הודעהעל ידי ספרא » א' ספטמבר 06, 2015 9:33 pm
חומת הדת להח"ח פרק יג בהגהה
[הגהה - ואל יטעה הקורא בדברינו, שאנו מחליטים שעת זו היא זמן הקץ בצמצום, כי הדבר הזה בודאי סתום וחתום עד היגלות נגלות אור ישועתו, אבל על כלל הזמן אנו אומרים שהעת הזאת בודאי חבלי משיח הוא, שנתקיים בו כל הסימנים שנאמרו בגמרא אודות הזמן ההוא, ועד כמה ימשך לא נוכל לדעת, וביד ה' הוא לשים קץ להחבלים ולמהר הלידה, וכידוע מה שכתב הגר"א כי כל הגלות היא בחינת הריון וסוף הגלות כשהגיע זמן קרוב לקץ הוא בחינת חבלי לידה. ולדעתי זה שנאמר אני ה' בעתה אחישנה, וידוע מאמר חז"ל על זה, ופשטיה דקרא נמי נוכל לומר כי זמן הגאולה דבעתה גם כן אינו מצומצם היום ממש, אלא הזמן הראוי להגאל, ואפשר שהוא איזה חדשים [וכעין שהיה בעת יציאת מצרים שאחר שכתב וישמעו כי פקד ה' את ענים אפילו הכי התחילו אז חבלי לידה מאוד שנתכסה מהם ששה חדשים, והיה אז קושי השעבוד מאוד מאוד, כדאיתא במדרש שעל אותו העת אמר הכתוב יונתי בחגוי הסלע וגו'] או איזה שנים ח"ו, ואפשר שתהיה הגאולה בתחילת הזמן או באמצעו או בסופו ח"ו, וכמו שידוע שסתם לידה היא לתשעה חדשים ואפילו הכי אפשר לפעמים בתחלת התשעה גם כן כמו שאמרו שיש יולדת לתשעה יולדת למקוטעין, וזהו תלוי ברצון השם, ובזכות שתתעורר מלמטה, וזהו שנאמר אני ה' בעתה אחישנה, רוצה לומר שכשיבוא הזמן של בעתה אז ימהר ויחיש ברחמיו ולא ימתין עד סוף הזמן, ועל כן עלינו לעורר רחמים מלמטה כדי שיחיש ישועתו לנו]: