן להעלות ספקולציות למיניהן (ענוה והצטנעות, או לחילופין רצון שדבריו יתקבלו למרות גילו הצעיר – כדלהלן), אך עובדה שעלינו לעמוד עליה מכל מקום, היא שלא היתה זו הפעם הראשונה בה הדפיס הלה את תורתו בעילום שמו, באמצעות מו"ל אחר: כך עשה עוד קודם לכן בספר 'חיי עולם', שנדפס בוורשה תרכ"ו בעילום שם, על ידי מו"ל אלמוני (שלהלן נשער את זהותו), שכתב אודות המחבר: "בתום דרכיו כסה הודו ולא נודע רק להבאים בסודו, הרב הג' המהולל ברוב התשבחות…". מניין לנו שר' דובעריש צייטלין הוא גם מחבר ספר 'חיי עולם'? הדבר מוכח באמצעות השוואה פשוטה של רשימת ספרי המחבר המופיעה על שער 'חיי עולם' עלום השם מול רשימת ספריו של צייטלין כפי שכתבם בעצמו על שער 'אור החיים' מהדורת תרמ"ו: בראשון – "בעה"מ ס' יד הקטנה וס' מסילת הדעת ועוד ס' יקרים", ובשני – "מחבר ספר יד הקטנה וספר מסילת הדעת וספר משל הקדמוני וס' דעת ומרפא…" (יתר על כן, השוואת סגנון ההערות וההשמטות ב'חיי עולם' מול 'אור החיים' מהדורת תרל"ג, מביאה אותי למסקנה כי המו"ל של האחרון, רי"מ רבינוביץ, הריהו ללא ספק גם המו"ל של הראשון – דבר הגיוני כשלעצמו בהתחשב בעובדה שלשני הספרים מחבר אחד).

ג. טעות ביבליוגרפית וותיקה

שער ספר "חיי עולם" (בודפסט תש"ג).
מאוספי ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

וכאן המקום למחוק מן העולם טעות ביבליוגרפית ותיקה הנוגעת במישרין לענייננו. הספר הראשון בו עסקנו, 'אור החיים', לא נדפס בהמשך הדורות אלא פעם נוספת אחת בלבד, בשנת תרנ"ב, על ידי המחבר עצמו (במהדורה מורחבת). לעומת זאת, ספרו הנוסף של ר"ד צייטלין, 'חיי עולם', נדפס מאז ועד ימינו אנו בלמעלה מעשר מהדורות! וכל כך למה? מפני שבחלק מהמהדורות, למן מהדורת וורשה תרמ"א, זוהה שמו של מחבר הספר כר' דובעריש אחר לגמרי – הלא הוא ר' דובעריש גוטליב בעל הספר הייחודי 'יד הקטנה' על הרמב"ם! שחי כשלושה דורות לפני מיודענו ר' דובעריש צייטלין (ספר 'יד הקטנה' נדפס בשנת תק"ס, לאחר פטירת מחברו), ואשר גם ספרו הנזכר 'יד הקטנה' נדפס במקור בעילום שם. הגדילו לעשות מו"לי 'חיי עולם' מהדורת תש"ג, שהדפיסו בפתח הספר את ההסכמות ל'יד הקטנה'. זיהוי זה התקבל עד כדי כך, שבירושלים תשנ"ו נדפס הספר 'חיי עולם' במהדורה מחודשת ומפוארת, בסגנון המתאים כמעט לחד מקמאי, כאשר המו"ל מדגיש כי הספר 'יד הקטנה' היה חביב מאד על בעל ה'חפץ חיים', דבר שללא ספק שימש בעיניו עילה מוצדקת להוצאת "ספרו הנוסף של אותו מחבר" במהדורה מפוארת שכזו.

ההסכמות הלא נכונות [!] ל"חיי עולם", מהדורת בודפסט תש"ג.
מאוספי ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

אולם אין ספק שכל הייחוס הזה אינו אלא טעות פשוטה. לעיל ציטטנו את נוסח שער המהדורה הראשונה של 'חיי עולם' (תרכ"ו), בה נאמר בין השאר כי מחבר הספר הינו גם "בעה"מ ס' יד הקטנה וס' מסילת הדעת ועוד ספרים יקרים". באו המדפיסים הבאים וגזרו לתומם גזירה שווה: בעה"מ ס' יד הקטנה = 'יד הקטנה' המפורסם. היה עליהם לתת את הדעת לפשרו של אזכור ספר נוסף בשם 'מסילת הדעת', שמעולם לא שמענו על ייחוסו לבעל 'יד הקטנה', ולעומת זאת מחברו האמיתי ר"ד צייטלין הזכירו בגוף חיבורו 'אור החיים' (דף ט"ו ע"ב): "והארכתי בזה ב"ה בסיפ' מסילת הדעת"). יתר על כן, היה עליהם להשגיח בכך שהן בשער הספר והן בלשון המו"ל בהקדמתו משמע כי מחבר הספר עודנו בחיים חיותו. ומשלא עשו זאת, זיכו את עולם הספר היהודי בטעות ביבליוגרפית של כעשר מהדורות על פני מאה ושלושים שנה. הפשר האמיתי של נוסח השער, מתברר כאמור באמצעות השוואה פשוטה לשער 'אור החיים' מהדורת תרמ"ו: "חברתיו [...] אני הצעיר דובערוש הכהן צייטלין [...] מחבר ספר יד הקטנה וספר מסילת הדעת".

מדובר אמנם בצירוף מקרים מעניין: שני המחברים קרויים דובעריש, שניהם כתבו ספר בשם 'יד הקטנה' (שבשני המקרים כתוב על הי"ד החזקה לרמב"ם!) ושניהם אף הדפיסו את ספריהם בעילום שם – אך כאמור מדובר ללא ספק בשני מחברים שונים, שחיו בהפרש של כמה דורות. הא ותו לא.

שער ספר "יד הקטנה" לר' דב בעריש גוטליב, למברג תק"ס (1800).
מאוספי ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

ד. תולדות המחבר

בסיום הדברים, ארצה לתאר בקצרה את קורות חייו של אותו ר' דובעריש צייטלין שבספריו עסקנו כאן: נולד בשנת תר"א לאביו ר' זאב וולף (שעלה אחר כך לירושלים ונפטר בה), היה תלמידו של ר' מאיר מיכל מווילנה, ונתמנה בגיל צעיר למו"צ באנטקאליה, פרבר של ווילנה (שם היה בכמה עניינים בר פלוגתיה של ר' בצלאל הכהן). ניהל מלחמה כנגד משכילי רוסיה באמצעות כתב-עת בשם 'הירח' שייסד, ובעקבות רדיפות למיניהן נאלץ לעזוב את ליטא והתקבל לרב בקהילת יוצאי רוסיה ופולין בלונדון. במקביל היה פעיל בענייני ישוב ארץ ישראל, ואף נזכר בהקשר זה כמה פעמים במכתביו ר' צבי הירש קאלישר בשנות התר"כ-תר"ל. בשנת תרנ"ב עבר לפאריז, שגם בה כיהן כרב קהילת יוצאי רוסיה ופולין (על מקומו של ר' משה אביגדור חייקין), כשהוא אף מוסיף לעמוד בקשרים קבועים עם קהילתו שבלונדון, אליה הגיע מדי פעם כדי לסדר גיטין ועוד. לקראת אמצע שנות התר"ס הופיע שמו בעיתונות כאחד מהמוזמנים לאסיפת רבנים בקראקא, וכמה שנים אחר כך עמד בקשר עם ר' אהרן מנדל הכהן מקהיר בעל יד ראם. נפטר בפתאומיות – בתאונה – באביב תרע"ג כשהוא בביקור בלונדון (ראו: הלל נח מגיד, 'עיר ווילנא', וילנה תר"ס, עמ' 80; שמואל נח גוטליב, 'אהלי שם', פינסק תרע"ב, עמ' 503; 'הזמן' ט"ו אייר תרע"ג [גליון 102] עמ' 2, ועוד. במקור האחרון, אגב, מסופר שבתקופת פאריז היה ידידו של ר' ישראל סלנטר – אך הדבר בלתי אפשרי מבחינה כרונולוגית. קשרי ידידות אלה היו אולי על רקע המאבק הנזכר בהשכלה בשנות השבעים של המאה ה-19).

ה. נספח מאת העורך.

במהלך הכנת הרשימה ל'דפוס' בדקתי את עותקי ספריית הרמב"ם של ספר אור החיים (מהדורת לונדון תרמ"ו). מצאתי שבעותק הספריה על העמוד הריק שקודם לדף השער (החסר בעותק זה) ישנה הקדשת המחבר בכתב ידו! ההקדשה כתובה בחלקה עברית ובחלקה גרמנית. להלן נוסח ההקדשה במלואה, הקטעים הלועזיים מתורגמים לעברית:

לאדון סגל

ברכת חיים ושלום

ברכה והצלחה

מאת מוקירו ומכבדו כערכו הרב

המחבר



נשלח מהרב מ. צייטלין, שרשרת הזהב

ויסבאדן

הערות רקע:

ויסבאדן היא עיירת נופש מפורסמת בגרמניה. המחבר ישב שם, כנראה במלון בשם "שרשרת הזהב". הספר נשלח לאדון סגל, ככל הנראה איש צרפתי (מונסיניור – פירושו בצרפתית אדון).

מ. צייטלין – ייתכן ולדוב צייטלין היה שם לועזי נוסף שמתחיל באות מ.

הקדשה זאת מאשרת את שכתב והוכיח א.ה. ברשימתו הנ"ל על זיהוי של צייטלין כמחבר הספר.

[איש_ספר]

והנה השאר.

ב. סיכום מפגש פורום ארצי לספרני נדירים

הקדמת המערכת:

פורום 'ספרני נדירים' נוסד לפני כשלש שנים. המשותף לחברי הפורום הוא ידע מקצועי ותחומי התעניינות שהם פועל יוצא מעבודתם בספריות בהם ישנו אוסף ספרים נדירים. הפורום מתכנס לימי עיון שלש פעמים בשנה, לשמיעת הרצאות ולחלופי דעות. מפגשים אלו מתארחים כל פעם בספריה אחרת וללא עלות כספית למשתתפים. ספרנים המעוניינים לקבל מידע על מפגשים עתידיים יפנו בדוא"ל לאבישי אלבוים, מנהל ספריית הרמב"ם (בית אריאלה).

המפגש האחרון התקיים בספריית אוניברסיטת תל אביב ביוזמת חברת הפורום גב' גילה מיכלובסקי. גבריאל יצחק רוונה העלה על הכתב את תוכן ההרצאות לתועלת הרבים.

גבריאל יצחק רוונה

ספריית ארן, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

סיכום מפגש פורום ארצי לספרים הנדירים

י"ח כסלו תשע"ב 14.12.11, ספריית סוראסקי, אוניברסיטת תל-אביב
א.

פרופ' ירון צור – פרויקט הדיגיטציה של עיתונות יהודית היסטורית

ירון צור (נולד ב-1948) הוא פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. מחקריו מתמקדים בקהילות היהודיות במדינות ערב במאות התשע עשרה והעשרים, בעליה לישראל מארצות ערב, ובשסע הבין-עדתי.

פרופ' צור סקר שני פרויקטים חשובים שהקים ושאותם הוא מקדם. הקמתם של פרויקטים אלה התאפשרה עקב פיתוחה של טכנולוגיית OCR משופרת, המאפשרת לא רק סריקת חומר, אלא גם חיפוש מילות מפתח בחומר הסרוק, תוך כדי התגברות על מכשולים טיפוגרפיים שונים, כגון אותיות שבורות, פונטים שונים, וכיוצא בזה.

הפרויקט הראשון:

מפעל התיעוד של יהודי ארצות האסלם -

http://jic.tau.ac.il

מפעל התיעוד – יהודי ארצות האסלאם (מה-יא"ה), הוקם בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת ת"א בשנת 2000, ביוזמתו ובניהולו האקדמי של פרופ' ירון צור ובניהולו הטכנולוגי של שאול דוק.

למפעל שלוש פעילויות שונות המשלימות זו את זו:

א. סריקה דיגיטלית, קטלוג וריכוז במחשב של חומר תיעודי בתחום.

ב. ניצול בסיס המידע הממוחשב לצורך העשרה של אתר אינטרנט המיועד לסטודנטים, למערכת החינוך ולקהל הרחב.

ג. ניהול מחקרים בתחום ההיסטוריה והתרבות של יהודי ארצות האסלאם.

אתר זה כולל מאמרים רבים, בטקסט מלא, הנוגעים ליהודים בארצות האסלאם, נספחו אליהם גם מאמרים הנוגעים ליהודי אגן הים התיכון בכלל. כך ניתן למצוא בו גם מאמרים אודות יהודי קרים, הבלקן, איטליה. המאמרים לקוחים בעיקר מכתב העת "פעמים". המאגר נועד לציבור הרחב ולכל הרמות ולאו דווקא לחוקרים.

החומר שבמאגר קוטלג, תוך כדי הקטלוג פותחו נושאים המיוחדים למאגר זה.

יש באתר כמה אפשרויות חיפוש, פשוט ומורכב, לפי ארצות ולפי נושאים וחיפוש חופשי בטקסט.

הפרויקט השני -

עיתונות יהודית היסטורית – http://jpress.org.il/view-hebrew.asp

מפעל זה הוא פרי של שיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל אביב לבין הספרייה הלאומית אליהם הצטרפו במשך הזמן גורמים שונים מחו"ל.

מטרתו של אתר זה היא להכיל את כל העיתונות היהודית שנדפסה בארצות ובשפות שונות. זאת בשונה מאתר דומה הקיים בספרייה הלאומית הכולל רק עיתונים עבריים. אותו אתר עומד להשתלב באתר "עיתונות יהודית היסטורית" ולחדול מלהתקיים כאתר עצמאי. ההתפתחות העצומה בתחום תוכנות התרגום תגרום בסופו של דבר לכך שהמעוניין בכך יוכל לשאוב ידע גם מעיתונים הכתובים בשפה שאין הוא מבין.

אתר זה תורם רבות למחקר בכך שהוא מאפשר גישה מהירה ונוחה לחומרים רבים, ביניהם כאלה שכמעט ולא נכתב אליהם שלא בעיתונות. עם זאת, ככל חומר כתוב, יש להתייחס אליו בביקורתיות הראויה, זאת בייחוד לאור העובדה שהעיתונות משקפת, בדרך כלל, קצוות, ולא חיים תקינים של אדם מן השורה. האתר תורם רבות גם לשימורם של חומרים מתפוררים העומדים בפני כליה.

האתר כולל חתכים שונים של חיפוש. לפעמים חיפוש מורכב הכרחי עקב צורות כתיבה שונות. האתר מספק למשתמש גם מידע אודות הרלוונטיות של הפריטים למילת החיפוש שלו ומונע בכך תוצאות של חומר מיותר.

האתר כולל גם רשימות קצרות אודות אותם עיתונים, בהם מצוין גם מצבם הפיזי של העותקים, מצב שיש לו השלכות על איכות הסריקה. אולם חסרה בו ביבליוגרפיה. הכוונה היא להוסיף ביבליוגרפיה כזאת ופרופ' צור רואה בחברי הפורום שותפים עתידיים בכך.

לא כל העיתונים כלולים במאגר, כך למשל, ה- Jerusalem Post נרכש בידי חברה אמריקאית והיא בעלת הזכויות עליו. דא עקא, חברה זו מוכרת את המאגר של עיתון זה במחיר גבוה ולאוניברסיטאות בלבד. דוגמא אחרת היא העיתון "ידיעות אחרונות". עיתון זה פיתח מאגר סרוק של גיליונותיו, אולם הוא נגיש לציבור אך ורק משתי עמדות בספריה הלאומית ולא משום מקום אחר.

מבחינה זו קל יותר, אם כן, למאגר להכניס לתוכו עיתונים שאין להם שוק רווחי בחו"ל. כאלה הם, למשל, עיתונים הכתובים בערבית יהודית. שפה זו מובנת כיום רק לקומץ חוקרים שרובם המכריע חי ופועל בארץ, ממילא לאיש אין אינטרס מסחרי לסרוק ולהפיץ אותם.

חלק גדול מהעיתונות היהודית נדפס בז'רגונים הכתובים באותיות עבריות, שהבולט בהם הוא היידיש. בתחילה היה קושי בסריקת חומר בז'רגון זה עקב השימוש הנהוג בו באותיות ניקוד. משנפתר הקושי, הוכנסו גם עיתוני היידיש למאגר. העיתונות בלדינו הודפסה בקורסיב המכונה "כתב רש"י", אותו אין התוכנה מסוגלת עדיין לזהות
ב.

ד"ר יעל דר מלמדת באוניברסיטת תל-אביב ובמכללת ספיר. תחום מחקרה הוא ספרות הילדים העברית בתקופת היישוב ובעשורים הראשונים למדינה.

ד"ר יעל דר דיברה על "ספרות ילדים כמסמך היסטורי".

ספרות ילדים (בייחוד עיתוני ילדים) נוטה ל"היעלם" היא נדפסת בכמות מצומצמת יחסית ונתפסת כשולית, אף בעיני יוצריה, העוסקים בה לעתים בעיקר מסיבות כלכליות. דווקא משום כך עשויה ספרות הילדים לחשוף דברים שהספרות למבוגרים עשויה להסתיר.

דוגמא בולטת לכך הם עיתוני הילדים שיצאו בארץ בזמן השואה, שעיסוקם בהתרחשויות האיומות באירופה עלו בהרבה על אלה שהיו מצויים אז בספרות למבוגרים. היה בכך ביטוי גם לנקיפות המצפון של הכותבים, שטיפחו עד אז בקרב הדור הצעיר יחס שלילי לאורח חייהם של יהודי אירופה. הוסיף לכך גם החשש מפני כיבוש הארץ בידי הגרמנים, שהיה קיים עד לתבוסתו של רומל ב-1942.

עיתוני הילדים נכרכו וכך הוארכו חייהם. יש לזכור שבאותה תקופה נחשבה ספרות הילדים לכלי מרכזי להבניית תרבות הנוער.

תנועת העבודה השקיעה רבות בספרות ילדים מגויסת. בלטה כאן ההשפעה הבולשביקית אותה ספגו והפנימו אנשי התנועה בארץ מוצאם. עם זאת, הדברים נכתבו בצורה משכנעת, ואף היה בהם יסוד של 'קריאה חתרנית'. העורכת הראשית של ספרי הילדים מטעם מפא"י הייתה לאה גולדברג, שהתנגדה לספרות מגויסת, למרות זיהויה עם מפא"י ותנועת העבודה. כך למשל, באותה תקופה היה נהוג שצייר יצייר סדרת ציורים ורק אחר-כך צירף הסופר את סיפורו סביב אותם ציורים. המאיירת רות שלוס, קומוניסטית אדוקה, תיארה בציוריה חמור העובר מן הקיבוץ אל העיר מתוך מגמה להאדיר את חיי הקיבוץ. גולדברג, לעומתה, שכתבה את הטקסט שהתפרסם בשם "מור החמור", סיפרה סיפור בו יש ביקורת מרומזת על החינוך הסגור בקיבוץ וקריאה לפקוח את העיניים לעולם הרחב. במקרים אחרים הבליעה גולדברג את ערך ההורות, ערך אותו דחתה התנועה הקיבוצית דאז. היו שהתנגדו לגולדברג, אולם התנועה, עם כל רצונה בספרות מגויסת, לא ויתרה על איכויות ספרותיות ולכן בחרו בה כעורכת ספרית הפועלים. סופר חשוב אחר הוא אליעזר שמאלי, גם הוא הרבה לכתוב ספרות מגויסת, אך לצדה יצר גם לא מעט ספרות "לשמה".

תנועת העבודה הוציאה גם תרגומים איכותיים מספרות העולם שפעמים הועדפו בידי הילדים, אולי משום שהם לא היו "מגויסים" כלל. אחד הידועים והפופולריים שבהם הוא "המפוזר מכפר אזר" שעובד מתוך סיפור רוסי, תוך התאמתו לתנאי הארץ. מן הראוי לציין, שבמהדורה הראשונה שיצאה לפני קום המדינה עלה המפוזר על הרכבת למצרים, ורק במהדורות הבאות שונה כיוונה לירושלים. שינוי זה, אגב, אינו מצוין בקטלוגי הספר ולא ניתן לעמוד עליו אלא מתוך השוואת המהדורות השונות זו לזו.

ההקשר האידיאולוגי של הכתיבה בא לידי ביטוי במלחמת השחרור. בעוד שבסיפורים שהתפרסמו ב"על המשמר לילדים", שיצא לאור בידי מפ"ם, מתואר הלוחם הגיבור כאיש פלמ"ח, מתאר "דבר לילדים" חייל ממלכתי יותר, זאת עקב המחלוקת בין בן גוריון, שפרק את הפלמ"ח, לבין אנשי מפ"ם שרצו בהמשך קיומו.

עם זאת, לפעמים מובלעים המסרים בסיפורים, הם אינם ניכרים במבט ראשון ורק המכיר את הרקע מסוגל לפענח אותם. לכן, למרות שלכאורה היה ניתן לתת בקטלוג נושאים לספרות ילדים מסוג זה, בהתאם למסרים הרעיוניים והפוליטיים אותם היא נושאת, יש בכך לא מעט בעייתיות. המקטלג עלול לתת נושאים מסוימים ולהתעלם מאחרים, חשובים לא פחות, ובכך להדיר את המשתמש מחומרים הרלוונטיים למחקריו. זוהי, אם כן, דוגמא מובהקת להשפעה שעשויה להיות לנושאים שבקטלוג על מחקרים עתידיים. נראה שבספרות מסוג זה מוטב להימנע ממתן נושאים.
ג.

ביקור בחדר הנדירים של ספריית סוראסקי.

ניתן היה להתרשם מהסדר המופתי השורר בו, רבים הם הספרים המצויים בארונות זכוכית נעולים. בין השאר מצוי בו אוספו של יעקב פייטלוביץ', הידוע בעיקר בשל עיסוקו ביהודי אתיופיה, הכולל כתבי יד עתיקים בגעז.

ג. מקורות איטלקיים לדגלי מדפיסים


הקדמת המערכת:

ד"ר רותי קלמן, מנהלת הספריה העירונית בדימונה ועורכת שותפה לעלון ספרני היהדות, התמחתה בדגלי מדפיסים עבריים במאה ה-16 במסגרת עבודת הדוקטורט שכתבה בנושא. קוראי עלון זה נהנו כבר מפרי עטה בתחום זה במאמרה המקיף על "מבנה בית המקדש בדפוס העברי בוונציה", שפורסם בגיליון יג.

ברשימתה על 'מקורות איטלקיים לדגלי המדפיסים' נותנת לנו המחברת כלים ביבליוגרפים מקוריים בתחום זה ומדגימה לנו הלכה למעשה כיצד אפשר להיעזר בכלים אלו.

ד"ר רותי קלמן – ספריית ארן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מקורות איטלקיים לדגלי מדפיסים

א. מבוא

אי אפשר לעסוק בדגלי מדפיסים עבריים בלא להעמידם אל מול דגלי המדפיסים הלועזיים של אותה התקופה, ובוודאי שיש הכרח להשוות בין כל הדגלים של אותו המדפיס שהדפיס במקביל לספרים עבריים גם ספרים באיטלקית או בלטינית.

לא ניתן לעסוק במחקר על דגלי מדפיסים בלא לבדוק את הכלים האיטלקיים הקשורים לכך. שהרי המרכז של ז'אנר אמנותי זה של דגלי המדפיסים, שגרף אליו את כל מדפיסי המאה ה-16, עיקרו היה ללא ספק באיטליה שהיתה מרכז הדפוס בעולם במאה זו. אם כי ניתן למצוא דגלי מדפיסים רבים באותה התקופה גם בארצות אחרות כמו אנגליה, צרפת, גרמניה וארצות השפלה.

ב. קטלוג ICCU

בבואנו לחפש ספרים שנדפסו באיטליה באותה התקופה עלינו להכיר תחילה את מאגר החיפוש של ICCU

http://www.sbn.it/opacsbn/opac/iccu/informazioni.jsp

ICCU (Istituto Centrale per il Catalogo Unico) הוא הגוף המרכזי המאחד את כל ספריות איטליה, והוא מקביל פחות או יותר ל-ULI .

גם דרכו, כמו דרך ULI, ניתן לקבל את רשימת כל הספריות המכילות את הספר המבוקש, אבל בנוסף, גם לקבל פרטים מיוחדים, כגון, אם מופיע בספר אלמנט מיוחד, כמו דגל מדפיס, סטמה של אפיפיור, חתימה או סימנים מיוחדים אחרים.

כשמחפשים ספרים עתיקים במאגר זה יש להיכנס ל-Libro antico ואז לחפש לפי מחבר, או כותר, או מדפיס.

חיפשתי את די גארה (Di gara) ומצאתי 25 ספרים. אחד מהם Hortus Eden מכיל כפי שמציין ICCU דגל מדפיס עם שלושה כתרים בצורה של פירמידה בשער ומוטו בעברית.

כדי לדעת אם שלושת הכתרים זהים לכתרים המופיעים בספריו של אלויזי בראגאדין אפשר

ג. לנסוע לאיטליה ולבדוק… או להיכנס ל-EDIT 16.

EDIT 16

http://edit16.iccu.sbn.it/web_iccu/eimain.htm

זהו המפקד של המהדורות האיטלקיות מהמאה ה 16 שנועד לתעד ספרים איטלקיים שהודפסו במהלך המאה ה-16 ולסקור את מורשתה הכלל ארצית של איטליה.

המאגר מכיל מהדורות שנדפסו באיטליה בין השנים 1501 – 1600 בכל שפה, וכן מהדורות באיטלקית שנדפסו מחוץ לאיטליה.

כמו-כן מכיל המפקד מידע על המחברים, המדפיסים, כותרים אחידים, ודגלי מדפיסים אותם אפשר לחפש ישירות, וכן מקורות ארכיוניים דומים.

במיפקד נוטלים חלק 1300 מוסדות, רשויות, כנסיות וספריות פרטיות, המשתפות פעולה עם ICCU המנהל את הפרוייקט. הם מספקים לו מידע ותיאור על אותן מהדורות מהמאה ה-16 שברשותם.

ניתן לראות את הוראות החיפוש באנגלית, כשאפשרויות החיפוש הן: כותר, מחבר, שם המדפיס, מוטיב הדגל, ביבליוגרפיה והקדשות.

חיפוש מוטיב הכתרים ב-EDIT 16 על-פי הסיווג T 51 שהופיע ב-ICCU מביא אותנו לתמונה הבאה, ולמסקנה כי לא מדובר בשלישית הכתרים הרגילה של בראגאדין, אלא בשלישיה אחרת שהופיעה בחלק מספרי די גארה.

ד. דוגמא לחיפוש: מוטיב "הפיל"

חיפוש ב-EDIT 16 לפי מוטיב מסויים, חייב להיות באיטלקית. לדוגמא, בבואנו לחפש אלו מדפיסים השתמשו במוטיב הפיל בספריהם, עלינו להיכנס למפקד:

ובחיפוש פשוט לחפש תחת:

Devices

את המלה:

elefante

ראו דוגמת מסך ראשי והחיפוש בו:



התוצאה של החיפוש הניבה 6 דגלי מדפיסים המכילים פיל, אזכור מוטו, אם מצורף, ומספר סיווגו.

בתוך התוצאות ניתן לראות כל תמונה בנפרד, או לבקש פתיחת כל התמונות ברצף.

פתיחת התמונה, מביאה גם את תיאורה. מי המדפיסים שהשתמשו בה, ובאילו שנים.

וכן סיווגה בשני מקורות מרכזיים:

Zappella, Giuseppina. Le Marche Tipografi e Degli Editori Italiani Del Cinquecento: Reportorio Di Figure, Simboli e Soggetti e Dei Relativ e Motti. Vol. 2 vols. Milano: editrice Bibliografica, 1986.

Vaccaro, Sofia Emerenziana. Le Marche Dei Tipografi Ed Editori Italiani Del Secolo XVI: Nella Biblioteca Angelica Di Roma. Firenze: Leo S. Olschki, 1983.

המקור הראשון נמצא בספריית וינר באוניברסיטת תל-אביב והמקור השני בספריית ארן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

לדוגמא תמונת פיל באחד מדגלי המדפיסים:

אם רוצים לראות את פרטי הספרים שבהם נמצא דגל זה אפשר לבקש זאת ומקבלים את הספרים בהם מופיע מוטיב זה של פיל:

פתיחת פרטי ספר מסויים ייתן את כל פרטיו הביבליוגרפיים המורחבים, כולל הספריות בהן הוא נמצא.

בין הפילים המופיעים בחיפוש זה נמצאים גם שניים המופיעים בספריו של המדפיס זורזו די קבאלי, שהדפיס ספרים בעברית במקביל להדפסת ספרים באיטלקית ובלטינית.

הנה דוגמא של תיאור אחד מסוגי הפיל של קבאלי כפי שהם מתוארים ב-EDIT 16

הופעתו בספר לטיני של:

Tornielli, Girolamo Hireonymi Tornielli… Subtilissima partier ac docta

commentaria in Rub, Venetiis: Apud Georgium Caballium, 1564

והופעתו בספר:

פרקי אבות עם פירושי הרמב"ם ויצחק אברבנאל , שכ"ז [1567].


ה. ביבליוגרפיה נוספת בנושא דגלי מדפיסים

מוצעת כאן רשימה חלקית:

בניהו מאיר. "ארבעה מדפיסים לבית זאניטי." אסופות – ספר שנה למדעי היהדות יב

(תש"ס): ט- קעח.

—. הדפוס העברי בקרימונה. ירושלים : מכון בן צבי ומוסד הרב קוק, תשל"א 1971.

הברמן, אברהם מאיר. "האמנות בספר העברי המודפס." האמנות היהודית. עורך: בצלאל

ססיל רות. מהד' חדשה בעריכת בצלאל נרקיס. רמת גן: מסדה, 1974, 137-128.

—. שערי ספרים עברים, צפת: המוזיאון לאומנות הדפוס, תשכ"ט 1969.

זנה, ישעיה. "דברים אחדים על הדפוס העברי בסביוניטה." קרית ספר ד (תרפ"ז-תרפ"ח):

269- 272.

—. "טיולים ביבליוגרפיים: ב: ידי כהן באיטליה." קרית-ספר ט"ז, (תרצ"ט-ת"ש 1939-

1940): 375- 385.

—. "הספרות השדרית וציורי בית המקדש בדפוסים העבריים." קרית-ספר ט"ז (תרצ"ט-

ת"ש): 139-134.

יודלוב, יצחק. דגלי מדפיסים: חמישים וארבעה סמלי מדפיסים מו"לים ומחברים עבריים, ירושלים:

הוצאת המחבר, תשס"ב.

—. "לתולדות הדפוס העברי במנטובה במאה השש עשרה." קרית-ספר מט (תשל"ד): 236-

241; 636-642.

יערי, אברהם. דגלי המדפיסים העבריים מראשית הדפוס העברי ועד סוף המאה התשע-עשרה,

ירושלים, חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית, תש"ד.

—. "דגלי שתי משפחות יהודיות באיטליה על כריכת כסף." קרית ספר יח (תש"ב):

190- 191.

—. "ליקוטים ביבליוגרפיים: כה: ציורי ירושלם ומקום המקדש כקישוט בספרים

עבריים." קרית ספר ט"ו (תרצ"ח-תרצ"ט): 383-377.

—. "ליקוטים ביבליוגרפיים: לא: ידי כהן בדגלי המדפיסים והמחברים העבריים." קרית

ספר ט"ז (תרצ"ט-ת"ש 1939-1940): 259- 269.

—. "ליקוטים ביבליוגרפיים: מ: האריה בדגלי המדפיסים העבריים." קרית ספר יט (תש"ג):

200 -214.

—. "המדפיסים בני פואה: ב: המדפיס טוביה ב"ר אליעזר פואה בסביוניטה." מחקרי ספר: פרקים

בתולדות הספר העברי. ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ח 1958, 345- 367.

קלמן, רותי. דגלי המדפיסים העבריים בספר העברי בוונציה במאה ה-16. עבודת דוקטורט הוגשה

לסנט האוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"א. 2 כרכים.

—. "מה לוונוס במשנה תורה לרמב"ם, של"ד – של"ו (1574 – 1575)?" פעמים, 120 (קיץ

תשס"ט) 61 – 91.

—. " 'שלושה כתרים הם': דיון במוטיב הכתרים שבדגל המדפיס של אלוויזי וזואן בראגאדין,

ונציה, 1550 – 1604. בתוך: יניב, ברכה (עורכת) אשה חכמת לב: מנחת זיכרון לד"ר שרה

פרנקל, ירושלים תשע"א. 71 – 94.

Amram, David Werner. the Makers of Hebrew Books in Italy. Philadelfia: J.H. Greenstones, 1909.

Bloch, Joshua. "Hebrew printing in Riva di Trento." In: Berlin, Charles (ed.) Hebrew

printing and Bibliography,New York : New York Public Library, 1976: 89-110.

—. "Venetian Printers of Hebrew Books." Hebrew Printing and Bibliography. Ed. CharlesBerlin.New York:New York Public Library, 1976. 64-88.

Davies, Hugh William. Devices of the Early Printers, 1457-1560 .London: Grafton & Co. 1935.

Harman, Marian. "Classical Elements in Early Printer’s Marks." Classical Studies in

Honor of William Abbott Oldfather. Ed. William Abbott Oldfather.Urbana:

UniversityofIllinoisPress, 1943. 60-72.

Horodisch, Abraham. The Book and the Printing Press in Printer's Marks of the Fifteenth and Sixteenth Centuries .Amsterdam: Erasmus Booksellers, 1977.

Landauer, Bella C. ed. Printer's Mottoes.New York: Privately printed, 1926.

McMurtie, Douglas. Printer' Marks and their Significance.Chicago: Eyncourt, 1930.

Moran, James. Heraldic Influece on Early Printer's Devices.Leeds: Elmete Press, 1978.

—. "Printers, Printing and Heraldry." Publisher's Weekly (July 7 1969): 80-8.

Rhodes, Dennis E. Silent Printers: Anonymous Printing at Venice in the Sixteenth Century.Northampton: The British Library, 1995.

[אדג]

במאמר מסתפק הכותב הנכבד מהי אותה "שלשלת הזהב", שממנה כתב הרב המחבר את הסכמתו. הוא הציע, כי זהו שמו של מלון.

אך באמת, זהו שמו של מעיין הפועל בעיר, הלא הוא: die goldene kette, בLanggasse 45, הלא הוא ה"שווערצע בוק" המפורסם.

[אוצר החכמה]

שאלה של סקרנות
למה מאגר הספרים הסרוקים של אוצר החכמה לא מופיע כאן?

http://safranim.wordpress.com/2010/12/01/%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%A9%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2/

[יאיר]

נ"ל משום שאינם חינמים (מלבד ה-40 עמ' ראשונים)...

[אוצר החכמה]

פרוייקט השו"ת לפי הידוע לי גם הוא אינו חינמי

[ציבור]

תודה לאיש ספר, על שטרח להביא לחסומים את החומר המעניין מאוד

[איש_ספר]

[גם אני משתמש בספק חסום כמובן, אלא שביקשתי בעבר לפתוח אתר זה ונעניתי]

[ציבור]

איני מכוון חלילה לכלום.
אלא שיש לידע שישנם כאלה שחסומים הרמטית, ואילו לאוצה"ח הם פתוחים מפני שצריכים הם לספריו.

[גביר]

גליון לד
http://safranim.com/%d7%92%d7%99%d7%9c% ... %9c%d7%93/

[גביר]

גליון לד http://safranim.com/%d7%92%d7%99%d7%9c% ... %9c%d7%93/