הסכמות נלהבות לחכם קראי?!

[ישיבישקייט]

באוצר החכמה יש ספר בשם "אבני זכרון" לחכם פירקוויץ' ראש לקראים באיי קרים (בוכרה וקוקז). למרבה הפלא ספרו מעוטר בהסכמות של גדולי הרבנים המפורסמים שמציינים בהסכמותיהם את היותו קראי ומשבחים אותו, וגדולי ישראל אחרים רכשו ממנו את הספר ושמם מופיע ברשימת הקונים שבראש ספרו, יצוין שבספר הוא מגולל את תולדות הקראים וצדקתם.
מה הפשט בסיפור הזה?
להלן חלק מהגדולים המסכימים על הספר:
יצחק זאב הלוי סולובייציק, כנראה אביו של הבית הלוי.
רפאל נטע ראבינאוויץ
בעל מעשה רב על מנהגי הגר''א
בעל שו"ת מהרי"ם בריסק
בעל ערוך השלחן
הרש''ש, רבי שמואל שטראשון.
רבי צבי הירש ברוידא מתלמידי הגרי''ס.


מה קורה פה?

[ישבב הסופר]

כבר כתבתי על זה בפורום שלנו viewtopic.php?f=7&t=3958&p=29942&hilit=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5#p29942
ובספרים וסופרים [כאן http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616] [זה שבסו"ס הוא משנה ראשונה, ועדיין לא ידעת כלום בנידון.]
בספר "הראשון לשושלת בריסק" התחכם הכותב והזכיר שיש הסכמה מריז"ס אבי הבית הלוי על ספר 'אבני זכרון', ואף ציין שזו ההסכמה היחידה שמצאנו ממנו!! והוא מתחמק מלגלות שמדובר בחיבור קראי. הוא מרמז על כך בכתבו שדבריו בהסכמה 'מורים על פתיחות לאנשים וחכמים מכל הגוונים" וכדומה.

[נאשער]

חלילה וחס, מדובר בקראים-בעלי מקרא מחצי האי קרים כאשר תחזינה עיניך מישרים.

קראי.gif (30.35 KiB) נצפה 4556 פעמים

[ישבב הסופר]

אגב: חלק מהאנשים שהזכרת אינם מופיעים ברשימת ההסכמות.
רש"ש ודאי לא מסכים עליו, ולא הערוך השלחן. אין הספר תח"י, אך נראה שאין בדבריך מן הדיוק. רננ"ר אכן הסכים, וכן הגאון בעל פעולת שכיר. אבל היחיד שכתב בלשונות של שבח ותהילה הוא הריז"ס.
וכן לא הרי חצי-האי קרים, כהרי ארץ קוו-קז ובוכרה. זה כמו לכתוב "מצרים - ארץ מורוקו ותימן".
נאשער, מה כוונתך? האינך יודע מיהו אברהם פירקוביץ' שר"י? החיבור אבני זכרון הוא ספר בו המחבר ניסה לרמות את כולם שקראי קרים באו לשם בימי שלמנאסר מלך אשור.

[נאשער]

ישבב, ולפי"ז אולי הסכמתו של הרב מבריסק מזוייפת?

[ישבב הסופר]

אכן, כשמודבר בפירקוביץ' אי אפשר לדעת מהו אמת ומהו זיוף, אך למה למעה"ש יזייף חתימה של איש כריז"ס שלא נהג להסכים על ספרים ולא קפצו עליה זביני, ואף החזיק משרה פשוטה מאוד [הוא היה רב מטעם בעיר קובנה] הלא אין זה משבח מקחו בכלל, ומדוע יטרח בסעודה ויפסידה?? הלא היה על פירקוביץ לזייף מכתב מרב נשוא פנים בישראל. אין הסבר כזה מתקבל על הדעת.

[כרם]

ההסכמה המצולמת, מסבירה באר היטב את הסיבה לדבר:
"בעלי צורה ספונים וחשובים לפני ממשלה הרוממית יר"ה".
והיודע באיזה ממשלה רוממית מדובר, בין יבין מה היה עלול להיות מחיר הסירוב.
וזה מסביר יותר מדוע "רב מטעם" אכן יתן הסכמה לספר של איש כזה.

[נאשער]

ישבב.
מצאתי קצת ראיה לדבריך בעלעלי קצת בעומק, כל ההסכמות עושים רושם להעלות את היראת שמים שלו וכו', כנראה [אם אמת נכון הדבר] לעשיית רושם עליו.

-------------
עוד, ברשימות דברים (חיטריק) עמ' 133 במדור הצ"צ הביא את דברי המשכיל בצלאל שטערן האפיקורס הידוע, והוא אחד מהמסכימים על ספר זה.[מקום מושבו באדדעסע, מקום מגוריו של מ' שר"י].

[ישבב הסופר]

נכון, יש לקחת בחשבון שהוא אכן היה מקורב למלכות, ויתכן מאוד שהתחנפו אליו בגלל זה. [אולי זה קשור לסיפור עם ה'קרימער' - האיש מקרים- שמובא במשיחי השקר ומתנגדיהם לרב"ש המבורגר, יעויי"ש.]
אבל לדעתי אין זה מצדיק את לשונות האהדה והחיבה שהוא כותב שם "היו היה דבר ה' אל אברהם במחזה וכו' " קצת מוגזם.

[נאשער]

הגאון ר' רפאל רבינוביץ המוזכר גם הוא בין החותמים הלא הוא בעל הדקדוקי סופרים, האם ביודעין חתם?

[ישבב הסופר]

בצלאל שטרן ימ"ש היה ראש המסכילים באודסה, וחוקר הקראות בימיו, ביחד עם שמחה פינסקער שר"י.
הוא היה נוכח באותה פגישה עם הצאר ימ"ש, אדמו"ר הצ"צ זיע"א, והגה"ץ רבי איצלה מוולאזין זיע"א.
[או שמא עלי לכתוב הגר"ח מוולאזין זיע"א?... יעוין באשכול על הרב גרושקא כהנא.]

[ישבב הסופר]

נאשער:
אינני מבין מה כוונתך בהודעות הללו. מה בקשת להביא ראיה מרשימותיו של חיטריק? שהיה איש בשם בצלאל שטרן? מה אתה שואל על בעל דקדוקי סופרים? האם חתם עליו ביודעו שהוא קראי? אני משער שכן, הרי כל הספר הוא בנודע לתולדות הקראים.
אז שאלתך מה פשר דבר? הרי זהו נושא האשכול, וכבר הזכרנו שכל הגאונים שהסכימו כנראה היו נאלצים לעשות כן מחמת קרבתו למלכות.
עכשיו, מה אתה רוצה לדעת?

[נאשער]

נאשער:
אינני מבין מה כוונתך בהודעות הללו. מה בקשת להביא ראיה מרשימותיו של חיטריק? שהיה איש בשם בצלאל שטרן? מה אתה שואל על בעל דקדוקי סופרים? האם חתם עליו ביודעו שהוא קראי? אני משער שכן, הרי כל הספר הוא בנודע לתולדות הקראים.
אז שאלתך מה פשר דבר? הרי זהו נושא האשכול, וכבר הזכרנו שכל הגאונים שהסכימו כנראה היו נאלצים לעשות כן מחמת קרבתו למלכות.
עכשיו, מה אתה רוצה לדעת?

א.מרשימות הנ"ל על היות בצלאל שטערן הנ"ל מו שהמשכילים הידועים באותו תקופה ותו לא.-והוא החותם על הספר, פוק חזי מאן גברא מסהיד עליה.
ב.עיקר שאלתי על הדקדוקי סופרים הוא הא גופא אם הוצרך לעשות כן או משום חשבונות אחרים, לא שחלילה אני חושב עליו שהוא היה מזוהה עם הדעות, אבל בעיקרון הוא התמקד עם שאר הגרעינים הטובים.

[ישבב הסופר]

בהסכמות של הספר יש עירוב גדול של מסכימים, אור וחשך משתמשים בערבוביא.
אך זה כבר די שכיח בספרים שיצאו לאור בשנים הללו, וכבר היה כאן אשכול על זה.
אתה זהית רק את בצלאל שטרן ולא את השאר כאליעזר צווייפעל ושאר הארורים שבאו שם בחשבון.

[אדג]

פירוקביץ שר"י היה ידוע בזיופיו המדהימים. הטענה שהגריז"ס לא היה אדם חשוב, היא מוזרה במקצת, הן אמת שהוא לא היה מראשי הרבנים באותה העת, אך הרי לא אל החרדים אל דבר ה' פנה פירקוביץ' כי אם דווקא אל אלו שסרו מדרך הישר במעט, ואליהם דווקא הרב מטעם הוא המאן דאמר. כך נראה לי.

[ישיבישקייט]

אגב: חלק מהאנשים שהזכרת אינם מופיעים ברשימת ההסכמות.
רש"ש ודאי לא מסכים עליו, ולא הערוך השלחן. אין הספר תח"י, אך נראה שאין בדבריך מן הדיוק.

אתה צודק. לא דייקתי.
התכוונתי שהם רשומים כמי שקנו את הספר מראש. עיי' בעמוד 18-19 מדפי האוצר.
אני מצרף קובץ של הדפים. http://www.jumbomail.co.il/Downloads.as ... 651c9b2109
דף לפני האחרון מתואר למה פחדו ממנו הרבנים. זה חוזר הרבה בכל פתיחת הספר.
בדף האחרון הוספתי דף מתוך הספר בו הוא מתאר את הצלחתו בגאווה לא מוסתרת כהמן בשעתו. פשוט לא יכולתי להתאפק.

[ישיבישקייט]

בין המסכימים נוכל לראות גם את ר' משה יצחק אביגדור רבה של קובנא בעל פרדס רימונים על הלכות נדה שנחשב בין גדולי גאוני הדור ההוא, שכותב במפורש שהחכם הוא ראש לבני מקרא ועם זאת הוא מכנה אותו "אדם המושל ביראת אלוקים"...אביו של הבית הלוי לא כותב את הלשון שהביא מישהו מעלי "בעלי צורה ספונים וחשובים לפני הממשלה הרוממית יר"ה" אלא הוא מכנהו "איש תבונה שומר אמונה טהור לב ודובר אמת, חכם מצויין לאחינו הקראים"... הסכמתו של בעל "מעשה רב" ר' יששכר בער בן תנחום נראית מאולצת מאוד בכל סגנונה ואף יש בה הסתייגות על ההתחלה מן הסגנון "להיות חובת האדם שלא למנוע מכל איש את הכבוד המגיע לו על עמל חכמתו, נמצאתי לאשר דרשני החכם המצוין וכו'"... נוסח מאולץ דומה מאוד קיים גם בהסכמתו של המגיד מוילנא ר' זלמן זאב וולף זצ"ל שהוא פותח שידוע לכולם שהוא לא נותן הסכמות בכלל אבל "יצאתי חוץ להנהגתי כי נדרשתי לאשר שאלוני מאת... לפני מלכים ושרים יתייצב וכו'...(אני מסכים מראש שבמילה נדרשתי לא מוכרח אילוץ אבל ככה היה נראה לי כללי מהסגנון של כל ההסכמה).
אם כן שתי הגדולים האחרונים שהסכימו נראים כמאולצים על ידי המקורב למלכות, משא"כ הראשונים שהוסיפו שבחים שלא אולצו להם, והדבר תמוה.
מה שתמוה בעיקר הוא מה דחק בערוך השולחן וברש"ש ברצ"ה ברוידא ובמהרי"ם מבריסק לרכוש את הספר והם מופיעים ברשימת הרוכשים, וכי הצאר גם חייב אנשים לקנות ספרים?!....

[רציני]

בספר אבני זכרון לחכם קראי יש הסכמה מאביו של הבית הלוי
בספר הראשון לשושלת בריסק מסיק מזה שרואים חכמתו בלקרב רחוקים, ובקיאותו בלשון הקודש.
מסתמא נושא זה מפורסם מאוד, אבל לא מצאתי חומר על זה כי אני לא יודע לחפש היסטוריה, האם מישהו יכול לעזור לי.

[מה שנכון נכון]

זו לא הסכמה מהביה"ל אלא מאביו ר' יצחק זאב.

[מחולת המחנים]

מן הסתם גם הסכמה זו מזויפת ויצאה מידיו של אברהם פירקוביץ מחבר אבני זכרון, וכפי שכבר הוכיח אפרים דיינארד את כל זיופיו של פירקוביץ הקראי.

[איש_ספר]

ספר מחכם קראי שיצא לאור בסיועו של ר' מנשה בן ישראל

האלף לך.png (817.65 KiB) נצפה 779 פעמים