ומה שתמצא להרשב"א רבו ז"ל שמתיר עידי קיום הקרובים ללוה ולמלוה היינו להלכה אבל לא למעשה וכמו שכתב בתשובתו בפירוש. וכן כתב הר"ן ז"ל בכתובות פרק האשה וז"ל אבל עידי קיום צריכין שיהיו רחוקים זה מזה וכן צריך שיהיו רחוקים מדייני הקיום ע"כ. וכן נראה דעת הריב"ש ז"ל. וכן נמי כתב רבי דוראן ז"ל בספר תקון שטרות וז"ל אבל אם יהיו מקיימי השטר קרובים זה לזה או למלוה ולוה פסולין הם דאין קיום השטר כשר בקרובים ע"כ. וכן נראה מדברי כל המפרשים והמחברים ז"ל דלא אשכחן שום חד מיניהו דמכשר בהו וכן הדין נמי בדייני קיום הקרובי' זה לזה דפסולין דומיא דעדי' וכן הסכימו רוב הראשוני' והאחרונים ז"ל.
האם ידוע למי הכוונה? ברשימת ספרי הרשב"ץ (שנכתבה על ידו בזקנותו) הספר לא נמצא.
עד כמה שידי משגת לא מצאתי את הציטוט הזה באף אחד מחיבורי המשפחה שנמצאים באוצר.
