קידוש על היין בבית הכנסת - מתי פסק ברוב הקהילות?

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ב' אוקטובר 26, 2015 8:50 pm

ראה משנ"ב שכותב "לא נכון שמקצת יניחו תפילין" משמע שזה רק "לא נכון" ולא איסור עי"ש.

חובב_ספרים

גם לדבריך לא נכון וזה מספיק. ולמעשה זה לא כ"כ פשוט והרבה פוסקים דנו בזה ויש שאסרו ממש.
בחו"ל במנינים של נוסח אשכנז מניחין תפילין אבל יש מיעוט שאינם מניחין והם מתפללים בעזרת נשים מטעם זה.

יוסף משה · הודעהעל ידי **יוסף משה** » ב' אוקטובר 26, 2015 9:50 pm

ויש שהתירו ממש (עי' פס"ת לא:ג). וכן המנהג בהרבה מקומות.

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ב' אוקטובר 26, 2015 10:03 pm

משולש כתב:
יבנה כתב:הרי התייחס לכל חלקי ארץ ישראל, וסבר שמנהג אשכנז בטלה ואין לחזור ולחדשה מחמת שלאבותיהם היה מנהג.
ומחלק בין שינויים בהלכה שצריך למחות, ובין שינויים אחרים שאף שאין לנהוג כן אין למחות ביד הנוהגים כן.
ופירש שכל דבריו הם באופן שהמנהג כבר שקעה ואנשי הקהילה הצטרפו והתבטלו לקהילות אחרות ולאחר זמן רב באים לחדש המנהג שהתבטל. אבל קהילות שלמות שבאים לארץ ולא הפסיקו מנהגם, זכותם להמשיך לקיים מנהגם.

החזו"א ורח"ק שהובאו בגדולי הדורות על משמר מנהג אשכנז דברו בקהילה שלא הפסיקו מנהגם, ובזה אף ר' אלישיב יודה.

אין פה מה לסבור שמנהג אשכנז שקעה, כי במציאות הוא קיים ברציפות מאז שעלו לארץ. הרי מזמן החזו"א נוהגים לקדש בבית הכנסת, והעיד הר צבי שכן נוהגים בכמה מקומות בא"י בזמנו.

ומדוע הבאת את דברי השרידי אש כאילו הוא "מסתפק"? הרי הוא פסק שמצווה להחזיר את המנהג הזה למרות שבטל כמה שנים.

ר' אלישיב כותב בפירוש שמנהג אשכנז התבטל וא' בא לחדשו. וכן הוא המציאות הפשוטה שעשרות שנים לאחר שאינם עושים את מנהגי היקים והצטרפו לקהילות אחרות, החליטו לחזור למנהגיהם. אם יש מקום שיש קהילת אשכנז שקיימו כל השנים את מנהגיהם ברור שרשאים לעשות כן וכדכתב ר' אלישיב וכדכתבתי לעיל. ואותו בית כנסת בבני ברק שנהגו בו ברציפות מנהגי אשכנז מזמן שבאו לארץ, ודאי עושים כדין וכדהורו חזו"א ורח"ק, וכבר כתבתי שר' אלישיב יודה בכה"ג.
דברי הר צבי התייחסו למציאות שהיה קיים בזמנו, אבל בזמנינו המציאות שונה. ומלבד קהילות היקים לא ידוע לי על שום קהילה בא"י שנוהגים לקדש. וכיון שיש מנהג ברור, צריך לנהוג כן.
בענין השרידי אש הבאתי מדברי השואלים סמך לטעם ביטול הקידוש, וכדכתבתי הסתפקו, ואין לכך נ"מ מהכרעת השרידי אש.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ב' אוקטובר 26, 2015 10:53 pm

ברגע שיש קהילות שנוהגים מנהג אשכנז אין שום סיבה שלא אוכל להצטרף אליהם, או לסניף שלהם. גם אם אתמול התפללתי בבי"כ ספרדי. מה זה משנה?

מלבד העובדה שהזכרתי שחלק גדול מחברי הקהילות הם בעצמם יוצאי קהילות אשכנז בארץ ובעולם. ועד אתמול הם קידשו בבית הכנסת.

עכ"פ הגר"ח קנייבסקי והגר"ש וואזנר והגר"ע יוסף הורו במפורש שאפשר לכתחילה לקדש בבית כנסת גם בא"י.

מה שנכון נכון

הרע"י הורה לקדש בביה"כ רק במקומות שיש ע"ה שאינם מקדשים בביתם, ולדעתו אין להנהיג כן במקומות אחרים.

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ב' אוקטובר 26, 2015 11:21 pm

משולש כתב:ברגע שיש קהילות שנוהגים מנהג אשכנז אין שום סיבה שלא אוכל להצטרף אליהם, או לסניף שלהם. גם אם אתמול התפללתי בבי"כ ספרדי. מה זה משנה?

מלבד העובדה שהזכרתי שחלק גדול מחברי הקהילות הם בעצמם יוצאי קהילות אשכנז בארץ ובעולם. ועד אתמול הם קידשו בבית הכנסת.

עכ"פ הגר"ח קנייבסקי והגר"ש וואזנר והגר"ע יוסף הורו במפורש שאפשר לכתחילה לקדש בבית כנסת גם בא"י.

אם יש קהילות קיימות שלא פסקו מלנהוג כן עושים כדין, ולא עליהם דיבר ר' אלישיב. הוא דיבר כמפורש בדבריו על מצב שיוצאי גרמניה שהפסיקו עשרות שנים מלנהוג כמנהגי אשכנז נזכרים לאחר שנים שרוצים להתנהג במנהגים אלו. הוא סבור שבאופן זה הוי שינוי מהמנהג הקיים ואסור. וזה כידוע המצב עם קהילות אשכנז שחידש המבורגר.
באופן שיחיד רוצה להצטרף לקהילה קיימת, יתכן שמותר. אבל זה לא מה שהמברגר עשה. הוא המציא קהילות חדשות שאין להם שום קשר לאותו בית כנסת בודד שהחזון איש דיבר עליו.

דברי רח"ק הם באופן שנהגו כן משבאו לארץ וכפי שהזכרתי כמה פעמים, ואינם הוראה גורפת לשאר מקומות.
התוכל לציין היכן דברי ר' ואזנר ור' עובדיה?

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ב' אוקטובר 26, 2015 11:44 pm

יבנה כתב:
משולש כתב:ברגע שיש קהילות שנוהגים מנהג אשכנז אין שום סיבה שלא אוכל להצטרף אליהם, או לסניף שלהם. גם אם אתמול התפללתי בבי"כ ספרדי. מה זה משנה?

מלבד העובדה שהזכרתי שחלק גדול מחברי הקהילות הם בעצמם יוצאי קהילות אשכנז בארץ ובעולם. ועד אתמול הם קידשו בבית הכנסת.

עכ"פ הגר"ח קנייבסקי והגר"ש וואזנר והגר"ע יוסף הורו במפורש שאפשר לכתחילה לקדש בבית כנסת גם בא"י.

אם יש קהילות קיימות שלא פסקו מלנהוג כן עושים כדין, ולא עליהם דיבר ר' אלישיב. הוא דיבר כמפורש בדבריו על מצב שיוצאי גרמניה שהפסיקו עשרות שנים מלנהוג כמנהגי אשכנז נזכרים לאחר שנים שרוצים להתנהג במנהגים אלו. הוא סבור שבאופן זה הוי שינוי מהמנהג הקיים ואסור. וזה כידוע המצב עם קהילות אשכנז שחידש המבורגר.
באופן שיחיד רוצה להצטרף לקהילה קיימת, יתכן שמותר. אבל זה לא מה שהמברגר עשה. הוא המציא קהילות חדשות שאין להם שום קשר לאותו בית כנסת בודד שהחזון איש דיבר עליו.

דברי רח"ק הם באופן שנהגו כן משבאו לארץ וכפי שהזכרתי כמה פעמים, ואינם הוראה גורפת לשאר מקומות.
התוכל לציין היכן דברי ר' ואזנר ור' עובדיה?

אם יש עשרה אנשים שגדלו על קידוש בבית הכנסת ולא מכירים מנהג אחר. האם זה נקרא שהם "ממציאים מנהג"?
הגר"ח אמר במפורש על בית הכנסת של הרב המבורגר. והוא אמר גם שאין חילוק בין מי שבא מאשכנז לבנו או נכדו.
את המקור ליביע אומר ושבט הלוי כרגע אני לא מצליח לפתוח את פרויקט השו"ת שלי ואוכל להביא בל"נ את המקור בהמשך.

מה שנכון נכון

דברי הרע"י נדפסו ביבי"א ח"א סימן טו. וראה את לשונו בחזו"ע שבת ריש ח"ב. וע"ע בילקו"י שבת א סימן רסט.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ב' אוקטובר 26, 2015 11:54 pm

עכשיו מצאתי עוד מישהו ששאל את הגר"ח על ירושלים:

בס"ד
לכבוד מרן הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א
יש קבוצה של אברכים בני יוצאי אשכנז בסנהדריה המורחבת ירושלים שרוצים לפתוח בית כנסת שיתפלל עם מנהגי פרנקפורט דמיין. האם אנחנו יכולים לקדש בבית הכנסת בליל שבת ויו"ט כמנהגנו בחו"ל? (רוב האברכים בקבוצה שלנו הם יוצאי ארה"ב ושאר מקומות בחו"ל שכבר הורגלו לעשות כן אבל יש גם ישראלים שלא נהגו כן מעולם אבל רוצים לעשות כן עכשיו) מה דעת הרב שליט"א?

תודה רבה
.....
ירושלים

תשובה: יכולים

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ב' אוקטובר 26, 2015 11:59 pm

וכן זכור לי מאחד משו"תי הגר"ח קנייבסקי, (נ"ל כתב אותו אחד בשם רוטשילד מק"ס) ששאל אותו על מה שמקדשים בבית הכנסת בקהילתו.

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ג' אוקטובר 27, 2015 12:16 am

משולש כתב:עכשיו מצאתי עוד מישהו ששאל את הגר"ח על ירושלים:

בס"ד
לכבוד מרן הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א
יש קבוצה של אברכים בני יוצאי אשכנז בסנהדריה המורחבת ירושלים שרוצים לפתוח בית כנסת שיתפלל עם מנהגי פרנקפורט דמיין. האם אנחנו יכולים לקדש בבית הכנסת בליל שבת ויו"ט כמנהגנו בחו"ל? (רוב האברכים בקבוצה שלנו הם יוצאי ארה"ב ושאר מקומות בחו"ל שכבר הורגלו לעשות כן אבל יש גם ישראלים שלא נהגו כן מעולם אבל רוצים לעשות כן עכשיו) מה דעת הרב שליט"א?

תודה רבה
.....
ירושלים

תשובה: יכולים

רוב הקהילה היו בעצמם יוצאי קהילות היקים שבחו"ל שלא פסקו מלנהוג כן, והיו קהילה שלמה כזאת. לכן הותר להם לעשות כן, ואף ליחידים שאינם נוהגים כן מותר להצטרף אליהם. אך באופן שרוב הקהילה הם מאנשי א"י שנהגו כמנהגי ארץ ישראל ומעולם לא עשו כמנהגי אבותם שבגרמניה, לא שמענו שיתיר.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ג' אוקטובר 27, 2015 12:16 am

עתניאל בן קנז כתב: וב'שטיבלך' מעיקרא לא נהגו לקדש - שלא נהגו אלא בבית הכנסת

הרמב"ם משווה קידוש בבית הכנסת לחזרת הש"ץ.
לכאורה אין שום סיבה שלא יקדשו בכל מניין שעושים בליל שבת, גם אם הוא בשטיבלך או ביריד.
ולא זכור לי שראיתי באף פוסק לחלק בין בית כנסת למקום אחר לעניין זה. (כמו שחילקו לעניין ברכה מעין שבע בין מניין קבוע לשאינו קבוע).

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ג' אוקטובר 27, 2015 12:23 am

יבנה כתב:
משולש כתב:עכשיו מצאתי עוד מישהו ששאל את הגר"ח על ירושלים:

בס"ד
לכבוד מרן הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א
יש קבוצה של אברכים בני יוצאי אשכנז בסנהדריה המורחבת ירושלים שרוצים לפתוח בית כנסת שיתפלל עם מנהגי פרנקפורט דמיין. האם אנחנו יכולים לקדש בבית הכנסת בליל שבת ויו"ט כמנהגנו בחו"ל? (רוב האברכים בקבוצה שלנו הם יוצאי ארה"ב ושאר מקומות בחו"ל שכבר הורגלו לעשות כן אבל יש גם ישראלים שלא נהגו כן מעולם אבל רוצים לעשות כן עכשיו) מה דעת הרב שליט"א?

תודה רבה
.....
ירושלים

תשובה: יכולים

רוב הקהילה היו בעצמם יוצאי קהילות היקים שבחו"ל שלא פסקו מלנהוג כן, והיו קהילה שלמה כזאת. לכן הותר להם לעשות כן, ואף ליחידים שאינם נוהגים כן יכלו להצטרף אליהם. אך באופן שרוב הקהילה הם מאנשי א"י שנהגו כמנהגי ארץ ישראל ומעולם לא עשו כמנהגי אבותם שבגרמניה, לא שמענו שיתיר.

הרב המבורגר שאל אותו על הקהילה שלו בבני ברק והתיר בלי לברר מה מוצאם של רוב חברי הקהילה. כנראה אין בזה נ"מ לדעתו. (ובדבריו הוסיף שזו השיטה העיקרית בפוסקים, ומ"מ גם לשאינם מקדשים יש על מה לסמוך).

וכמ"ש לעיל זה לא קשור ליוצאי גרמניה, זה נהג עד השואה בכל הקהילות נוסח אשכנז במזרח אירופה.

ולפי שיטתך שהעולים לא"י צריכים להתחיל מיד מנהגם, אחרת חל עליו חוק התיישנות. מה הדין אם חמש שנים לא קידשו, האם יכולים להתחיל או שהפסידו מנהגם? (בשרידי אש פוסק שלא בטל) ואת"ל לא בטל בחמש שנים מה הדין בעשר או בעשרים?

חובב_ספרים

יבנה כתב:רוב הקהילה היו בעצמם יוצאי קהילות היקים שבחו"ל שלא פסקו מלנהוג כן, והיו קהילה שלמה כזאת. לכן הותר להם לעשות כן, ואף ליחידים שאינם נוהגים כן מותר להצטרף אליהם. אך באופן שרוב הקהילה הם מאנשי א"י שנהגו כמנהגי ארץ ישראל ומעולם לא עשו כמנהגי אבותם שבגרמניה, לא שמענו שיתיר.

זה שנהגו בחו"ל לקדש אינו נוגע אא"כ הם היו דעתם לחזור עד שהם החליטו שלא לחזור ולהקים בית כנסת במנהגי אשכז באותו זמן. אבל אם הם כבר היו בא"י כמה שנים כשלא היו דעתם לחזור ונעשו בני ארץ ישראל לכל דבר איזה שנים לפני שהם החליטו להקים בית כנסת יוצא אשכנז לכאורה אין הבדל ביניהם ובין בני יוצאי אשנכז שמעולם לא נהגו מנהגי אשכנז לפני הקמת בהכ"נ יוצאי אשכנז. הרי שניהם היה עליהם דין בן א"י רגיל לכל דבר לפי הקמת בהכ"נ, ואין חילוק בין כמה שנים או דור.

מחולת המחנים

לטובת אלו שאינם מכירים כלל את מנהג הקידוש על היין בבית הכנסת (כמוני) אשאל: מי הוא המקדש בבית הכנסת ואיזה אנשים שותים מן היין, וכיצד נוהג המקדש בביתו לאחר הקידוש שעשה בביהכנ"ס?

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ג' אוקטובר 27, 2015 12:38 am

שו"ת חוות יאיר סימן קכו
ואגב באתי לכתוב דבר הלמד מעניינו כי אחר שנחרב קהילתינו בעוונינו ושמם עירינו סיון תמ"ט ושאלו בני ק"ק תוב"ב שנתפזרו כבמזרה אם מחויבים בתעניות מנהגי הק"ק ושאר דברי' שנהגו שם [וכן כמה מיני פרישות שנהגו בק"ק כגון שנזהרין מחמאה של גוים וכרוב כבוש ופירות יבשים] אחר שהוא שמם ותל עולם ממלכות צרפת ולאחר יאוש הוא בעיני כל יהודים וערלים שתחזור ותבנה עוד בימינו כי ים המלחמה הולך וסוער ואף אם יבוא שלום וינוחו יושבי הארץ מי יודע אימת תיבנה ותכונן ואימת יחזרו אלי' צאן קדשים לכן עלה על דעת קצתם לומר כל תעניתי' והנהגותי' בטלים ומבוטלים ואף אם תחזור להתישב אחר הייאוש בדור אחר ואפילו בדור הזה אין מצד החיוב לאשר ולקיים מנהגים הקדמונים כי פנים חדשים בא לכאן +/מהגהות ב"ד/ ע' שלטי גבורים פ"ק דע"ז שכ' ואם נעקרו משם אנשי המקום לגמרי ועמד כך כמה שנים בלתי יהודים ואח"כ באו לעמוד שם יהודים ממק"א מסופקני אם עליהם להנהיג כד או לאו.+ [אכן במיני פרישות היה גם בהיות הק"ק על תילה המנהג שב"ב ההולכים למקומות אחרים אינם פורשים ומ"מ י"ל דווקא דרך אכסניות וק"ל]. והשבתי להם כי לא כן הוא ואף אם יחידים קצתם מתייאשים בתר ציבור גרירו וחסדי ה' לא תמנו וארז"ל ריש כתובות שמדא עבידא דבטלה וכן עניני מלחמות וגירוי מלכות שכיח וסופן שלום ומה גם עיר ואם בישראל וק"ק ישן נושן כזו והרי עדיין ס"ת וכלי קודש וכל פנקסי קהל סגורים ומוברחים ועוד כמה ראיות מדעת תורה ודעת נוטה שיש לקצר פה כי כבר כתבנו בטוב טעם לענין מסים ועירנונים סוף דבר אין החרבן רק כגירוש או בריחה מפני הרעש ומפני קול נוגש אפילו כלם. ובכל יום מצפים לתשועת ה' בדרך טבע לכן הוי דעתם לחזור ומוטל עליהם כל קבלת וחומרת בני הק"ק הקודמים כך נלפענ"ד יאיר חיים בכרך:

בני א"י שיצאו מגרמניה ודאי נתייאשו מלחזור למנהגיהם וכפי שהאריך המבורגר בספריו והתביישו מכך כו'. ועד שהגיע המברגר אף שעברו עשרות שנים לא חשבו כלל לחדש קהילותיהם.
אבל אצל בני חו"ל יוצאי גרמניה יש קהילות שלמות ומפוארות שנוהגים במנהגם ואינם מתביישים בכך, וודאי רצו להמשיך מנהגיהם בא"י מיד כשיוכלו.

האם יש דברים בכתב מרח"ק להמברגר?

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ג' אוקטובר 27, 2015 12:46 am

יוצאי גרמניה הם גם נחשבים "יוצאי חו"ל"
ומדוע הם יתביישו יותר מיוצאי ארה"ב?
ומדוע יחשבו לחדש קהילותיהם אם יש להם כבר עשרות קהילות חיות וקיימות בכל רחבי הארץ כבר יותר משישים שנה?
ומה נוגע הנהגות פרטיות שקיבלו אנשים על זרעם אחריהם לדין מפורש בסימן שלם בטור ושו"ע וכל הפוסקים שאנו נשענים עליהם בלי חולק שאוסרים לבטל המנהג "כי הרבה גאונים יסדוהו" כלשון המשנה ברורה?

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ג' אוקטובר 27, 2015 12:52 am

מחולת המחנים כתב:לטובת אלו שאינם מכירים כלל את מנהג הקידוש על היין בבית הכנסת (כמוני) אשאל: מי הוא המקדש בבית הכנסת ואיזה אנשים שותים מן היין, וכיצד נוהג המקדש בביתו לאחר הקידוש שעשה בביהכנ"ס?

המנהג הרווח והעיקרי שש"ץ מקדש. והילדים שותים. (אם אין ילדים גדול יכול לשתות וטוב שישתה עוד רביעית חוץ מרביעית אחת).
והמקדש חוזר ומקדש בביתו, ואינו מכוין בבית הכנסת לצאת אלא להוציא את הילדים. (אם שתה בבית הכנסת נ"ל שעדיף שמישהו אחר יקדש לו).
וגם אם בירך שהחיינו בקידוש של ליל יו"ט חוזר ומברך שהחיינו בביתו, גם אם אשתו כבר בירכה שהחיינו על הנרות וילדיו שמעו קידוש בבית הכנסת.
לא כל מה שאמרתי מפורש בפוסקים, אבל כך נ"ל לומר ואם יש מישהו שדעתו אחרת אשמח לשמוע.

(דרך אגב, מהדין של קידוש בבית הכנסת למדו הפוסקים להתיר הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת, למרות שלא מוזכר בגמ'. ואילו בזמננו יציבא בארעא וכו', שאפי' הספרדים מדליקים בבית הכנסת ומברכים (לבטלה?) אבל קידוש שהוא דינא דגמ' והוא הבסיס להיתר זה, אין עושים רק אחד מאלף...)

מחולת המחנים

משולש כתב:
מחולת המחנים כתב:לטובת אלו שאינם מכירים כלל את מנהג הקידוש על היין בבית הכנסת (כמוני) אשאל: מי הוא המקדש בבית הכנסת ואיזה אנשים שותים מן היין, וכיצד נוהג המקדש בביתו לאחר הקידוש שעשה בביהכנ"ס?

המנהג הרווח והעיקרי שש"ץ מקדש. והילדים שותים. (אם אין ילדים גדול יכול לשתות וטוב שישתה עוד רביעית חוץ מרביעית אחת).
והמקדש חוזר ומקדש בביתו, ואינו מכוין בבית הכנסת לצאת אלא להוציא את הילדים. (אם שתה בבית הכנסת נ"ל שעדיף שמישהו אחר יקדש לו).
וגם אם בירך שהחיינו בקידוש של ליל יו"ט חוזר ומברך שהחיינו בביתו, גם אם אשתו כבר בירכה שהחיינו על הנרות וילדיו שמעו קידוש בבית הכנסת.
לא כל מה שאמרתי מפורש בפוסקים, אבל כך נ"ל לומר ואם יש מישהו שדעתו אחרת אשמח לשמוע.

יישר כח.
האם ישנם עוד פרטי דינים וחילוקי מנהגים במנהג זה?

משולש כתב:(דרך אגב, מהדין של קידוש בבית הכנסת למדו הפוסקים להתיר הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת, למרות שלא מוזכר בגמ'. ואילו בזמננו יציבא בארעא וכו', שאפי' הספרדים מדליקים בבית הכנסת ומברכים (לבטלה?) אבל קידוש שהוא דינא דגמ' והוא הבסיס להיתר זה, אין עושים רק אחד מאלף...)

אינני מונח בעומק הסוגיא, ולגוף הנידון ודאי שכל אחד ינהג כפי מנהג אבותיו, ונהרא נהרא ופשטיה.
אך אם לסברא יש לומר דעצם הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת יש בו משום פרסומי ניסא ומשא"כ בקידוש.

פניני · הודעהעל ידי **פניני** » ג' אוקטובר 27, 2015 4:54 am

עתניאל בן קנז כתב:
לייבעדיג יענקל כתב:לגבי מנהג החסידים: ניתן לשער שהקידוש לאחר ערבית נתבטל משעה שהתחילו הצדיקים לערוך את שוה"ט בפני התלמידים והחסידים, וכיון שקידשו בעת הטיש והיו האורחים יוצאים אז יד"ח שוב לא היה צורך לקדש מיד אחר התפילה.

לא יודע בדיוק, אבל לא נראה לי כלל.
בערים בהם היה מנהג לקדש, החסידים לא הפסיקו את המנהג. [ברוב המקרים האדמו"ר החסידי לא היה רב העיר, ולא התפלל בבית כנסת העירוני אלא ב'שטיבל' שלו, וב'שטיבלך' מעיקרא לא נהגו לקדש - שלא נהגו אלא בבית הכנסת]. ומאידך בערים בהם היה האדמו"ר רב העיר, והתפלל בבית כנסת העירוני הגדול, למשל בעיר בעלזא, אכן נהגו לקדש בבית הכנסת עד השואה.

ראה מנהגי רבי שלמה חיים מקוידינוב (שלא היה רב דהעיר ונפטר בתרכ"ב) בן אחיו וממלא מקומו של רבי מרדכי מלעכביץ [קודם שעזב רבי משה מקוברין] שנכתב בידי נכדו רבי יצחק אב"ד וולייקא נדפס בסוף סידור אור הישר-קוידינוב (בסוף אות לב): מיד לאחר תפלת ערבית בא לו לשולחנו הערוך בבית הכנסת לקדש על היין , [והיה רוב העם ממתינים לשמוע הקידוש כפי התקנה לקדש בבית הכנסת].

ואולי נכון שנתבטל לימים אח"כ שהיו ממתינין לערוך השוה"ט לאחר שרוב העם סיימו את סעודותהם בבית.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ג' אוקטובר 27, 2015 6:31 am

מחולת המחנים כתב:האם ישנם עוד פרטי דינים וחילוקי מנהגים במנהג זה?

בליל כיפור ובליל הסדר אין עושים קידוש בבית הכנסת. בליל כיפור דלמא אתי למסרך, ובליל הסדר אין לך עני שבישראל שאין לו ד' כוסות.
ביו"ט ושבת שבחג הסוכות עושים קידוש בביה"כ. ויש אחרונים מאוד מאוחרים שחידשו שלא יקדשו אז כי אין אורחים שאוכלים בביהכ"נ אלא בסוכה. אבל אין המנהג הרווח כדבריהם (לפחות באשכנז)
יש חילוקי מנהגים בין הקהילות מתי בדיוק לקדש, האם לפני במה מדליקין (שנאמר בסוף ערבית) או לאחריו.
בימי הספירה מנהגנו לספור אחרי קידוש ולפני הבדלה. (ונר חנוכה בבית כנסת לפני הבדלה גם כן).

לכאורה הרוצה לצאת בקידוש של בית הכנסת צריך לבקש מהש"ץ שיכוין להוציאו, דבסתמא מכוין למנהג ולא להוציא. (זכור לי מאיזה אחרון. אבל בהבדלה לכאורה א"צ לבקש בפירוש כי בדר"כ אנשים יוצאים בזה ידי חובה, בפרט שהחזן רואה אנשים שלוקחים בשמים להריח ורואים בנר ויודע שרוצים לצאת).

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ג' אוקטובר 27, 2015 10:15 pm

פרי חדש אורח חיים סימן תצו דיני מנהגי איסור סעיף יט-
צריך לעיין בדין בני עיר אחת שנתגרשו וקבעו דירתן במקום אחר שיש בהם קולות וחומרות משונות ממנהג שלהם איך יתנהגו המגורשין אם כמנהג מקומם או כמנהג בני המקום שקבעו דירתם שם ובריש הפועלים אהא דאמ' ר"ל פועל בכניסתו משלו פרכינן ולחזי היכי נהיגי בעיר חדשה ונחזי מהיכ' קאתו בלקוטאי וכתבו הרשב"א והר"ן דמפרכינן ונחזי מהיכ' אתו כלומר וינהגו כמנהג אותו מקום שבאו משם שמעינן דכל עיר חדשה אם נודע רוב אנשיה מהיכן באו הכל כמנהג אותו מקום שבאו משם עכ"ל וטעמ' דהויא עיר חדשה אבל אם הלכו לעיר א' שיש בה מנין אף על פי שהבאים הם מרובים יש להם דין יחיד וחייבין לנהוג חומרי מקום שהלכו לשם ופקעי מינייהו החומרות שהיו נוהגין במקומם ובעיר חדשה לא שאני לן בין באו מרובין לבאו מועטין לעולם אזלינן בתר רובא על דרך משל הרי שנתקבצו עשרה אנשים בעיר חדש' ו' ממקום א' וד' ממקום אחר סתמ' דמילת' נמשכין אחר מנהג המקום של ששה משום דהוו רובא וכן אם באו עשרים ממקום א' ועשרים אחרים נתקבצו ממקומות אחרים בעיר חדשה אין כאן שום מנהג ויעשו הכל על פי התורה עד שיתקנו ויעשו הסכמות ביניהם על פי הרוב ומהריב"ל בתשו' ח"ג סימן י' נשאל על בני ספרד הנוהגים איסור על הקרום החזק ובאו לקושטנטינא המקילין בדבר אם חייבים לקיים המנהג שנהגו להחמיר בספק חלב דאוריית' והשיב דל"ד לההיא דפרק קמא דחולין דהתם מיירי ביחיד או ביחידים שעקרו דירתם מאותו המקום שהיו נוהגים בו חומרא וקבעו דירתם במ"ש בו קולא אבל בנ"ד שבאנו גרושים מארצות אדום עם רב קהילות קהילות בכגון האי לא אמרינן קמא קמא בטיל דמרובים ומרובים היו הבאים בכל פעם ופעם וידוע הי' שבכל יום ויום היו עתידין לבא ואם כן הם חייבים לקיים מה שנהגו אבותיהם לחומרא עכ"ל וזה דעת מהרשד"ם בחלק י"ד סימן מ' ולדידי אין דבריהם קיימים אלא כשבאו ונעשו קהל אחרת בקושט' דהשתא אכתי הם חייבים בתקנותיהם הקדומות דכל קהל יש לו דין עיר וכמו שכתב הרא"ם ח"א סימן י"ג ומוהרד"ך ויש לו דין חדשה דפריך בגמרא ונחזי מהיכא קאתו כלו' וינהגו כמנהג אותו מקום שבאו משם הא לאו הכי נראין הדברים כמ"ש דאף אם באו מרובים ובני העיר שבאו לשם הם מועטין דהני בתראי גרירי בתר קמאי במנהגותם בין לקולא בין לחומרא וזה ברור בעיני ואם באולי יד הבאים היתה תקיפה לנהוג שם חומרותיהם גם בני אותה העיר מקודם בע"כ נמשכו אחר חומרות הבאים כשירצו לחזור בהם אפילו התרה אינם צריכים שהרי לא קבלו עליהם אותם חומרות וכמו שכ' הרשד"ם בתשו' הנז' יעוין שם:

ביאור הלכה סי' תסח ס' ד' ד"ה וחומרי המקום-
דן בקהילה שנחרבה ובאו אחרים והתיישבו שם-

ולענ"ד בנשארו בה אפילו מיעוט כל שיש עדיין שם קהלה עליה הבאים לשם מתחייבים לנהוג כמנהג המקום הזה דאין שיעור לקהלה וכמו שמוכח מפר"ח שמובא לקמיה ואפילו הבאים לתוכה רבים ממנה נטפלים המה להמיעוט שבה אם לא שהקהלה החדשה מתנהגת בפ"ע ואינה מתערבת עם הקהלה הישנה בעינינה כמו שמצוי בקהלות הגדולות שנמצאים בהם כמה קהלות שכל אחת מתנהגת כפי מנהג אבותיה מדור דור וכן מתבאר בס' פר"ח ומבואר שם דקהלה שיש בה מנין מיקרי קהלה והבאים לשם נטפלים ופשוט דכוונתו שיש לה עכ"פ כל צרכי צבור כנהוג דהיינו ביהכ"נ ומתפללים בה בכל יום בצבור ויש להם מו"ץ ומקוה וכדומה כנהוג בכל קהלות ישראל דאל"ה גם היא בעצמה נטפלת לעירות הסמוכות לה כנהוג ועיין עוד פרטי דינים הרבה בזה בפר"ח ובחיי אדם כלל קכ"ז:

ובשונה הלכות לרח"ק כתב דברי בה"ל בלי חולק.
מבואר דכל שאין להבאים ממקום שנחרב קהילה נפרדת ועצמאית כמנהגם במקום החדש, הם מתבטלים להנמצאים שם לגמרי, ואפ' בעיר חדשה. וכשלא היה בדעתם מעיקרא לעשות קהלה נפרדת אינם יכולים להזכר לאחר זמן.
עוד מבואר דלבה"ל גדר קהלה נפרדת היינו יכולת לספק כל צרכי הקהילה באופן עצמאי כגון בית כנסת פעיל בכל יום מו"ץ ומקוה, ונראה שגם כולל מקומות לימוד לילדיהם.
לפי"ז גם בני קהילות אשכנז שבחו"ל שעלו כעת לארץ אינם יכולים לפתוח קהילות חדשות אא"כ יש להם כל תנאים אלו.
חזו"א שהתיר לבית כנסת דב"ב להמשיך מנהגם נראה שחלק בזה על ביה"ל וסבר דקהילה היינו רק בית כנסת בלי שאר מוסדות הקהילה, וכן דעת רח"ק בהוראותיו דלעיל וחזר בו מדבריו בשונה הלכות.

בברכה המשולשת

היה על זה אשכול ארוך לא מזמן

גבול ים · הודעהעל ידי **גבול ים** » ד' אוקטובר 28, 2015 8:07 am

יבנה כתב:

חזו"א שהתיר לבית כנסת דב"ב להמשיך מנהגם נראה שחלק בזה על ביה"ל וסבר דקהילה היינו רק בית כנסת בלי שאר מוסדות הקהילה, וכן דעת רח"ק בהוראותיו דלעיל וחזר בו מדבריו בשונה הלכות.

איני יודע אם בזמנינו זה הוא אכן גדר קהילה, זולת בקהילות החסידיות, הגע עצמך האם מוסדות הלימוד של ילדייך כפופים לאותו מו"ץ קהילתי ולהנהלת המקווה? בזמנם שמוסדות הקהילה היו הסמכות שעל פיהם ישק כל דבר כולל בתי הכנסת היה בזה שינוי ממנהג הקהילה, לא כן בזמנינו שאין שום מסגרת קהילתית וכל בית כנסת פועל לעצמו וכראות עיניו, יתכן שהוא נידון כקהילה עצמאית, ויתכן שזו נקודת ההבדל בין הוראת החזו"א בא"י להוראת הבה"ל.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ד' אוקטובר 28, 2015 2:23 pm

נכון שהיה על זה אשכול ארוך כבר לאחרונה כאן: viewtopic.php?f=7&t=23837&hilit=%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99+%D7%AA%D7%A9%D7%A2#p240952

עכ"פ לעניין הנידון:
היום כל המוסדות הנזכרים בפוסקים מופעלים ע"י העיריה והממשלה, גם אם לפעמים פלוני או אלמוני שולט בהם או מנהל אותם. ולכן היום אין לקהילה יותר חשיבות אם יש לה מקוה או לא. ההגדרה היחידה של קהילה זה רק מבנה בית כנסת ותו לא.

(וכבר ביקשתי כמה פעמים שם: כל הקושיות על שינויי מנהגים בין עדות שונות נא להפנות קודם כל לעשרות העדות והחוגים שקיימים בארץ איש על מחנהו ואיש על מנהגו).

אבא יודן · הודעהעל ידי **אבא יודן** » ד' אוקטובר 28, 2015 3:12 pm

משולש כתב:היום כל המוסדות הנזכרים בפוסקים מופעלים ע"י העיריה והממשלה, גם אם לפעמים פלוני או אלמוני שולט בהם או מנהל אותם. ולכן היום אין לקהילה יותר חשיבות אם יש לה מקוה או לא. ההגדרה היחידה של קהילה זה רק מבנה בית כנסת ותו לא.

(וכבר ביקשתי כמה פעמים שם: כל הקושיות על שינויי מנהגים בין עדות שונות נא להפנות קודם כל לעשרות העדות והחוגים שקיימים בארץ איש על מחנהו ואיש על מנהגו).

אמנם כ"ה בפרי חדש תצ"ו אות כ
אבל בימינו זה ממש אבסורדי
בשר קונים הזול ביותר! ומאכלי חלב אצל השגחה אחרת המוזל ביותר מבין החליבים, והקש מזה על השאר.
ועדים בודקים אצל המיקל ביתר- למשל הרב כהנא.
ומשתמשים במקוה הסמוך ביותר
והבנים לומדים אצל הת"ת הטוב ביותר
והבנות כם חברותיה
והבאחערים אצל הראש ישיבה המתעמק ביותר
ומתפללים בשטיבלך
וכו' וכו'
איפה א"כ נתבטלה תורת הקהילה בימינו [לא כן?]
לא משנה איפא מתפללים ביום כפורים תפלת נעילה וגם לא מאיזה רעבע חוטפים קיגעל ואפילו אם נותנים לו ג"כ קוויטל עם פדיון.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ד' אוקטובר 28, 2015 4:55 pm

עדיין בימינו רוב בתי הכנסת מקפידים לשמור על מנהגיהם. אם כן זה נחשב קהילה. (בד"כ יש לכל קהילה את הציבור הבסיסי שלה שהם לא מתחלפים לפי הקירבה וכו').

גבול ים · הודעהעל ידי **גבול ים** » ד' אוקטובר 28, 2015 7:39 pm

אבא יודן כתב:אמנם כ"ה בפרי חדש תצ"ו אות כ
אבל בימינו זה ממש אבסורדי ...
איפה א"כ נתבטלה תורת הקהילה בימינו [לא כן?]
לא משנה איפא מתפללים ביום כפורים תפלת נעילה וגם לא מאיזה רעבע חוטפים קיגעל ואפילו אם נותנים לו ג"כ קוויטל עם פדיון.

ומה בכך ? כלום ישנו דין שתהא קהילה בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, קהילה זו מציאות שהייתה קיימת, והייתה גם תועלתית בזמן שישראל גרו בין האומות, וכהיום שבטלה המציאות ממילא אין מקום לטעון מנהג המקום וכיוצ"ב, מסתבר שבישובים קטנים בהם יש רב אחד ובית כנסת אחד ישנו מנהג המקום, אבל כלום מישהו יכול להכריז על מנהג בני ברק כיום, ולומר שכל המשנהו נקרא משנה מהמנהג?

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ד' אוקטובר 28, 2015 9:45 pm

גבול ים כתב:ומה בכך ? כלום ישנו דין שתהא קהילה בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, קהילה זו מציאות שהייתה קיימת, והייתה גם תועלתית בזמן שישראל גרו בין האומות, וכהיום שבטלה המציאות ממילא אין מקום לטעון מנהג המקום וכיוצ"ב, מסתבר שבישובים קטנים בהם יש רב אחד ובית כנסת אחד ישנו מנהג המקום, אבל כלום מישהו יכול להכריז על מנהג בני ברק כיום, ולומר שכל המשנהו נקרא משנה מהמנהג?

דנו על זה גם כאן viewtopic.php?f=7&t=23837&hilit=start%3D80&start=80#p241910

געצל · הודעהעל ידי **געצל** » ד' אוקטובר 28, 2015 9:57 pm

ישבב הסופר כתב:מתי פסק מנהג זה? כיום בארה"ב מקדשים רק בבתי כנסיות של היעקעס או בתי כנסת הפורמליים או המודרניים, למשל בערי השדה. רוב בתי כנסיות נוסח אשכנז אין מקדשים, למעט היעקעס או האויבערלאנדער כמו וויען, דהיינו כל יוצאי הישיבות מתפללי אשכנז אינם מכירים המנהג בכלל. כמובן שבבתי כנסת נוסח ספרד אינו קיים כלל.
מתי פסק המנהג ומדוע?

א. שאלת חכם חצי תשובה. לכאורה נראה פשוט שכן נהגו בכל בתי כנסיות של קהילות אשכנז ורק בהישיבות ואצל החסידים לא נהגו כן.
ב. בשו"ת שב יעקב (סי' י"ד) מסתפק המחבר הרבה בקהילה שלא נהגו בזה אם מותר להם להתחיל לנהוג כן. עיי"ש.
ג. בקהל יסודי התורה (עפ"י מנהגי החת"ס) לא נוהגים כן עפ"י רבם אב"ד דעברעצין כיון שהוא קהילה חדשה ואין להנהיג מנהג שתלוי במחלוקת הפוסקים. (ולכאורה זה חידוש גדול מאחר שכולם באו מקהילות שנהגו כן ובמה זה שונה מאם היו כולם באים מקהילה אחת.)
ד. לגבי הבדלה המנהג אצל כמה אדמורי"ם (ואולי אצל כולם) שמבדילים בבה"מ, ונראה שהוא עפ"י האר"י ז"ל שאמר שהוא מנהג טוב שיבדילו בביהכנ"ס והיה נותן כסף לביהכ"ס שיקנו יין להבדלה.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ד' אוקטובר 28, 2015 10:20 pm

געצל כתב:ב. בשו"ת שב יעקב (סי' י"ד) מסתפק המחבר הרבה בקהילה שלא נהגו בזה אם מותר להם להתחיל לנהוג כן. עיי"ש.
ג. בקהל יסודי התורה (עפ"י מנהגי החת"ס) לא נוהגים כן עפ"י רבם אב"ד דעברעצין כיון שהוא קהילה חדשה ואין להנהיג מנהג מפוקפק. (ולכאורה זה חידוש גדול מאחר שכולם באו מקהילות שנהגו כן ובמה זה שונה מאם היו כולם באים מקהילה אחת.)

ב. אם הבנתי נכון הוא מתיר לכתחילה להתחיל לנהוג כן. רק השואל שם מסתפק.
ג. מנהג הגמ' גאונים ראשונים ואחרונים הוא מנהג מפוקפק??

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ד' אוקטובר 28, 2015 10:42 pm

געצל כתב:ג. בקהל יסודי התורה (עפ"י מנהגי החת"ס) לא נוהגים כן עפ"י רבם אב"ד דעברעצין כיון שהוא קהילה חדשה ואין להנהיג מנהג מפוקפק. (ולכאורה זה חידוש גדול מאחר שכולם באו מקהילות שנהגו כן ובמה זה שונה מאם היו כולם באים מקהילה אחת.)

אין להתבטאות כך על שיטה בהלכה שהוחזק בידי ר' נטרונאי גאון ורמב"ם ועוד ראשונים רבים, ושפסקו כן הרבה אחרונים. יש כאן מח' בהלכה האם זה תקנה של חז"ל שאף שהתבטל הטעם לא מתבטל התקנה כדעת הרמב"ם, או שמא אינו תקנה של חז"ל, א"נ אף אם זה תקנה מאחר שנתבטל הטעם נתבטל התקנה.
הדעברצינר אזיל בזה לשיטתיה כמבואר בספרו של שפירא עמ' 103-107. כשהדפיס חידושי חתם סופר על הש"ס בסוף סדר מועד מחק את דברי החתם סופר בשם ר' נתן אדלר שכתב זמני שבת להלכה ושצאה"כ בפרנקפורט הוא 35 דקות לאחר שקיעה, ובמקום זה כתב דברים כשיטת ר"ת. וכן מחק מילים בשו"ת חת"ס או"ח סי' קא שלא אהב. וכבר מחאו על כך.

געצל · הודעהעל ידי **געצל** » ד' אוקטובר 28, 2015 10:50 pm

השואל הוא המחבר בעצמו ששאל את הג"ר אברהם ברוידא עיי"ש
לא היתה כוונתי שלמעשה זה מנהג מפוקפק לאותם שמנהג אבותם כן, ובודאי שאין להם לבטל את מנהגם, רק כוונתי היתה שבעיקר ההלכה יש פקפוקים על זה כמ"ש הפוסקים וכמו שכתב השב יעקב אף שבמסקנא נראה שהוא מסיק להקל בזה ועיי"ש באריכות וע"ע מה שאמר בזה הגריש"א בשיעוריו דברים חריפים מאוד.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ד' אוקטובר 28, 2015 11:00 pm

להמנע מקידוש זה קולא. כמו שלהמנע מחזרת הש"ץ זה קולא.

געצל · הודעהעל ידי **געצל** » ד' אוקטובר 28, 2015 11:01 pm

יבנה כתב:
געצל כתב:ג. בקהל יסודי התורה (עפ"י מנהגי החת"ס) לא נוהגים כן עפ"י רבם אב"ד דעברעצין כיון שהוא קהילה חדשה ואין להנהיג מנהג מפוקפק. (ולכאורה זה חידוש גדול מאחר שכולם באו מקהילות שנהגו כן ובמה זה שונה מאם היו כולם באים מקהילה אחת.)

אין להתבטאות כך על שיטה בהלכה שהוחזק בידי ר' נטרונאי גאון ורמב"ם ועוד ראשונים רבים, ושפסקו כן הרבה אחרונים. יש כאן מח' בהלכה האם זה תקנה של חז"ל שאף שהתבטל הטעם לא מתבטל התקנה כדעת הרמב"ם, או שמא אינו תקנה של חז"ל, א"נ אף אם זה תקנה מאחר שנתבטל הטעם נתבטל התקנה.
הדעברצינר אזיל בזה לשיטתיה כמבואר בספרו של שפירא עמ' 103-107. כשהדפיס חידושי חתם סופר על הש"ס בסוף סדר מועד מחק את דברי החתם סופר בשם ר' נתן אדלר שכתב זמני שבת להלכה ושצאה"כ בפרנקפורט הוא 35 דקות לאחר שקיעה, ובמקום זה כתב דברים כשיטת ר"ת. וכן מחק מילים בשו"ת חת"ס או"ח סי' קא שלא אהב. וכבר מחאו על כך.

בבקשה, תסביר לאותם שאינם יודעים מי זה Mark Schapiro, ואיזה ספר כתב.

געצל · הודעהעל ידי **געצל** » ד' אוקטובר 28, 2015 11:03 pm

משולש כתב:להמנע מקידוש זה קולא. כמו שלהמנע מחזרת הש"ץ זה קולא.

ודלא כהשו"ע
כוונתי היתה לגבי האיסור של ברכה לבטלה.

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ד' אוקטובר 28, 2015 11:19 pm

זה מח' בהלכה והיינו חלב דאייתרא דפסחים נא. וכפר"ח שהבאתי לעיל כו'. ואף שהצד השני סובר שזה טעות גמור לא איכפת לן ורשאים לעשות כמנהגם ולא צריכים לחשוש לפקפוקי החולקים. ובודאי שאין לומר שהמנהג מפוקפק בגלל זה, ואף החולקים לא היו מתבטאים כך.
שפירא הביא בספרו צילומים של שיבושים המכוונים הללו ע"ש, מלבד דייקנותו ובקיאותו המפורסמים. תמיהני על קהילה הקרויה על שם החתם סופר שלא רק שאינם ממשיכים מנהגיו והלכותיו, עוד משבשים את דבריו הנדפסים להתאים לדעתם.
דברי ר' אלישיב החריפים היו נגד המשנים את המנהג של הציבור ששייכים אליו, ולא משום שיש איזה פגם במנהג הזה. ואילו בגרמניה נהגו לא לקדש ובא"י לקדש היה אומר בדיוק אותם דברים על שמבטלים המנהג לקדש. ע"ש בדבריו קודם מה שהבאתי לעיל שהאריך לבאר ב' השיטות.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ד' אוקטובר 28, 2015 11:48 pm

בנותן טעם להביא כאן דברי האור זרוע על אחד שפקפק על קידוש בבית הכנסת:

ספר אור זרוע חלק א - שאלות ותשובות סימן תשנב

[ט] ואשר כתבת שאודיעך סמך לאותם שוטים מקידוש של בהכ"נ אחרי שאין יכולין לצאת באותו הקידוש ואורחין אין כאן. צר (לימלך) [לי עליך] והיטב חרה לי כי נתת את פיך להחטיאך. ותמיה אני על חכם ונבון כמוך שהייתה רשאי להוציא דבר מפיך הלא ידעת כמה גאוני גאונים וקדושי עליון רבותינו במגנצ"א ושבוורמש"א ושבשפיר"א הלא משם יצאת תורה לכל ישראל הלא נהגו מיום שנוסדו כל הקהילות שברינוס ושבכל ארץ אשכנז ומלכיות שלנו נהגו אבותינו ואבות אבותינו צדיקי' קדושי' חכמים מחוכמים ועתה אתה כותב עליהם שוטים והלכה אומרת ואתם מכיון שנהגו אבותינו נוחי נפש אל תשנו ממנהג אבותיכם כי לא דבר רק הוא ואם הוא רק מחסרי הבינה ומריקני המוח הוא ריק. שאבותינו נהגו כדין וכתורה כי תקנת התנאים והאמוראים הוא לקדש בע"ש ובעי"ט לקדש את השבת ולהעיד עליו בקידוש זה שיום קדוש הוא ושיום טוב הוא. לא נתקן עיקרו כלל בעבור האורחי' בין לרב בין לשמואל אלא לקידוש היום ברבים נתקן כדאמרי' בירושלמי בפ' אילו דברים אמר ר' זעירא מדברי שניהם מבדילין בלא יין ואין (מבדילין) [מקדשין] אלא על היין [היא] דעתיה דר' זעירא [דר' זעירא] אמר מבדילין על השכר ואזלין מן אתר לאתר משמע קידושא פי' לשמוע קידוש על היין א"ר יוסי ב"ר נהיגין תמן במקום שאין יין ש"צ [עובר] לפני התיבה ואומר ויכולו השמים והארץ גו' ואומר ברכה אחת מעין [שבע] מגן אבות בדברו וחותם במקדש (השם) [ישראל ואת יום השבת]. הא למדת דוקא היכא דליכא יין היה אומר ש"צ ויכלו אבל היכא דאיכא יין היה אומר קידוש על הכוס במקום ויכלו ואחר הקידוש ברכה אחת מעין שבע אבל ויכולו לא היה אומר ש"צ בקול רם אלא בלחש בתפילה בלבד כמו כל יחיד שאומר בתפילה בלחש כההיא דכתבי הקודש דאיירי בתפילת לחש ושוב נהגו לומר ויכלו בקול רם אף על פי דאיכא יין וקידוש על הכוס בביהכ"נ וטעמא מפרש בשוחר טוב משום תלתא אשר כתיבי בויכולו וכשיאמר תלת' זימני ויכולו תלתא אשר כנגד תלתא אשר דכתיבי בפרשת פרה אדומה דכשם דפרה מכפרת כך השבת מכפרת. אבל מעיקרא לא תקון לומר ויכולו אלא היכא דליכ' יין מפני שקידוש היין שתקנו היינו לכבוד שבת ולקבלת שבת והיכא דליכא יין דליכא קידוש תקנו ויכלו לומר במקום הקידוש אבל כדי להוציא אורחין לא נתקן כלל אלא לקידוש היום כמו קידוש דראש חודש כשהיו מקדשין החודש במסכת סופרים וכמו ז' ברכות דחתן וכלה שתקנו על הכוס כדאיתא בירושלמי דסוטה דפ' כשם אף על גב דאינה באה לצורך אכילה כלל כמו כן הכא קידוש על היין שבערבי שבתות וימים טובים שתקנו לא לצורך אכילה אלא לצורך היום ואף על גב דקידשו בביהכ"נ תקנו לקדש בבית כמו הבדלה דאע"ג דהבדיל בתפלה תקנו להבדיל על הכוס בבית והא דפרכי' אלא לשמואל למה לי לקדושי בבי כנישתא ה"פ למה לי לקדושי בבי כנישתא כדי להוציא הואיל ואין קידוש אלא במקום סעודה ומשני לאפוקי אורחין דאכלי ושתי בבית [הכנסת] ואף על גב דעיקרו לאו להכי אתא מ"מ דאי נתכוין לצאת בו מאן דלא אפשר ליה שיהא יוצא. אבל עיקר תקנה דתקון מעיקרא לקדש בבית הכנסת על היין לא לצאת בו קידוש שבבית אלא לקידוש היום ולכבוד היום כדפרישי' כך נראה בעיני כאשר פירשתי ועיקר. ויש מפרשים דאע"ג דמעיקרא תקנו בעבור האורחים והשתא ליכא אורחים אעפ"כ הואיל ונהגנו בו הוי עלינו חובה מידי דהוה אמגן אבות דמעיקרא איתקן בעבור המזיקין שלא היו בתי כנסיות שלהן ביישוב וחשו למשתהה יחידי ותקנו זו הברכה בעבורה אעפ"כ אף על גב דהשתא בתי כנסיות שלנו בעיר וליכא למימר האי טעמא אפ"ה אנו מתפללים ולא אמרי' דברכה לבטלה היא הכא נמי אף על גב דמעיקרא בעבור האורחין נתקן והשתא ליכא אורחים אעפ"כ הואיל ונהגנו בה נעשית עלינו חובה וליכא משום ברכה לבטלה. ועוד שמעתי שיש בירושלמי לשמואל למה לי לקדושי בבי כנישתא כדי לזכות את התינוקת פי' שירצו לשמוע ברכה ויענו אמן ויטעמו מן הברכה. ואתה איש נבון וחכם תיכף לזכרך ברכה. שמורה וערוכה. ברמ"ח איברך ותהי' דעתך נמוכה. נגד רבותיך נוחי נפש. למען תאריך ימים ושנים בעסק התורה ובקיום המצות כחשקי אוהבך כלבך: יצחק בר משה נב"ה

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ה' אוקטובר 29, 2015 1:06 am

כפי הידוע לי כעת, קהילות יוצאי אשכנז שקידשו בבית הכנסת בא"י בתקופת העליה החמישית או אחריה, (וחלקם ממשיכים בזה עד היום, אין לי מידע מדויק).

אהבת חסד - בני ברק
קהל עדת ישורון - רח' הגר"א בני ברק.
אחדות - הרצליה
היכל אהרן - נהריה

אני מתאר לעצמי שהיו עוד הרבה שנהגו כך בעבר, ואולי גם היום, לא חקרתי את הנושא. (אני מתאר לעצמי שרוב בתי הכנסת שהוקמו אז ע"י אלפי עולי אשכנז נהגו בתחילה כמנהגם בחו"ל ובהשפעת הסביבה חדלו מהם לאט לאט).

פורום אוצר החכמה

מי מחובר