הלכות יום ביום להגאון רמ"מ קארפ

[איש_ספר]

ושוב הגאון המופלא רמ"מ קארפ הניף ידו הגדולה, גליה לדרעיה ונפל נהורא בבי מדרשא עם הוצאת ספרו הלכות יום ביום - הל' ברכות דיני נט"י וסעודה.
בהקדמתו מזכיר המחבר כמה מגדולי ישראל נוחם עדן, אשר על ברכיהם נתגדל ומימימהם שתה, והוסיף דברי קינה ונהי על ההפרש שנפל בין החכמים כהיום הזה ותוצאתו הנוראה.
רצ"ב תחילת הספר בצירוף ההקדמה

הלכות יום ביום.pdf

(125.23 KiB) הורד 588 פעמים

[אב בבינה]

כבר יצא לאור לפני חודש, viewtopic.php?f=7&t=6618&start=1080#p238105
ספר זה יוצא לאחר שסיים הלכות חג בחג. בספר זה מצאתי שיש חידושים בסוגיא שלא נוגע למעשה יותר משאר ספריו, ובהם הוא מסביר ומיישב שיטות הפוסקים שלא קי"ל כוותם.

[יורה_דעות]

בהקדמתו מזכיר שנעזר בכל מיני ספרי ליקוטים שונים, שלכאורה אינם ברי סמכא גדולים, האם הכוונה שנעזר בהם למראי מקומות ושלא להתגאות כאילו בקי בכל המקורות, או שהכוונה שלפעמים סומך על המובא בהם ומעתיק מהם מבלי לראות המקור?

[אב בבינה]

בהקדמתו מזכיר שנעזר בכל מיני ספרי ליקוטים שונים, שלכאורה אינם ברי סמכא גדולים, האם הכוונה שנעזר בהם למראי מקומות ושלא להתגאות כאילו בקי בכל המקורות, או שהכוונה שלפעמים סומך על המובא בהם ומעתיק מהם מבלי לראות המקור?

כתב שם בזה"ל "וכן חיבור היקר משנה ברורה הוצאת דרשו שנתפשט בישראל .. והוא רב התועלת שליקטו בו כל פסקי פוסקי זמנינו במקומם [אך כמובן שאין זה אלא לעורר ואינו פוטר מחובת העיון והבירור של כל הלכה לאשורה]"

[יורה_דעות]

הכוונה שממילא הוא עשה כך מעיקרא, או להיפך, שעל הקורא לעשות כך?

[צולניק]

בהקדמתו מזכיר שנעזר בכל מיני ספרי ליקוטים שונים, שלכאורה אינם ברי סמכא גדולים, האם הכוונה שנעזר בהם למראי מקומות ושלא להתגאות כאילו בקי בכל המקורות, או שהכוונה שלפעמים סומך על המובא בהם ומעתיק מהם מבלי לראות המקור?

כתב שם בזה"ל "וכן חיבור היקר משנה ברורה הוצאת דרשו שנתפשט בישראל .. והוא רב התועלת שליקטו בו כל פסקי פוסקי זמנינו במקומם [אך כמובן שאין זה אלא לעורר ואינו פוטר מחובת העיון והבירור של כל הלכה לאשורה]"

את הפסקה הוא הוסיף רק ביחס למ"ב של 'דרשו' אשר כידוע לוקה באי דיוקים.
[א"א שלא להתפעל מהענוה להזכיר שמות וספרי מחברים צעירים וקטנים ממנו, בימינו שרגילים 'לגנוב' חידושי גדולי האחרונים בלא לציין מקורם יש בזה הרבה מן החידוש].

[אב בבינה]

הכוונה שממילא הוא עשה כך מעיקרא, או להיפך, שעל הקורא לעשות כך?

בדרך כלל בכל ספריו הוא מברר את ההלכה ממקורותיה, ולא סומך על אחרים כלל, ובהקדמה להלכות חג בחג יו"ט ח"ב כתב הרבה בגנותם של המלקטים הלכות יום טוב שני, ופירט דוגמא שהמלקטים מביאים מקור לאיזה דין, ובמקור באמת מבואר להיפוך

[לומד_בישיבה]

הלכות חג בחג התבסס בעיקר על ספריו משמרת מועד שונה הוא הלכות יום ביום שהוציא עתה רב משה מרדכי שליט"א שלא כתב עליהם ספר חידושים והוא אכן נעזר במחברים אחרים בחלקים האחרונים שהוציא.

הלכות יום ביום אינו עוד ספר של רבי מ"מ אלא בזה משלים את כל או"ח. (כמדומני)

לדעתי, הסיבה שספריו לא הצליחו כמו ספרי הפסקי תשובות, הלכה ברורה, כי עשה פנים מעצמו, כאשר הוא מסתמך על החידושים שלו במשמרת מועד ואנשים כפי הנראה מעדיפים את אלו שהיו צמודים למחבר לרמ"א ולמ"ב כפי שעשה הפסקי תשובות והרב דוד יוסף שליט"א. - אגב, הרב דוד יוסף שליט"א מאריך בהקדמתו על שיטת הלימוד שלו, שהכל כתב אחר יגיעה מהגמ' וכו' ואכן הסימנים שבסוף הספרים שלו מוכיחים על כך, הלוואי שימשיך להוציא על כל או"ח - הספרים שלו מתוקים מדבש ולמרות שאיני מחזיק ספרי מלקטים אחרונים, ספרי הלכה ברורה הם נר לרגלי.
--

[אב בבינה]

הלכות חג בחג התבסס בעיקר על ספריו משמרת מועד שונה הוא הלכות יום ביום שהוציא עתה רב משה מרדכי שליט"א שלא כתב עליהם ספר חידושים והוא אכן נעזר במחברים אחרים בחלקים האחרונים שהוציא.

הלכות יום ביום אינו עוד ספר של רבי מ"מ אלא בזה משלים את כל או"ח. (כמדומני)

הוא רחוק מהשלמת או"ח, עדיין יש כל ההלכות שיש במשנ"ב ח"א [ציצית, תפילין, תפילה], ורוב ח"ב.
ויש שני חלקים של משמרת מועד על מס' ברכות, וממה שראיתי בספריו הוא לא סומך הרבה על מש"כ במשמרת מועד. אבל נכון הוא שדרכו לפסוק הרבה ע"פ הכרעת עצמו, ודלא כמו פסקי תשובות ודרשו שרק מצטטים דברי הפוסקים.

[מלך שלם]

לספר הלכה ברורה: רואים את ההשתבחות של הספר מכרך לכרך, בעוד הכרכים הראשונים הינם כולם ליקוט [גם בחלק הסימנים שבסוף הספר מדובר בתשובות שלימות של אביו מעובדות], וכן מסתמא ספריו על המועדים ועל תשובות הרמב"ם, זה התחיל מהחלק הרביעי והחמישי והלאה שרואים איך הוא הולך ונהיה עצמאי ומעיין, עד להלכות שבת שבהם הוציא כרך גדול על כל נושא, אמנם זה יצא מהפרופורציה של הסידרה, אבל הרווחנו כרכים מליאים בביאור שיטות הראשונים והאחרונים בהיקף גדול ונרחב, הייתי ממליץ לו על מהדורה מחודשת לכשיסיים את או"ח, שיוסיף וישביח את הכרכים הראשונים בעיונו המתחדש ויסדר את הסידרה. בכל עניין, מדובר בספרים נפלאים, אני נעזר בהם כסדר כמראי מקום לכל השיטות בכל נושא בבהירות ודייקנות, וזה אף מבלי לעיין בחידושיו המקיפים והבהירים.

ספרי הגאון הגדול רמ"מ קארפ שליט"א הינם גם מיוחדים במינם בעומקם ובבהירותם ובסדרם הנכון, לא הייתי מצפה שיתקבל כמו הפסקי תשובות או השש"כ או מ"ב דירשו, עדיין הציבור מחבב את הספרים הקלים והמלקטים שמביאים את עיקרי הנידונים בצורה קלה ובסדר נכון וכן את הכרעות כל גדולי הפוסקים בכל נידון, ספר שכשמעיינים בו מוצאים תשובה לכל שאלה ותשובה מוסכמת ומוסמכת. ספרי הרממ"ק הכבדים והמחודשים שבכ"ז נפוצים ומצליחים זו הצלחה מפתיעה, רק הודות לס"ד ולסגולותיו המיוחדות של הספר בסידרו ובבהירותו.

[נוטר הכרמים]

יש הרבה דיו בקולמוס לבאר כוונת הגרמ"מ שליט"א, אבל אין כאן המקום לדיונים אקטואליים - ציבוריים.

[היא שיחתי]

כמה הערות לנכתב כאן

א בהקדמה לא כתוב יותר מדאי מעבר לכך שמקטרג בין ת"ח כך שיש כאן איזו הכרה שיש כאן איזה מקום לצד שני וגם זה כבדרך אגב, נראה שאין מובן להקדמה אם אין היא כהמשך ותיקון כפי שכתב 'לומד בישיבה'

ב הגרמ"מ שליט"א הוא מן היחידים בדור שיודעים לפסוק בראש ישר, בדורנו נתמעטו הפוסקים ונתרבו המלקטים, ובכל שאלה התשובה היא [בכל חוג ומקום לפי מנהגו] או שהחזו"א/תלמידיו נהגו כו"כ ואין צד שני, או שזו מחלוקת הגרשז"א והגריש"א/הגרש"ו/הגרנ"ק וצריך להחמיר,
וכאן קם אדם ששיעור קומתו נצמח מחיבוריו, ומצליח להעמיד דרך ברורה בקצרה בכל סוגיא למן הראשונים כולל ה'ידיעות' החדשות שבדברי הראשונים [ראה שמשבח להרב יונגרמן בהקדמתו (נראה מעט שסבור שבעצמו סידר הקובץ שיטות קמאי, ולא היא, רק הראשונים סידר, לאחמ"כ הקים מכון לזה] ועד פוסקי זמננו ומכריע בכל מקום בסברא ישרה, היחידים שאני מכיר בשיעור זה הוא הרב גלבר שאף הוא פוסק עצמאי ברמה גבוהה הישר מן הראשונים, רק שהגרמ"מ הוא יותר מקורי ומגוון [לפעמים היה נראה לי שהרב גלבר אף אינו משתמש בשותי"ם רגילים המצויים, ומכריע ההלכה מבלעדיהם]

אם ישאלוני מי בדורנו דומה ביותר לדרך פסיקתו של המשנה ברורה, לדעתי אין זה אלא הגרמ"מ שליט"א, אף המשנ"ב פתח הסוגיא מן הראשונים והשיג על כל אשר קדמוהו מכח דבריהם

ג האם הלכה ברורה אינו אלא מכון תורני? הרב דוד יוסף עצמו כותב החיבורים?

ד היודע מי מה הסדר הכרונולוגי של יציאת ספריו של הגרמ"מ? כל הזמן הוא מעדכן מהדורות והתאריכים נהפכים

[לומד_בישיבה]

ג האם הלכה ברורה אינו אלא מכון תורני? הרב דוד יוסף עצמו כותב החיבורים?

ד היודע מי מה הסדר הכרונולוגי של יציאת ספריו של הגרמ"מ? כל הזמן הוא מעדכן מהדורות והתאריכים נהפכים

ג. שמעתי כמה פעמים שיעורים מהרב דוד יוסף שליט"א בסוגיות החמורות בבישול במס' שבת והוא שולט בעל פה שליטה ללא מיצרים בכל הראשונים על לשונם.

ד. תחילה הופיעו הלכות חג בחג בניקוד איני יודע אם ניתן למצוא אותם היום, בהמשך כאשר עבר לקרית ספר בכולל של פרייד אאל"ט החלו להופיע הספרים בקצב מהיר יותר. - אנו מכירים מאז היה גר בסימטה מול רשב"ם, ומשם עבר לירושלים, להר נוף כמדומני, ומשם לרחוב חנן והיה גר שם במשך כשנה ומשם לקרית ספר בעקבות הקריסה של הרב זיכרמן, שהיה מחזיק את הכולל של רב ישראל זיכרמן שליט"א ורבי משה מרדכי היה לומד בכולל של הרב ישראל זיכרמן.

[היא שיחתי]

הקצב בשנים האחרונות הוא באמת מהיר מאוד מאוד

[לומד_בישיבה]

רב משה מרדכי הוא בעל כשרון בחשבון, ובתפיסה מהירה, אלו הם החלקים החזקים שלו, בשכל ישר ובסברא לא הייתי אומר. - הוא טיפוס מהפכן, הוא זה אשר הכשיר את סכך קיינעס והיה בזמנו שמח מעל גבי כל העיתונים עבור אל התכלת ועד האיסור על ההרינג.

[אב בבינה]

הקצב בשנים האחרונות הוא באמת מהיר מאוד מאוד

מאז תשס"ח יצא לאור ד' חלקים הלכות שבת בשבת, ב' חלקים הלכות חג בחג על הלכות יו"ט, חלק על חול המועד, חלק על ראש חודש, וספר החדש הלכות יום ביום. וזאת מלבד הספרים אשר עדכן. וגם יצא לאור ה' חלקים על חמשה חומשי תורה בשם ויבינו במקרא
גם לאחרונה יצא לאור שיעורים שלו [בשם שיעורי הגרמ"מ] : חלק על עגונות, פסחים , ספרים אלו נמצאים באוצר.

[לומד_בישיבה]

אאל"ט הראשון שנתן לו הסכמה הוא הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א ושם הוא כותב שהוא מכירו מספרו משמרת מועד על ביצה, ההיכרות שלו עם רבי משה שליט"א היה כאשר עבר לגור בהר נוף.
השאר היסטוריה!

[לומד_בישיבה]

הסכמה זו ניתנה למכון אורייתא אדרת בשנת תשנ"א
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?105970&page=PP0005

[היא שיחתי]

הקצב בשנים האחרונות הוא באמת מהיר מאוד מאוד

מאז תשס"ח יצא לאור ד' חלקים הלכות שבת בשבת, ב' חלקים הלכות חג בחג על הלכות יו"ט, חלק על חול המועד, חלק על ראש חודש, וספר החדש הלכות יום ביום. וזאת מלבד הספרים אשר עדכן. וגם יצא לאור ה' חלקים על חמשה חומשי תורה בשם ויבינו במקרא
גם לאחרונה יצא לאור שיעורים שלו [בשם שיעורי הגרמ"מ] : חלק על עגונות, פסחים , ספרים אלו נמצאים באוצר.

יש להוסיף את משמרת השביעית שיצא בתשס"ח אם כי אינני יודע אם יצא קודם לכן וזו רק מהדורה שניה

זה אומר ספר בן 450 דף בממוצע לשנה! עם היקף כל הסוגיות בעיון

עד תשס"ח הוציא הרבה פחות לשנה לא כן?

[אב בבינה]

יש להוסיף את משמרת השביעית שיצא בתשס"ח אם כי אינני יודע אם יצא קודם לכן וזו רק מהדורה שניה

זה אומר ספר בן 450 דף בממוצע לשנה! עם היקף כל הסוגיות בעיון

עד תשס"ח הוציא הרבה פחות לשנה לא כן?

באוצר יש משמרת שביעית משנת תשס"א.

[גם זו לטובה]

א' ספריו של הגרממ"ק- קלים לקריאה והבנה, מלאים הם בטענות ראיות הוכחות מדברי הראשונים לנידונים אשר דנו האחרונים, לא יצא כבושם הזה בשאר ספרי בני זמננו
ב' ברם מרוב גאונות ומהירות לפעמים אין הדברים מוכרחים כל עיקר, ולכן עיקר מעלתם רק לחכם המבין מדעתו מה לקרב ומה לרחק. [ובזה שונה הוא מספר ארחו"ש שנופה בכמה נפות]
ג' ספריו מלאים בפסקים מהגריש"א, ושמעתי שיש מתלמידי הגריש"א שטוענים שלאו מר בר רב אשי חתים עליה ויותר אין להאריך.

[היא שיחתי]

ב' ברם מרוב גאונות ומהירות לפעמים אין הדברים מוכרחים כל עיקר, ולכן עיקר מעלתם רק לחכם המבין מדעתו מה לקרב ומה לרחק. [ובזה שונה הוא מספר ארחו"ש שנופה בכמה נפות]

כפי שנכלל בדבריי דלעיל, נראה שארחות שבת נסתפקו בראשונים הבסיסיים ולא הקיפו מכלול הראשונים, נראה לי שקשה למצוא שם ראשונים החורגים מגבולות הרמב"ן הרשב"א והריטב"א, וכן נראה לי שיכולים הם לומר סברות מדנפשייהו או משם בני זמננו בעוד שהדברים מופיעים בספרי שו"ת קדומים יותר
אין בדבריי מיעוט בשבח הארחות שבת שהרי הוא ככסף צרוף

[לומד_בישיבה]

חלילה לנו לומר, שהגריש"א ז"ל הסכים עם מה שהוא כותב בספריו, אין בכוחי להיכנס עתה לויכוחים, אך לא יתכן שהגריש"א ז"ל דחה את המ"ב בקש.
ד"מ. הלכות חג בחג ימים נוראים עמוד תל הערה 24 ובמט"א שם כתב דיש למהר ולסיים הברכה קודם הש"צ שיוכל לענות אמן על ברכת הש"צ, והביאו במ"ב שם, ומקורו בא"ר, וצ"ע למה ימהר בברכתו כדי לענות אמן וכו.
ואכן השמיט רמ"מ את הלכה זו של המ"ב ולדעתו אין צריך למהר!
האם הגריש"א ז"ל הסכים עם כל הפסקים שלו נגד המ"ב החל בזה וכלה בדיני כלי שני וכלי שלישי.
--
לא זו הדרך, ולא פוסקים שלא כמ"ב על סמך קושיות, ואם כתוב במחזור קולי שמעת אסור לו לכתוב שזה טעות, והוא פסוק מאיכה ולא מתמניא אפי, בניגוד למה שמבואר בקבלה והאריך בזה הבעל התניא ועוד אין ספור דוגמאות, האם הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א יעשה משהו בניגוד למה שכותב מרנא החפץ חיים למרות כל השאלות שהוא מעלה פה ושם.

[מה שנכון נכון]

חלילה לנו לומר, שהגריש"א ז"ל הסכים עם מה שהוא כותב בספריו, אין בכוחי להיכנס עתה לויכוחים, אך לא יתכן שהגריש"א ז"ל דחה את המ"ב בקש.
ד"מ. הלכות חג בחג ימים נוראים עמוד תל הערה 24 ובמט"א שם כתב דיש למהר ולסיים הברכה קודם הש"צ שיוכל לענות אמן על ברכת הש"צ, והביאו במ"ב שם, ומקורו בא"ר, וצ"ע למה ימהר בברכתו כדי לענות אמן וכו.
ואכן השמיט רמ"מ את הלכה זו של המ"ב ולדעתו אין צריך למהר!

ראה בה"ל נא,ב ד"ה עונה ורמ"א נט,ד ובה"ל שם ד"ה בנחת.

[מה שנכון נכון]

ואם כתוב במחזור קולי שמעת אסור לו לכתוב שזה טעות, והוא פסוק מאיכה ולא מתמניא אפי, בניגוד למה שמבואר בקבלה והאריך בזה הבעל התניא ועוד אין ספור דוגמאות.

בסידור בעל התניא מופיע הפסוק קולי שמעה ולא קולי שמעת. וכבר הביאו שכ"ה מנהג אלג'יר.

[לומד_בישיבה]

הרב מה שנכון אני כותב מזכרון מה שעולה לי בראש ברגע זה, שים לב, הוא מייצר שו"ע חדש – כלל ישראל ממהרים ביום הכפורים בברכת שהחיינו, כלל ישראל אומר קולי שמעת וכפי המבואר בלקוטי מהרי"ח ועוד ספרים ובטעות כתבתי שכך כותב הבעל התניא שגם את זה רמ"מ אינו מביא – אני כבר חולה מההמצאות שלו, בכל ספר מחדש – והוא בשלו שכך הוא דרך הפסק.
יבושם לו.

[אב בבינה]

בקיצור הרב לומד בישיבה לא אוהב ספריו משום שאינם עוד ספר ליקוט, אלא הוא גם כותב חידושים, ר"ל. ושאר הכותבים כאן מחשיבים את ספריו דוקא משום שהוא לומד ומחדש דברים ולא רק מלקט בעלמא.

[וירטואלי]

ג' ספריו מלאים בפסקים מהגריש"א, ושמעתי שיש מתלמידי הגריש"א שטוענים שלאו מר בר רב אשי חתים עליה ויותר אין להאריך.

וכן י"ל להיפך הוא טוען לעיתים על שמועות של יש מתלמידי הגריש"א שלאו מר בר אשי חתים עלה

[עתניאל בן קנז]

בקיצור הרב לומד בישיבה לא אוהב ספריו משום שאינם עוד ספר ליקוט, אלא הוא גם כותב חידושים, ר"ל. ושאר הכותבים כאן מחשיבים את ספריו דוקא משום שהוא לומד ומחדש דברים ולא רק מלקט בעלמא.

עדיין יש מקום לחלק בין 'חידושים' להלכה ובירור הסוגיות ולא רק ליקוט - לבין לדחות הנהגות מקובלות או דברי פוסקים מקובלים, מפני שהדברים אינם מובנים /מוקשים.

[יבנה]

בקיצור הרב לומד בישיבה לא אוהב ספריו משום שאינם עוד ספר ליקוט, אלא הוא גם כותב חידושים, ר"ל. ושאר הכותבים כאן מחשיבים את ספריו דוקא משום שהוא לומד ומחדש דברים ולא רק מלקט בעלמא.

עדיין יש מקום לחלק בין 'חידושים' להלכה ובירור הסוגיות ולא רק ליקוט - לבין לדחות הנהגות מקובלות או דברי פוסקים מקובלים, מפני שהדברים אינם מובנים /מוקשים.

כן דרך פוסקים שאינם רק מלקטים וממחזרים דברי אחרים. הוא מביא טענות להדיא ואינו מנסה להטעות אחרים לעשות בניגוד לרצונם. מי שמעוניין לסמוך על כך יסמוך.
בענין הלכה ברורה, יש בספרים רשימה של כ10 אנשים שכתבו את הספר עם ר' דוד יוסף.

[לומד_בישיבה]

בענין הלכה ברורה, יש בספרים רשימה של כ10 אנשים שכתבו את הספר עם ר' דוד יוסף.

והנני מעיד עלי שמים וארץ כי בכל כחי עבדתי את העבודה הזאת, ובכל ענין בהלכה לא הכרעתי בדבר עד אשר חקרתי ודרשתי היטב בעומק העיון, וחפשתי היטב עד מקום שידי מגעת בדברי רבותינו הראשונים והאחרונים הנמצאים תחת ידי, וילפינן חיפוש מחיפוש ללבן הדברים לאמתה של תורה, ובדקתי שורשם של דברים בלימוד סוגיות הש"ס בעיון, ובדברי רבותינו הראשונים, ופשוט שקודם שהתחלתי לכתוב בכל ענין, למדתי בדיבוק חברים עם עמיתי וידידי חברי בית המדרש "יחוה דעת", טור ובית יוסף ושלחן ערוך עם נושאי כליו המגן אברהם והטורי זהב והברכי יוסף והמחזיק ברכה והפרי מגדים והמחצית השקל והמשנה ברורה ושאר אחרונים, ושמתי לילות כימים בעמל רב כדי להגיע בס"ד אל האמת לענ"ד.

הלכה ברורה הקדמה חלק א עמוד ט

[לומד_בישיבה]

חגיגה ה,ב
א"ל רב ביבי בר אביי אית לכו רשותא למיעבד הכי אמר ליה ולא כתיב ויש נספה בלא משפט א"ל והכתיב דור הולך ודור בא אמר דרעינא להו אנא עד דמלו להו לדרא והדר משלימנא ליה לדומה א"ל סוף סוף שניה מאי עבדת אמר אי איכא צורבא מרבנן דמעביר במיליה מוסיפנא להו ליה

[משולש]

ואם כתוב במחזור קולי שמעת אסור לו לכתוב שזה טעות, והוא פסוק מאיכה ולא מתמניא אפי, בניגוד למה שמבואר בקבלה והאריך בזה הבעל התניא ועוד אין ספור דוגמאות.

בסידור בעל התניא מופיע הפסוק קולי שמעה ולא קולי שמעת. וכבר הביאו שכ"ה מנהג אלג'יר.

יש פה אשכול על זה?? אפשר קישור?

[מה שנכון נכון]

ואם כתוב במחזור קולי שמעת אסור לו לכתוב שזה טעות, והוא פסוק מאיכה ולא מתמניא אפי, בניגוד למה שמבואר בקבלה והאריך בזה הבעל התניא ועוד אין ספור דוגמאות.

בסידור בעל התניא מופיע הפסוק קולי שמעה ולא קולי שמעת. וכבר הביאו שכ"ה מנהג אלג'יר.

יש פה אשכול על זה?? אפשר קישור?

ראה היכל הבעש"ט ד מעמוד צה.

[אב בבינה]

יצא לאור חלק ג'
בין החידושים שראיתי כשדפדפתי בו, שהוא מחייב ברכת הנהנין על סגריה אלקטרונית

[היא שיחתי]

יצא לאור חלק ג'
בין החידושים שראיתי כשדפדפתי בו, שהוא מחייב ברכת הנהנין על סגריה אלקטרונית

על מה ולמה?
אולי ברכת הריח??

[אישצפת]

יצא לאור חלק ג'
בין החידושים שראיתי כשדפדפתי בו, שהוא מחייב ברכת הנהנין על סגריה אלקטרונית

על מה ולמה?
אולי ברכת הריח??

או אפשר והוא מדמה את זה ללעיסת מסטיק עם טעם שמברכים עליו שהכל..

[אב בבינה]

WIN_20170926_20_33_10_Pro_LI (2).jpg (3.01 MiB) נצפה 7893 פעמים

WIN_20170926_20_33_02_Pro_LI (2).jpg (3.01 MiB) נצפה 7893 פעמים

[בתוך הגולה]

כיון שעלה פה עניינם של ספרי הלכות חג בחג מצ"ב כמה הערות שרשמתי לעצמי בעבר (ולא חזרתי כעת לבדקם!) שעוסקות בסי' אחד מספרו הלכות חג בחג ימים נוראים.

א. בספר הלכות חג בחג חלק ימים נוראים פי"א דין לג נכתב "שופר של תיש ושל עז וכו' יש מי שכתב לפוסלו" ובהערה צוין מקור הדין בפרי חדש [סי' תקפ"ו דין י].
והנה אחר המחילה לא דק פורתא. כי הפר"ח כותב בסתמא שקרן העשויה גילדי גילדי פסולה, וכדברי אביי בגמרא ר"ה [כו א] . ובמטה יהודה שם הכריח שאין כוונת הפר"ח לומר שקרן פרה פסול לשופר, דבר שתינוקות של בית רבן יודעים אותו, אלא לחדש שגם קרן של איל או תיש ועז שבריתם משונה ועשויה גילדי גילדי כקרן הפרה פסולים. [וגם בזה נחלק עליו המט"י שם ולדעתו רק שופר של פרה, שכל מינו גילדי גילדי, פסול]. עכ"פ לא מצינו מי שמחלק בין איל שברייתו משונה לתייש ועז וודאי שאין מקום לפסול שופר של עז ותייש דעלמא.
ומריש הווא"מ שגם המחבר מודה בזה אלא שלא דייק בלישניה וקיצר במקום שאמרו להאריך. אבל חזות קשות ראיתי בפרק הנזכר הערה 3 [הוספה ממהד' תש"ס] שתוך הדיבור על מעלת שופר האיל טרח לציין לדברי הפר"ח האלו. כאילו לשיטתו שופר של תייש ועז פסול וצ"ע כי לכאורה לא נמצא כל מקום לנטות מהוראת הגאונים שהביא או"ז שהביא או"ז (ח"ב הלכות ר"ה סי' רע"ד) שאם אין שופר של איל תוקעים בשל תייש ועז לכתחילה
ב. שם בהערה 4 כתב שבשו"ת פנ"י או"ח סי' ל נו"נ בדברי הרמב"ם שרק קרן של אייל כשר לשופר.
יגעתי ולא מצאתי מה כוונתו. (בשו"ת פני יהושע לרב בעל מגיני שלמה שמסודר ע"פ סדר השו"ע לא מצאתי מאומה בעניין וגם לא בתשובות המעטות שנשתמרו מנכדו בעל פני יהושע על הש"ס).
ולולי דמסתפינא הוא"מ שתלה עיניו באחר ה"ה ר"מ פינקלשטיין בספרו אלף המגן (סי' תקפ"ו אות ב בהערה) אך האמת תורה דרכה שכאמור לפנינו ליתא כלל מעין זה.
ג. כבר ציינתי במקו"א את קושיית האחרונים על הט"ז (תקפ"ו א) שהחילף בין אייל (יו"ד קמוצה) שהוא מין חיה לאיל שהוא זכר הכבשים. והנה בספר שם בהערה 2 הביא קושיא זו מספר נתיב חיים. ובאמת כך ציין הגרעק"א בהגהותיו לשו"ע אך מה נעשו ותניביו לא נודעו כי חיפשתי הרבה בספר בנתיב חיים ולא נמצא ד"ז. ומאחר וכבר תפסו לט"ז החכם צבי (סי' לד) והו"ד ביד אפרים ובלבו"ש על השו"ע שם אין טעם לציין לנתיב חיים שלא נמצא לפנינו ולכה"פ היה לו לומר רעק"א בשם נת"ח.

עד כאן הביקורת אבל אין ספק שספרים אלו הם נפלאים עד מאד ולדידי אין חידוש כלל בנח"ר שהלומדים מוצאים בהם כי בשונה מרוב ככל ספרי השימוש והמקצוע שנתרבו בימינו שהעולה מהם זה בעיקר צרור הוראות והנהגות. בספר זה מוביל אותנו המחבר דרך השו"ט בגוף הסוגיא והלומד מרגיש ממתיקות התורה.

(מקוה שיבינו אותי נכון אף שקצרתי ממפני הכבוד והיראה ומעוד טעמים.)

[היא שיחתי]

אז צדקתי.. הוא מחייב מצד ברכת הריח