הלכות לרשעים

[עושה חדשות]

ז"ל הרמב"ם הלכות ברכות פרק ד הלכה ח:
היו שותין ואמרו בואו ונברך ברכת המזון או בואו ונקדש קידוש היום נאסר עליהם לשתות עד שיברכו או יקדשו, ואם רצו לחזור ולשתות קודם שיברכו או יקדשו אף ע"פ שאינם רשאים צריכים לחזור ולברך תחלה בורא פרי הגפן ואח"כ ישתו.
והובא בשו"ע רעא-ה
דבר מענין שצריך לפסוק הלכה לכאלו שעושים שלא כדין, ואסור להם לשתות, דמ"מ אם "רצו" לשתות צריכים לחזור ולברך מכח ההפסק.
(ואם אינם מצייתים להלכה הראשונה, למה יצייתו לשניה?)

[עדיאל ברויאר]

(ואם אינם מצייתים להלכה הראשונה, למה יצייתו לשניה?)

יש לשאול זאת גם לגבי קנסות נוספים מדרבנן על העובר עבירה (כגון העולה על העץ בשבת במזיד).

[אמסטרדם]

יש לומר שבי"ד כופים אותם לעשות כהלכה.

[גבול ים]

(ואם אינם מצייתים להלכה הראשונה, למה יצייתו לשניה?)

יש לשאול זאת גם לגבי קנסות נוספים מדרבנן על העובר עבירה (כגון העולה על העץ בשבת במזיד).

יש משמעות תיאוריטית להלכות אלו, שהרי האדם יכול לשוב ולהנחם על מעשיו לאחר עשייתם ואז יציית לקנס שהושת עליו, אבל כאן כ"ז שעדיין לא בירך נורה לו שלא ישתה, וא"כ אין מציאות שאדם זה יבוא לעשות כדין אא"כ עדיין זל בעיניו איסור שתיה קודם קידוש וחמורה עליו השתיה בלא ברכה.