הודעהעל ידי אמת קנה » ה' ספטמבר 03, 2015 2:52 am
באשכול סמוך ראיתי ששאלו על מי העידו שהיה גומר כל הש"ס כולו בכל חודש.
מזה התעוררתי גם אני לברר על מי העידו שהיה גומר בכל שבת מסכת שבת ועירובין.
1. בעליות אליהו מהדורת תשמ"ט עמוד פ"ו הערה מח, מביא על הגר"א ז"ל: בכל שבת היה חוזר מסכת שבת ועירובין עם כל הדינים.
2. בספר לחם עוני עמוד שמב טור א': שמעתי ממו"ר הגאון החסיד רבי לייבוש קריווטשער זצוק"ל הי"ד שהגה"ק רבי יוסף שאול נטנזון "השואל ומשיב" מלמברג, בכל שבת היה לומד את כל מסכתות שבת ועירובין.
3 הרב ברומברג בספרו מגדולי התורה והחסידות, על הגאון הישועות מלכו מקוטנא עמוד י"א: הוא קבע לעצמו בכל שבת לעבור על שתי מסכתות שבת ועירובין כמאתיים וששים דף גמרא". בספר הרבי מקוצק וששים גבורים סביב לו ח"ב עמוד תקע גם כן מביא עדות זו על הגאון מקוטנא, בתוספת משמעותית: כמעט לא פסק פומיה מגירסא, ובכל שבת ושבת עבר בעל פה מסכתות שבת ועירובין".
4. הרב ברומברג בספר מגדולי התורה והחסידות, על אדמו"ר רבי צדוק הכהן מלובלין עמוד מ"ב כתב על רבי צדוק: דבר זה עשה לו לחוק ולא יעבור לסיים בכל יום מסכת, וביום שבת היה לומד שתי מסכתות שבת ועירובין. ושם עמוד ק"ה: בשבת היה מתפלל שחרית עם הנץ החמה ביחידות ורק לקריאת התורה ולמוסף היה נכנס למנין שהיה לו בביתו ושהיה מתחיל בשעה תשע, עד אז כבר גמר שתי מסכתות שבת ועירובין".
5. הגה"צ רבי שלו' שבדרן ז"ל במאמר השכל וידע אותי, שבראש ספר דעת תורה או"ח ח"א אות ג' עמוד יז טור א' כותב: וסיפרה לי אמי הרבנית ששמעה מאבי שאזמו"ר הגאון מהרש"ם מברעזאן נהג לשנות כל יום בעל פה הלכות נטילת ידים קודם אכילה, ובאמצע סעודתו היה שונה הלכות ברכת המוציא וכו', וקודם ברכת המזון דיני ברכת המזון, וכן ביום שבת קודש היה שונה מסכת שבת ומסכת עירובין והלכות שבת, ובמוצאי שבת בסעודת מלוה מלכה היה גומר מסכת עירובין.
6. מרן אדמו"ר מצאנז בספר שפע חיים דרשות חומש רש"י שנת תשמ"ב, פרשת בא עמוד קפז: סח לי מו"ר הגה"ק רבי טעביל מדוקלא זצוק"ל שהיה גאון עולם ואיש אמת, שבימי חורפו היה לו סדר קבוע ללמוד ולסיים כל סדר מועד גמרא עם תוספות בכל שתי שבתות, בשבת אחת למד מסכתות שבת עירובין ופסחים, ובשבת השניה למד שאר המסכתות, כך חזר בכל שנה עשרים וחמש פעמים על סדר מועד, בנוסף לשאר לימודיו, ואמר לי שמרוב דיבורו [שלמד בקול רם] יבשה לשונו לחכו במוצאי שבת ואזלו כוחותיו עד שלא יכול להזיז אבר", וכן הוא בספר הליכות חיים שבת עמוד קצג אות ג.